“אֲנִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הַכּוֹרֵם. 2 כָּל שָׂרִיג בִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ; וְכָל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מְטַהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְבֶּה פִּרְיוֹ. 3 אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים עַל־יְדֵי הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם. 4 עִמְדוּ בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. כְּמוֹ שֶׁהַשָֹרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַּעַמְדוּ בִּי. 5 אֲנִי הַגֶּפֶן; אַתֶּם הַשָֹרִיגִים. הָעוֹמֵד בִּי וַאֲנִי בּוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי לָרֹב, שֶׁכֵּן בִּלְעֲדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר. 6 מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּי מֻשְׁלָךְ הַחוּצָה, כְּשָׂרִיג, וּמִתְיַבֵּשׁ. לְאַחַר שֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָם מַשְׁלִיכִים אוֹתָם לָאֵשׁ וְשָׁם הֵם נִשְׂרָפִים. 7 אִם עוֹמְדִים אַתֶּם בִּי וּדְבָרַי עוֹמְדִים בָּכֶם, בַּקְּשׁוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, וְיִהְיֶה לָכֶם. 8 בְּזֹאת יְפֹאַר אָבִי:שֶׁתַּעֲשׂוּ פְּרִי לָרֹב וְתִהְיוּ לִי לְתַלְמִידִים. 9 כְּשֵׁם שֶׁהָאָב אוֹהֵב אוֹתִי כֵּן גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם. עִמְדוּ בְּאַהֲבָתִי. 10 אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹת אָבִי וַהֲרֵינִי עוֹמֵד בְּאַהֲבָתוֹ.

11 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁשִֹמְחָתִי תִּהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם וְשִׁמְחַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה. 12 זֹאת מִצְוָתִי: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם. 13 אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו. 14 יְדִידַי אַתֶּם – אִם תַּעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם. 15 לֹא אוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים, כִּי הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָיו. קָרָאתִי לָכֶם ‘יְדִידִים’, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי. 16 לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם. 17 אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה.” 18 “אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה. 19 אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם. 20 זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם: ‘עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.’ אִם אוֹתִי רָדְפוּ, גַּם אֶתְכֶם יִרְדְּפוּ; אִם אֶת דְּבָרִי שָׁמְרוּ, גַּם אֶת דְּבַרְכֶם יִשְׁמְרוּ. 21 וְאֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי, כִּי אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת שׁוֹלְחִי. 22 לוּלֵא בָּאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא, אֲבָל כָּעֵת אֵין לָהֶם תֵּרוּץ עַל חֶטְאָם. 23 הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שׂוֹנֵא גַּם אֶת אָבִי. 24 לוּלֵא עָשִׂיתִי בְּתוֹכָם אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אִישׂ זוּלָתִי לֹא עָשָׂה, לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא; אֶלָּא שֶׁעַתָּה הֵם רָאוּ וְגַם שָׂנְאוּ, גַּם אוֹתִי וְגַם אֶת אָבִי; 25 לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם ‘שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי’.

26 בְּבוֹא הַמְנַחֵם אֲשֶׁר אֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת הָאָב – רוּחַ הָאֱמֶת הַיּוֹצֵאת מֵאֵת הָאָב – הוּא יָעִיד עָלַי. 27 וְגַם אַתֶּם תָּעִידוּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה אַתֶּם אִתִּי.

