ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
יוחנן – פרק יא'
מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. 2 מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. 3 שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה.”
4 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים.”
5 יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. 6 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. 7 אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: “בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה.”
8 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?”
9 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. 10 אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ.” 11 אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: “אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ.”
12 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא.”
13 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. 14 אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: “אֶלְעָזָר מֵת. 15 וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו.”
16 תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: “נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ.”
17 כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. 18 בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, 19 וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. 20 כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. 21 אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. 22 אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ.”
23 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אָחִיךְ יָקוּם.”
24 הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”
25 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. 26 וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?”
27 אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.” 28 אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: “רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ.” 29 הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.
30 יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. 31 אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. 32 בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת.”
33 כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע. 34 הוּא שָׁאַל: “אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?”
הֵשִׁיבוּ לוֹ: “אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה.”
35 בָּכָה יֵשׁוּעַ. 36 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: “רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!” 37 אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: “הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?” 38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!”
אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים.”
40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: “הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים.” 41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: “אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!” 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.” 45 רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. 46 אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. 47 כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: “מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! 48 אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ.”
49 קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, 50 אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.” 51 לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֹאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; 52 וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.
53 מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֹמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. 54 לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.
55 יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. 56 הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: “מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?” 57 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.
[15/07/2023, 21:06:17] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יא*
[15/07/2023, 21:06:18] Itamar Ben David: *יא מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. 2 מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. 3 שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה.” 4 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים.”*
[15/07/2023, 21:06:18] Itamar Ben David: *5 יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. 6 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. 7 אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: “בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה.” 8 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?” 9 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. 10 אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ.” 11 אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: “אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ.” 12 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא.” 13 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. 14 אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: “אֶלְעָזָר מֵת. 15 וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו.” 16 תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: “נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ.”*
[15/07/2023, 21:06:19] Itamar Ben David: *17 כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. 18 בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, 19 וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. 20 כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. 21 אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. 22 אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ.”*
[15/07/2023, 21:06:19] Itamar Ben David: *23 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אָחִיךְ יָקוּם 24 .”הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן 25 .” אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. 26 וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה 27 “?אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם 28 .”אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: “רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ 29 .” הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.*
[15/07/2023, 21:06:20] Itamar Ben David: *30 יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. 31 אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. 32 בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת.”*
[15/07/2023, 21:06:21] Itamar Ben David: *33 כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע. 34 הוּא שָׁאַל: “אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: “אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה.” 35 בָּכָה יֵשׁוּעַ. 36 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: “רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!” 37 אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: “הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?” 38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן”! אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים.” 40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: “הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים.”*
[15/07/2023, 21:06:21] Itamar Ben David: *41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: “אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!” 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.” 45 רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. 46 אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. 47 כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: “מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! 48 אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ.”*
[15/07/2023, 21:06:22] Itamar Ben David: *49 קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, 50 אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.” 51 לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֹאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; 52 וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.*
[15/07/2023, 21:06:23] Itamar Ben David: *53 מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֹמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. 54 לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.*
[15/07/2023, 21:06:23] Itamar Ben David: *55 יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. 56 הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: “מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?” 57 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.*
[15/07/2023, 21:06:24] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/12PACuckoBM7XxlMEaQQoo?si=miy98mxjRF-7Xi15ZKT4vw&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[16/07/2023, 7:59:25] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[16/07/2023, 8:04:53] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed the group description
[16/07/2023, 8:01:43] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק י״א. שעתיים שאלות ותהיות, לאחר מכן דיון פתוח. לאורך כל היום- איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה??? ואנחנו נרצה להציע דבר נוסף: שתפו אותנו אילו ייצוגים בתרבות יכולים להיות קשורים לפרק, כלומר אילו שירים סרטים ספרים תמונות פסלים וכן הלאה מספרים את הסיפור של הפרק או מהווים רפרנס לפרק?
[16/07/2023, 8:37:15] Yashuv Am Hachmon: פסוק 18.למה לשנות את החמש עשרה ריס.לשלושה קילומטר..לי זה הפריע..
[16/07/2023, 9:50:40] Eliran Kaisar: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/07/2023, 9:56:10] ~ נורית ברעם: פסוקים 51-52. כייפא מתנבא.
מטרת הכותב אם כך להראות שהוא עושה בעצם את רצון האל לסייע לישוע להקריב את עצמו.
ציטוט מצויין לדעתי להעלות בקבוצות בהם הדיון אנטישמי.
[16/07/2023, 10:07:17] ~ נעמי ארליך קופרמן: בהחלט!
[16/07/2023, 10:29:23] ~ Steven A.B: This message was deleted.
[16/07/2023, 11:05:20] ~ Steven A.B: חקרתי בנוגע לעיר אפרים, המסקנה שמדובר בעיר עופרה, שנקררת היום טייבה.
[16/07/2023, 11:08:27] ~ Rebecca Nok: לא ממש *מדבר*
[16/07/2023, 11:09:21] ~ Steven A.B: פסוק 42. מתכתב עם:
“14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יהוה׃ 15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יהוה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יהוה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ׃” (זכריה ב)
[16/07/2023, 11:10:08] ~ Steven A.B: זה ספר המדבר, בדיוק כמו מכמש, גבע, מגרון וכו’, על אותו קו
[16/07/2023, 11:10:50] ~ Rebecca Nok: ממש לא
ואני מכירה
[16/07/2023, 11:10:55] Shira Harpaz Pomeranz: אני חוששת שזו לא המשמעות.
קייפא אמר את זה כאמירה פוליטית או ריאל פוליטית. המשפט הזה מבלי שהבין זאת, היה לנבואה. זה לא אמור לנקות אותו מהאחריות להוצאת ישוע להורג.
אבל
בהמשך לדיון שמתנהל כאן כבר הרבה זמן, הכנסת הפסוק הזה לא נועדה להיות כלי המעודד אנטישמיות מראש.
התיאורים נועדו לומר אלהים שלט על כל המהלכים שהובילו למה שתכנן מראש – שישוע ימות עבור חטאי כולם.
קיפא אינו נקי מחטא ההוצאה להורג של חף מפשע.
[16/07/2023, 11:23:16] Itamar Ben David: This message was deleted.
[16/07/2023, 11:31:40] ~ Leslie: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/07/2023, 11:32:40] Shira Harpaz Pomeranz: שאלה בוויקפדיה כתוב שישוע שהה בביתו של שמעון המצורע מבית עניה. לא מוצאת את המקור לכך. אשמח לעזרה.
ניסיתי להתחקות על מקור השם. מאוד מתיישב עם הקונספט של בית העניים, החיים על סף המדבר. אם כן זה מעשיר את מה שנקרא בפרק הבא, שיהודה איש קריות הביע צער על הבושם ששפכו על רגלי ישוע, כי יכלו לתת אותו לעניים.
באתר של הקוסטודיה מציעים שמקור השם הוא איש בשם חנניה – אנאניאוס שהוביל לשם עניה.
אשמח לכל מידע נוסף.
[16/07/2023, 11:46:35] Itamar Ben David: סתם שתכירו שיצא ספר שכתב השומר של קבר אלעזר. בטעות בתרגום לעברית קראו לזה ילדי ביתוניא אף שלא מדובר על ביתוניא שליד ראמאללה: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=57475
[16/07/2023, 11:47:25] Doron Jamchi: מרקוס יד: 3 – שמעון המצורע.
[16/07/2023, 11:50:11] Itamar Ben David: פסוקים 9-10 האם אין כאן איזו נימה דואליסטית? מי שהולך ביום לא נכשל ומי שהולך בלילה נכשל, הרי אם בוטחים באל מה זה משנה יום או לילה? לא הבנתי את זה
[16/07/2023, 11:50:56] Itamar Ben David: פסוק 16 מה השם העברי של תאמא? ולא הבנתי עם מי הוא רוצה למות- עם אלעזר או עם ישוע?
[16/07/2023, 11:54:20] Itamar Ben David: יש בפרק ראיות ברורות לכך שיש בחבר׳ה של ישוע מרוקאים: ״אח שלה אחות שלו – אחותה״ ואחר כך צוות המקוננים בפסוק 33. בדוק היו שם מגז׳דרות מקצועיות.
[16/07/2023, 11:57:17] Itamar Ben David: פסוק 39 מבחינה ביולוגית חשבתי שהריח של הגופה עולה מייד. לא?
[16/07/2023, 12:02:31] Doron Jamchi: זה משל. מי שהולך ביום רואה את המכשולים שבדרך ומי שהולך בלילה לא רואה.
[16/07/2023, 12:08:01] Doron Jamchi: תאמא (או תומא) זה תאום. כנראה שהיה לו אח תאום. לא כתוב בברית החדשה את השם שלו.
הבשורה על פי תומא מיוחסת ל”יהודה תומא”, אז כנראה השם שלו היה יהודה, ולהבדיל אותו מיהודה בן יעקב ויהודה איש קריות (לוקס ו: 16), פשוט קראו לו בכינוי תומא.
[16/07/2023, 12:20:04] Shira Harpaz Pomeranz: עם ישוע.
הוא חשש שאם ישוע חוזר ליהודה הוא יוצא להורג. הוא העריך שאם יסקלו את ישוע, יסקלו גם את ההולכים איתו.
[16/07/2023, 12:20:17] Itamar Ben David: בפסוק 42 יש כאן משהו שמזכיר תפילות אחרות במקרא – שבהם הטענה היא “לא למעני – אלא למען שמך הגדול” וכן הלאה. אני מתרשם מהבשורה ביוחנן כאילו אפילו פה, שזו הבשורה הכי מאוחרת ובה ישוע למעשה הוא הכי אלוהי מבין הבשורות – אפילו פה הוא לא אלוהים עצמו. זה מוזר.
[16/07/2023, 12:22:01] Itamar Ben David: פסוק 44 – מי שלא היה בתערוכה על התכריכים במוזאון ישראל – מומלץ. איפה עוד אפשרי להראות לתיירים מנהגי קבורה יהודיים? מן הסתם עוסקים בזה בבתי הקברות יהודיים בכלל בארץ ואלו בירושלים, וכן בקברים העתיקים סביב העיר העתיקה אבל איפה עוד אפשרי?
