אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבַר יֵשׁוּעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָם כִּנֶּרֶת. 2 הֲמוֹן עַם רַב בָּאוּ אַחֲרָיו, כִּי רָאוּ אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים. 3 הוּא עָלָה עַל הָהָר וְיָשַׁב שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. 4 הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים. 5 כְּשֶׁנָּשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַם רַב בָּאִים אֵלָיו, אָמַר לְפִילִיפּוֹס: “אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אֵלֶּה?” 6 וְזֹאת אָמַר כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יָדַע מַה הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת.
7 הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: “כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל קְצָת לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם כִּכְּרוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר.”
8 אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא אַנְדְּרֵי אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ: 9 “יֵשׁ פֹּה נַעַר וְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אַךְ מָה אֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַם רַב כָּזֶה?”
10 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים!”
הַרְבֵּה עֵשֶׂב הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. 11 לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וְחִלֵּק לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם עָשָׂה בַּדָּגִים. 12 כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר לְתַלְמִידָיו: “אִסְפוּ אֶת מַה שֶּׁנּוֹתָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה.” 13 וְהֵם אָסְפוּ, וּמִלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּשְׁיָרֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְֹעוֹרִים שֶׁהוֹתִירוּ הָאוֹכְלִים. 14 רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.” 15 כְּשֶׁהִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לָבוֹא וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ, יָצָא שׁוּב אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ. 16 לְעֵת עֶרֶב יָרְדוּ תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם 17 וְנִכְנְסוּ לְסִירָה כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַיָּם אֶל כְּפַר נַחוּם. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא בָּא אֲלֵיהֶם. 18 אוֹתָהּ שָׁעָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהַיָּם הֵחֵל לִסְעֹר. 19 לְאַחַר שֶׁחָתְרוּ כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים, רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל הַיָּם וּמִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם, 20 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הוּא, אַל תִּפְחֲדוּ.” 21 אָז חָפְצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לַסִּירָה וּלְפֶתַע הָיְתָה הַסִּירָה בַּחוֹף אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ אֵלָיו. 22 לְמָחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עָמַד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא סִירָה אַחַת, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו נָסְעוּ לְבַדָּם. 23 סִירוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטְּבֶרְיָה אֶל קִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו הָאָדוֹן. 24 כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְגַם לֹא תַּלְמִידָיו, נִכְנְסוּ לַסִּירוֹת וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם לְחַפֵּשׂ אֶת יֵשׁוּעַ. 25 כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “רַבִּי, מָתַי בָּאתָ לְכָאן?”
26 עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם. 27 אַל תַּעַמְלוּ בְּעַד הָאֹכֶל הַכָּלֶה וְאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֵהוּ לָכֶם, כִּי אוֹתוֹ חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב בְּחוֹתָמוֹ.”
28 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?”
29 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים ־שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח.”
30 אָמְרוּ לוֹ: “אִם כֵּן, מָה הָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל? 31 אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל’.”
32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, 33 כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם.”
34 אָמְרוּ אֵלָיו: “אָדוֹן, תֵּן נָא לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה.”
35 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד. 36 אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רְאִיתֶם אוֹתִי וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם מַאֲמִינִים. 37 כָּל מִי שֶׁהָאָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה, 38 כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי. 39 וְזֶה רְצוֹן שׁוֹלְחִי: שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי אִישׁ מִכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי, אֶלָּא שֶׁאָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 40 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אָבִי: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”
41 הָיוּ שֶׁרָטְנוּ עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁאָמַר “אֲנִי הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”, 42 וְאָמְרוּ: “הֲלֹא זֶהוּ יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! אֵיךְ כָּעֵת הוּא אוֹמֵר ‘מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי’?”
43 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּרְטְנוּ בֵּינֵיכֶם. 44 אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 45 הֵן כָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ‘וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה’. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד יָבוֹא אֵלַי. 46 לֹא שֶׁאֵיזֶה אִישׁ רָאָה אֶת הָאָב, כִּי אִם זֶה שֶׁהוּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים־הוּא רָאָה אֶת הָאָב. 47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם. 48 אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. 49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וָמֵתוּ. 50 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּתוּ. 51 אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם.”
52 הִתְוַכְּחוּ הַשּׁוֹמְעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל?”
53 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם. 54 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, 55 כִּי בְּשָׂרִי הוּא מַאֲכָל אֲמִתִּי וְדָמִי הוּא מַשְׁקֶה אֲמִתִּי. 56 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ. 57 כְּמוֹ שֶׁהָאָב הַחַי שָׁלַח אוֹתִי וַאֲנִי חַי בִּגְלַל הָאָב, גַּם הָאוֹכֵל אוֹתִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי. 58 זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם: לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ הָאָבוֹת וָמֵתוּ. הָאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם.”
59 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם. 60 רַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: “קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה; מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ?”
61 יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים עַל זֹאת וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: “הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם? 62 וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה? 63 הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים. 64 אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים”; שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ. 65 הוֹסִיף וְאָמַר: “עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב.”
66 בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ. 67 אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: “שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?”
68 הֵשִׁיב לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: “אֲדוֹנֵנוּ, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ. 69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים.”
70 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן.” 71 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.
[08/07/2023, 20:56:01] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק ו
ו *אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבַר יֵשׁוּעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָם כִּנֶּרֶת. 2 הֲמוֹן עַם רַב בָּאוּ אַחֲרָיו, כִּי רָאוּ אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים. 3 הוּא עָלָה עַל הָהָר וְיָשַׁב שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. 4 הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים. 5 כְּשֶׁנָּשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַם רַב בָּאִים אֵלָיו, אָמַר לְפִילִיפּוֹס: “אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אלֶּה?” 6 וְזֹאת אָמַר כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יָדַע מַה הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת. 7 הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: “כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל קְצָת לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם כִּכְּרוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר.” 8 אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא אַנְדְּרֵי אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ: 9 “יֵשׁ פֹּה נַעַר וְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אַךְ מָה אֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַם רַב כָּזֶה?” 10 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים!” הַרְבֵּה עֵשֶׂב הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. 11 לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וְחִלֵּק לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם עָשָׂה בַּדָּגִים. 12 כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר לְתַלְמִידָיו: “אִסְפוּ אֶת מַה שֶּׁנּוֹתָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה.” 13 וְהֵם אָסְפוּ, וּמִלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּשְׁיָרֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְֹעוֹרִים שֶׁהוֹתִירוּ הָאוֹכְלִים. 14 רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.”*
[08/07/2023, 20:56:09] Itamar Ben David: 15 *כְּשֶׁהִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לָבוֹא וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ, יָצָא שׁוּב אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ. 16לְעֵת עֶרֶב יָרְדוּ תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם 17 וְנִכְנְסוּ לְסִירָה כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַיָּם אֶל כְּפַר נַחוּם. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא בָּא אֲלֵיהֶם. 18 אוֹתָהּ שָׁעָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהַיָּם הֵחֵל לִסְעֹר. 19 לְאַחַר שֶׁחָתְרוּ כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים, רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל הַיָּם וּמִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם, 20 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הוּא, אַל תִּפְחֲדוּ.” 21 אָז חָפְצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לַסִּירָה וּלְפֶתַע הָיְתָה הַסִּירָה בַּחוֹף אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ אֵלָיו. 22 לְמָחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עָמַד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא סִירָה אַחַת, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו נָסְעוּ לְבַדָּם.*
[08/07/2023, 20:56:10] Itamar Ben David: 23 *סִירוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטְּבֶרְיָה אֶל קִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו הָאָדוֹן. 24 כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְגַם לֹא תַּלְמִידָיו, נִכְנְסוּ לַסִּירוֹת וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם לְחַפֵּשׂ אֶת יֵשׁוּעַ. 25כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “רַבִּי, מָתַי בָּאתָ לְכָאן?” 26 עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם. 27 אַל תַּעַמְלוּ בְּעַד הָאֹכֶל הַכָּלֶה וְאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֵהוּ לָכֶם, כִּי אוֹתוֹ חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב בְּחוֹתָמוֹ.” 28 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?” 29 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים ־שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח.” 30 אָמְרוּ לוֹ: “אִם כֵּן, מָה הָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל? 31אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל’.” 32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, 33 כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם.” 34 אָמְרוּ אֵלָיו: “אָדוֹן, תֵּן נָא לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה.” 35 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד. 36 אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רְאִיתֶם אוֹתִי וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם מַאֲמִינִים. 37 כָּל מִי שֶׁהָאָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה, 38 כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי. 39 וְזֶה רְצוֹן שׁוֹלְחִי: שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי אִישׁ מִכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי, אֶלָּא שֶׁאָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 40 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אָבִי: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”*
[08/07/2023, 20:56:11] Itamar Ben David: 41* *הָיוּ שֶׁרָטְנוּ עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁאָמַר “אֲנִי הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”, 42 וְאָמְרוּ: “הֲלֹא זֶהוּ יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! אֵיךְ כָּעֵת הוּא אוֹמֵר ‘מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי’?” 43 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּרְטְנוּ בֵּינֵיכֶם. 44 אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 45 הֵן כָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ‘וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה’. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד יָבוֹא אֵלַי. 46 לֹא שֶׁאֵיזֶה אִישׁ רָאָה אֶת הָאָב, כִּי אִם זֶה שֶׁהוּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים־הוּא רָאָה אֶת הָאָב. 47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם. 48 אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. 49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וָמֵתוּ. 50 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּתוּ. 51 אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם.” 52 הִתְוַכְּחוּ הַשּׁוֹמְעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל?” 53 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם. 54 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, 55 כִּי בְּשָׂרִי הוּא מַאֲכָל אֲמִתִּי וְדָמִי הוּא מַשְׁקֶה אֲמִתִּי. 56 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ. 57 כְּמוֹ שֶׁהָאָב הַחַי שָׁלַח אוֹתִי וַאֲנִי חַי בִּגְלַל הָאָב, גַּם הָאוֹכֵל אוֹתִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי. 58 זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם: לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ הָאָבוֹת וָמֵתוּ. הָאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם.”*
[08/07/2023, 20:56:12] Itamar Ben David: 59 *אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם. 60 רַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: “קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה; מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ?” 61 יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים עַל זֹאת וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: “הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם? 62 וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה? 63 הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים. 64 אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים”; שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ. 65 הוֹסִיף וְאָמַר: “עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב.” 66 בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ. 67 אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: “שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?” 68 הֵשִׁיב לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: “אֲדוֹנֵנוּ, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ. 69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים.” 70 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן.” 71 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.*
[08/07/2023, 20:56:29] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/1u6O0jd242MR2b2JEyfkdQ?si=9R-kwCxVRzW4A8zbrfTkUA&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[09/07/2023, 7:58:10] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[09/07/2023, 7:58:59] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק ו. שעתיים שאלות ותהיות ולאורך על היום – איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה?
[09/07/2023, 8:08:45] Shira Harpaz Pomeranz: באמת פרק קשה לעיכול תרתי משמע. לאכול את הגוף לשתות את הדם, ממש לא פשוט.
הנושא הנוסף של בחירת האלהים והמשתמע ממנה שיש כאלו שאלהים לא בוחר בהם.
מודה שזה נושא שמאוד קשה לי איתו.
אשמח להתייחסות.