[19/07/2023, 20:15:02] Itamar Ben David: טו
1
*”אֲנִי הַגֶּפֶן הָאֲמִתִּית וְאָבִי הַכּוֹרֵם.*
2
*כָּל שָׂרִיג בִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ; וְכָל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה פְּרִי, הוּא מְטַהֵר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְבֶּה פִּרְיוֹ.*
3
*אַתֶּם כְּבָר מְטֹהָרִים עַל־יְדֵי הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם.*
4
*עִמְדוּ בִּי וַאֲנִי בָּכֶם. כְּמוֹ שֶׁהַשָֹרִיג אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּרִי מֵאֵלָיו אִם לֹא יַעֲמֹד בַּגֶּפֶן, כָּךְ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תַּעַמְדוּ בִּי.*
5
*אֲנִי הַגֶּפֶן; אַתֶּם הַשָֹרִיגִים. הָעוֹמֵד בִּי וַאֲנִי בּוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי לָרֹב, שֶׁכֵּן בִּלְעֲדַי אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דָּבָר.*
6
*מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּי מֻשְׁלָךְ הַחוּצָה, כְּשָׂרִיג, וּמִתְיַבֵּשׁ. לְאַחַר שֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָם מַשְׁלִיכִים אוֹתָם לָאֵשׁ וְשָׁם הֵם נִשְׂרָפִים.*
7
*אִם עוֹמְדִים אַתֶּם בִּי וּדְבָרַי עוֹמְדִים בָּכֶם, בַּקְּשׁוּ מַה שֶּׁתִּרְצוּ, וְיִהְיֶה לָכֶם.*
8
*בְּזֹאת יְפֹאַר אָבִי:שֶׁתַּעֲשׂוּ פְּרִי לָרֹב וְתִהְיוּ לִי לְתַלְמִידִים.*
9
*כְּשֵׁם שֶׁהָאָב אוֹהֵב אוֹתִי כֵּן גַּם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם. עִמְדוּ בְּאַהֲבָתִי.*
10
*אִם תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי תַּעַמְדוּ בְּאַהֲבָתִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי אֶת מִצְווֹת אָבִי וַהֲרֵינִי עוֹמֵד בְּאַהֲבָתוֹ.*
11
*אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁשִֹמְחָתִי תִּהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם וְשִׁמְחַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה.*
12
*זֹאת מִצְוָתִי: אֶהֱבוּ זֶה אֶת* *זֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אָהַבְתִּי אֶתְכֶם*
13
*אֵין אַהֲבָה גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן אֶת נַפְשׁוֹ בְּעַד יְדִידָיו.*
14
*יְדִידַי אַתֶּם – אִם תַּעֲשׂוּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.*
15
*לֹא אוֹסִיף לִקְרֹא לָכֶם עֲבָדִים, כִּי הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָיו. קָרָאתִי לָכֶם ‘יְדִידִים’, מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי.*
16
*לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם.*
17
*אֶת זֹאת אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה.”*
18
*”אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה.*
19
*אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.*
20
*זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם: ‘עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.’ אִם אוֹתִי רָדְפוּ, גַּם אֶתְכֶם יִרְדְּפוּ; אִם אֶת דְּבָרִי שָׁמְרוּ, גַּם אֶת דְּבַרְכֶם יִשְׁמְרוּ.*
21
*וְאֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶּה יַעֲשׂוּ לָכֶם בַּעֲבוּר שְׁמִי, כִּי אֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת שׁוֹלְחִי.*
22
*לוּלֵא בָּאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא, אֲבָל כָּעֵת אֵין לָהֶם תֵּרוּץ עַל חֶטְאָם.*
23
*הַשּׂוֹנֵא אוֹתִי שׂוֹנֵא גַּם אֶת אָבִי.*
24
*לוּלֵא עָשִׂיתִי בְּתוֹכָם אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר אִישׂ זוּלָתִי לֹא עָשָׂה, לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא; אֶלָּא שֶׁעַתָּה הֵם רָאוּ וְגַם שָׂנְאוּ, גַּם אוֹתִי וְגַם אֶת אָבִי;*
25
*לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרָתָם ‘שִׂנְאַת חִנָּם שְׂנֵאוּנִי’.*
26
*בְּבוֹא הַמְנַחֵם אֲשֶׁר אֶשְׁלַח לָכֶם מֵאֵת הָאָב – רוּחַ הָאֱמֶת הַיּוֹצֵאת מֵאֵת הָאָב – הוּא יָעִיד עָלַי.*
27
*וְגַם אַתֶּם תָּעִידוּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְּחִלָּה אַתֶּם אִתִּי.*
[19/07/2023, 20:15:38] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/244svsKW9kckLPem1113p6?si=0-ktzEIQRjOF5wTF_uIH7Q&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[20/07/2023, 8:03:40] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[20/07/2023, 8:03:47] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to add others to this group.