[16/07/2023, 12:22:25] Itamar Ben David: https://www.imj.org.il/node/4944276
[16/07/2023, 12:25:54] Itamar Ben David: לא הבנתי בכלל את ההיגיון של פסוקים 47-48. הרי אותות לא אומרים כלום – לא על משיח ולא על שום דבר (דברים י”ג). אם העם עד כדי כך נבער כדי להאמין לאותות, אז אפשר לומר שאין אמונה באלוהים באותה תקופה. ועם זאת – ההיסטוריה אומרת לנו שרוב היהודים דווקא לא האמינו בישוע. לאחר מכן מה אכפת לרומאים אם מאמינים בישוע כמשיח וגואל ישראל בעולם הזה – אם בפועל הוא לא מתחיל שום מרד ומטיף נגד אלימות? לא מצליח להיכנס לראש של הטקסט. אפילו אם הוא מטיף לאלימות והוא סוג של בר כוכבא כזה – למה שהכהנים והפרושים יעצרו אותו. כמו שלא עצרו ואף סייעו במרידות אחר כך. באמת שלא הבנתי כלום
[16/07/2023, 12:27:23] Itamar Ben David: פסוקים 49-50 – הצדוקים האמינו במשיח? האמינו בגאולה? או שהם היו מושחתים ורק רצו לשמר את כוחם? יש מקורות בהם הם מדברים על עצמם? כי הם כן האמינו באיזה מאבק אשכטולוגי כלשהו (לא מספיק בקיא)
[16/07/2023, 12:29:02] Shira Harpaz Pomeranz: ליד קברים שונים אפשר לדבר על האירוע הזה.
ממליצה גם לבקר בתערוכה החינמית בנוטרדם על תכריכי טורינו. שם מן הסתם נדבר על ישוע.
[16/07/2023, 12:30:42] Itamar Ben David: בדומה לפרעה – או בבל או אשור וכן הלאה. כולם כלים של אלוהים, אבל הם לא נקיים מעוון על זה
[16/07/2023, 12:32:03] Itamar Ben David: איך הגיעו מעפרה לאפריים… סטיבן אתה מבין למה אני לא סומך על היוונית? אגב מה רע בכל האזור הזה של פרת ועין פרת, מדברי לגמרי, ויש שם שימור שם יותר סביר. עד עפרה – רחוק מדי לא נשמע לי סביר.
[16/07/2023, 12:50:29] Doron Jamchi: איך אפשר להגיד שאותות לא אומרים כלום? התנ”ך מלא בעושי נסים. אלוהים שולח את משה ואומר לו לעשות נסים מול בני ישראל כדי שיאמינו לשליחות שלו “וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַֽאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָֽרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַֽחֲרֽוֹן” (שמות, ד: 8).
דברים יג לא מדבר על התעלמות מוחלטת מאותות. “וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ *לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַֽחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם*” (פסוק 3). הדגש הוא על כל מה שמסית לעבודת אלוהים אחרים, גם אם זה נראה אות או מופת.
ובבשורה על פי יוחנן יש סיבה לכל האזכורים האלה, יוחנן כתב את זה בעצמו לקראת סוף הספר (פרק כ’): “30 גַּם אוֹתוֹת רַבִּים אֲחֵרִים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בַסֵּפֶר הַזֶּה. 31 אֲבָל אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ.”
[16/07/2023, 12:51:31] Doron Jamchi: זה זיהוי שמופיע באונומסטיקון של אוסביוס. כנראה מתבסס על מסורת ביזנטית.
לי גם לא נשמע סביר שזה עפרה.
[16/07/2023, 12:54:12] Doron Jamchi: הכוהנים חוששים שאם אנשים יתחילו להאמין בישוע הם ימליכו אותו כמלך המשיח, וזו קריאת תיגר על הקיסר. זה בדיוק הטיעון שבו ישתמשו כשיקחו אותו לפילטוס.
[16/07/2023, 12:58:19] Itamar Ben David: לטעון שהמשיח אלוהי – זה טענה שבוא נגיד – אני יכול להבין את יהודי התקופה שסברו שזה אלוהים אחרים.
[16/07/2023, 13:00:16] Itamar Ben David: כמובן שיש אותות ומופתים בתנ”ך. אבל האירוע המכונן של מעמד הר סיני – התגלות לעם ולא להתגלות ליחידים – זה בעצם העיקר, ולכן יהודים נדרשים לשאול את אבותיהם לגבי עניין זה או אחר זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
[16/07/2023, 13:00:28] Itamar Ben David: דברים לב ז
[16/07/2023, 13:01:27] Itamar Ben David: זה בסדר, אבל האם הכהנים לא מאמינים שמתישהו יבוא משיח בן דוד?
[16/07/2023, 13:02:17] Itamar Ben David: בדומה לפרושים – גם הכהנים קוראים את התנ”ך, ואמורים להסיק ממנו מסקנות כלשהן – האם יש סיבה שלא יסיקו שמשיח אמור להתחיל מלחמה ברומא? הרי הם צאצאי המכבים
[16/07/2023, 13:08:14] Shira Harpaz Pomeranz: בוודאי שיש לאותות משמעות ומטרתם לעורר ולחזק אמונה.
שמות פרק ד אלהים אומר למשה, החושש להודיע לעם ישראל שאלהים שלח אותו, תעשה או כזה וכזה וכזה והם יאמינו. פרק מרתק בו בין השאר אלהים אומר למשה החושש שהגימגום שלו יהפוך לבעיה, שהוא פותח את הפה של האנשים והוא פוקח עיני עיוורים.
חזקיה מבקש אות מאלהים ואלהים ביד ישעיה נענה לו מלכים ב 8 והלאה.
יהושוע כד 17 – העם הולכים אחרי אלהים כי הוא נתן אותות במצרים.
ישוע מבצע אותות להגשמת נבואות משיחיות ספציפיות.
ישעיה לה 5 והלאה
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם:
(חלק מהנבואות שם, יאמר המאמין עוד לא התגשמו).
[16/07/2023, 13:09:42] Shira Harpaz Pomeranz: אופס לקח לי הרבה זמן לנסח את אתשובה ובינתיים דורון כתב אותה לפני.
[16/07/2023, 13:10:02] Doron Jamchi: אולי כתוב על זה בספר “הצדוקים והלכתם” של אייל רגב.
[16/07/2023, 13:13:21] Itamar Ben David: אין לי שום בעיה עם אותות וניסים. אבל אם מגיע מישהו עם טענה שהמשיח אלוהי, הוא יכול לחולל כמה ניסים שבא לו. דברים י”ג מבטל אותו. אם היה ברור לגמרי מהתנ”ך שהמשיח אלוהי, שבמשיח יש שלוש פרסונות וכן הלאה – אני מעריך שחכמי ישראל היו אומרים – כן על כך סיפרו לנו אבותינו וזקנינו – ולכן האיש הזה בהחלט כשר.
[16/07/2023, 13:13:44] Itamar Ben David: נשאל את זה אחרת.
[16/07/2023, 13:13:55] Itamar Ben David: בימי ישעיהו – איך ידעו שישעיהו הוא נביא אמת?
[16/07/2023, 13:13:58] Itamar Ben David: מה קבע את זה?
[16/07/2023, 13:14:24] Itamar Ben David: איך ידעו ששאר הנביאים של אז – עמוס מיכה כל החבר’ה הטובים. איך ידעו שהם נביאי אמת?
[16/07/2023, 13:17:31] Doron Jamchi: ידעו רק כשהדברים שלהם התממשו.
[16/07/2023, 13:19:11] Doron Jamchi: אין מושג של נביא אמת ונביא שקר בתנ”ך. זה מושג בדיעבד. רק בתקופה ההלניסטית התחילו להשתמש במושגים האלה
[16/07/2023, 13:21:37] Itamar Ben David: ישעיהו היה נביא לדעתי איזה 70 שנה אולי אפילו יותר. מאיזה שלב החליטו שהוא נביא אמין?
[16/07/2023, 13:23:57] Itamar Ben David: זה מושג שקיים בצורה מסוימת בתנ”ך: וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל-נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה (מלכים א פרק כ”ב)
[16/07/2023, 13:23:58] ~ DO RO: הטקסט היווני שהוא המקור, מציין בפרוש אפרים Ἐφραὶμ
והוא תמיד חשוב בכל מני ניונסים שלא קיימים בתרגום העברי . יש המזהים את אפרים עם חרבת אל יש המזהים את אפרים כחרבת אל מקטיר
https://www.youtube.com/watch?v=2a2pXPgH2lk
[16/07/2023, 13:24:56] Itamar Ben David: ירמיהו ה: הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ-בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל-יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ
[16/07/2023, 13:26:00] Itamar Ben David: ירמיהו כ: וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל ישְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל-אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר-*נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר*
[16/07/2023, 13:26:36] Itamar Ben David: ירמיהו מפציץ עם המושג הזה בפרק כ”ג עַד-מָתַי הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם
[16/07/2023, 13:26:47] ~ DO RO: image omitted
[16/07/2023, 13:29:21] Itamar Ben David: אז לגבי נביאים שמאמינים להם רק כאשר דבריהם מתממשים אני מאוד יכול להבין אם יהודים שמעו את ישוע ותחזיותיו – ופקפקו. המקדש יהרס – לקח 40 שנה לאחר מותו. ה- RAPTURE – היה אמור לקרות מעט אחרי מותו – לפחות באותו דור – ולא קרה עד היום. דעת אלוהים, קיבוץ גלויות, הקמת המקדש השלישי, הפסקת מלחמות – נדחה למועד לא ידוע. לכן אני באמת תוהה, למה שהיהודים יאמינו – ואם האמינו וראו שלא מתגשם למה שלא יוותרו על האמונה בו? זה קצת חוזר למה שדיברנו בקצרה על בר כוכבא. רבי עקיבא חשב שהוא משיח. ההוא נלחם, מת. רבי עקיבא כבר לא חושב שהוא משיח.
[16/07/2023, 13:29:29] Itamar Ben David: אין אם זה בעיה אמיתית.
[16/07/2023, 13:30:47] Itamar Ben David: כלומר- אין בעיה אם מישהו האמין בנבואתו או במשיחיותו של ישוע בזמנו. אבל אם התחזית לא התגשמה? מה עושים אז?
[16/07/2023, 13:33:48] Doron Jamchi: לא. כתוב שהנביאים ניבאים בשקר. לא כתוב שהם עצמם נביאי שקר.
למשל בפרק כח’ כתוב על חנניה בן עזור: “וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה, בִּשְׁנַת (בַּשָּׁנָה) הָרְבִעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן־עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן”. כתוב עליו שהוא נביא, לא כתוב נביא אמת או נביא שקר. אחרי שהוא אומר את דבר הנבואה שלו ירמיהו אומר לו אמן: “וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה יָקֵם יְהוָה אֶת־דְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ, לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית־יְהוָה וְכָל־הַגּוֹלָה, מִבָּבֶל אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃”
רק אחר כך ירמיהו מקבל נבואה שסותרת את דברי חנניה, והוא אומר לו “וְאַתָּה, הִבְטַחְתָּ אֶת־הָעָם הַזֶּה עַל־שָׁקֶר׃”. הוא לא אומר לו שהוא נביא שקר.