[09/07/2023, 8:12:04] Itamar Ben David: פסוק 9 – מי זה הנער עם האוכל? יש לנו מסורות כלשהן עליו? לא זכור לי נער כזה בבשורות הקודמות
[09/07/2023, 8:13:35] Itamar Ben David: פסוק 14 אומרים עליו שהוא נביא פסוק 15 רוצים להמליכו. מה הכוונה בלהמליך נביא? אם ממליכים אותו זה לא כי הוא נביא אלא כי הוא משיח. לא הבנתי מה הולך שם.
[09/07/2023, 8:16:11] Itamar Ben David: לא ברור לי איפה הנס היה אם הם 5 קילומטרים ויותר מכפר נחום. יש מסורת נוספת? זה קורה בחוף המזרחי? המערבי? הלכתי לאיבוד שם עם התיאורים.
[09/07/2023, 8:17:45] Itamar Ben David: פסוק 27 נראה לי שהכוונה שאלוהים חותם על הלחם (נחתום מה שנקרא) הבנתי נכון? אני זוכר שראיתי דוגמאות של חתימות לחם מהתקופה הרומית, אם מישהו יודע לשפוך עוד אור על זה – תבוא עליו/ה הברכה.
[09/07/2023, 8:21:13] Itamar Ben David: פסוק 45 זה ישעיהו נ”ד פסוק י”ג: יג וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ
[09/07/2023, 8:21:52] Itamar Ben David: פרק יפה המדבר על קיבוץ הגלויות ועל תקומת ישראל בתור אשתו של הקב”ה.
[09/07/2023, 8:23:22] Itamar Ben David: פסוקים 48-57 על לחם החיים הנותן חיי נצח מתאים מאוד לסיורי מאפיות במאה שערים. במידה ואתם מדריכים כאלו.
[09/07/2023, 8:24:02] Itamar Ben David: לגבי לחם החיים – האם ייתכן שמדובר על אימוץ של מוטיבים קניבליים טקסיים מתרבויות אחרות? עובדה שגם התלמידים מתפלאים על הקונספט הזה. שמאוד זר לתנ”ך.
[09/07/2023, 8:32:10] Itamar Ben David: https://www.epoch-magazine.com/riehlthebreadoflife
[09/07/2023, 8:47:21] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 8:59:26] ~ Tsafrir Tour Guide: פרק ארוך,אך מרתק.
📔מהיכן שואב ישוע את רעיון ” הלחם הוא בשר גופי, היין הוא דמי” ??📔
צפריר
[09/07/2023, 9:12:48] ~ Ayala Orbach: ~ Ayala Orbach left
[09/07/2023, 9:12:14] ~ Alex Gutman: אחרי שכבר הומלך כהן למלך, הכל פתוח…
[09/07/2023, 9:29:04] ~ Dorit Epstein Tour Guide: יש דוגמאות לחותמות לחם באולמות האבירים בעכו, במוזיאון הקטן שנמצא בבית הסוהר של האבירים במרתף. האם לזו הכוונה?
עד כמה שהבנתי זה מיועד כאמצעי זיהוי לקבלת תשלום עבור הלחם.
[09/07/2023, 9:31:02] Itamar Ben David: אה מעניין. אפ אתם מכירים עוד חותמות לחם – זה אחלה אחלה הזדמנות להדריך את הפרק הזה
[09/07/2023, 9:31:14] Itamar Ben David: איפה יש לנו מאפיות מהתקופה הרומית?
[09/07/2023, 9:31:37] Itamar Ben David: נדמה לי יש באופן באפולוניה מאפייה צלבנית
[09/07/2023, 9:32:13] Itamar Ben David: או מאפיות ביזנטיות/צלבניות…. כל אתר כזה יוכל לשמש להדרכה של הפרק הזה
[09/07/2023, 9:33:38] Itamar Ben David: הייתי שוקל להדריך את הפרק גם בחדר הסעודה האחרונה אם תצליחו להגיע לזה.
[09/07/2023, 9:42:19] ~ DO RO: https://www.einbar.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%9D/%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%9D/
[09/07/2023, 9:46:55] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 9:46:56] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 9:50:05] ~ Doron Hoffman: image omitted
[09/07/2023, 9:50:20] ~ Doron Hoffman: לפי ויקיפד👆יה
[09/07/2023, 9:51:07] ~ DO RO: בכנסיה האורתודוכסית זה נהוג עד היום להטביע חותמת שנקראת sfragida על הלחם שנועד למיסה prosphora
[09/07/2023, 9:53:11] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 10:04:45] Itamar Ben David: את זה ראיתי באמת יפה!
[09/07/2023, 10:05:47] Itamar Ben David: יש כל כך הרבה לומר על הפרק הזה. כמובן שאלו הדברים שאני מקריא בבית הכנסת בכפר נחום.
לגבי הלחם, זוכרים שדיברנו על זה שהמשיח הוא “דבר האלוהים”? אז בדברים ט’ 3 כתוב:
כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם
כלומר, התזונה הרוחנית שלנו צריכה להיות מבוססת רק על דבר אלוהים, ה”לוגוס”. הלוגוס התגלה למשה בצורה של אותיות כתובות (תורה) ואילו מאוחר יותר הוא מתגלה אל העולם בבשר ודם.
בדיוק כמו שהגוף זקוק לאוכל פיזי על מנת לחיות, כך הרוח שלנו זקוקה לאוכל רוחני כדי לחיות.
בעוד שהגוף שלנו בן מוות, הוא צורך דברים מתים – צמחים ופירות שנקטפו ממקור החיים שלהם (מהצמח או המשורש באדמה) או כמובן חיות שנשחטו. אבל המשיח, הוא בן-אלמוות בניגוד לשאר הבריאה. הוא איך אנחנו יכולים “לאכול אותוו” כדי לחיות? הדרך היחידה שלנו לאכול מהמשיח הוא שהמשיח עצמו יקריב את עצמו. בדיוק כפי שהכהנים במקדש אוכלים את בשר הקרבנות או במקרה של שה הפסח – כולם חייבים לאכול ממנו עד תום.
ושוב, פסוק 15 נוגע בנקודה שהתחלתי להסביר שבוע שעבר – הסתר פנים.
כמובן שיש סיבה פרקטית מדוע ישוע מתחמק מכך שימליכו אותו – אם אכן ימליכו אותו, זה יהיה הסוף של השירות שלו, הרומאים יוציאו אותו להורג לפני הזמן, ולכן הוא חייב לשמור על פרופיל נמוך. בנוסף, המשימה שלו איננה להיות המלך גם אם הוא טכנית אכן המלך. בדיוק כמו שהכהן הגדול פושט את בגדי הכהונה הגדולה ביום כיפור ולובש בגדי כהונה של כהן הדיוט על מנת לשרת את העם ולכפר על חטאיו, כך מלך המשיח פושט את כבודו ואיננו זקוק שימליכו אותו שכן זאת לא משימתו.
אבל הסיבה הרוחנית – הסתרת הפנים. העם רוצה להמליך אותו כי הם רואים את האותות ומחכים למשיח בציפייה גדולה שסוף סוף סבלם יפסק. אבל ישוע לא בא לפני אלפיים שנה כדי להושיע את העם מהסבל החיצוני – הרומאים, אלא להושיע את העם מהחטאים של עצמו. האוייב הגדול איננו בני אדם רשעים, אלא האוייב הגדול הוא החטא שבלב שלך. האנשים רוצים להמליך את ישוע כי הם מקווים שהוא יהיה הפיתרון לבעיות שלהם, אבל המסר של ישוע עבור הפיתרון האמיתי שלהם – שהם יכירו בחטאיהם ויהיו מוכנים לוותר על חייהם את עצמם למען אלוהים. כל עוד הם לא מבינים את זה, המלכתו למלך על ידם היא בזוייה מבחינתו.
פסוק 62 חזק ביותר עבורי הוא הרמז שישוע נותן לתלמידיו:
וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה?
היכן ישוע היה בראשונה? ישב על כיסא הכבוד של אלוהים. כפי שראה אותו ישעיהו בפרק ו’
הוא אומנם נולד ממרים כתינוק, אבל מבחינה רוחנית הוא ירד מהשמיים והפשיט את כבודו מעליו על מנת ללבוש בשר.
[09/07/2023, 10:05:56] Itamar Ben David: הודעה מסטפנוס הקדוש
[09/07/2023, 10:22:41] Itamar Ben David: שתי הערות. יש נביאים שאכלו מגילה עם דבש (במציאות או בחזון). למה לא לשחזר את הטקס הזה אם רוצים להפנים את דבר ה?
[09/07/2023, 10:23:29] Itamar Ben David: הערה שנייה דבר זה בדרך כלל דבר נבואה. למה צריך את ההפיכה של הדבר לבשר אי אפשר פשוט לקבל את דבר השם כמו שהוא?
[09/07/2023, 10:26:27] ~ גמיל רינאוי: לא זוכר איפא קראתי את זה
שהנער היה ממגדל
[09/07/2023, 10:28:55] ~ גמיל רינאוי: מול הכניסייה החדשה במגדלא דוק אנ אלטום יש פסל של מריה שמגישה לחם לישוע
אולי יש קשר
[09/07/2023, 10:31:15] Itamar Ben David: ג׳מעל יקר- תנסה לאתר את המסורת!
[09/07/2023, 10:33:15] Itamar Ben David: יחזקאל ג: וַיֹּאמֶר אֵלַי–בֶּן-אָדָם, אֵת אֲשֶׁר-תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת-הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב וָאֶפְתַּח, אֶת-פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק.
[09/07/2023, 10:34:54] Itamar Ben David: בקיצור- אני תוהה למה לא לאכול מגילה במקום לחם ויין דבר שמייצר איזו הפנמה של הקורבן. זה נראה לי בעייתי בכל מידה: אכילת דם- אסורה. אכילת אדם- אסורה. הפנמה של דבר האל- עדיף לקרוא/לשמוע, ומקסימום לבלוע מגילה (אני כבר רואה מיזמים עסקיים במחנה יהודה של מגילות בטעמים).
[09/07/2023, 10:35:45] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 10:36:16] Itamar Ben David: והקטע המדהים זה שבכל הפרק העוקבים והתלמידים שלו – ממש לא אוהבים את הקונספט! כלומר הם מבינים שזה שונה מכל מה ששמעו אי פעם.
[09/07/2023, 10:38:27] Itamar Ben David: בכל אלה מביעים התנגדות אולי שאט נפש נגד הרעיון הזה של המיסה: פסוק 41, פסוק 52, פסוקים 60-61 פסוקים 66-67
[09/07/2023, 10:40:27] Itamar Ben David: מבחינת אתרים רלוונטיים, סיכום ביניים: כפר נחום, חדר הסעודה האחרונה, אתרים רומים ביזנטיים וצלבניים עם מטבחים ומאפיות, חותמת לחם עתיקות בעכו קיסריה מוזאון ישראל ואם יש לכם גישה למאפיות של היוונים אורתודוכסים – מעןלה.
[09/07/2023, 11:01:29] Shira Harpaz Pomeranz: יש את המאפיה משהדאוי בנצרת שבה ביום חמישי ניתן לראות עדיין את השימוש בחותם.
אגב הם מוסיפים תבלין שהופך את הלחם לכל כך טעים.
וכמובן שבשוק יש חותמות לחם.
[09/07/2023, 11:02:56] Doron Jamchi: על פי כתבי אבות הכנסייה, ובעיקר יוסטיניאנוס מרטיר שהיה גם עו”ד ורשם כתבי הגנה על הנוצרים, הפגאנים האשימו את הנוצרים בין השאר בקניבליות.
[09/07/2023, 11:04:43] Shira Harpaz Pomeranz: נדמה לי שכבר דברנו על ישוע ו7 הפעמים בהם הוא מעיד על עצמו עם הביטוי
אני הוא
במקרה זה
אני הוא לחם החיים.
[09/07/2023, 11:09:52] Doron Jamchi: נס האכלת ה-5000, הוא אחד משלושה אירועים שמופיעים בכל ארבעת הבשורות. שני האירועים הנוספים הם הטבילה, והאירועים בירושלים שהובילו לצליבה ולתחייה.