[20/07/2023, 8:02:17] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק ט״ו!
[20/07/2023, 8:52:21] Itamar Ben David: האם כל השיחה הזאת עדיין בחדר הסעודה האחרונה? לא פלא שנרדמו אחר כך בגת שמנים בחיי.
[20/07/2023, 8:55:24] Itamar Ben David: אני לא חקלאי או משהו, אבל למה לבחור דווקא בגפן בתור דימוי לקהילה הנוצרית/משיחית? למה לא פרי אחר כמו הזית שיופיע אצל פאולוס? הגפן זה צמח מאוד שטוח ושרוע על הרצפה מאוד שפל, והקהילה דווקא מצטיירת כמשהו שנישא לשמיים אז נגיד למה לא עץ תמר? תהייה
[20/07/2023, 8:56:50] Itamar Ben David: לגבי פסוק 6 אם מישהו מתמצא- זה די מה שחקלאים עושים עד היום לא? חותכים ענפים פחות רלוונטיים כדי לתת יותר אנרגיה לענפים שעושים פרי?
[20/07/2023, 8:58:06] Itamar Ben David: פסוק 7- באילו בקשות מדובר? האם בקשות רגילות של פרנסה בריאות, זיווג, ילדים וכן הלאה? איך זה התקבל בקהילה?
[20/07/2023, 8:59:29] ~ eliyahu milo Tour Guide: צודק השלכה לא נכונה חקלאית כנראה האיש לא גידל ענבים בכלל
[20/07/2023, 9:06:38] ~ Steven A.B: למה השכלה לא נכונה? הוא אומר בדיוק מה שזה
[20/07/2023, 9:09:49] Itamar Ben David: נכון אלי – זה דווקא הגיוני. מה שאני מתפלא עליו זה הבחירה של הגפן דווקא שהיא שרועה ולא עץ גבוה יותר
[20/07/2023, 9:12:53] Alon Navon Tour Guide: אתם זוכרים שמדובר ברושם הבשורה ולא דווקא בדבריו של ישוע …
‎[20/07/2023, 9:29:57] ~ Rebecca Nok: ‎image omitted
[20/07/2023, 9:31:25] ~ Dorit Epstein Tour Guide: גפן אולי כי שתו אז יין ולא מים (מפחד שיהיו במים דברים מזיקים), ובלי שתיה אי אפשר? וגם הקישור ל- ״אני מקור מים חיים״
[20/07/2023, 9:41:15] ~ Alex Gutman: לא מבין מה הבעיה בגפן, גם אם נניח שהיא שרועה. אין בפרק משהו על מעמד רם ונישא, או שקראתי אותו מהר מדי.
בנוסף, הכרם היא כינוי לישראל במקרא. לכן נשמע הגיוני שיתמשו בה כדי לתאר קהל.
[20/07/2023, 9:44:21] ~ Rebecca Nok: *ישעיהו פרק ה*
א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב *וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים*. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.
[20/07/2023, 9:45:31] Itamar Ben David: גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. (תהילים פ, פסוק ט)
[20/07/2023, 9:46:53] Itamar Ben David: בפרק הזה אין, אבל האווירה הכללית היא של ניתוק מהקרקע בעוד שהגפן מחוברת מאוד לקרקע, ובתהילים גם מוזכרת כאישה המרבה להביא ילדים. יש משהו בחיבור הזה של הגפן לקרקע שפחות מתחבר לי ל”כנסייה”
[20/07/2023, 9:53:25] ~ Alex Gutman: בכל אופן מתאים לספר על הפרק הזה שם גם כי יש את פסל עץ הזית עם הגפן לרגליו
[20/07/2023, 9:54:16] Itamar Ben David: פסוק 10 אשמח לעוד הרחבות על הנושא של המצוות שישוע מדבר עליהן, קישורים למאמרים, הרצאות, פודקאסטים ועוד יתקבלו בברכה. אתמול דיברנו על כך שמדובר על מצוות שנעשות עכשיו. מה היא אותה הדרכה של רוח הקודש, וכיצד אותן מצוות נתפסות בקרב עדות נוצריות/ משיחיות שונות.