[16/07/2023, 13:33:55] Itamar Ben David: תזכורת קטנה – שתפו איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה וכן אם יש ייצוגים בתרבות שרלוונטיים לפרק – נשמח לשמוע. אני זוכר שהייתה פעם סדרת טלויזיה שנקראת לזרוס, משהו בסגנון של מערבון. לא יודע אם מישהו מזכיר את זה בהדרכות…
[16/07/2023, 13:35:09] Itamar Ben David: אכן. מנבאים בשקר ולא נביאי שקר. אלא נגיד נביאי בעל וכן הלאה. מה זה משנה?
[16/07/2023, 13:35:43] Itamar Ben David: נחזור לחלק הזה של הדיון. מתי ידעו שישעיהו נביא אמת? נביא אמין? לפי מה?
[16/07/2023, 13:36:07] Itamar Ben David: אני אפילו לא סגור על אם ישעיהו עשה אותות ומופתים כלשהם. לא זכור לי.
[16/07/2023, 13:38:47] Doron Jamchi: ישעיהו לא עשה נסים, אבל כן נתן אותות. “וזה לך האות…”
[16/07/2023, 13:39:24] Doron Jamchi: נביאי בעל הם מסיתים לאלוהים אחרים. הם לא נביאי ה’
[16/07/2023, 13:40:07] Itamar Ben David: אות שהוא- עלמה הרה ויולדת בן וכן הלאה כלומר הכל מתחום הריאליה הפיסית
[16/07/2023, 13:40:38] Itamar Ben David: אוקיי, מסכים לגמרי. השאלה היא למה שיהודים יאמינו למסר של ישוע אם הוא שונה ממה שסיפרו להם אבותיהם?
[16/07/2023, 13:42:48] Doron Jamchi: היה סיפור אחד על הצל שהלך אחורה בישעיהו לח
[16/07/2023, 13:43:05] Itamar Ben David: יאללה שים פה
[16/07/2023, 13:43:51] Itamar Ben David: ושים גם לב להבדל – ישעיהו – אנחנו מגרדים איזה רבע נס. ישוע – מרביץ מלא ניסים בתקופה קצרה.
[16/07/2023, 13:43:57] Doron Jamchi: “ד וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ ה הָל֞וֹךְ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ו וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ ז וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ח הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָֽרְדָה֩ בְמַֽעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹֽרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ “
[16/07/2023, 13:44:35] Itamar Ben David: נס קטן – ולאחר מכן הסרת המצור האשורי (נס גדול לדעתי).
[16/07/2023, 13:47:59] Doron Jamchi: כי ישוע במעשי הנסים הוא כמו אליהו ואלישע, לא כמו ישעיהו.
ברטוריקה בסינופטים מזכיר את ירמיהו.
אבל ספר ישעיהו בברית החדשה מהווה תשתית תיאולוגית, והוא הנביא הכי מצוטט בברית החדשה
[16/07/2023, 13:48:47] Itamar Ben David: אין לי שום בעיה שהוא עושה ניסים. זה בסדר גמור. אני שואל- למה האמינו שישעיהו הנביא שבקושי עשה איזה נס וגם הוא היה רק לעיני המלך?
[16/07/2023, 13:48:58] Itamar Ben David: למה האמינו שמיכה או עמוס וכן הלאה נביאי אמת?
[16/07/2023, 13:50:39] Itamar Ben David: ולמה היהודים בימי ישוע למרות כל הניסים שעשה- לא האמינו בו או שלא האמינו בו רבים מהיהודים לאורך זמן. למה זה קרה? בברית החדשה טוענים שהיו חכמים שהאמינו בו, שהוא נביא או משיח, מי יודע אולי אפילו כהנים. אבל אני מציע שהסיבה שלא האמינו בו לאורך זמן קשורה למבחן האבות/הזקנים. המסר שלו לא מהדהד משהו מוכר.
[16/07/2023, 13:50:47] Shira Harpaz Pomeranz: אני ממש מבינה מה שאתה אומר וזה קושי שאני מעלה כל הזמן. למה לאלהים לעשות את הכל כל כך מורכב? למה לא לכתוב בצורה פשוטה אחת שתיים שלוש.
זה מה שאני הולך לעשות, תראו, תאמינו ותחיו לפי ההנחיות האלו.
למה צריך להתעמק כל כך בפרטי פרטים של התנך כדי להגיע להנחיות הנכונות. נניח שבשמירת כשרות ו או בלבישת ציצית או האופן הנכון להתחתן.
למה יש כל כך הרבה אנשים שכן רוצים לעשות את רצון אלהים, אם הוא קיים אבל כל אחד מהם מוצא דרך אחרת לעבוד אותו.
למה להביא כל כך הרבה ניסיונות ותורות שבן אדם לא יכול לדעת מה הדרך הנכונה:
מוחמד, בודהה, ישוע, אורח חיים חרדי, פורום קהלת, או יערי וחזן?
[16/07/2023, 13:51:39] Itamar Ben David: יערי וחזן היו נביאי אמת למהדרין
[16/07/2023, 13:51:42] Itamar Ben David: חחחחח
[16/07/2023, 13:51:43] Shira Harpaz Pomeranz: שהשמש זזה חזרה בעשר מעלות זה לעיני המלך בלבד?
[16/07/2023, 13:52:16] Itamar Ben David: כוחם מסתכלים החרדה על המצור האשורי. ישעיהו מסב את תשומת לב המלך לזה
[16/07/2023, 13:52:24] Itamar Ben David: כולם*
[16/07/2023, 13:52:56] Shira Harpaz Pomeranz: אני הקיבוץ המאוחד אז יותר בן אהרון.
[16/07/2023, 13:53:50] Shira Harpaz Pomeranz: לדעתי המצור עוד לא התחיל הם התקרבו אבל עוד לא הגיעו לירושלים.
[16/07/2023, 13:57:31] Itamar Ben David: לי התנ”ך נראה די פשוט וברור להבנה. יש בו מספר מסרים קבועים שחוזרים על עצמם בין עשרות למאות פעמים. כך שאם מישהו בוחר להיתפס לקטנות – ולהתעלם מהמסרים הקבועים הבלתי משתנים של התנ”ך זה כבר עניין של הבנת הנקרא: אלוהים קרוב, אלוהים רוצה תשובה, אלוהים רוצה את תשובת הרשעים, לאלוהים יש מקום שהוא מחבב (ירושלים) לאלוהים יש רצון להיפגש עם האנושות שהוא ברא (קודש הקודשים) לאלוהים יש יום מועדף, יש לו עם מועדף שאמור להוביל את האנושות אליו, יש להם חוקים רבים שצריך לעשות ולשמור אותם, יש לו ארץ מועדפת, אבל כל זה נועד כדי לקרב את הבריאה שהתרחקה ממנו לאחר הגירוש מגן עדן. זה המסר העקבי והקבוע של התנ”ך. למיטב ידיעתי.
[16/07/2023, 14:09:44] ~ Steven A.B: למה?
התשובה שלי זה כי אם הדברים היו ברורים מידי אף אחד לא היה מחפש את אלוהים.
“4 דֹּודִי שָׁלַח יָדֹו מִן־הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ 5 קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדֹודִי וְיָדַי נָטְפוּ־מֹור וְאֶצְבְּעֹתַי מֹור עֹבֵר עַל כַּפֹּות הַמַּנְעוּל׃ 6 פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדֹודִי וְדֹודִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרֹו בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃” (שיר השירים ה)
[16/07/2023, 14:22:41] Itamar Ben David: https://en.wikipedia.org/wiki/The_Lazarus_Man זו הסידרה ההיא הישנה על לזרוס… אמריקאים מכירים את הסדרה הזו
[16/07/2023, 14:39:22] Itamar Ben David: נוטה להסכים.
[16/07/2023, 16:16:19] ~ Steven A.B: וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם (משה ואהרון) בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, עַד־אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד־אָנָה לֹא־יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ
[16/07/2023, 16:21:09] Itamar Ben David: נו בדיוק! בקושי למעמד הר סיני האמינו אז לעוד מישהו שעושה כמה ניסים יאמינו?
[16/07/2023, 16:27:45] ~ Steven A.B: יפה, אני אחזור על פסוק שכבר כתבתי אותו כאן כמה פעמים:
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃ 16 כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי, וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא־אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת׃ 17 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ׃ 18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ (דברים י”ח)
כשיבוא נביא דומה למשה – שיכרות ברית חדשה, שיתן תורה, שיגאל את העם, הוא לא יעמוד על ראש הר ויהיו אש וקולות, אלא הוא פשוט ידבר.
זה לא מבטל את האותות, שכן, אבל מאחר שגם נביא שקר יכול לעשות אותות. ולכן האותות הם לא הסיבה להאמין במשיח, אלא לאשרר את המסר.
[16/07/2023, 16:50:47] Itamar Ben David: אז למה היהודים האמינו לישעיהו ולא לישוע?
[16/07/2023, 16:51:40] Itamar Ben David: אגב מה ההבדל בין בני ישראל של מעמד הר סיני ליהודי בית שני להבנתך? כלומר האם הם היו אמורים להיות יותר בשלים לקלוט את המסר?
[16/07/2023, 16:54:26] Itamar Ben David: זה באמת קצת כללי
[16/07/2023, 16:55:07] Itamar Ben David: אפריים זה גם לא אזור שישוע מכיר כזה טוב בטח לא מדבר אפריים
[16/07/2023, 16:55:13] Itamar Ben David: לא נשמע הגיוני
[16/07/2023, 16:55:33] Itamar Ben David: אני מהמר על נחל פרת
[16/07/2023, 17:07:09] Itamar Ben David: מבחנה גיאוגרפית- יש לנו אל אלעיזריה, שנראה לי שאין ויכוח על המיקום שלה, את הר המועצה הרעה או בית כיפא- אשמח לשמוע זיהויים, ואת המדבר ליד אפריים.
[16/07/2023, 17:19:48] ~ Steven A.B: גם לישעיהו לא האמינו, תקרא את פרק ו’, אלוהים שולח את ישעיהו לאטום את אןזניהם ולעצום את עיניהם.
את הנביאים קיבלו בדיעבד, רק אחרי שנבואותיהם יתגשמו.
ירמיהו האמינו לו?
כל הספר מציג את ירמיהו מתענה כי דוחים אותו ואפילו אחרי שהתגשמו נבואותיו הוא אומר להם לא לרדת למצרים ואז כולם יורדים למצרים…
אין הרבה הבדל, מבחינה רוחנית העם במעמד הר סיני והעם בתקופת ישוע היו עם קשה עורף, בדיוק כמו היום.
לא שעם ישראל פחות טוב או יותר טוב מעמים אחרים, אבל לעמים אחרים אין הבטחה בניגוד לישראל.