מהשוואה בין הבשורות, הנס התרחש באזור בית צידא. כשאני מסביר לתיירים על הנס אני מזכיר את זה שישוע שואל דווקא את פיליפוס מאיפה להשיג לחם, כי ביוחנן א:44 כתוב שפיליפוס היה מבית צידא. אז ישוע שאל אותו, כי הוא הכיר את האיזור וידע מה המחיר בשוק, ומאיפה כדאי לקנות.
בדרך כלל אני מספר את הסיפור הזה בתצפית, ואז אני גם יכול להצביע על הקו בין בית צידא לכפר נחום, ולהגיד שזה האזור שבו ישוע הלך על המים.
[09/07/2023, 11:14:36] Itamar Ben David: וואלה! יפה מה הכתובת של המאפייה?
[09/07/2023, 11:15:17] Itamar Ben David: אתה רואה? אני והפאגאנים אותו דבר
[09/07/2023, 11:18:07] Doron Jamchi: לגבי הלחם – אני עשיתי עבודה סמינריונית על נושא הלחם והשאור בבשורה על פי מתי. חיפשתי משמעויות ללחם במקורות יהודים, יוונים ורומים החל מהמקרא ועד למקורות מהמאה ה-3. מהשוואה לעשרות מקורות, הגעתי למסקנה שהמטאפורה על הלחם כלחם החיים, וכייצוג של ישוע, היא ייחודית לברית החדשה.
אולי הגיע הזמן לעשות עבודה חלק ב, על הלחם בבשורת יוחנן.
[09/07/2023, 11:18:26] Doron Jamchi: בהקשר לפרק הזה – ישוע הוא לחם החיים, והוא נולד בבית לחם.
[09/07/2023, 11:23:04] Doron Jamchi: “הברית החדשה מתבלטת בייחודיותה, בכך שהיא מעניקה פרשנות מטאפורית ללחם. נראה שפרשנות זו נובעת מהמסורת הקדומה של האוכריסטיה, בה מצהירים המאמינים שהלחם מייצג את גופו של כריסטוס. דימוי זה משמש ככלי תיאולוגי באיגרותיו של פאולוס, וכן יש לו הדים באוונגליונים הסינופטיים. באוונגליון הרביעי, התיאולוגיה שעומדת מאחורי הדימוי מתבלטת באופן מובהק, כך שאפילו הלחם שהוכפל בנס של ישוע והמן שאכלו בני ישראל במדבר, משמשים
כדימוי לגופו של כריסטוס.”
זה ציטוט מתוך סיכום הדיון על הופעה של הלחם במקורות השונים. <This message was edited>
[09/07/2023, 11:23:44] Shira Harpaz Pomeranz: מול תשרין הנה טלפון של מוניר
+972505286676
באביב זה אחד המקומות השווים ביותר לאכול ולהאכיל בהם בנצרת עם הפיתה ממולאת בעולש.
[09/07/2023, 11:24:18] Itamar Ben David: מקווה שלא עולש בר אלא כזה שמיוצר בנפרד…
[09/07/2023, 11:26:03] Itamar Ben David: נוסיף שלחם הוא גם לחם וגם בשר. בערבית לחם כמובן זה בשר ובעברית יש לזה דוגמאות למיטב זכרוני (בסעודה החודשים של דוד אצל שאול אני חושב).
[09/07/2023, 11:26:44] Itamar Ben David: הסעודה החודשית*
[09/07/2023, 11:28:44] Doron Jamchi: זה גם מעניין. גם בפרק שלנו ישוע מדבר על הלחם ואז אומר “זהו בשרי”.
האם גם בעברית יש משמעות של המילה לחם כבשר?
[09/07/2023, 11:32:05] Shira Harpaz Pomeranz: משהו שחשבתי עליו עכשיו
לחם
חמל
מחל
[09/07/2023, 11:32:43] ~ גמיל רינאוי: המקור הוא מספרו של האב פאקסניר שסיפר איך הילד הזה ממגדלא הוא שהגיש לו את הלחם והדגים.
והוא אותו ילד שישוע נשא אותו לידיים ואמר
תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם כי לכאלה שייכת מלכות השמיים (לוקאס 18 פרק 16).
לימים הוא יהפוך למזכירו של יוחנן וגם הפך להיות לאגאנאטיוס (בישוף) של אנטאכיה
[09/07/2023, 11:42:57] Itamar Ben David: את קורבני לחמי לאישי
[09/07/2023, 11:46:51] Doron Jamchi: זכור לי גם קשר בין לחם למלחמה.
[09/07/2023, 11:49:01] Itamar Ben David: ״כשאין לחם אין חמלה מצביעים מחל ויוצאים למלחמה״. סתם כדי שיהיה קל לזכור. באמת אין קשר פוליטי
[09/07/2023, 11:49:54] Itamar Ben David: במדבר כ״ח, פסוק ב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.
[09/07/2023, 11:50:01] Itamar Ben David: רק כדי להיות מדויק על הפסוק
[09/07/2023, 11:55:09] Itamar Ben David: יפה כל הכבוד על המאמץ!
[09/07/2023, 12:03:16] ~ Steven A.B: קודם כל צריך לזכור שבסופו של דבר אין פה קניבליזם של ממש, אלא הכל זה סימבוליזם. המשיח מיוצג בין היתר גם כלחם החיים שמתבטא כלחם הפנים בבית המקדש (זוכרים שאמרתי שהמשיח הוא הפנים של אלוהים? אז לחם הפנים)
על מנת לההין עוד יותר לעומק מה הכוונה של לאכול את המשיח:
כשאני אוכל פרה מתה, הפרה באופן פיזי הופכת להיות חלק מהגוף שלי. כך גם באופן רוחני: אם אני אוכל את המשיח, הוא הופך להיות באופן פיזי חלק ממני. וזאת המטרה: לחזור לצלם אלוהים המקורי, שכן, הצלם שיש לנו כרגע הוא צלם מעוות, על מנת לחזור לצלם של אלוהים צריך לאכול את המשיח.
למה חא לאכול מגילה וזהו?
אז יפה, המגילה שיחזקאל אכל זה רמז למשיח, ישוע אומר את זה:
“אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי.” (יוחנן ה 39)
זה מה שהדתיים עושים: “תורתם אמונתם” – בוא נקרא כל היום כדי שיהיו לנו חיי עולם, אבל הטקסט הוא רק ההוראות של המכונת כביסה. מה זה יעזור אם תלמד מהבוקר עד הלילה כל החיים שלך איך להפעיל את המכונה, כשבעצם את המכונה עצמה זרקת לזבל?
הטקסט הכתוב לא יכול לעזור לנו, אלא הטקסט מעיד על מי שכן יכול לעזור, זה הלוגוס בבשר.
[09/07/2023, 12:17:34] Itamar Ben David: יפה אז שם מחלוקת מרכזית – האם איבדנו את צלם אלוהים או לא. השאלה היא – גם אם איבדנו את הצלם- האם יש הנחיה כלשהי בתורה לאכול את המשיח. אגב נדמה לי שאצל הקתולים זה הדם והבשר של ישוע ממש, אבל נשים אפילו בצד את הקתולים. אם האכילה סמלית- אז אין בה ממש. אם האכילה אמיתית- אז יש לה בעיות הלכתיות. לא יודע איך זה נפתר
[09/07/2023, 12:18:28] Itamar Ben David: סטיבן לגבי החלק של המכוננת כביסה- נראה לי המורה שלך זה אמנון יצחק.
[09/07/2023, 12:19:47] ~ Eli yacov: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[09/07/2023, 12:36:55] ~ Ruth Schiller: יש חותמות לחם בכל מיני חנויות בעיר העתיקה. כשאתם עוברים ליד חנויות לכלי בית, תסתכלו בסלסלות שמחוץ לחנות
[09/07/2023, 13:23:44] ~ 348343: לגבי הלחם
ישוע למעשה החזיק במצה בליל פסח … וחג הפסח הוא חג המצות לפי התורה … המצה קרויה גם בתורה כלחם העני . גם ישוע עצמו הוא מבית לחם . והמצה היתה מנחה בבית המקדש .
ישוע אמר שהוא הקורבן , כלומר טלה אלהים … בסעודה האחרונה הוא הציג את עצמו כקורבן ליל הסדר … הקורבן של בית המקדש . והכריז שהלחם (שהוא גם מנחה) והיין אשר שותים בליל הסדר הם למעשה גופו ודמו . למה עשה זאת ? התשובה בשאלה ; למה הקריבו קורבן בבית המקדש ? והתשובה היא שהקורבן הראשון המוזכר בתורה בספר בראשית למעשה היה כשאלהים נתן לאדם וחווה עור בכדי להתכסות.. עור זה היה למעשה מקורבן חי .. מעשה זה מסמל את אהבתו של אלהים כלפי אדם וחווה והכוונה לרחם עליהם .
הם קיבלו ולקחו את העור ולבשו … לכן באגרת פאולוס לגלאטיים פרק 3 אומר פאולוס :
” כי כלכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח”
מי שלבש את המשיח , המשיח פדה אותו מקללת החטא הקדמון .
[09/07/2023, 13:31:17] Itamar Ben David: שוב אם בכנסיות היו לוקחים עור של כבשה ומתעטפים בה- זה היה יותר הגיוני מאשר לאכול את גופו ודמו של ישוע- בין אם באופן ממשי או סמלי. כי אכילת הדם אסורה מהתורה וקורבן אדם אסור מן התורה. אם יש פסוקים מהתנ״ך שמסבירים שמותר וצריך לאכול את המשיח- הייתי משתכנע יותר בקלות.
[09/07/2023, 13:31:50] Itamar Ben David: אגב ליד הכנסיה הלותרנית יש תמיד את העורות של הכבש אני בדרך כלל מצביע על זה, אבל אולי אני באמת אשתמש בדימוי הזה שם.
[09/07/2023, 13:32:48] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בתורתו של רבי מאיר נכתב: כותנות אור…
[09/07/2023, 13:34:40] ~ 348343: אז כאן ישוע שקראו לו המורה , והוא היה מורה דרך , מלמד אותנו במלים שלו .
[09/07/2023, 13:36:02] Itamar Ben David: שירה בנוגע למה שכתבת קודם- זה הבדל משמעותי בין התנ״ך לברית החדשה. בתנ״ך הבחירה בישראל היא כדי שישראל יובילו את שאר האנושות, ולבסוף גם עמים נוספים יהיו במעמד ישראל (זכריה ב: ונלוו גויים רבים אל ה). כלומר זו לא בחירה שמטרתה לזרוק את שאר העמים לפח חס ושלום. זו בחירה שנועדה לרומם את האנושות- החל באברהם וכל בכל עם ועם. כל אלוהים מתכנן להתחבר מחדש אל בריאתו. בברית החדשה- נושא הבחירים שיעסיק אותנו עוד הרבה- הוביל בסוף לתפיסות מאוד מאוד קיצוניות כמו קלווניזם וכדומה שבה אלוהים כבר יודע מי לגן עדן ומי לגיהנום ואין בכלל אפשרות לתקן. זו תפיסה שעומדת בהתנגשות מוחלטת עם התנ״ך. ועוד ניגע בזה הרבה באיגרות. אבל אכן זה עולה גם מפרק זה
[09/07/2023, 13:36:27] Itamar Ben David: image omitted
[09/07/2023, 13:36:48] Itamar Ben David: לזה אני מתכוון אגב
[09/07/2023, 13:36:52] ~ 348343: מה שפדה זה הקורבן החי בספר בראשית ממנו העור כיסה את אדם וחווה , אות רחמים .
[09/07/2023, 13:37:13] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בטוח שזה לא קשור למצעד כלשהו?
[09/07/2023, 13:37:14] ~ 348343: image omitted
[09/07/2023, 13:38:30] ~ 348343: הקורבן ( הטלה ) גם מסמל גאולת בני ישראל בסיפור יציאת מצרים.