[20/07/2023, 9:57:05] Itamar Ben David: פסוק 14, יש כאן איזו אהבה על תנאי. לא? במקרה של הברית בין ישראל לאלוהים האהבה אינה על תנאי. זה לא אומר שאין כעס ועונשים כשצריך, אבל זו ברית ואהבה שעומדת בעינה. אשמח לתיקונים.
[20/07/2023, 10:01:10] ~ Steven A.B: לא מבין את הנקודה שלך, הקרקע והאדמה וחיבור אליה מאוד ברית חדשה מבחינתי
[20/07/2023, 10:03:32] Itamar Ben David: כנראה שזו אי הבנה שלי את המושג ״מלכות השמיים״.
[20/07/2023, 10:04:06] Itamar Ben David: “9 גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גֹּויִם וַתִּטָּעֶהָ׃ 10 פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא־אָרֶץ׃ 11 כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי־אֵל׃ 12 תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד־יָם וְאֶל־נָהָר יֹונְקֹותֶיהָ׃ 13 לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ׃ 14 יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה׃ 15 אֱלֹהִים צְבָאֹות שׁוּב־נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת׃ 16 וְכַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל־בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ׃ 17 שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ׃ 18 תְּהִי־יָדְךָ עַל־אִישׁ יְמִינֶךָ עַל־בֶּן־אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ׃” (תהלים פ)
[20/07/2023, 10:04:43] Itamar Ben David: אולי זה
https://youtu.be/qvjkDWds2sk
[20/07/2023, 10:04:51] Itamar Ben David: שתי ההודעות האחרונות מסטיבן
[20/07/2023, 10:06:23] ~ Steven A.B: המילה ‘שמיים’ זה כמו בסיעתא דשמיא או משמיים תנוחמו.
שמיים זה כינוי לאלוהים, ולכן אין קשר לשמיים כשמיים, אלא צריך לקרוא ‘מלכות האלוהים’. אבל מה המטרה של תפילת האדון? ‘תבוא מלכותך כבשמיים כך בארץ’, המטרה היא הארץ ולא השמיים
[20/07/2023, 10:07:07] ~ Steven A.B: חשבתי שלא יהיה לי לכתוב כאן, אבל הקבוצה שאני איתה עושים שכונה 😜
[20/07/2023, 10:08:44] ~ בשביל הספרא-י pathtales יניב ספראי מורה דרך: ברשותכם, אנסה לספק את התובנות שלי לקטע, (כמובן שאין תשובה אחת בלבדית נכונה, הכל אלו השלכות של מציאות גידולים וידע מוקדם)
הגפן, מטפסת בעזרת הקנוקנות שנתפסות אפילו על עשבים ומחפשת תמיד להיאחז כדי לגבוה, את זה מנצלים ליצירת סוכת גפנים בד”כ, כדי לגזום ולחזקה, מותירים רק את השריגים שנתפסו ונאחזו ואת ענפי האשכולות ובכך מייעלים את גידולה ועל כך נראה לי הכותב מתכוון. לגבי הזית, הוא חזק וטוב ומגדל חוטרי צד שמקיפים את הגזע המרכזי ועל כך מסופר במקום אחר ובברכה עתיקה; “שיהיו ילדייך כחוטרי זית שסמוכים לשולחנך..”

מקווה שסייעתי למישהו
[20/07/2023, 10:12:38] Itamar Ben David: אז בעצם מלכות השמיים=מלכות אלוהים=תיקון עולם במלכות שדי?
[20/07/2023, 10:16:45] ~ Ilya Pevzner: א. 🥲. 🙃עמקומו
[20/07/2023, 10:17:31] Itamar Ben David: פסוק 18-20. כל הנושא של רדיפת תלמידי המשיח. והשנאה כלפי המשיח ותלמידיו. וכל הרעיון שאינם מהעולם הזה, מקביל מאוד לתפיסה הרבנית של ״יעקב איש תם יושב אוהלים״ לעומת עשיו שהוא ״איש שדה״. כלומר עשיו פועל בעולם האמיתי ויעקב מרחף לו בעולמות עליונים. זה מופיע עוד לפני כן עם המשפחה של קיו- שכולם אנשי מלאכה למיניהם ואנשי שת שיש להם איזו זיקה חזקה יותר לאלוהים (שמות כמו מהללאל). האם הכוונה היא שכמו שיעקב ובהמשך ישראל הם ״נטע זר״ בעולם הגשמי, כך גם הקהילה המשיחית שנוצרה היא נטע זר חדש ולכן היא שנואה ונרדפת?