[16/07/2023, 18:18:13] ~ DO RO: image omitted
[16/07/2023, 18:18:14] ~ DO RO: יחנן הוא היחיד שמספר את סיפור החייאת לזרוס – ואינו מוזכר אצל הסינופטיים . אמנם הוא ואחיותיו מזוכרים אצל הסינופטיים (מתי 21:17 , מרקוס 11:1, לוקס 19:29) אבל לא הנס .הנושא העלה שאלות ותהיות רבות . אחד ההסברים הרווחים קשורים בכך שספרו של יוחנן נכתב הרבה אחרי הסינופטיים . החיית לזרוס הוא האות או הנס השביעי בבשורה של יוחנן אחרי:
1….נס היין בחתונה בקנה
2. ריפוי בנו של איש הממשל בכפר נחום
3. ריפוי המשותק בבית חסדא
4. האכלת 5000
5. הליכה על המים
6. ריפוי איש עיוור מלידההחייאתו של לזרוס הנס הגדול ביותר של ישוע, הוא גם אות הפתיחה אצל יוחנן למסכת הייסורים ומותו של ישוע על הצלב.
ישוע כבר החזיר לחיים את בת יאיר (לוקס 8:40-56) ובן האלמנה (לוקס 7:11-16) , אבל היו כאלה שהעלו ספקות אם בכלל הם מתו. במקרה של לזרוס, לא היה שום ספק . 4 ימים אחרי שהוא נטמן במערת הקבורה, כאשר החל תהליך הריקבון (יש הטוענים שהתהליך מתחיל 4-10 ימים אחרי המוות וכך גם הריח) , לא היה כבר שום ספק שהאיש מת – זאת גם הסיבה שישוע התמהמה ולא נענה מיד לתחינות אחיותיו. כי להחייאתו של לזרוס מן המתים לא היה אח ורע והנס האולטימטיבי הזה גרם גם לכל הספקנים והמתנגדים מצד היהודים להבין במה מדובר. בכוחו לנצח את המוות (ראו גם חזון יוחנן 1:18 “הייתי מת והנה חי אני לעולמי עולמים, ולי מפתחות שאול ומות.” זה לא עוד נס! זה ה-נס! לפני תחייתו שלו עצמו כמובן.
ישוע מרבה להשתמש במונח “שינה” כאנלוגיה למוות . השניים קשורים תמיד בעולם העתיק. במיתולוגיה היוונית אל השינה (היפנוס- מכאן היפנזוה) ואל המוות תנתוס – הם אחים תאומים, שניהם בניה של אלת הלילה ניקס, שחיים באפלוליות עולם תחתיות. האנלוגיה בין השניים מופיעה בעוד מקומות ודי להזכיר כי מותה של מרים מכונה תרדמת מרים Dormition בלטינית או koimesis ביוונית, אנלוגיה שיש לה אותם שורשים קדומים. חזרה ללזרוס, ישוע אומר לתלמידיו שבכוחו להעיר את לזרוס , כי בעצם המוות אינו הסוף לאלה המאמינים בישוע.
יחד עם זאת , החייאתו של לזרוס היא זמנית . הוא עתיד למות כאשר יגיע יומו ורק באחרית הימים יקום עם כולם לתחיית הנצח. לכן, מצויין גם טקסט שהוא יוצא עטוף בתכריכיו ועל פניו אותו כיסוי שנהגו לשים על פני המת. זהו רמז לכך שאת בגדי המוות האלה הוא עוד יצטרך בעתיד – לעומת ישוע אשר הותיר את תכריכיו בקבר לאחר תחייתו .
וכך הוא מתואר תמיד באמנות. עטוף תכריכים מכף רגל ועד ראש, עומד בפתח מערכת הקבורה. הפופולריות של הנושא הזה באמנות הנוצרית עצומה. הוא אחד הנושאים המוקדמים ביותר שתוארו כבר על גבי סרקופגים נוצריים ובקטקומבות במאה ה-3 – כאחד המוטיבים הממחישים את הניצחון של ישוע על המוות . המשיך להות פופולרי באמנות הנוצרית גם בהמשך.
למשל מיניאטורה בקודקס רוסננסיס המפואר במיוחד, מן המאה ה-6 שדפיו ספוגים בצבע הארגמן המלכותי עם אותיות בכסף וזהב, שנכתב ואוייר כנראה בקונסטנטינופול. יש הסבורים כי זהו כתב היד המאוייר הקדום ביותר ששרד. לזרוס מימין, עטוף בתכריכים לבנים, עומד בפתח המערה בה היה כבר קבור כמת ארבעה ימים . איש שמלווה את לזרוס, לבוש בגלימה אדומה, והוא מכסה בחלקה את אפו, מפאת הריח הרע של הגופה שהיתה קבורה מספר ימים במערה. ישוע במרכז והילה גדולה מצולבת לראשו, שמבדילה אותו תמיד משאר הדמויות הקדושות עטורות הילות. לרגליו משתחוות אחיותיו של לזרוס שמתחננות לעזרה למען אחיהן. משמאל, קבוצת תלמידיו של ישוע, עם פטרוס בראשם, שקל לזהותו בגלל שיערו וזקנו הקצר הלבנים. את הקומפוזיציה יש לקרוא משמאל לימין, לפי כיוון הליכתו של ישוע ותלמידיו. זהו גם כיוון הכתיבה בלטינית , שהרי יש כאן מרכיב נראטיבי. בחלק התחתון, הדמויות הקטנות , מייצגות מקורות עתיקים מהם מצטטים פסוקים בספר – הן “הערות השוליים” המקוריות ביותר שנראו בכתב יד.
[16/07/2023, 18:18:35] Itamar Ben David: לירמיהו לא האמינו לישעיהו – הוא המשיך להתנבא אצל איזה ארבעה מלכים שונים
[16/07/2023, 18:19:18] ~ DO RO: ועוד איזוכורים של לזרוס האימפקט של סיפור החייאת לזרוס בכל מני תחומים גדול. אפילו במדע. למשל, טקסון לזרוס הוא כינוי בטקסונומיה והפלאונטולוגיה לשם טקסון מאובן השייך לתקופה מאוחרת יותר מהתקופה האחרונה שידוע שבה נכחד, כך שהמדע טעה בגילו ולעיתים הטקסון אף קיים בימינו. התופעה נקראת על שם לזרוס מהברית החדשה שחזר לתחייה לאחר מותו.
בספרות הוא מזוכר במובי דיק, בחטא ועונשו של דוסטוייבסקי, אצל מארק טווין ועוד. הוא היווה אחד הפרקים בסדרה “תיקים באפלה” , מופיע במשחקי מחשב ווידאו וגם במוסיקה . ואזכיר רק את שירו של דויד בואי “לזרוס”
https://www.youtube.com/watch?v=y-JqH1M4Ya8
[16/07/2023, 18:21:26] Itamar Ben David: רק הערה – בספרות הנבואה הדגש זה על תקופות שפל של עם ישראל ועל כל חטא שעשו
[16/07/2023, 18:21:40] Itamar Ben David: מדלגים שם על מלכים צדיקים כל הזמן
[16/07/2023, 18:24:41] Itamar Ben David: הזכרתי את המלך עזריה כבר. מי שמע עליו
[16/07/2023, 18:28:13] ~ Steven A.B: מסקרן אותי לדעת למה את כותבת ‘לזרוס’ ולא אלעזר.
[16/07/2023, 18:43:10] ~ DO RO: כך מופיע בטקסט המקורי ביוונית, כך בלטינית , כך באמנות שזה התחום העיקרי שלי ואני רגילה למינוחים הנהוגים בו
[16/07/2023, 19:30:02] ~ Steven A.B: אבל גם כתוב בטקסט Iesus ובכל זאת, אף יהודי בתקופת בית שני לא נקרא כך. טוב לא משנה, אני בקטע של להחזיר לברית חדשה את האופי היהודי-ארצישראלי שלה.
[16/07/2023, 19:30:55] ~ DO RO: מניחה שתמצא בטקסטים שלי גם דברים חיוביים 😉 <This message was edited>
[16/07/2023, 19:31:11] ~ Erez Cohen: https://www.instagram.com/reel/Curvvt3spRy/?igshid=NjFiZTE0ZDQ0ZQ==
[16/07/2023, 19:36:57] ~ DO RO: בתקופתו של ישוע דברו ארמית ויוונית מדוברת בארץ הקודש. עברית היתה בעיקר שפה בה השתמשו בהקשר פולחני ובשימוש משני .
[16/07/2023, 19:45:58] ~ Opher: משלים הם עברית בלבד. המחקרים על ארמית מתחילים במאה ה- 19 עם כומר (אנטישמי?) שניסה להפריד בין ישוע ליהדות.
The only parables we have are in Hebrew. The guy who came up with the Aramaic-speaking Jesus theory was a German named Gustaf Dalman in the 1800s. it didn’t exist before him, but his new theory eventually won the day. His Doktor-Vater Franz Delitsch had taught the exact opposite—that Jesus spoke Hebrew
הקטע באנגלית זה מפרופסור נוצרי, Wave Nunnaly, היה ראש לימודי משנה/תלמוד ב – Evangel University.
הבעיה שכל כך הרבה אנשים כבר למדו את התיאוריה על ארמית
[16/07/2023, 19:47:29] ~ Opher: יוונית אמנם הייתה השפה הבינלאומית, כמו אנגלית כיום, אבל היהודים בישראל דברו עברית ולא רק כשפת קודש.
הברית החדשה משתמשת רבות ב “כמו שאומרים *בעברית*…”
לא כתוב כמעט בכלל, “כמו שאומרים בארמית…”
[16/07/2023, 19:49:17] ~ DO RO: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Language_of_Jesus
[16/07/2023, 20:01:02] ~ DaphnaS🦄: המקורות של ויקיפדיה לא ממש חד משמעים, הכל בגדר תיאוריות.
בטח ישו דיבר עברית
השאלה היא כמה ארמית יחסית לעברית אולי
יוונית- הוא כנראה ידע קצת, כמו הרבה מהאנשים בתקופה באיזור, מספיק בשביל הדברים המסויימים הרשמיים אבל לא כשפה יום יומית
ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
יוחנן – פרק יא
מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. 2 מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. 3 שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה.”
4 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים.”
5 יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. 6 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. 7 אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: “בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה.”
8 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?”
9 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. 10 אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ.” 11 אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: “אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ.”
12 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא.”
13 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. 14 אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: “אֶלְעָזָר מֵת. 15 וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו.”
16 תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: “נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ.”
17 כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. 18 בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, 19 וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. 20 כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. 21 אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. 22 אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ.”
23 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אָחִיךְ יָקוּם.”
24 הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”
25 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. 26 וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?”
27 אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.” 28 אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: “רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ.” 29 הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.
30 יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. 31 אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. 32 בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת.”