[09/07/2023, 13:39:52] ~ עופר מארצנו לעצמנו: כתוב במפורש שרבים נטשו את האמונה בישוע ברגע שדיבר כדברים הללו על אכילת גופו ושתיית דמו…. מן הסתם היה קשה לאוזן יהודית
[09/07/2023, 13:42:55] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יוחנן ו: 51 אָנֹכִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם אִישׁ כִּי־יֹאכַל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתְּנֶנּוּ הוּא בְשָׂרִי אֲשֶׁר אֶתֵּן בְּעַד חַיֵּי הָעוֹלָם׃ 52 וַיִּתְוַכְּחוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ לֵאמֹר אֵיכָה יוּכַל זֶה לָתֶת־לָנוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל׃ 53 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־לֹא תֹאכְלוּ אֶת־בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וּשְׁתִיתֶם אֶת־דָּמוֹ אֵין־לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם׃ 54 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת־דָּמִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃ 55 כִּי בְשָׂרִי בֶּאֱמֶת הוּא אֹכֶל וְדָמִי בֶּאֱמֶת הוּא שִׁקּוּי׃ 56 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְשֹׁתֶה אֶת־דָּמִי הוּא יָלִין בִּי וַאֲנִי בוֹ׃ 57 כַּאֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הָאָב הַחַי וְאָנֹכִי חַי בִּגְלַל אָבִי כֵּן הָאֹכֵל אֹתִי גַּם־הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי׃ 58 הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לֹא כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶת־הַמָּן וַיָּמֻתוּ הָאֹכֵל אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם׃ 59 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּבֵית כְּנֵסֶת בְּלַמְּדוֹ בִּכְפַר־נַחוּם׃ 60 וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו כְּשָׁמְעָם אָמְרוּ קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִי יוּכַל לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃ 61 וַיָּבֶן יֵשׁוּעַ בְּלִבּוֹ כִּי תַלְמִידָיו מַלִּינִים עַל־זֹאת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמִכְשׁוֹל׃
[09/07/2023, 13:43:48] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בתיאבון
[09/07/2023, 13:47:23] ~ Steven A.B: איבדנו גם איבדנו. הברית החדשה אומרת במפורש שהמשיח הוא צלם האלוהים אליו עלינו לשאוף. כשנגיע אל אגרת ראשונה לקורינתיים נקרא את זה:
“47 הָאָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא עָפָר מִן הָאֲדָמָה; הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. 48 כָּאֶחָד שֶׁהוּא עָפָר כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָפָר הֵם; כָּאֶחָד שֶׁהוּא שְׁמֵימִי כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁמֵימִיִּים הֵם. 49 וּכְמוֹ שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הָאַרְצִי נִלְבַּשׁ גַּם אֶת צֶלֶם הַשְּׁמֵימִי. 50 אֺמַר זֺאת, אַחַי: בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים; גַּם אֵין הַכִּלָּיוֹן יוֹרֵשׁ אִי־כִּלָּיוֹן.” (הראשונה אל הקורינתים טו)
אין הנחיה בתורה לאכול את המשיח. באופן כללי התורה לא מדברת על המשיח באופן ישיר אלא רק רומזת. כל התורה היא אלגוריה שלמה על המשיח, המשכן וכל הכלים מלמדים אותנו על המשיח. לכן, כמו שאמרתי, יש את לחם הפנים שהכהנים אוכלים ואת הקרבנות שגם הכהנים אוכלים.
הדגש על הדם לוקח אותנו לשה הפסח שבני ישראל שחטו במדבר ושמו את הדם על המזוזות כדי להינצל מהמשפט של מצרים.
וזה מעניין הקטע עם עור הכבש, כהאדם חטא ולכן הפך לערום, האדם ניסה לכסות (לכפר) על עצמו על ידי עלי תאנה, אבל אלוהים הלביש אותם כיתנות עור. מאיפה אלוהים הביא עור? צריך לשחוט חיה. הבנתם? על מנת לכסות על החטא של אדם, חיה הייתה צריכה להישחט.
[09/07/2023, 13:50:38] ~ עופר מארצנו לעצמנו: השאלה אם כל רעיון האלגוריה למשיח אינו אלא השפעה הלניסטית שחדרה בתקופת סוף בית שני. כמובן שיהודים אימצו אותה אך אין היא אלא דרשה אחת גדולה ברוח המדרש.
[09/07/2023, 13:56:10] Itamar Ben David: אם אלוהים כיפר עם כבשה על אדם הראשון אז למה בעצם צריך את המשיח אחר כך…
[09/07/2023, 13:57:22] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מי אמר כבש? אולי פרה או ראם?
[09/07/2023, 13:57:39] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יש מצב לויתן …לפי חזל
[09/07/2023, 13:59:57] Itamar Ben David: לויתן זה בימות המשיח לא עכשיו
[09/07/2023, 14:00:22] ~ עופר מארצנו לעצמנו: 66 מִן־הָעֵת הַהִיא רַבִּים מִתַּלְמִידָיו נָסֹגוּ אָחוֹר וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ׃
[09/07/2023, 14:00:35] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מעניין שזה פסוק 66 :)
[09/07/2023, 14:01:19] Doron Jamchi: אכילת דם וקרבן אדם הם אסורים, והם עדיין אסורים גם לפי הברית החדשה (מעשי השליחים טו).
אבל – ישוע לא הקריב את עצמו על מזבח בבית המקדש. הקרבן שלו הוא מסירות נפש למען האנושות. וכן לפי התורה השותפים בזבח (בקרבן) אוכלים מבשר הזבח. קרבן הפסח הוא קרבן זבח.
הדם הוא יין, דם ענבים, וישוע הוא גם הגפן. ויין הוא גם חלק מהריטואל של הקרבנות. <This message was edited>
[09/07/2023, 14:02:37] ~ Steven A.B: בשורת יוחנן פרק 6, פסוק 66. באנגלית זה John 6:66
[09/07/2023, 14:06:28] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יש באינטרנט מידע על ראש מגה כנסיה מטורף שבמהלך הכנסים שלו חותך את עצמו ומשלב הקזת דם כחלק מהריטואל…. מקווה שהוא לא שותה
[09/07/2023, 14:24:49] ~ yaron yuval: החלוקה לפרקים ופסוקים היתה קיימת כשיוחנן* כתב את ההתגלות?
* כן, ברור לי שזה כנראה לא אותו יוחנן.
[09/07/2023, 14:31:18] Doron Jamchi: בערך 1200 שנה מאוחר יותר
[09/07/2023, 14:31:23] ~ Dorit Epstein Tour Guide: לא נשמע הגיוני. עד כמה שידוע לי החלוקה הזו נעשתה רק בימי הרמב״ן – במאה ה-12 בספרד.
[09/07/2023, 14:52:38] ~ Alex Gutman: לאיזו השפעה הלניסטית התכוונת? פילון וכו?
[09/07/2023, 14:54:31] ~ Alex Gutman: משלי ט, ה:
לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי
[09/07/2023, 15:03:28] Itamar Ben David: נשבע לך ששמעתי את זה בפודקאסט ואמרתי- נו באמת מה עכשיו!!
[09/07/2023, 15:03:41] Itamar Ben David: אפילו לא התייחסתי לזה ברצינות חחח ענק
[09/07/2023, 15:47:06] Itamar Ben David: הוא שוטה
[09/07/2023, 15:47:29] ~ Steven A.B: יפה, יש לנו כאן רמז לעתיד לבוא. קודם כל יש לנו את עיקרון הכפרה של נפש תחת נפש. האדם היה במצוקה כי הרגיש ערום בגלל החטא, אלוהים נתן לו כותנת עור שהיא זמנית, בדיוק כמו הקרבנות בבית המקדש שהיו זמניים. דם של פרה לא באמת יכול לכפר על נפש של אדם.
[09/07/2023, 15:50:38] ~ Steven A.B: זה סתם מגניב, זה לא איזה דוקטרינה חחחח
[09/07/2023, 15:53:12] Itamar Ben David: טוב מהפרק באמת עולה לדבר על תורת הקורבנות. בקצרה- מצד מידת הדין- הדרך היחידה לשלם לבורא על עצם קיומנו- הוא החיים שלנו. זה עוד לפני שניקח בחשבון את החטא וכל מיני. כלומר יצחק אבינו שהוא צדיק של מידת הדין- בהחלט חשב שזה הגיוני לחלוטין שהוא ישחט על המזבח ללא קשר לשום חטא- רק מעצם זה שהמחיר על החיים הוא החיים עצמם. בא אלוהים ומלמד אותנו- שהוא רוצה שנחיה. ולכן הרצון שלנו להתקרב אליו (לשון קורבן) מספיק לו. מרגע שהתקרבנו בנפש- השאר רק להקריב בשר של חיה כלשהי, ואז ממש אבל ממש לא צריך קורבן אדם ומספיקה בהמה. שים לב. כל זה- בכלל לא קשור לחטא אדם הראשון.
[09/07/2023, 15:55:59] Itamar Ben David: עכשיו אם יש חטא כלשהו, חטא בשוגג, יש תשובה של האדם (רצון לתקן) ויש עליו כפרה (בעל חיים). אבל כשאין מקדש, אתה חושב שאי אפשר לחזור בתשובה? שאי אפשר להתקרב לאלוהים? שאי אפשר לכפר על חטאים? ברור שכן. ראה סיפור דוד ובת שבע. איזה קורבן מביא דוד? לא מביא ראה דניאל ונבוכדנצר ראה אנשי נינוה. איזה קורבן הביאו? לא הביאו.
[09/07/2023, 15:56:31] Itamar Ben David: לכם התעלמתי מזה!!!! חחח מצחיק שהבאת את זה.
[09/07/2023, 15:57:33] Itamar Ben David: אגב חטא במזיד לא צריך קורבן. מעניין למה.
[09/07/2023, 15:57:50] ~ עופר מארצנו לעצמנו: גם. מאז התקופה החשמונאית יש הלניזציה בדרכי החשיבה. גם אצל חזל וגם אצל המשיחיים
[09/07/2023, 15:58:04] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 16:00:01] ~ Alex Gutman: בזה אין ספק. גם קשור להגדרת מהו משיח. התכוונתי לעניין האלגוריה
[09/07/2023, 16:26:21] Itamar Ben David: יש בתנ״ך הרבה דימויים אבל הרעיון של אלגוריה כלומר שלצד המסר הגלוי יש מסר סמוי- ושהמסר הסמוי נחשב במעמד גבוה יותר – זה נוגד את האמירה ש״אין מקרא יוצא מידי פשוטו״. כלומר רובד הפשט הוא סמכות גבוהה יותר. אשמח לתיקונים והערות אבל ככה אני מכיר
[09/07/2023, 16:47:15] ~ עופר מארצנו לעצמנו: צריך להבדיל בין עומק הפשט והכוונות המוסתרות בטקסט ועריכתו הספרותית שאליהם כיוונו המחברים לבין דרש או מסר סמוי שמלבישים על הטקסט כאלטרנטיבה לפשט… לא תמיד ההבדל ברור אך הוא קיים…
אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבַר יֵשׁוּעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָם כִּנֶּרֶת. 2 הֲמוֹן עַם רַב בָּאוּ אַחֲרָיו, כִּי רָאוּ אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים. 3 הוּא עָלָה עַל הָהָר וְיָשַׁב שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. 4 הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים. 5 כְּשֶׁנָּשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַם רַב בָּאִים אֵלָיו, אָמַר לְפִילִיפּוֹס: “אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אֵלֶּה?” 6 וְזֹאת אָמַר כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יָדַע מַה הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת.
7 הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: “כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל קְצָת לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם כִּכְּרוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר.”
8 אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא אַנְדְּרֵי אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ: 9 “יֵשׁ פֹּה נַעַר וְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אַךְ מָה אֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַם רַב כָּזֶה?”
10 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים!”