[20/07/2023, 10:18:31] ~ Steven A.B: כן
[20/07/2023, 10:19:38] Itamar Ben David: אגב יחזקאל י”ז מפציץ לגמרי עם הגפן: א וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן-אָדָם, חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל, אֶל-בֵּית, יִשְׂרָאֵל. ג וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר, מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר-לוֹ הָרִקְמָה–בָּא אֶל-הַלְּבָנוֹן, וַיִּקַּח אֶת-צַמֶּרֶת הָאָרֶז. ד אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו, קָטָף; וַיְבִיאֵהוּ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ. ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה-זָרַע; קָח עַל-מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ. ו וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה, לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו, תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן–וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות. ז וַיְהִי נֶשֶׁר-אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב-נוֹצָה; וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה-לּוֹ, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ, מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ. ח אֶל-שָׂדֶה טּוֹב אֶל-מַיִם רַבִּים, הִיא שְׁתוּלָה–לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת. ט אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה–תִּצְלָח; הֲלוֹא אֶת-שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת-פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ, כָּל-טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ, וְלֹא-בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם-רָב, לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ. י וְהִנֵּה שְׁתוּלָה, הֲתִצְלָח; הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים, תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל-עֲרֻגֹת צִמְחָהּ, תִּיבָשׁ. {פ}
[20/07/2023, 10:20:07] Itamar Ben David: אם כך זה טוב שהאימפריה הרומית התנצרה. כי זה עשה תיקון חיובי בעולם לא?
[20/07/2023, 10:25:05] ~ Steven A.B: לא, כי התיקון עולם מתרחש קודם כל בלב, לא בחוץ. התיקון העולמי יקרה רק שישוע יחזור.
מבחינתי קונטנטינוס עשה רק רע, מאמינים בישוע שמנשקים ומשתחווים לפסלים ורוצחים יהודים זה לא רוח הקודש ולא מלכות השמיים. ישוע אמר – אין עץ טוב שעושה פרי רע, והכנסייה הקאתולית כבר עשתה את הפאדיחה שלה
[20/07/2023, 10:27:22] Itamar Ben David: פסוק 8. המשיח הוא אכן בין היתר מורה גדול ומרביץ תוכחה ותורה לעמו ולעמים אחרים. אבל הוא עדיין מלך וכאן יש דימוי מאוד חזק של רבי הדורש בפני תלמידיו.
[20/07/2023, 10:28:24] Itamar Ben David: סטיבן אני מבקש ממך לקיים את מצוות האהבה!!! חחחחחח
[20/07/2023, 10:32:26] Itamar Ben David: פסוק 25- אני מניח שמדובר בתהילים כ״ה: רְאֵֽה־אֹיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ *וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי* לא מבין למה לצטט לא נכון. אגב השנאה היא של אויבי דוד כלפי דוד ולא של חוטאים כלפי אלוהים.
[20/07/2023, 10:46:45] ~ Steven A.B: שמע, הברית עושה פראפראזה עם הפסוקים, מצטטים לפי רוח הכתוב. לפעמים מצרפים 2 פסוקים ביחד. שינאת חינם כן מופיע:
“רַבּוּ מִשַּׂעֲרֹות רֹאשִׁי שֹׂנְאַי חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא־גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב׃” (תהלים סט 5)
[20/07/2023, 10:48:26] Itamar Ben David: משהו טוב יכול לבוא מהגליל תגיד לי?