33 כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע. 34 הוּא שָׁאַל: “אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?”
הֵשִׁיבוּ לוֹ: “אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה.”
35 בָּכָה יֵשׁוּעַ. 36 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: “רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!” 37 אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: “הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?” 38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!”
אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים.”
40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: “הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים.” 41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: “אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!” 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.” 45 רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. 46 אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. 47 כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: “מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! 48 אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ.”
49 קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, 50 אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.” 51 לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֹאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; 52 וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.
53 מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֹמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. 54 לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.
55 יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. 56 הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: “מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?” 57 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.
[15/07/2023, 21:06:17] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יא*
[15/07/2023, 21:06:18] Itamar Ben David: *יא מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. 2 מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֹּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. 3 שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה.” 4 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “הַמַּחֲלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים.”*
[15/07/2023, 21:06:18] Itamar Ben David: *5 יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. 6 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. 7 אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: “בּוֹאוּ נַחֲזֹר לְאֶרֶץ יְהוּדָה.” 8 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֹּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?” 9 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. 10 אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ.” 11 אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֹאת הוֹסִיף: “אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ.” 12 אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: “אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא.” 13 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. 14 אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֹרָשׁ: “אֶלְעָזָר מֵת. 15 וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו.” 16 תֹּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: “נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ.”*
[15/07/2023, 21:06:19] Itamar Ben David: *17 כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. 18 בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, 19 וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. 20 כִּשְׁמֹעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. 21 אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. 22 אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ.”*
[15/07/2023, 21:06:19] Itamar Ben David: *23 אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אָחִיךְ יָקוּם 24 .”הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: “אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן 25 .” אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. 26 וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה 27 “?אָמְרָה לוֹ: “כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם 28 .”אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֹאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: “רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ 29 .” הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו.*
[15/07/2023, 21:06:20] Itamar Ben David: *30 יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. 31 אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. 32 בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֹּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת.”*
[15/07/2023, 21:06:21] Itamar Ben David: *33 כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא וְהִזְדַּעְזַע. 34 הוּא שָׁאַל: “אֵיפֹה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?” הֵשִׁיבוּ לוֹ: “אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה.” 35 בָּכָה יֵשׁוּעַ. 36 הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: “רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!” 37 אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: “הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֹעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?” 38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן”! אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים.” 40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: “הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים.”*
[15/07/2023, 21:06:21] Itamar Ben David: *41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: “אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: “אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!” 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת.” 45 רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. 46 אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. 47 כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: “מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! 48 אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֹּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ.”*
[15/07/2023, 21:06:22] Itamar Ben David: *49 קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, 50 אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֹּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.” 51 לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֹאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; 52 וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים.*
[15/07/2023, 21:06:23] Itamar Ben David: *53 מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֹמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. 54 לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו.*
[15/07/2023, 21:06:23] Itamar Ben David: *55 יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. 56 הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: “מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?” 57 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.*
[15/07/2023, 21:06:24] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/12PACuckoBM7XxlMEaQQoo?si=miy98mxjRF-7Xi15ZKT4vw&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[16/07/2023, 7:59:25] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[16/07/2023, 8:04:53] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed the group description
[16/07/2023, 8:01:43] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק י״א. שעתיים שאלות ותהיות, לאחר מכן דיון פתוח. לאורך כל היום- איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה??? ואנחנו נרצה להציע דבר נוסף: שתפו אותנו אילו ייצוגים בתרבות יכולים להיות קשורים לפרק, כלומר אילו שירים סרטים ספרים תמונות פסלים וכן הלאה מספרים את הסיפור של הפרק או מהווים רפרנס לפרק?
[16/07/2023, 8:37:15] Yashuv Am Hachmon: פסוק 18.למה לשנות את החמש עשרה ריס.לשלושה קילומטר..לי זה הפריע..
[16/07/2023, 9:50:40] Eliran Kaisar: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/07/2023, 9:56:10] ~ נורית ברעם: פסוקים 51-52. כייפא מתנבא.
מטרת הכותב אם כך להראות שהוא עושה בעצם את רצון האל לסייע לישוע להקריב את עצמו.
ציטוט מצויין לדעתי להעלות בקבוצות בהם הדיון אנטישמי.
[16/07/2023, 10:07:17] ~ נעמי ארליך קופרמן: בהחלט!
[16/07/2023, 10:29:23] ~ Steven A.B: This message was deleted.
[16/07/2023, 11:05:20] ~ Steven A.B: חקרתי בנוגע לעיר אפרים, המסקנה שמדובר בעיר עופרה, שנקררת היום טייבה.
[16/07/2023, 11:08:27] ~ Rebecca Nok: לא ממש *מדבר*
[16/07/2023, 11:09:21] ~ Steven A.B: פסוק 42. מתכתב עם:
“14 רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיֹּון כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ נְאֻם־יהוה׃ 15 וְנִלְווּ גֹויִם רַבִּים אֶל־יהוה בַּיֹּום הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתֹוכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־יהוה צְבָאֹות שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ׃” (זכריה ב)
[16/07/2023, 11:10:08] ~ Steven A.B: זה ספר המדבר, בדיוק כמו מכמש, גבע, מגרון וכו’, על אותו קו
[16/07/2023, 11:10:50] ~ Rebecca Nok: ממש לא
ואני מכירה
[16/07/2023, 11:10:55] Shira Harpaz Pomeranz: אני חוששת שזו לא המשמעות.
קייפא אמר את זה כאמירה פוליטית או ריאל פוליטית. המשפט הזה מבלי שהבין זאת, היה לנבואה. זה לא אמור לנקות אותו מהאחריות להוצאת ישוע להורג.
אבל
בהמשך לדיון שמתנהל כאן כבר הרבה זמן, הכנסת הפסוק הזה לא נועדה להיות כלי המעודד אנטישמיות מראש.
התיאורים נועדו לומר אלהים שלט על כל המהלכים שהובילו למה שתכנן מראש – שישוע ימות עבור חטאי כולם.
קיפא אינו נקי מחטא ההוצאה להורג של חף מפשע.
[16/07/2023, 11:23:16] Itamar Ben David: This message was deleted.
[16/07/2023, 11:31:40] ~ Leslie: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[16/07/2023, 11:32:40] Shira Harpaz Pomeranz: שאלה בוויקפדיה כתוב שישוע שהה בביתו של שמעון המצורע מבית עניה. לא מוצאת את המקור לכך. אשמח לעזרה.
ניסיתי להתחקות על מקור השם. מאוד מתיישב עם הקונספט של בית העניים, החיים על סף המדבר. אם כן זה מעשיר את מה שנקרא בפרק הבא, שיהודה איש קריות הביע צער על הבושם ששפכו על רגלי ישוע, כי יכלו לתת אותו לעניים.
באתר של הקוסטודיה מציעים שמקור השם הוא איש בשם חנניה – אנאניאוס שהוביל לשם עניה.
אשמח לכל מידע נוסף.
[16/07/2023, 11:46:35] Itamar Ben David: סתם שתכירו שיצא ספר שכתב השומר של קבר אלעזר. בטעות בתרגום לעברית קראו לזה ילדי ביתוניא אף שלא מדובר על ביתוניא שליד ראמאללה: https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=57475
[16/07/2023, 11:47:25] Doron Jamchi: מרקוס יד: 3 – שמעון המצורע.
[16/07/2023, 11:50:11] Itamar Ben David: פסוקים 9-10 האם אין כאן איזו נימה דואליסטית? מי שהולך ביום לא נכשל ומי שהולך בלילה נכשל, הרי אם בוטחים באל מה זה משנה יום או לילה? לא הבנתי את זה
[16/07/2023, 11:50:56] Itamar Ben David: פסוק 16 מה השם העברי של תאמא? ולא הבנתי עם מי הוא רוצה למות- עם אלעזר או עם ישוע?
[16/07/2023, 11:54:20] Itamar Ben David: יש בפרק ראיות ברורות לכך שיש בחבר׳ה של ישוע מרוקאים: ״אח שלה אחות שלו – אחותה״ ואחר כך צוות המקוננים בפסוק 33. בדוק היו שם מגז׳דרות מקצועיות.
[16/07/2023, 11:57:17] Itamar Ben David: פסוק 39 מבחינה ביולוגית חשבתי שהריח של הגופה עולה מייד. לא?
[16/07/2023, 12:02:31] Doron Jamchi: זה משל. מי שהולך ביום רואה את המכשולים שבדרך ומי שהולך בלילה לא רואה.
[16/07/2023, 12:08:01] Doron Jamchi: תאמא (או תומא) זה תאום. כנראה שהיה לו אח תאום. לא כתוב בברית החדשה את השם שלו.
הבשורה על פי תומא מיוחסת ל”יהודה תומא”, אז כנראה השם שלו היה יהודה, ולהבדיל אותו מיהודה בן יעקב ויהודה איש קריות (לוקס ו: 16), פשוט קראו לו בכינוי תומא.
[16/07/2023, 12:20:04] Shira Harpaz Pomeranz: עם ישוע.
הוא חשש שאם ישוע חוזר ליהודה הוא יוצא להורג. הוא העריך שאם יסקלו את ישוע, יסקלו גם את ההולכים איתו.
[16/07/2023, 12:20:17] Itamar Ben David: בפסוק 42 יש כאן משהו שמזכיר תפילות אחרות במקרא – שבהם הטענה היא “לא למעני – אלא למען שמך הגדול” וכן הלאה. אני מתרשם מהבשורה ביוחנן כאילו אפילו פה, שזו הבשורה הכי מאוחרת ובה ישוע למעשה הוא הכי אלוהי מבין הבשורות – אפילו פה הוא לא אלוהים עצמו. זה מוזר.
[16/07/2023, 12:22:01] Itamar Ben David: פסוק 44 – מי שלא היה בתערוכה על התכריכים במוזאון ישראל – מומלץ. איפה עוד אפשרי להראות לתיירים מנהגי קבורה יהודיים? מן הסתם עוסקים בזה בבתי הקברות יהודיים בכלל בארץ ואלו בירושלים, וכן בקברים העתיקים סביב העיר העתיקה אבל איפה עוד אפשרי?