הַרְבֵּה עֵשֶׂב הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. 11 לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וְחִלֵּק לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם עָשָׂה בַּדָּגִים. 12 כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר לְתַלְמִידָיו: “אִסְפוּ אֶת מַה שֶּׁנּוֹתָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה.” 13 וְהֵם אָסְפוּ, וּמִלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּשְׁיָרֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְֹעוֹרִים שֶׁהוֹתִירוּ הָאוֹכְלִים. 14 רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.” 15 כְּשֶׁהִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לָבוֹא וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ, יָצָא שׁוּב אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ. 16 לְעֵת עֶרֶב יָרְדוּ תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם 17 וְנִכְנְסוּ לְסִירָה כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַיָּם אֶל כְּפַר נַחוּם. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא בָּא אֲלֵיהֶם. 18 אוֹתָהּ שָׁעָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהַיָּם הֵחֵל לִסְעֹר. 19 לְאַחַר שֶׁחָתְרוּ כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים, רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל הַיָּם וּמִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם, 20 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הוּא, אַל תִּפְחֲדוּ.” 21 אָז חָפְצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לַסִּירָה וּלְפֶתַע הָיְתָה הַסִּירָה בַּחוֹף אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ אֵלָיו. 22 לְמָחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עָמַד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא סִירָה אַחַת, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו נָסְעוּ לְבַדָּם. 23 סִירוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטְּבֶרְיָה אֶל קִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו הָאָדוֹן. 24 כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְגַם לֹא תַּלְמִידָיו, נִכְנְסוּ לַסִּירוֹת וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם לְחַפֵּשׂ אֶת יֵשׁוּעַ. 25 כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “רַבִּי, מָתַי בָּאתָ לְכָאן?”
26 עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם. 27 אַל תַּעַמְלוּ בְּעַד הָאֹכֶל הַכָּלֶה וְאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֵהוּ לָכֶם, כִּי אוֹתוֹ חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב בְּחוֹתָמוֹ.”
28 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?”
29 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים ־שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח.”
30 אָמְרוּ לוֹ: “אִם כֵּן, מָה הָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל? 31 אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל’.”
32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, 33 כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם.”
34 אָמְרוּ אֵלָיו: “אָדוֹן, תֵּן נָא לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה.”
35 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד. 36 אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רְאִיתֶם אוֹתִי וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם מַאֲמִינִים. 37 כָּל מִי שֶׁהָאָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה, 38 כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי. 39 וְזֶה רְצוֹן שׁוֹלְחִי: שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי אִישׁ מִכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי, אֶלָּא שֶׁאָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 40 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אָבִי: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”
41 הָיוּ שֶׁרָטְנוּ עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁאָמַר “אֲנִי הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”, 42 וְאָמְרוּ: “הֲלֹא זֶהוּ יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! אֵיךְ כָּעֵת הוּא אוֹמֵר ‘מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי’?”
43 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּרְטְנוּ בֵּינֵיכֶם. 44 אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 45 הֵן כָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ‘וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה’. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד יָבוֹא אֵלַי. 46 לֹא שֶׁאֵיזֶה אִישׁ רָאָה אֶת הָאָב, כִּי אִם זֶה שֶׁהוּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים־הוּא רָאָה אֶת הָאָב. 47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם. 48 אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. 49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וָמֵתוּ. 50 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּתוּ. 51 אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם.”
52 הִתְוַכְּחוּ הַשּׁוֹמְעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל?”
53 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם. 54 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, 55 כִּי בְּשָׂרִי הוּא מַאֲכָל אֲמִתִּי וְדָמִי הוּא מַשְׁקֶה אֲמִתִּי. 56 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ. 57 כְּמוֹ שֶׁהָאָב הַחַי שָׁלַח אוֹתִי וַאֲנִי חַי בִּגְלַל הָאָב, גַּם הָאוֹכֵל אוֹתִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי. 58 זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם: לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ הָאָבוֹת וָמֵתוּ. הָאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם.”
59 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם. 60 רַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: “קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה; מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ?”
61 יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים עַל זֹאת וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: “הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם? 62 וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה? 63 הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים. 64 אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים”; שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ. 65 הוֹסִיף וְאָמַר: “עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב.”
66 בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ. 67 אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: “שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?”
68 הֵשִׁיב לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: “אֲדוֹנֵנוּ, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ. 69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים.”
70 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן.” 71 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.
[08/07/2023, 20:56:01] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק ו
ו *אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָבַר יֵשׁוּעַ לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל יָם כִּנֶּרֶת. 2 הֲמוֹן עַם רַב בָּאוּ אַחֲרָיו, כִּי רָאוּ אֶת הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה בַּחוֹלִים. 3 הוּא עָלָה עַל הָהָר וְיָשַׁב שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. 4 הָיָה זֶה סָמוּךְ לְפֶסַח, חַג הַיְּהוּדִים. 5 כְּשֶׁנָּשָׂא יֵשׁוּעַ אֶת עֵינָיו וְרָאָה עַם רַב בָּאִים אֵלָיו, אָמַר לְפִילִיפּוֹס: “אֵיפֹה נִקְנֶה לֶחֶם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ אלֶּה?” 6 וְזֹאת אָמַר כְּשֶׁהוּא מְנַסֶּה אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יָדַע מַה הִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת. 7 הֵשִׁיב לוֹ פִילִיפּוֹס: “כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְקַבֵּל קְצָת לֹא יַסְפִּיקוּ לָהֶם כִּכְּרוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר.” 8 אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא אַנְדְּרֵי אָחִיו שֶׁל שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, אָמַר לוֹ: 9 “יֵשׁ פֹּה נַעַר וְלוֹ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם שְׂעוֹרִים וּשְׁנֵי דָּגִים, אַךְ מָה אֵלֶּה בִּשְׁבִיל עַם רַב כָּזֶה?” 10 אָמַר יֵשׁוּעַ: “הוֹשִׁיבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים!” הַרְבֵּה עֵשֶׂב הָיָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ. מִסְפָּרָם הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. 11 לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וְחִלֵּק לָהֶם כְּאַוַּת נַפְשָׁם, וְכֵן גַּם עָשָׂה בַּדָּגִים. 12 כַּאֲשֶׁר שָׂבְעוּ אָמַר לְתַלְמִידָיו: “אִסְפוּ אֶת מַה שֶּׁנּוֹתָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מְאוּמָה.” 13 וְהֵם אָסְפוּ, וּמִלְּאוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים בִּשְׁיָרֵי חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם הַשְֹעוֹרִים שֶׁהוֹתִירוּ הָאוֹכְלִים. 14 רָאוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הָאוֹת שֶׁעָשָׂה וְאָמְרוּ: “זֶהוּ בֶּאֱמֶת הַנָּבִיא שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם.”*
[08/07/2023, 20:56:09] Itamar Ben David: 15 *כְּשֶׁהִבְחִין יֵשׁוּעַ שֶׁהֵם עוֹמְדִים לָבוֹא וְלִתְפֹּס אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַמְלִיכוֹ, יָצָא שׁוּב אֶל הָהָר הוּא לְבַדּוֹ. 16לְעֵת עֶרֶב יָרְדוּ תַּלְמִידָיו אֶל הַיָּם 17 וְנִכְנְסוּ לְסִירָה כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת הַיָּם אֶל כְּפַר נַחוּם. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד וְיֵשׁוּעַ עוֹד לֹא בָּא אֲלֵיהֶם. 18 אוֹתָהּ שָׁעָה נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה וְהַיָּם הֵחֵל לִסְעֹר. 19 לְאַחַר שֶׁחָתְרוּ כַּחֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים, רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ הוֹלֵךְ עַל הַיָּם וּמִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה. פַּחַד נָפַל עֲלֵיהֶם, 20 אַךְ הוּא אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הוּא, אַל תִּפְחֲדוּ.” 21 אָז חָפְצוּ לְקַבֵּל אוֹתוֹ לַסִּירָה וּלְפֶתַע הָיְתָה הַסִּירָה בַּחוֹף אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ אֵלָיו. 22 לְמָחֳרָת רָאָה הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עָמַד מֵעֵבֶר לַיָּם כִּי קֹדֶם לָכֵן לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא סִירָה אַחַת, וְכִי יֵשׁוּעַ לֹא נִכְנַס לַסִּירָה עִם תַּלְמִידָיו אֶלָּא שֶׁתַּלְמִידָיו נָסְעוּ לְבַדָּם.*