[20/07/2023, 10:55:33] ~ DO RO: אם נסכם עד כה, “אני הגפן האמיתית”, היא השביעית בהצהרותיו והדימויים של ישוע על עצמו
1.אני לחם החיים (יוחנן 6:35)
2.אני אור העולם (יוחנן 8:12)
3.אני “אמן אמן אני אומר לכם, אני הוא שער הצאן (יוחנן 10: 7)
4.אני הרועה הטוב (יוחנן 10:11,14)
5.אני התחייה והחיים (יוחנן 11:25)
6. אני הדרך והאמת והחיים (יוחנן 14:6)
7. אני הגפן האמיתית (יוחנן 15: 1, 5)

הגפו בתנ”ך הוא דימוי לעם ישראל
בנוסף לציטוטים שכבר הובאו כאן יש איזכור גם אצל
ירמיה פרק 2
כא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק, כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת; וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי, סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה

.
אבל במיוחד מוצאים את הדימוי של הגפן אצל יחזקאל:
יחזקאל פרק 15
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכׇּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃
הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כׇּל־כֶּֽלִי׃
הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאׇכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃
הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ {ס}
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאׇכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃
וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ {פ}

יחזקאל פרק 17
ה וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה-זָרַע; קָח עַל-מַיִם רַבִּים, צַפְצָפָה שָׂמוֹ. ו וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה, לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו, וְשָׁרָשָׁיו, תַּחְתָּיו יִהְיוּ; וַתְּהִי לְגֶפֶן–וַתַּעַשׂ בַּדִּים, וַתְּשַׁלַּח פֹּרֹאות. ז וַיְהִי נֶשֶׁר-אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב-נוֹצָה; וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו, וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה-לּוֹ, לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ, מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ. ח אֶל-שָׂדֶה טּוֹב אֶל-מַיִם רַבִּים, הִיא שְׁתוּלָה–לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת. ט אֱמֹר, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה–תִּצְלָח; הֲלוֹא אֶת-שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת-פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ, כָּל-טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ, וְלֹא-בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם-רָב, לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ. י וְהִנֵּה שְׁתוּלָה, הֲתִצְלָח; הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים, תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, עַל-עֲרֻגֹת צִמְחָהּ, תִּיבָשׁ. {פ}

יחזקאל פרק 19
10 אמך כגפן בדמך על-מים שתולה; פריה וענפה, היתה ממים רבים: 11 ויהיו-לה מטות עז, אל-שבטי משלים, ותגבה קומתו על-בין עבתים; וירא בגבהו, ברב דליתיו: 12 ותתש בחמה לארץ השלכה, ורוח הקדים הוביש פריה; התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו: 13 ועתה שתולה במדבר; בארץ ציה וצמא: 14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה, ולא-היה בה מטה-עז שבט למשול; קינה היא ותהי לקינה:

הושע פרק 10
א גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל, פְּרִי יְשַׁוֶּה-לּוֹ; כְּרֹב לְפִרְיוֹ, הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת–כְּטוֹב לְאַרְצוֹ, הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.

במטפורה של הגפן האמיתית משתמש ישוע לפני שנפרד מתלמידיו ומבטיח להם שלמרות שלא ייהנו עוד מנוכחותו הפיזית, הוא לעולם לא ינטוש אותם . הנוכחות הרוחנית, האנרגיה שמזרימה חיים היא זאת שתזין לא רק את שניים עשר תלמידיו אלא את כל מאמיניו , כפי שהשריגים ניזונים מהגפן ויישאו פרי , קשר בל ינתק בינו , המקור לחיים , לבין מאמיניו. ללא הקשר הזה אין פיר, אין צמיחה , אין חיים.
מכאן רק הענפים האמיתיים, השריגים האמיתיים נושאים פרי , כל היתר אינם שייכים לגפן האמיתית. לכן הוא אומר למשל במתי 7: 16″ הכר תכירו אותם בפרים היאספו ענבים מן-הקצים או תאנים מן-הברקנים: 17 כן כל-עץ טוב עשה פרי טוב והנשחת עשה פרי רע.”