[16/07/2023, 12:22:25] Itamar Ben David: https://www.imj.org.il/node/4944276
[16/07/2023, 12:25:54] Itamar Ben David: לא הבנתי בכלל את ההיגיון של פסוקים 47-48. הרי אותות לא אומרים כלום – לא על משיח ולא על שום דבר (דברים י”ג). אם העם עד כדי כך נבער כדי להאמין לאותות, אז אפשר לומר שאין אמונה באלוהים באותה תקופה. ועם זאת – ההיסטוריה אומרת לנו שרוב היהודים דווקא לא האמינו בישוע. לאחר מכן מה אכפת לרומאים אם מאמינים בישוע כמשיח וגואל ישראל בעולם הזה – אם בפועל הוא לא מתחיל שום מרד ומטיף נגד אלימות? לא מצליח להיכנס לראש של הטקסט. אפילו אם הוא מטיף לאלימות והוא סוג של בר כוכבא כזה – למה שהכהנים והפרושים יעצרו אותו. כמו שלא עצרו ואף סייעו במרידות אחר כך. באמת שלא הבנתי כלום
[16/07/2023, 12:27:23] Itamar Ben David: פסוקים 49-50 – הצדוקים האמינו במשיח? האמינו בגאולה? או שהם היו מושחתים ורק רצו לשמר את כוחם? יש מקורות בהם הם מדברים על עצמם? כי הם כן האמינו באיזה מאבק אשכטולוגי כלשהו (לא מספיק בקיא)
[16/07/2023, 12:29:02] Shira Harpaz Pomeranz: ליד קברים שונים אפשר לדבר על האירוע הזה.
ממליצה גם לבקר בתערוכה החינמית בנוטרדם על תכריכי טורינו. שם מן הסתם נדבר על ישוע.
[16/07/2023, 12:30:42] Itamar Ben David: בדומה לפרעה – או בבל או אשור וכן הלאה. כולם כלים של אלוהים, אבל הם לא נקיים מעוון על זה
[16/07/2023, 12:32:03] Itamar Ben David: איך הגיעו מעפרה לאפריים… סטיבן אתה מבין למה אני לא סומך על היוונית? אגב מה רע בכל האזור הזה של פרת ועין פרת, מדברי לגמרי, ויש שם שימור שם יותר סביר. עד עפרה – רחוק מדי לא נשמע לי סביר.
[16/07/2023, 12:50:29] Doron Jamchi: איך אפשר להגיד שאותות לא אומרים כלום? התנ”ך מלא בעושי נסים. אלוהים שולח את משה ואומר לו לעשות נסים מול בני ישראל כדי שיאמינו לשליחות שלו “וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַֽאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָֽרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַֽחֲרֽוֹן” (שמות, ד: 8).
דברים יג לא מדבר על התעלמות מוחלטת מאותות. “וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ *לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַֽחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם*” (פסוק 3). הדגש הוא על כל מה שמסית לעבודת אלוהים אחרים, גם אם זה נראה אות או מופת.
ובבשורה על פי יוחנן יש סיבה לכל האזכורים האלה, יוחנן כתב את זה בעצמו לקראת סוף הספר (פרק כ’): “30 גַּם אוֹתוֹת רַבִּים אֲחֵרִים עָשָׂה יֵשׁוּעַ לְעֵינֵי תַּלְמִידָיו, אֲשֶׁר לֹא נִכְתְּבוּ בַסֵּפֶר הַזֶּה. 31 אֲבָל אֵלֶּה נִכְתְּבוּ כְּדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ כִּי יֵשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן-הָאֱלֹהִים, וּכְדֵי שֶׁבְּהַאֲמִינְכֶם יִהְיוּ לָכֶם חַיִּים בִּשְׁמוֹ.”
[16/07/2023, 12:51:31] Doron Jamchi: זה זיהוי שמופיע באונומסטיקון של אוסביוס. כנראה מתבסס על מסורת ביזנטית.
לי גם לא נשמע סביר שזה עפרה.
[16/07/2023, 12:54:12] Doron Jamchi: הכוהנים חוששים שאם אנשים יתחילו להאמין בישוע הם ימליכו אותו כמלך המשיח, וזו קריאת תיגר על הקיסר. זה בדיוק הטיעון שבו ישתמשו כשיקחו אותו לפילטוס.
[16/07/2023, 12:58:19] Itamar Ben David: לטעון שהמשיח אלוהי – זה טענה שבוא נגיד – אני יכול להבין את יהודי התקופה שסברו שזה אלוהים אחרים.
[16/07/2023, 13:00:16] Itamar Ben David: כמובן שיש אותות ומופתים בתנ”ך. אבל האירוע המכונן של מעמד הר סיני – התגלות לעם ולא להתגלות ליחידים – זה בעצם העיקר, ולכן יהודים נדרשים לשאול את אבותיהם לגבי עניין זה או אחר זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
[16/07/2023, 13:00:28] Itamar Ben David: דברים לב ז
[16/07/2023, 13:01:27] Itamar Ben David: זה בסדר, אבל האם הכהנים לא מאמינים שמתישהו יבוא משיח בן דוד?
[16/07/2023, 13:02:17] Itamar Ben David: בדומה לפרושים – גם הכהנים קוראים את התנ”ך, ואמורים להסיק ממנו מסקנות כלשהן – האם יש סיבה שלא יסיקו שמשיח אמור להתחיל מלחמה ברומא? הרי הם צאצאי המכבים
[16/07/2023, 13:08:14] Shira Harpaz Pomeranz: בוודאי שיש לאותות משמעות ומטרתם לעורר ולחזק אמונה.
שמות פרק ד אלהים אומר למשה, החושש להודיע לעם ישראל שאלהים שלח אותו, תעשה או כזה וכזה וכזה והם יאמינו. פרק מרתק בו בין השאר אלהים אומר למשה החושש שהגימגום שלו יהפוך לבעיה, שהוא פותח את הפה של האנשים והוא פוקח עיני עיוורים.
חזקיה מבקש אות מאלהים ואלהים ביד ישעיה נענה לו מלכים ב 8 והלאה.
יהושוע כד 17 – העם הולכים אחרי אלהים כי הוא נתן אותות במצרים.
ישוע מבצע אותות להגשמת נבואות משיחיות ספציפיות.
ישעיה לה 5 והלאה
ה אָז תִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי עִוְרִים; וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים, תִּפָּתַחְנָה. ו אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ, וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם:
(חלק מהנבואות שם, יאמר המאמין עוד לא התגשמו).
[16/07/2023, 13:09:42] Shira Harpaz Pomeranz: אופס לקח לי הרבה זמן לנסח את אתשובה ובינתיים דורון כתב אותה לפני.
[16/07/2023, 13:10:02] Doron Jamchi: אולי כתוב על זה בספר “הצדוקים והלכתם” של אייל רגב.
[16/07/2023, 13:13:21] Itamar Ben David: אין לי שום בעיה עם אותות וניסים. אבל אם מגיע מישהו עם טענה שהמשיח אלוהי, הוא יכול לחולל כמה ניסים שבא לו. דברים י”ג מבטל אותו. אם היה ברור לגמרי מהתנ”ך שהמשיח אלוהי, שבמשיח יש שלוש פרסונות וכן הלאה – אני מעריך שחכמי ישראל היו אומרים – כן על כך סיפרו לנו אבותינו וזקנינו – ולכן האיש הזה בהחלט כשר.
[16/07/2023, 13:13:44] Itamar Ben David: נשאל את זה אחרת.
[16/07/2023, 13:13:55] Itamar Ben David: בימי ישעיהו – איך ידעו שישעיהו הוא נביא אמת?
[16/07/2023, 13:13:58] Itamar Ben David: מה קבע את זה?
[16/07/2023, 13:14:24] Itamar Ben David: איך ידעו ששאר הנביאים של אז – עמוס מיכה כל החבר’ה הטובים. איך ידעו שהם נביאי אמת?
[16/07/2023, 13:17:31] Doron Jamchi: ידעו רק כשהדברים שלהם התממשו.
[16/07/2023, 13:19:11] Doron Jamchi: אין מושג של נביא אמת ונביא שקר בתנ”ך. זה מושג בדיעבד. רק בתקופה ההלניסטית התחילו להשתמש במושגים האלה
[16/07/2023, 13:21:37] Itamar Ben David: ישעיהו היה נביא לדעתי איזה 70 שנה אולי אפילו יותר. מאיזה שלב החליטו שהוא נביא אמין?
[16/07/2023, 13:23:57] Itamar Ben David: זה מושג שקיים בצורה מסוימת בתנ”ך: וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל-נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה (מלכים א פרק כ”ב)
[16/07/2023, 13:23:58] ~ DO RO: הטקסט היווני שהוא המקור, מציין בפרוש אפרים Ἐφραὶμ
והוא תמיד חשוב בכל מני ניונסים שלא קיימים בתרגום העברי . יש המזהים את אפרים עם חרבת אל יש המזהים את אפרים כחרבת אל מקטיר
https://www.youtube.com/watch?v=2a2pXPgH2lk
[16/07/2023, 13:24:56] Itamar Ben David: ירמיהו ה: הַנְּבִיאִים נִבְּאוּ-בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל-יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה-תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ
[16/07/2023, 13:26:00] Itamar Ben David: ירמיהו כ: וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל ישְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל-אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר-*נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר*
[16/07/2023, 13:26:36] Itamar Ben David: ירמיהו מפציץ עם המושג הזה בפרק כ”ג עַד-מָתַי הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר וּנְבִיאֵי תַּרְמִת לִבָּם
[16/07/2023, 13:26:47] ~ DO RO: image omitted
[16/07/2023, 13:29:21] Itamar Ben David: אז לגבי נביאים שמאמינים להם רק כאשר דבריהם מתממשים אני מאוד יכול להבין אם יהודים שמעו את ישוע ותחזיותיו – ופקפקו. המקדש יהרס – לקח 40 שנה לאחר מותו. ה- RAPTURE – היה אמור לקרות מעט אחרי מותו – לפחות באותו דור – ולא קרה עד היום. דעת אלוהים, קיבוץ גלויות, הקמת המקדש השלישי, הפסקת מלחמות – נדחה למועד לא ידוע. לכן אני באמת תוהה, למה שהיהודים יאמינו – ואם האמינו וראו שלא מתגשם למה שלא יוותרו על האמונה בו? זה קצת חוזר למה שדיברנו בקצרה על בר כוכבא. רבי עקיבא חשב שהוא משיח. ההוא נלחם, מת. רבי עקיבא כבר לא חושב שהוא משיח.
[16/07/2023, 13:29:29] Itamar Ben David: אין אם זה בעיה אמיתית.
[16/07/2023, 13:30:47] Itamar Ben David: כלומר- אין בעיה אם מישהו האמין בנבואתו או במשיחיותו של ישוע בזמנו. אבל אם התחזית לא התגשמה? מה עושים אז?
[16/07/2023, 13:33:48] Doron Jamchi: לא. כתוב שהנביאים ניבאים בשקר. לא כתוב שהם עצמם נביאי שקר.