[08/07/2023, 20:56:10] Itamar Ben David: 23 *סִירוֹת אֲחֵרוֹת בָּאוּ מִטְּבֶרְיָה אֶל קִרְבַת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ שָׁם אֶת הַלֶּחֶם לְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ עָלָיו הָאָדוֹן. 24 כִּרְאוֹת הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁוּעַ אֵינֶנּוּ שָׁם וְגַם לֹא תַּלְמִידָיו, נִכְנְסוּ לַסִּירוֹת וּבָאוּ לִכְפַר נַחוּם לְחַפֵּשׂ אֶת יֵשׁוּעַ. 25כַּאֲשֶׁר מָצְאוּ אוֹתוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “רַבִּי, מָתַי בָּאתָ לְכָאן?” 26 עָנָה לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי, לֹא מִשּׁוּם שֶׁרְאִיתֶם אוֹתוֹת, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲכַלְתֶּם מִכִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וּשְׂבַעְתֶּם. 27 אַל תַּעַמְלוּ בְּעַד הָאֹכֶל הַכָּלֶה וְאוֹבֵד, אֶלָּא בְּעַד הָאֹכֶל הַקַּיָּם לְחַיֵּי עוֹלָם, אֲשֶׁר בֶּן־הָאָדָם יִתְּנֵהוּ לָכֶם, כִּי אוֹתוֹ חָתַם הָאֱלֹהִים הָאָב בְּחוֹתָמוֹ.” 28 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁנִּפְעַל אֶת פָּעֳלֵי אֱלֹהִים?” 29 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “זֶהוּ פֹּעַל הָאֱלֹהִים ־שֶׁתַּאֲמִינוּ בָּזֶה אֲשֶׁר הוּא שָׁלַח.” 30 אָמְרוּ לוֹ: “אִם כֵּן, מָה הָאוֹת שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן נִרְאֶה וְנַאֲמִין בְּךָ? מָה אַתָּה פּוֹעֵל? 31אֲבוֹתֵינוּ אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ‘לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם נָתַן לָמוֹ לֶאֱכֹל’.” 32 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא מֹשֶׁה נָתַן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם מִן הַשָּׁמַיִם אֶלָּא אָבִי נוֹתֵן לָכֶם אֶת הַלֶּחֶם הָאֲמִתִּי מִן הַשָּׁמַיִם, 33 כִּי לֶחֶם הָאֱלֹהִים הוּא הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וְנוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם.” 34 אָמְרוּ אֵלָיו: “אָדוֹן, תֵּן נָא לָנוּ תָּמִיד אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה.” 35 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. כָּל הַבָּא אֵלַי לֹא יִרְעַב, וְהַמַּאֲמִין בִּי לֹא יִצְמָא עוֹד. 36 אֲבָל אָמַרְתִּי לָכֶם כִּי רְאִיתֶם אוֹתִי וּבְכָל זֹאת אֵינְכֶם מַאֲמִינִים. 37 כָּל מִי שֶׁהָאָב נוֹתֵן אוֹתוֹ לִי יָבוֹא אֵלַי, וְאֶת הַבָּא אֵלַי לֹא אַשְׁלִיךְ הַחוּצָה, 38 כִּי יָרַדְתִּי מִן הַשָּׁמַיִם לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי שֶׁלִּי אֶלָּא אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי. 39 וְזֶה רְצוֹן שׁוֹלְחִי: שֶׁלֹּא יֹאבַד לִי אִישׁ מִכָּל אֲשֶׁר נָתַן לִי, אֶלָּא שֶׁאָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 40 הֵן זֶהוּ רְצוֹן אָבִי: שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אֶת הַבֵּן וּמַאֲמִין בּוֹ יִהְיוּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן.”*
[08/07/2023, 20:56:11] Itamar Ben David: 41* *הָיוּ שֶׁרָטְנוּ עָלָיו מִשּׁוּם שֶׁאָמַר “אֲנִי הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם”, 42 וְאָמְרוּ: “הֲלֹא זֶהוּ יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹסֵף אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ! אֵיךְ כָּעֵת הוּא אוֹמֵר ‘מִן הַשָּׁמַיִם יָרַדְתִּי’?” 43 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּרְטְנוּ בֵּינֵיכֶם. 44 אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. 45 הֵן כָּתוּב בַּנְּבִיאִים, ‘וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה’. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הָאָב וְלוֹמֵד יָבוֹא אֵלַי. 46 לֹא שֶׁאֵיזֶה אִישׁ רָאָה אֶת הָאָב, כִּי אִם זֶה שֶׁהוּא מֵאֵת הָאֱלֹהִים־הוּא רָאָה אֶת הָאָב. 47 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמַּאֲמִין יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם. 48 אֲנִי הוּא לֶחֶם הַחַיִּים. 49 אֲבוֹתֵיכֶם אָכְלוּ אֶת הַמָּן בַּמִּדְבָּר וָמֵתוּ. 50 זֶה הוּא הַלֶּחֶם הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָמוּתוּ. 51 אֲנִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם. אִם יֹאכַל אִישׁ מִן הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם. וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתֵּן הֲרֵיהוּ בְּשָׂרִי בְּעַד חַיָּיו שֶׁל הָעוֹלָם.” 52 הִתְוַכְּחוּ הַשּׁוֹמְעִים זֶה עִם זֶה וְאָמְרוּ: “אֵיךְ יָכוֹל זֶה לָתֵת לָנוּ אֶת בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל?” 53 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא תֹּאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וְלֹא תִּשְׁתּוּ אֶת דָּמוֹ, אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם. 54 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, 55 כִּי בְּשָׂרִי הוּא מַאֲכָל אֲמִתִּי וְדָמִי הוּא מַשְׁקֶה אֲמִתִּי. 56 הָאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְשׁוֹתֶה אֶת דָּמִי שׁוֹכֵן בִּי וַאֲנִי בּוֹ. 57 כְּמוֹ שֶׁהָאָב הַחַי שָׁלַח אוֹתִי וַאֲנִי חַי בִּגְלַל הָאָב, גַּם הָאוֹכֵל אוֹתִי אַף הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי. 58 זֶהוּ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם: לֹא כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ הָאָבוֹת וָמֵתוּ. הָאוֹכֵל אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם.”*
[08/07/2023, 20:56:12] Itamar Ben David: 59 *אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בִּכְפַר נַחוּם. 60 רַבִּים מִתַּלְמִידָיו שֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת אָמְרוּ: “קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה; מִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ?” 61 יֵשׁוּעַ יָדַע בְּלִבּוֹ שֶׁתַּלְמִידָיו רוֹטְנִים עַל זֹאת וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם: “הַאִם זֶה מַכְשִׁיל אֶתְכֶם? 62 וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה? 63 הָרוּחַ הִיא הַמְחַיָּה; הַבָּשָׂר אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם. הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם רוּחַ הֵם וְחַיִּים. 64 אַךְ יֵשׁ אֲנָשִׁים מִכֶּם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים”; שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ יָדַע מֵרֹאשׁ מִי הֵם שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים וּמִי יַסְגִּיר אוֹתוֹ. 65 הוֹסִיף וְאָמַר: “עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב.” 66 בְּשֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה נָסוֹגוּ רַבִּים מִתַּלְמִידָיו וְלֹא הוֹסִיפוּ לְהִתְהַלֵּך אִתּוֹ. 67 אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: “שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם רוֹצִים לָלֶכֶת?” 68 הֵשִׁיב לוֹ שִׁמְעוֹן כֵּיפָא: “אֲדוֹנֵנוּ, אֶל מִי נֵלֵךְ? דִּבְרֵי חַיֵּי עוֹלָם עִמְּךָ. 69 וַאֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ וְיָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים.” 70 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “הֲרֵי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם, הַשְׁנֵים־עָשָׂר, וְאֶחָד מִכֶּם שָׂטָן.” 71 יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל יְהוּדָה בֶּן שִׁמְעוֹן אִישׁ קְרִיּוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ וְהוּא אֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר.*
[08/07/2023, 20:56:29] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/1u6O0jd242MR2b2JEyfkdQ?si=9R-kwCxVRzW4A8zbrfTkUA&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[09/07/2023, 7:58:10] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[09/07/2023, 7:58:59] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק ו. שעתיים שאלות ותהיות ולאורך על היום – איך והיכן הייתם משתמשים בפרק להדרכה?
[09/07/2023, 8:08:45] Shira Harpaz Pomeranz: באמת פרק קשה לעיכול תרתי משמע. לאכול את הגוף לשתות את הדם, ממש לא פשוט.
הנושא הנוסף של בחירת האלהים והמשתמע ממנה שיש כאלו שאלהים לא בוחר בהם.
מודה שזה נושא שמאוד קשה לי איתו.
אשמח להתייחסות.
[09/07/2023, 8:12:04] Itamar Ben David: פסוק 9 – מי זה הנער עם האוכל? יש לנו מסורות כלשהן עליו? לא זכור לי נער כזה בבשורות הקודמות
[09/07/2023, 8:13:35] Itamar Ben David: פסוק 14 אומרים עליו שהוא נביא פסוק 15 רוצים להמליכו. מה הכוונה בלהמליך נביא? אם ממליכים אותו זה לא כי הוא נביא אלא כי הוא משיח. לא הבנתי מה הולך שם.
[09/07/2023, 8:16:11] Itamar Ben David: לא ברור לי איפה הנס היה אם הם 5 קילומטרים ויותר מכפר נחום. יש מסורת נוספת? זה קורה בחוף המזרחי? המערבי? הלכתי לאיבוד שם עם התיאורים.
[09/07/2023, 8:17:45] Itamar Ben David: פסוק 27 נראה לי שהכוונה שאלוהים חותם על הלחם (נחתום מה שנקרא) הבנתי נכון? אני זוכר שראיתי דוגמאות של חתימות לחם מהתקופה הרומית, אם מישהו יודע לשפוך עוד אור על זה – תבוא עליו/ה הברכה.
[09/07/2023, 8:21:13] Itamar Ben David: פסוק 45 זה ישעיהו נ”ד פסוק י”ג: יג וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ
[09/07/2023, 8:21:52] Itamar Ben David: פרק יפה המדבר על קיבוץ הגלויות ועל תקומת ישראל בתור אשתו של הקב”ה.
[09/07/2023, 8:23:22] Itamar Ben David: פסוקים 48-57 על לחם החיים הנותן חיי נצח מתאים מאוד לסיורי מאפיות במאה שערים. במידה ואתם מדריכים כאלו.
[09/07/2023, 8:24:02] Itamar Ben David: לגבי לחם החיים – האם ייתכן שמדובר על אימוץ של מוטיבים קניבליים טקסיים מתרבויות אחרות? עובדה שגם התלמידים מתפלאים על הקונספט הזה. שמאוד זר לתנ”ך.
[09/07/2023, 8:32:10] Itamar Ben David: https://www.epoch-magazine.com/riehlthebreadoflife
[09/07/2023, 8:47:21] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 8:59:26] ~ Tsafrir Tour Guide: פרק ארוך,אך מרתק.
📔מהיכן שואב ישוע את רעיון ” הלחם הוא בשר גופי, היין הוא דמי” ??📔
צפריר
[09/07/2023, 9:12:48] ~ Ayala Orbach: ~ Ayala Orbach left
[09/07/2023, 9:12:14] ~ Alex Gutman: אחרי שכבר הומלך כהן למלך, הכל פתוח…
[09/07/2023, 9:29:04] ~ Dorit Epstein Tour Guide: יש דוגמאות לחותמות לחם באולמות האבירים בעכו, במוזיאון הקטן שנמצא בבית הסוהר של האבירים במרתף. האם לזו הכוונה?
עד כמה שהבנתי זה מיועד כאמצעי זיהוי לקבלת תשלום עבור הלחם.
[09/07/2023, 9:31:02] Itamar Ben David: אה מעניין. אפ אתם מכירים עוד חותמות לחם – זה אחלה אחלה הזדמנות להדריך את הפרק הזה
[09/07/2023, 9:31:14] Itamar Ben David: איפה יש לנו מאפיות מהתקופה הרומית?
[09/07/2023, 9:31:37] Itamar Ben David: נדמה לי יש באופן באפולוניה מאפייה צלבנית
[09/07/2023, 9:32:13] Itamar Ben David: או מאפיות ביזנטיות/צלבניות…. כל אתר כזה יוכל לשמש להדרכה של הפרק הזה
[09/07/2023, 9:33:38] Itamar Ben David: הייתי שוקל להדריך את הפרק גם בחדר הסעודה האחרונה אם תצליחו להגיע לזה.
[09/07/2023, 9:42:19] ~ DO RO: https://www.einbar.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%9D/%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%97%D7%9D/
[09/07/2023, 9:46:55] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 9:46:56] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 9:50:05] ~ Doron Hoffman: image omitted
[09/07/2023, 9:50:20] ~ Doron Hoffman: לפי ויקיפד👆יה
[09/07/2023, 9:51:07] ~ DO RO: בכנסיה האורתודוכסית זה נהוג עד היום להטביע חותמת שנקראת sfragida על הלחם שנועד למיסה prosphora
[09/07/2023, 9:53:11] ~ DO RO: image omitted
[09/07/2023, 10:04:45] Itamar Ben David: את זה ראיתי באמת יפה!
[09/07/2023, 10:05:47] Itamar Ben David: יש כל כך הרבה לומר על הפרק הזה. כמובן שאלו הדברים שאני מקריא בבית הכנסת בכפר נחום.
לגבי הלחם, זוכרים שדיברנו על זה שהמשיח הוא “דבר האלוהים”? אז בדברים ט’ 3 כתוב:
כִּי לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם
כלומר, התזונה הרוחנית שלנו צריכה להיות מבוססת רק על דבר אלוהים, ה”לוגוס”. הלוגוס התגלה למשה בצורה של אותיות כתובות (תורה) ואילו מאוחר יותר הוא מתגלה אל העולם בבשר ודם.
בדיוק כמו שהגוף זקוק לאוכל פיזי על מנת לחיות, כך הרוח שלנו זקוקה לאוכל רוחני כדי לחיות.
בעוד שהגוף שלנו בן מוות, הוא צורך דברים מתים – צמחים ופירות שנקטפו ממקור החיים שלהם (מהצמח או המשורש באדמה) או כמובן חיות שנשחטו. אבל המשיח, הוא בן-אלמוות בניגוד לשאר הבריאה. הוא איך אנחנו יכולים “לאכול אותוו” כדי לחיות? הדרך היחידה שלנו לאכול מהמשיח הוא שהמשיח עצמו יקריב את עצמו. בדיוק כפי שהכהנים במקדש אוכלים את בשר הקרבנות או במקרה של שה הפסח – כולם חייבים לאכול ממנו עד תום.
ושוב, פסוק 15 נוגע בנקודה שהתחלתי להסביר שבוע שעבר – הסתר פנים.