‎[20/07/2023, 10:55:56] ~ DO RO: ‎image omitted
‎[20/07/2023, 10:56:23] ~ DO RO: ‎image omitted
‎[20/07/2023, 10:56:50] ~ DO RO: ‎image omitted
[20/07/2023, 11:20:00] ~ DO RO: ויש לא מעט הקשרים סימבוליים בין דיוניסוס לישוע
[20/07/2023, 12:01:20] ~ Steven A.B: https://youtu.be/IYBmWTvB_7k
[20/07/2023, 12:15:25] ~ Alex Gutman: פסוק 2
לא בדקתי בתרגומים שונים אבל קראתי שבמקור היווני, המילה שמשמעותה כאן “הסרה” (לגבי השריג שאינו עושה פרי) ניתן לתרגם אותה גם כ”הרמה” או כ”הקמה”, כלומר שהכורם מרים את השריג מהאדמה לבל יירקב, מחזיר אותו לאור השמש, על מנת שיישא פרי.
[20/07/2023, 12:17:31] Itamar Ben David: מזכיר שאנחנו מעודדים אתכם להציע פרשנויות לפרק וכמובן – היכן להשתמש בו, כיצד להשתמש בו ואילו ייצוגים תרבותיים נגזרים מהפרק. נראה שמילת מפתח בפרק זה הגפן והדימוי של הגפן לקהילת המאמינים לכן מומלץ ביותר להשתמש בפרק לא רק בחדר הסעודה האחרונה אלא בכל מיני הזדמנויות שרואים גפנים או ביקור ביקבים
[20/07/2023, 12:24:12] ~ DO RO: נכון, המילה ביוונית היא aero (αἴρω) – ויש לה תרגומים שונים , אחת ההצעות היא “להרים” lift up ולא להסיר take away
[20/07/2023, 12:25:04] ~ Steven A.B: לא הבנתי למה צריכה להיות סתירה? שלמה היה החכם באדם, באו אליו מקצוות תבל להתייעץ לשמוע את חוכמתו.
[20/07/2023, 12:25:43] ~ Rebecca Nok: זה בעצם מה שכתבתי
וראיתי אצל מגדלי הגפנים באזור הר חברון
[20/07/2023, 12:27:27] Itamar Ben David: כשאני קורא בברית החדשה אני מסיק שישוע הוא רבי נודד שהולך בין בתי כנסת ולא מלך. כשאני קורא על שלמה המלך אני מסיק שהוא מלך וגם מורה גדול ונביא.
[20/07/2023, 12:27:55] ~ Steven A.B: לא הבנתי, אז אין בכלל עיניין של הסרת השריגים?
ישוע אומר במפורש מה הוא עושה איתם – שורף אותם באש. הנקודה של הדימוי הזה הוא החיבור לגפן, מי שלא מחובר, לא עושה פרי, ואם לא עושה פרי הוא מושלך לאש. שריג שלא עושה פרי אבל כן מחובר זה משהו אחר, אולי כאן באמת יש מקום ל’הקמה’ כפי שהצעת.
[20/07/2023, 12:29:50] ~ Steven A.B: אוקיי, סבבה, המשיח, למרות שבמהותו הוא מלך ישראל, כפי שהכיר בזה נתנאל, הוא לא בא בדמות של מלך אלא בדמות של עבד. הוא נמכר במחיר של עבד (שלושים שקלי כסף) והוא יחזור בדמות של גור אריה יהודה, מלך ישראל.
[20/07/2023, 12:30:55] Itamar Ben David: נראה לי שזה פשוט מגיע בפסוק 6. לפני כן יש סוג של טיפול בשריגים שעושים פרי ואחר כך יש טיפול באלו שלא עושים פרי
[20/07/2023, 12:32:23] ~ Alex Gutman: זה נכון שדיוניסוס קשור לא רק ליין אלא לכל מה שקשור לצמיחה והפרייה.
[20/07/2023, 12:40:15] ~ DO RO: נכון , וגם בהיבט של התחייה
[20/07/2023, 12:42:40] Itamar Ben David: יפה אז הוספנו את וילה דינוניסוס למקומות בהם מדברים על הפרק
[20/07/2023, 12:51:40] ~ Steven A.B: לדבר על ישוע בבית דיוניסוס זה כמו לדבר על בן גביר בבית של עופר כסיף, רק בגלל שלשניהם יש משקפיים
[20/07/2023, 12:54:45] ~ Alex Gutman: ברור שזה מין בשאינו מינו, דיוניסוס בסופו של דבר מסמל דברים ממש רחוקים מישו. אבל כן קראתי שיש הרואים בבחירה ביין כסקרמנט רצון לשלב את האמונה הנוצרית עם האמונות שרווחו בעולם היווני-רומי, קרי כל העניין של דיוניסוס-בכוס.