למשל בפרק כח’ כתוב על חנניה בן עזור: “וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא, בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה, בִּשְׁנַת (בַּשָּׁנָה) הָרְבִעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן־עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן”. כתוב עליו שהוא נביא, לא כתוב נביא אמת או נביא שקר. אחרי שהוא אומר את דבר הנבואה שלו ירמיהו אומר לו אמן: “וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא, אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה יָקֵם יְהוָה אֶת־דְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר נִבֵּאתָ, לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית־יְהוָה וְכָל־הַגּוֹלָה, מִבָּבֶל אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה׃”
רק אחר כך ירמיהו מקבל נבואה שסותרת את דברי חנניה, והוא אומר לו “וְאַתָּה, הִבְטַחְתָּ אֶת־הָעָם הַזֶּה עַל־שָׁקֶר׃”. הוא לא אומר לו שהוא נביא שקר.
[16/07/2023, 13:33:55] Itamar Ben David: תזכורת קטנה – שתפו איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה וכן אם יש ייצוגים בתרבות שרלוונטיים לפרק – נשמח לשמוע. אני זוכר שהייתה פעם סדרת טלויזיה שנקראת לזרוס, משהו בסגנון של מערבון. לא יודע אם מישהו מזכיר את זה בהדרכות…
[16/07/2023, 13:35:09] Itamar Ben David: אכן. מנבאים בשקר ולא נביאי שקר. אלא נגיד נביאי בעל וכן הלאה. מה זה משנה?
[16/07/2023, 13:35:43] Itamar Ben David: נחזור לחלק הזה של הדיון. מתי ידעו שישעיהו נביא אמת? נביא אמין? לפי מה?
[16/07/2023, 13:36:07] Itamar Ben David: אני אפילו לא סגור על אם ישעיהו עשה אותות ומופתים כלשהם. לא זכור לי.
[16/07/2023, 13:38:47] Doron Jamchi: ישעיהו לא עשה נסים, אבל כן נתן אותות. “וזה לך האות…”
[16/07/2023, 13:39:24] Doron Jamchi: נביאי בעל הם מסיתים לאלוהים אחרים. הם לא נביאי ה’
[16/07/2023, 13:40:07] Itamar Ben David: אות שהוא- עלמה הרה ויולדת בן וכן הלאה כלומר הכל מתחום הריאליה הפיסית
[16/07/2023, 13:40:38] Itamar Ben David: אוקיי, מסכים לגמרי. השאלה היא למה שיהודים יאמינו למסר של ישוע אם הוא שונה ממה שסיפרו להם אבותיהם?
[16/07/2023, 13:42:48] Doron Jamchi: היה סיפור אחד על הצל שהלך אחורה בישעיהו לח
[16/07/2023, 13:43:05] Itamar Ben David: יאללה שים פה
[16/07/2023, 13:43:51] Itamar Ben David: ושים גם לב להבדל – ישעיהו – אנחנו מגרדים איזה רבע נס. ישוע – מרביץ מלא ניסים בתקופה קצרה.
[16/07/2023, 13:43:57] Doron Jamchi: “ד וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַֽׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ ה הָל֞וֹךְ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ ו וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃ ז וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַֽעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ח הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָֽרְדָה֩ בְמַֽעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹֽרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ “
[16/07/2023, 13:44:35] Itamar Ben David: נס קטן – ולאחר מכן הסרת המצור האשורי (נס גדול לדעתי).
[16/07/2023, 13:47:59] Doron Jamchi: כי ישוע במעשי הנסים הוא כמו אליהו ואלישע, לא כמו ישעיהו.
ברטוריקה בסינופטים מזכיר את ירמיהו.
אבל ספר ישעיהו בברית החדשה מהווה תשתית תיאולוגית, והוא הנביא הכי מצוטט בברית החדשה
[16/07/2023, 13:48:47] Itamar Ben David: אין לי שום בעיה שהוא עושה ניסים. זה בסדר גמור. אני שואל- למה האמינו שישעיהו הנביא שבקושי עשה איזה נס וגם הוא היה רק לעיני המלך?
[16/07/2023, 13:48:58] Itamar Ben David: למה האמינו שמיכה או עמוס וכן הלאה נביאי אמת?
[16/07/2023, 13:50:39] Itamar Ben David: ולמה היהודים בימי ישוע למרות כל הניסים שעשה- לא האמינו בו או שלא האמינו בו רבים מהיהודים לאורך זמן. למה זה קרה? בברית החדשה טוענים שהיו חכמים שהאמינו בו, שהוא נביא או משיח, מי יודע אולי אפילו כהנים. אבל אני מציע שהסיבה שלא האמינו בו לאורך זמן קשורה למבחן האבות/הזקנים. המסר שלו לא מהדהד משהו מוכר.
[16/07/2023, 13:50:47] Shira Harpaz Pomeranz: אני ממש מבינה מה שאתה אומר וזה קושי שאני מעלה כל הזמן. למה לאלהים לעשות את הכל כל כך מורכב? למה לא לכתוב בצורה פשוטה אחת שתיים שלוש.
זה מה שאני הולך לעשות, תראו, תאמינו ותחיו לפי ההנחיות האלו.
למה צריך להתעמק כל כך בפרטי פרטים של התנך כדי להגיע להנחיות הנכונות. נניח שבשמירת כשרות ו או בלבישת ציצית או האופן הנכון להתחתן.
למה יש כל כך הרבה אנשים שכן רוצים לעשות את רצון אלהים, אם הוא קיים אבל כל אחד מהם מוצא דרך אחרת לעבוד אותו.
למה להביא כל כך הרבה ניסיונות ותורות שבן אדם לא יכול לדעת מה הדרך הנכונה:
מוחמד, בודהה, ישוע, אורח חיים חרדי, פורום קהלת, או יערי וחזן?
[16/07/2023, 13:51:39] Itamar Ben David: יערי וחזן היו נביאי אמת למהדרין
[16/07/2023, 13:51:42] Itamar Ben David: חחחחח
[16/07/2023, 13:51:43] Shira Harpaz Pomeranz: שהשמש זזה חזרה בעשר מעלות זה לעיני המלך בלבד?
[16/07/2023, 13:52:16] Itamar Ben David: כוחם מסתכלים החרדה על המצור האשורי. ישעיהו מסב את תשומת לב המלך לזה
[16/07/2023, 13:52:24] Itamar Ben David: כולם*
[16/07/2023, 13:52:56] Shira Harpaz Pomeranz: אני הקיבוץ המאוחד אז יותר בן אהרון.
[16/07/2023, 13:53:50] Shira Harpaz Pomeranz: לדעתי המצור עוד לא התחיל הם התקרבו אבל עוד לא הגיעו לירושלים.
[16/07/2023, 13:57:31] Itamar Ben David: לי התנ”ך נראה די פשוט וברור להבנה. יש בו מספר מסרים קבועים שחוזרים על עצמם בין עשרות למאות פעמים. כך שאם מישהו בוחר להיתפס לקטנות – ולהתעלם מהמסרים הקבועים הבלתי משתנים של התנ”ך זה כבר עניין של הבנת הנקרא: אלוהים קרוב, אלוהים רוצה תשובה, אלוהים רוצה את תשובת הרשעים, לאלוהים יש מקום שהוא מחבב (ירושלים) לאלוהים יש רצון להיפגש עם האנושות שהוא ברא (קודש הקודשים) לאלוהים יש יום מועדף, יש לו עם מועדף שאמור להוביל את האנושות אליו, יש להם חוקים רבים שצריך לעשות ולשמור אותם, יש לו ארץ מועדפת, אבל כל זה נועד כדי לקרב את הבריאה שהתרחקה ממנו לאחר הגירוש מגן עדן. זה המסר העקבי והקבוע של התנ”ך. למיטב ידיעתי.
[16/07/2023, 14:09:44] ~ Steven A.B: למה?
התשובה שלי זה כי אם הדברים היו ברורים מידי אף אחד לא היה מחפש את אלוהים.
“4 דֹּודִי שָׁלַח יָדֹו מִן־הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ 5 קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדֹודִי וְיָדַי נָטְפוּ־מֹור וְאֶצְבְּעֹתַי מֹור עֹבֵר עַל כַּפֹּות הַמַּנְעוּל׃ 6 פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדֹודִי וְדֹודִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרֹו בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃” (שיר השירים ה)
[16/07/2023, 14:22:41] Itamar Ben David: https://en.wikipedia.org/wiki/The_Lazarus_Man זו הסידרה ההיא הישנה על לזרוס… אמריקאים מכירים את הסדרה הזו
[16/07/2023, 14:39:22] Itamar Ben David: נוטה להסכים.
[16/07/2023, 16:16:19] ~ Steven A.B: וַיֹּאמְרוּ כָּל־הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם (משה ואהרון) בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, עַד־אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד־אָנָה לֹא־יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ
[16/07/2023, 16:21:09] Itamar Ben David: נו בדיוק! בקושי למעמד הר סיני האמינו אז לעוד מישהו שעושה כמה ניסים יאמינו?
[16/07/2023, 16:27:45] ~ Steven A.B: יפה, אני אחזור על פסוק שכבר כתבתי אותו כאן כמה פעמים:
נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃ 16 כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי, וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא־אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת׃ 17 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ׃ 18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ (דברים י”ח)
כשיבוא נביא דומה למשה – שיכרות ברית חדשה, שיתן תורה, שיגאל את העם, הוא לא יעמוד על ראש הר ויהיו אש וקולות, אלא הוא פשוט ידבר.
זה לא מבטל את האותות, שכן, אבל מאחר שגם נביא שקר יכול לעשות אותות. ולכן האותות הם לא הסיבה להאמין במשיח, אלא לאשרר את המסר.
[16/07/2023, 16:50:47] Itamar Ben David: אז למה היהודים האמינו לישעיהו ולא לישוע?
[16/07/2023, 16:51:40] Itamar Ben David: אגב מה ההבדל בין בני ישראל של מעמד הר סיני ליהודי בית שני להבנתך? כלומר האם הם היו אמורים להיות יותר בשלים לקלוט את המסר?
[16/07/2023, 16:54:26] Itamar Ben David: זה באמת קצת כללי
[16/07/2023, 16:55:07] Itamar Ben David: אפריים זה גם לא אזור שישוע מכיר כזה טוב בטח לא מדבר אפריים
[16/07/2023, 16:55:13] Itamar Ben David: לא נשמע הגיוני
[16/07/2023, 16:55:33] Itamar Ben David: אני מהמר על נחל פרת
[16/07/2023, 17:07:09] Itamar Ben David: מבחנה גיאוגרפית- יש לנו אל אלעיזריה, שנראה לי שאין ויכוח על המיקום שלה, את הר המועצה הרעה או בית כיפא- אשמח לשמוע זיהויים, ואת המדבר ליד אפריים.
[16/07/2023, 17:19:48] ~ Steven A.B: גם לישעיהו לא האמינו, תקרא את פרק ו’, אלוהים שולח את ישעיהו לאטום את אןזניהם ולעצום את עיניהם.