כמובן שיש סיבה פרקטית מדוע ישוע מתחמק מכך שימליכו אותו – אם אכן ימליכו אותו, זה יהיה הסוף של השירות שלו, הרומאים יוציאו אותו להורג לפני הזמן, ולכן הוא חייב לשמור על פרופיל נמוך. בנוסף, המשימה שלו איננה להיות המלך גם אם הוא טכנית אכן המלך. בדיוק כמו שהכהן הגדול פושט את בגדי הכהונה הגדולה ביום כיפור ולובש בגדי כהונה של כהן הדיוט על מנת לשרת את העם ולכפר על חטאיו, כך מלך המשיח פושט את כבודו ואיננו זקוק שימליכו אותו שכן זאת לא משימתו.
אבל הסיבה הרוחנית – הסתרת הפנים. העם רוצה להמליך אותו כי הם רואים את האותות ומחכים למשיח בציפייה גדולה שסוף סוף סבלם יפסק. אבל ישוע לא בא לפני אלפיים שנה כדי להושיע את העם מהסבל החיצוני – הרומאים, אלא להושיע את העם מהחטאים של עצמו. האוייב הגדול איננו בני אדם רשעים, אלא האוייב הגדול הוא החטא שבלב שלך. האנשים רוצים להמליך את ישוע כי הם מקווים שהוא יהיה הפיתרון לבעיות שלהם, אבל המסר של ישוע עבור הפיתרון האמיתי שלהם – שהם יכירו בחטאיהם ויהיו מוכנים לוותר על חייהם את עצמם למען אלוהים. כל עוד הם לא מבינים את זה, המלכתו למלך על ידם היא בזוייה מבחינתו.
פסוק 62 חזק ביותר עבורי הוא הרמז שישוע נותן לתלמידיו:
וּמָה אִם תִּרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם עוֹלֶה אֶל אֲשֶׁר הָיָה שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה?
היכן ישוע היה בראשונה? ישב על כיסא הכבוד של אלוהים. כפי שראה אותו ישעיהו בפרק ו’
הוא אומנם נולד ממרים כתינוק, אבל מבחינה רוחנית הוא ירד מהשמיים והפשיט את כבודו מעליו על מנת ללבוש בשר.
[09/07/2023, 10:05:56] Itamar Ben David: הודעה מסטפנוס הקדוש
[09/07/2023, 10:22:41] Itamar Ben David: שתי הערות. יש נביאים שאכלו מגילה עם דבש (במציאות או בחזון). למה לא לשחזר את הטקס הזה אם רוצים להפנים את דבר ה?
[09/07/2023, 10:23:29] Itamar Ben David: הערה שנייה דבר זה בדרך כלל דבר נבואה. למה צריך את ההפיכה של הדבר לבשר אי אפשר פשוט לקבל את דבר השם כמו שהוא?
[09/07/2023, 10:26:27] ~ גמיל רינאוי: לא זוכר איפא קראתי את זה
שהנער היה ממגדל
[09/07/2023, 10:28:55] ~ גמיל רינאוי: מול הכניסייה החדשה במגדלא דוק אנ אלטום יש פסל של מריה שמגישה לחם לישוע
אולי יש קשר
[09/07/2023, 10:31:15] Itamar Ben David: ג׳מעל יקר- תנסה לאתר את המסורת!
[09/07/2023, 10:33:15] Itamar Ben David: יחזקאל ג: וַיֹּאמֶר אֵלַי–בֶּן-אָדָם, אֵת אֲשֶׁר-תִּמְצָא אֱכוֹל: אֱכוֹל אֶת-הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב וָאֶפְתַּח, אֶת-פִּי; וַיַּאֲכִילֵנִי, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת. ג וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן-אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא, אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ; וָאֹכְלָה, וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק.
[09/07/2023, 10:34:54] Itamar Ben David: בקיצור- אני תוהה למה לא לאכול מגילה במקום לחם ויין דבר שמייצר איזו הפנמה של הקורבן. זה נראה לי בעייתי בכל מידה: אכילת דם- אסורה. אכילת אדם- אסורה. הפנמה של דבר האל- עדיף לקרוא/לשמוע, ומקסימום לבלוע מגילה (אני כבר רואה מיזמים עסקיים במחנה יהודה של מגילות בטעמים).
[09/07/2023, 10:35:45] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 10:36:16] Itamar Ben David: והקטע המדהים זה שבכל הפרק העוקבים והתלמידים שלו – ממש לא אוהבים את הקונספט! כלומר הם מבינים שזה שונה מכל מה ששמעו אי פעם.
[09/07/2023, 10:38:27] Itamar Ben David: בכל אלה מביעים התנגדות אולי שאט נפש נגד הרעיון הזה של המיסה: פסוק 41, פסוק 52, פסוקים 60-61 פסוקים 66-67
[09/07/2023, 10:40:27] Itamar Ben David: מבחינת אתרים רלוונטיים, סיכום ביניים: כפר נחום, חדר הסעודה האחרונה, אתרים רומים ביזנטיים וצלבניים עם מטבחים ומאפיות, חותמת לחם עתיקות בעכו קיסריה מוזאון ישראל ואם יש לכם גישה למאפיות של היוונים אורתודוכסים – מעןלה.
[09/07/2023, 11:01:29] Shira Harpaz Pomeranz: יש את המאפיה משהדאוי בנצרת שבה ביום חמישי ניתן לראות עדיין את השימוש בחותם.
אגב הם מוסיפים תבלין שהופך את הלחם לכל כך טעים.
וכמובן שבשוק יש חותמות לחם.
[09/07/2023, 11:02:56] Doron Jamchi: על פי כתבי אבות הכנסייה, ובעיקר יוסטיניאנוס מרטיר שהיה גם עו”ד ורשם כתבי הגנה על הנוצרים, הפגאנים האשימו את הנוצרים בין השאר בקניבליות.
[09/07/2023, 11:04:43] Shira Harpaz Pomeranz: נדמה לי שכבר דברנו על ישוע ו7 הפעמים בהם הוא מעיד על עצמו עם הביטוי
אני הוא
במקרה זה
אני הוא לחם החיים.
[09/07/2023, 11:09:52] Doron Jamchi: נס האכלת ה-5000, הוא אחד משלושה אירועים שמופיעים בכל ארבעת הבשורות. שני האירועים הנוספים הם הטבילה, והאירועים בירושלים שהובילו לצליבה ולתחייה.
מהשוואה בין הבשורות, הנס התרחש באזור בית צידא. כשאני מסביר לתיירים על הנס אני מזכיר את זה שישוע שואל דווקא את פיליפוס מאיפה להשיג לחם, כי ביוחנן א:44 כתוב שפיליפוס היה מבית צידא. אז ישוע שאל אותו, כי הוא הכיר את האיזור וידע מה המחיר בשוק, ומאיפה כדאי לקנות.
בדרך כלל אני מספר את הסיפור הזה בתצפית, ואז אני גם יכול להצביע על הקו בין בית צידא לכפר נחום, ולהגיד שזה האזור שבו ישוע הלך על המים.
[09/07/2023, 11:14:36] Itamar Ben David: וואלה! יפה מה הכתובת של המאפייה?
[09/07/2023, 11:15:17] Itamar Ben David: אתה רואה? אני והפאגאנים אותו דבר
[09/07/2023, 11:18:07] Doron Jamchi: לגבי הלחם – אני עשיתי עבודה סמינריונית על נושא הלחם והשאור בבשורה על פי מתי. חיפשתי משמעויות ללחם במקורות יהודים, יוונים ורומים החל מהמקרא ועד למקורות מהמאה ה-3. מהשוואה לעשרות מקורות, הגעתי למסקנה שהמטאפורה על הלחם כלחם החיים, וכייצוג של ישוע, היא ייחודית לברית החדשה.
אולי הגיע הזמן לעשות עבודה חלק ב, על הלחם בבשורת יוחנן.
[09/07/2023, 11:18:26] Doron Jamchi: בהקשר לפרק הזה – ישוע הוא לחם החיים, והוא נולד בבית לחם.
[09/07/2023, 11:23:04] Doron Jamchi: “הברית החדשה מתבלטת בייחודיותה, בכך שהיא מעניקה פרשנות מטאפורית ללחם. נראה שפרשנות זו נובעת מהמסורת הקדומה של האוכריסטיה, בה מצהירים המאמינים שהלחם מייצג את גופו של כריסטוס. דימוי זה משמש ככלי תיאולוגי באיגרותיו של פאולוס, וכן יש לו הדים באוונגליונים הסינופטיים. באוונגליון הרביעי, התיאולוגיה שעומדת מאחורי הדימוי מתבלטת באופן מובהק, כך שאפילו הלחם שהוכפל בנס של ישוע והמן שאכלו בני ישראל במדבר, משמשים
כדימוי לגופו של כריסטוס.”
זה ציטוט מתוך סיכום הדיון על הופעה של הלחם במקורות השונים. <This message was edited>
[09/07/2023, 11:23:44] Shira Harpaz Pomeranz: מול תשרין הנה טלפון של מוניר
+972505286676
באביב זה אחד המקומות השווים ביותר לאכול ולהאכיל בהם בנצרת עם הפיתה ממולאת בעולש.
[09/07/2023, 11:24:18] Itamar Ben David: מקווה שלא עולש בר אלא כזה שמיוצר בנפרד…
[09/07/2023, 11:26:03] Itamar Ben David: נוסיף שלחם הוא גם לחם וגם בשר. בערבית לחם כמובן זה בשר ובעברית יש לזה דוגמאות למיטב זכרוני (בסעודה החודשים של דוד אצל שאול אני חושב).
[09/07/2023, 11:26:44] Itamar Ben David: הסעודה החודשית*
[09/07/2023, 11:28:44] Doron Jamchi: זה גם מעניין. גם בפרק שלנו ישוע מדבר על הלחם ואז אומר “זהו בשרי”.
האם גם בעברית יש משמעות של המילה לחם כבשר?
[09/07/2023, 11:32:05] Shira Harpaz Pomeranz: משהו שחשבתי עליו עכשיו
לחם
חמל
מחל
[09/07/2023, 11:32:43] ~ גמיל רינאוי: המקור הוא מספרו של האב פאקסניר שסיפר איך הילד הזה ממגדלא הוא שהגיש לו את הלחם והדגים.
והוא אותו ילד שישוע נשא אותו לידיים ואמר
תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם כי לכאלה שייכת מלכות השמיים (לוקאס 18 פרק 16).
לימים הוא יהפוך למזכירו של יוחנן וגם הפך להיות לאגאנאטיוס (בישוף) של אנטאכיה
[09/07/2023, 11:42:57] Itamar Ben David: את קורבני לחמי לאישי
[09/07/2023, 11:46:51] Doron Jamchi: זכור לי גם קשר בין לחם למלחמה.
[09/07/2023, 11:49:01] Itamar Ben David: ״כשאין לחם אין חמלה מצביעים מחל ויוצאים למלחמה״. סתם כדי שיהיה קל לזכור. באמת אין קשר פוליטי
[09/07/2023, 11:49:54] Itamar Ben David: במדבר כ״ח, פסוק ב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.
[09/07/2023, 11:50:01] Itamar Ben David: רק כדי להיות מדויק על הפסוק
[09/07/2023, 11:55:09] Itamar Ben David: יפה כל הכבוד על המאמץ!
[09/07/2023, 12:03:16] ~ Steven A.B: קודם כל צריך לזכור שבסופו של דבר אין פה קניבליזם של ממש, אלא הכל זה סימבוליזם. המשיח מיוצג בין היתר גם כלחם החיים שמתבטא כלחם הפנים בבית המקדש (זוכרים שאמרתי שהמשיח הוא הפנים של אלוהים? אז לחם הפנים)
על מנת לההין עוד יותר לעומק מה הכוונה של לאכול את המשיח:
כשאני אוכל פרה מתה, הפרה באופן פיזי הופכת להיות חלק מהגוף שלי. כך גם באופן רוחני: אם אני אוכל את המשיח, הוא הופך להיות באופן פיזי חלק ממני. וזאת המטרה: לחזור לצלם אלוהים המקורי, שכן, הצלם שיש לנו כרגע הוא צלם מעוות, על מנת לחזור לצלם של אלוהים צריך לאכול את המשיח.