[20/07/2023, 12:59:53] ~ Alex Gutman: האמונה הנוצרית – הכוונה כמובן לאמונה היהודית, ולסמל הגפן בקרב ישראל, אבל עם החידוש שישו עושה עם הסמל הזה כעת.
[20/07/2023, 13:02:22] Itamar Ben David: המרת השפה הסמלית של העולם הרומי אל תוך השפה הסמלית של העולם הנוצרי הביזנטי תוך יציקת תכנים מהתנ”ך אל אותם סמלים נשמע לי כמו הקשר הוגן לא?
[20/07/2023, 13:06:54] Itamar Ben David: יש לי אישור של דולי! אני יכול לישון בשקט
[20/07/2023, 13:11:01] ~ Steven A.B: אני מבין למה זה קרה. האם זה היה הדבר הנכון לעשות מבחינת האמינה? אני לא בטוח. הבעיה התחילה כאשר הכנסיית הקיאה כל דבר ‘יהודי’ מתוכה, והיהודים המאמינים בישוע נעלמו. באופן טבעי הנוצרים הלא-יהודים, מבלי להיות מחוברים לשורש היהודי, ‘הכשירו את השרץ’ ואימצו את התרבות הרומית-יוונית לתוך האמונה בישוע.
היום, בעולם האוננגליסטי, מודעים לכך יותר והם מקיאים מתוכם את התרבות היוונית-רומית ומאמצים בחזרה את היהדות.
בכל הכנסיות האוונגליסטיות יש מנורות, גדלי ישראל, שופרות וציציות וכיתוב בעברית.
[20/07/2023, 13:18:54] ~ Alex Gutman: נכון.
יחד עם זאת, ואני לא בקי בכלל, אני כן קורא שקיים מבט שרואה את זה כדבר של לכתחילה. אני יודע שמקובל לומר שהנצרות “עיגלה פינות” כדי לצרף אליה את העולם הפגאני. אני קראתי פה ושם שיש הרואים בזה תהליך היסטורי ורוחני. כולל במה שקרה בחדר הסעודה האחרונה. אם תרצו, מיזוג של התרבויות הגדולות: ירושלים-אתונה-רומא.
למעשה זה יישום התודעה של אמונת ישראל כאמונה אוניברסלית.
[20/07/2023, 13:28:51] Itamar Ben David: יש להם מנורות עגולות או ישרות כמו של חב”ד?
[20/07/2023, 13:30:16] ~ Steven A.B: עגולות
[20/07/2023, 13:53:48] ~ רפי רוזנס Refael-Rafi: להבדיל, יש בכנסיה הקטולית סנט פיטר ביפו, מנורת 7 קנים גדולה ו רשימה שעומדת לרוב מימין למזבח.
שם בכנסיה הספציפית הזו, רואים מזמן את הקשר ליהדות וישראל כקשר חשוב ונכון.
[20/07/2023, 14:10:25] ~ DO RO: יש השפעות גומלין כל הזמן במרחב הזה גם הפוך- דגומה טובה הן רצפות בתי הכנסת שמאמצות בתקופה מסוימת מוטיבים מן העולם הפגאני, את סול , לונה, את המזלות, את סיפור אודיסאוס והסירנות, את תאור האנשות עונות השנה וכו
[20/07/2023, 14:38:29] ~ Alex Gutman: טוב זה כבר שדה מחקר שלם.
רק נגיד שלא כל אימוץ תרבותי הוא גם ניכוס של אמונות.
[20/07/2023, 14:42:11] ~ DO RO: זה נושא מאוד רחב ולא נפתח אותו כאן , אבל יש לזכור שהמיזוג בין התרבויות קיים ומזין זה את זה כל הזמן
להזכיר רק את קביעת חג המולד ה25 בדצמבר ע”פ חגים של אלים פגאניים ,בראשם סול
[20/07/2023, 17:40:45] ~ נורית ברעם: תודה👏👏👏