את הנביאים קיבלו בדיעבד, רק אחרי שנבואותיהם יתגשמו.
ירמיהו האמינו לו?
כל הספר מציג את ירמיהו מתענה כי דוחים אותו ואפילו אחרי שהתגשמו נבואותיו הוא אומר להם לא לרדת למצרים ואז כולם יורדים למצרים…
אין הרבה הבדל, מבחינה רוחנית העם במעמד הר סיני והעם בתקופת ישוע היו עם קשה עורף, בדיוק כמו היום.
לא שעם ישראל פחות טוב או יותר טוב מעמים אחרים, אבל לעמים אחרים אין הבטחה בניגוד לישראל.
[16/07/2023, 18:18:13] ~ DO RO: image omitted
[16/07/2023, 18:18:14] ~ DO RO: יחנן הוא היחיד שמספר את סיפור החייאת לזרוס – ואינו מוזכר אצל הסינופטיים . אמנם הוא ואחיותיו מזוכרים אצל הסינופטיים (מתי 21:17 , מרקוס 11:1, לוקס 19:29) אבל לא הנס .הנושא העלה שאלות ותהיות רבות . אחד ההסברים הרווחים קשורים בכך שספרו של יוחנן נכתב הרבה אחרי הסינופטיים . החיית לזרוס הוא האות או הנס השביעי בבשורה של יוחנן אחרי:
1….נס היין בחתונה בקנה
2. ריפוי בנו של איש הממשל בכפר נחום
3. ריפוי המשותק בבית חסדא
4. האכלת 5000
5. הליכה על המים
6. ריפוי איש עיוור מלידההחייאתו של לזרוס הנס הגדול ביותר של ישוע, הוא גם אות הפתיחה אצל יוחנן למסכת הייסורים ומותו של ישוע על הצלב.
ישוע כבר החזיר לחיים את בת יאיר (לוקס 8:40-56) ובן האלמנה (לוקס 7:11-16) , אבל היו כאלה שהעלו ספקות אם בכלל הם מתו. במקרה של לזרוס, לא היה שום ספק . 4 ימים אחרי שהוא נטמן במערת הקבורה, כאשר החל תהליך הריקבון (יש הטוענים שהתהליך מתחיל 4-10 ימים אחרי המוות וכך גם הריח) , לא היה כבר שום ספק שהאיש מת – זאת גם הסיבה שישוע התמהמה ולא נענה מיד לתחינות אחיותיו. כי להחייאתו של לזרוס מן המתים לא היה אח ורע והנס האולטימטיבי הזה גרם גם לכל הספקנים והמתנגדים מצד היהודים להבין במה מדובר. בכוחו לנצח את המוות (ראו גם חזון יוחנן 1:18 “הייתי מת והנה חי אני לעולמי עולמים, ולי מפתחות שאול ומות.” זה לא עוד נס! זה ה-נס! לפני תחייתו שלו עצמו כמובן.
ישוע מרבה להשתמש במונח “שינה” כאנלוגיה למוות . השניים קשורים תמיד בעולם העתיק. במיתולוגיה היוונית אל השינה (היפנוס- מכאן היפנזוה) ואל המוות תנתוס – הם אחים תאומים, שניהם בניה של אלת הלילה ניקס, שחיים באפלוליות עולם תחתיות. האנלוגיה בין השניים מופיעה בעוד מקומות ודי להזכיר כי מותה של מרים מכונה תרדמת מרים Dormition בלטינית או koimesis ביוונית, אנלוגיה שיש לה אותם שורשים קדומים. חזרה ללזרוס, ישוע אומר לתלמידיו שבכוחו להעיר את לזרוס , כי בעצם המוות אינו הסוף לאלה המאמינים בישוע.
יחד עם זאת , החייאתו של לזרוס היא זמנית . הוא עתיד למות כאשר יגיע יומו ורק באחרית הימים יקום עם כולם לתחיית הנצח. לכן, מצויין גם טקסט שהוא יוצא עטוף בתכריכיו ועל פניו אותו כיסוי שנהגו לשים על פני המת. זהו רמז לכך שאת בגדי המוות האלה הוא עוד יצטרך בעתיד – לעומת ישוע אשר הותיר את תכריכיו בקבר לאחר תחייתו .
וכך הוא מתואר תמיד באמנות. עטוף תכריכים מכף רגל ועד ראש, עומד בפתח מערכת הקבורה. הפופולריות של הנושא הזה באמנות הנוצרית עצומה. הוא אחד הנושאים המוקדמים ביותר שתוארו כבר על גבי סרקופגים נוצריים ובקטקומבות במאה ה-3 – כאחד המוטיבים הממחישים את הניצחון של ישוע על המוות . המשיך להות פופולרי באמנות הנוצרית גם בהמשך.
למשל מיניאטורה בקודקס רוסננסיס המפואר במיוחד, מן המאה ה-6 שדפיו ספוגים בצבע הארגמן המלכותי עם אותיות בכסף וזהב, שנכתב ואוייר כנראה בקונסטנטינופול. יש הסבורים כי זהו כתב היד המאוייר הקדום ביותר ששרד. לזרוס מימין, עטוף בתכריכים לבנים, עומד בפתח המערה בה היה כבר קבור כמת ארבעה ימים . איש שמלווה את לזרוס, לבוש בגלימה אדומה, והוא מכסה בחלקה את אפו, מפאת הריח הרע של הגופה שהיתה קבורה מספר ימים במערה. ישוע במרכז והילה גדולה מצולבת לראשו, שמבדילה אותו תמיד משאר הדמויות הקדושות עטורות הילות. לרגליו משתחוות אחיותיו של לזרוס שמתחננות לעזרה למען אחיהן. משמאל, קבוצת תלמידיו של ישוע, עם פטרוס בראשם, שקל לזהותו בגלל שיערו וזקנו הקצר הלבנים. את הקומפוזיציה יש לקרוא משמאל לימין, לפי כיוון הליכתו של ישוע ותלמידיו. זהו גם כיוון הכתיבה בלטינית , שהרי יש כאן מרכיב נראטיבי. בחלק התחתון, הדמויות הקטנות , מייצגות מקורות עתיקים מהם מצטטים פסוקים בספר – הן “הערות השוליים” המקוריות ביותר שנראו בכתב יד.
[16/07/2023, 18:18:35] Itamar Ben David: לירמיהו לא האמינו לישעיהו – הוא המשיך להתנבא אצל איזה ארבעה מלכים שונים
[16/07/2023, 18:19:18] ~ DO RO: ועוד איזוכורים של לזרוס האימפקט של סיפור החייאת לזרוס בכל מני תחומים גדול. אפילו במדע. למשל, טקסון לזרוס הוא כינוי בטקסונומיה והפלאונטולוגיה לשם טקסון מאובן השייך לתקופה מאוחרת יותר מהתקופה האחרונה שידוע שבה נכחד, כך שהמדע טעה בגילו ולעיתים הטקסון אף קיים בימינו. התופעה נקראת על שם לזרוס מהברית החדשה שחזר לתחייה לאחר מותו.
בספרות הוא מזוכר במובי דיק, בחטא ועונשו של דוסטוייבסקי, אצל מארק טווין ועוד. הוא היווה אחד הפרקים בסדרה “תיקים באפלה” , מופיע במשחקי מחשב ווידאו וגם במוסיקה . ואזכיר רק את שירו של דויד בואי “לזרוס”
https://www.youtube.com/watch?v=y-JqH1M4Ya8
[16/07/2023, 18:21:26] Itamar Ben David: רק הערה – בספרות הנבואה הדגש זה על תקופות שפל של עם ישראל ועל כל חטא שעשו
[16/07/2023, 18:21:40] Itamar Ben David: מדלגים שם על מלכים צדיקים כל הזמן
[16/07/2023, 18:24:41] Itamar Ben David: הזכרתי את המלך עזריה כבר. מי שמע עליו
[16/07/2023, 18:28:13] ~ Steven A.B: מסקרן אותי לדעת למה את כותבת ‘לזרוס’ ולא אלעזר.
[16/07/2023, 18:43:10] ~ DO RO: כך מופיע בטקסט המקורי ביוונית, כך בלטינית , כך באמנות שזה התחום העיקרי שלי ואני רגילה למינוחים הנהוגים בו
[16/07/2023, 19:30:02] ~ Steven A.B: אבל גם כתוב בטקסט Iesus ובכל זאת, אף יהודי בתקופת בית שני לא נקרא כך. טוב לא משנה, אני בקטע של להחזיר לברית חדשה את האופי היהודי-ארצישראלי שלה.
[16/07/2023, 19:30:55] ~ DO RO: מניחה שתמצא בטקסטים שלי גם דברים חיוביים 😉 <This message was edited>
[16/07/2023, 19:31:11] ~ Erez Cohen: https://www.instagram.com/reel/Curvvt3spRy/?igshid=NjFiZTE0ZDQ0ZQ==
[16/07/2023, 19:36:57] ~ DO RO: בתקופתו של ישוע דברו ארמית ויוונית מדוברת בארץ הקודש. עברית היתה בעיקר שפה בה השתמשו בהקשר פולחני ובשימוש משני .
[16/07/2023, 19:45:58] ~ Opher: משלים הם עברית בלבד. המחקרים על ארמית מתחילים במאה ה- 19 עם כומר (אנטישמי?) שניסה להפריד בין ישוע ליהדות.
The only parables we have are in Hebrew. The guy who came up with the Aramaic-speaking Jesus theory was a German named Gustaf Dalman in the 1800s. it didn’t exist before him, but his new theory eventually won the day. His Doktor-Vater Franz Delitsch had taught the exact opposite—that Jesus spoke Hebrew
הקטע באנגלית זה מפרופסור נוצרי, Wave Nunnaly, היה ראש לימודי משנה/תלמוד ב – Evangel University.
הבעיה שכל כך הרבה אנשים כבר למדו את התיאוריה על ארמית
[16/07/2023, 19:47:29] ~ Opher: יוונית אמנם הייתה השפה הבינלאומית, כמו אנגלית כיום, אבל היהודים בישראל דברו עברית ולא רק כשפת קודש.
הברית החדשה משתמשת רבות ב “כמו שאומרים *בעברית*…”
לא כתוב כמעט בכלל, “כמו שאומרים בארמית…”
[16/07/2023, 19:49:17] ~ DO RO: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Language_of_Jesus
[16/07/2023, 20:01:02] ~ DaphnaS🦄: המקורות של ויקיפדיה לא ממש חד משמעים, הכל בגדר תיאוריות.
בטח ישו דיבר עברית
השאלה היא כמה ארמית יחסית לעברית אולי
יוונית- הוא כנראה ידע קצת, כמו הרבה מהאנשים בתקופה באיזור, מספיק בשביל הדברים המסויימים הרשמיים אבל לא כשפה יום יומית