למה חא לאכול מגילה וזהו?
אז יפה, המגילה שיחזקאל אכל זה רמז למשיח, ישוע אומר את זה:
“אַתֶּם חוֹקְרִים אֶת הַכְּתוּבִים, כִּי חוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם; וְהֵם הַמְּעִידִים עָלַי.” (יוחנן ה 39)
זה מה שהדתיים עושים: “תורתם אמונתם” – בוא נקרא כל היום כדי שיהיו לנו חיי עולם, אבל הטקסט הוא רק ההוראות של המכונת כביסה. מה זה יעזור אם תלמד מהבוקר עד הלילה כל החיים שלך איך להפעיל את המכונה, כשבעצם את המכונה עצמה זרקת לזבל?
הטקסט הכתוב לא יכול לעזור לנו, אלא הטקסט מעיד על מי שכן יכול לעזור, זה הלוגוס בבשר.
[09/07/2023, 12:17:34] Itamar Ben David: יפה אז שם מחלוקת מרכזית – האם איבדנו את צלם אלוהים או לא. השאלה היא – גם אם איבדנו את הצלם- האם יש הנחיה כלשהי בתורה לאכול את המשיח. אגב נדמה לי שאצל הקתולים זה הדם והבשר של ישוע ממש, אבל נשים אפילו בצד את הקתולים. אם האכילה סמלית- אז אין בה ממש. אם האכילה אמיתית- אז יש לה בעיות הלכתיות. לא יודע איך זה נפתר
[09/07/2023, 12:18:28] Itamar Ben David: סטיבן לגבי החלק של המכוננת כביסה- נראה לי המורה שלך זה אמנון יצחק.
[09/07/2023, 12:19:47] ~ Eli yacov: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[09/07/2023, 12:36:55] ~ Ruth Schiller: יש חותמות לחם בכל מיני חנויות בעיר העתיקה. כשאתם עוברים ליד חנויות לכלי בית, תסתכלו בסלסלות שמחוץ לחנות
[09/07/2023, 13:23:44] ~ 348343: לגבי הלחם
ישוע למעשה החזיק במצה בליל פסח … וחג הפסח הוא חג המצות לפי התורה … המצה קרויה גם בתורה כלחם העני . גם ישוע עצמו הוא מבית לחם . והמצה היתה מנחה בבית המקדש .
ישוע אמר שהוא הקורבן , כלומר טלה אלהים … בסעודה האחרונה הוא הציג את עצמו כקורבן ליל הסדר … הקורבן של בית המקדש . והכריז שהלחם (שהוא גם מנחה) והיין אשר שותים בליל הסדר הם למעשה גופו ודמו . למה עשה זאת ? התשובה בשאלה ; למה הקריבו קורבן בבית המקדש ? והתשובה היא שהקורבן הראשון המוזכר בתורה בספר בראשית למעשה היה כשאלהים נתן לאדם וחווה עור בכדי להתכסות.. עור זה היה למעשה מקורבן חי .. מעשה זה מסמל את אהבתו של אלהים כלפי אדם וחווה והכוונה לרחם עליהם .
הם קיבלו ולקחו את העור ולבשו … לכן באגרת פאולוס לגלאטיים פרק 3 אומר פאולוס :
” כי כלכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח”
מי שלבש את המשיח , המשיח פדה אותו מקללת החטא הקדמון .
[09/07/2023, 13:31:17] Itamar Ben David: שוב אם בכנסיות היו לוקחים עור של כבשה ומתעטפים בה- זה היה יותר הגיוני מאשר לאכול את גופו ודמו של ישוע- בין אם באופן ממשי או סמלי. כי אכילת הדם אסורה מהתורה וקורבן אדם אסור מן התורה. אם יש פסוקים מהתנ״ך שמסבירים שמותר וצריך לאכול את המשיח- הייתי משתכנע יותר בקלות.
[09/07/2023, 13:31:50] Itamar Ben David: אגב ליד הכנסיה הלותרנית יש תמיד את העורות של הכבש אני בדרך כלל מצביע על זה, אבל אולי אני באמת אשתמש בדימוי הזה שם.
[09/07/2023, 13:32:48] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בתורתו של רבי מאיר נכתב: כותנות אור…
[09/07/2023, 13:34:40] ~ 348343: אז כאן ישוע שקראו לו המורה , והוא היה מורה דרך , מלמד אותנו במלים שלו .
[09/07/2023, 13:36:02] Itamar Ben David: שירה בנוגע למה שכתבת קודם- זה הבדל משמעותי בין התנ״ך לברית החדשה. בתנ״ך הבחירה בישראל היא כדי שישראל יובילו את שאר האנושות, ולבסוף גם עמים נוספים יהיו במעמד ישראל (זכריה ב: ונלוו גויים רבים אל ה). כלומר זו לא בחירה שמטרתה לזרוק את שאר העמים לפח חס ושלום. זו בחירה שנועדה לרומם את האנושות- החל באברהם וכל בכל עם ועם. כל אלוהים מתכנן להתחבר מחדש אל בריאתו. בברית החדשה- נושא הבחירים שיעסיק אותנו עוד הרבה- הוביל בסוף לתפיסות מאוד מאוד קיצוניות כמו קלווניזם וכדומה שבה אלוהים כבר יודע מי לגן עדן ומי לגיהנום ואין בכלל אפשרות לתקן. זו תפיסה שעומדת בהתנגשות מוחלטת עם התנ״ך. ועוד ניגע בזה הרבה באיגרות. אבל אכן זה עולה גם מפרק זה
[09/07/2023, 13:36:27] Itamar Ben David: image omitted
[09/07/2023, 13:36:48] Itamar Ben David: לזה אני מתכוון אגב
[09/07/2023, 13:36:52] ~ 348343: מה שפדה זה הקורבן החי בספר בראשית ממנו העור כיסה את אדם וחווה , אות רחמים .
[09/07/2023, 13:37:13] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בטוח שזה לא קשור למצעד כלשהו?
[09/07/2023, 13:37:14] ~ 348343: image omitted
[09/07/2023, 13:38:30] ~ 348343: הקורבן ( הטלה ) גם מסמל גאולת בני ישראל בסיפור יציאת מצרים.
[09/07/2023, 13:39:52] ~ עופר מארצנו לעצמנו: כתוב במפורש שרבים נטשו את האמונה בישוע ברגע שדיבר כדברים הללו על אכילת גופו ושתיית דמו…. מן הסתם היה קשה לאוזן יהודית
[09/07/2023, 13:42:55] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יוחנן ו: 51 אָנֹכִי הַלֶּחֶם הַחַי הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמַיִם אִישׁ כִּי־יֹאכַל מִן־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם וְהַלֶּחֶם אֲשֶׁר אֶתְּנֶנּוּ הוּא בְשָׂרִי אֲשֶׁר אֶתֵּן בְּעַד חַיֵּי הָעוֹלָם׃ 52 וַיִּתְוַכְּחוּ הַיְּהוּדִים אִישׁ עִם־רֵעֵהוּ לֵאמֹר אֵיכָה יוּכַל זֶה לָתֶת־לָנוּ אֶת־בְּשָׂרוֹ לֶאֱכֹל׃ 53 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם־לֹא תֹאכְלוּ אֶת־בְּשַׂר בֶּן־הָאָדָם וּשְׁתִיתֶם אֶת־דָּמוֹ אֵין־לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם׃ 54 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת־דָּמִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃ 55 כִּי בְשָׂרִי בֶּאֱמֶת הוּא אֹכֶל וְדָמִי בֶּאֱמֶת הוּא שִׁקּוּי׃ 56 הָאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרִי וְשֹׁתֶה אֶת־דָּמִי הוּא יָלִין בִּי וַאֲנִי בוֹ׃ 57 כַּאֲשֶׁר שְׁלָחַנִי הָאָב הַחַי וְאָנֹכִי חַי בִּגְלַל אָבִי כֵּן הָאֹכֵל אֹתִי גַּם־הוּא יִחְיֶה בִּגְלָלִי׃ 58 הוּא הַלֶּחֶם הַיֹּרֵד מִן־הַשָּׁמָיִם לֹא כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶת־הַמָּן וַיָּמֻתוּ הָאֹכֵל אֶת־הַלֶּחֶם הַזֶּה יִחְיֶה לְעוֹלָם׃ 59 כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר בְּבֵית כְּנֵסֶת בְּלַמְּדוֹ בִּכְפַר־נַחוּם׃ 60 וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו כְּשָׁמְעָם אָמְרוּ קָשֶׁה הַדָּבָר הַזֶּה מִי יוּכַל לִשְׁמֹעַ אֹתוֹ׃ 61 וַיָּבֶן יֵשׁוּעַ בְּלִבּוֹ כִּי תַלְמִידָיו מַלִּינִים עַל־זֹאת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְמִכְשׁוֹל׃
[09/07/2023, 13:43:48] ~ עופר מארצנו לעצמנו: בתיאבון
[09/07/2023, 13:47:23] ~ Steven A.B: איבדנו גם איבדנו. הברית החדשה אומרת במפורש שהמשיח הוא צלם האלוהים אליו עלינו לשאוף. כשנגיע אל אגרת ראשונה לקורינתיים נקרא את זה:
“47 הָאָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא עָפָר מִן הָאֲדָמָה; הָאָדָם הַשֵּׁנִי מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. 48 כָּאֶחָד שֶׁהוּא עָפָר כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר עָפָר הֵם; כָּאֶחָד שֶׁהוּא שְׁמֵימִי כֵּן גַּם אֵלֶּה אֲשֶׁר שְׁמֵימִיִּים הֵם. 49 וּכְמוֹ שֶׁלָּבַשְׁנוּ אֶת צַלְמוֹ שֶׁל הָאַרְצִי נִלְבַּשׁ גַּם אֶת צֶלֶם הַשְּׁמֵימִי. 50 אֺמַר זֺאת, אַחַי: בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶשֶׁת אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים; גַּם אֵין הַכִּלָּיוֹן יוֹרֵשׁ אִי־כִּלָּיוֹן.” (הראשונה אל הקורינתים טו)
אין הנחיה בתורה לאכול את המשיח. באופן כללי התורה לא מדברת על המשיח באופן ישיר אלא רק רומזת. כל התורה היא אלגוריה שלמה על המשיח, המשכן וכל הכלים מלמדים אותנו על המשיח. לכן, כמו שאמרתי, יש את לחם הפנים שהכהנים אוכלים ואת הקרבנות שגם הכהנים אוכלים.
הדגש על הדם לוקח אותנו לשה הפסח שבני ישראל שחטו במדבר ושמו את הדם על המזוזות כדי להינצל מהמשפט של מצרים.
וזה מעניין הקטע עם עור הכבש, כהאדם חטא ולכן הפך לערום, האדם ניסה לכסות (לכפר) על עצמו על ידי עלי תאנה, אבל אלוהים הלביש אותם כיתנות עור. מאיפה אלוהים הביא עור? צריך לשחוט חיה. הבנתם? על מנת לכסות על החטא של אדם, חיה הייתה צריכה להישחט.
[09/07/2023, 13:50:38] ~ עופר מארצנו לעצמנו: השאלה אם כל רעיון האלגוריה למשיח אינו אלא השפעה הלניסטית שחדרה בתקופת סוף בית שני. כמובן שיהודים אימצו אותה אך אין היא אלא דרשה אחת גדולה ברוח המדרש.
[09/07/2023, 13:56:10] Itamar Ben David: אם אלוהים כיפר עם כבשה על אדם הראשון אז למה בעצם צריך את המשיח אחר כך…
[09/07/2023, 13:57:22] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מי אמר כבש? אולי פרה או ראם?
[09/07/2023, 13:57:39] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יש מצב לויתן …לפי חזל
[09/07/2023, 13:59:57] Itamar Ben David: לויתן זה בימות המשיח לא עכשיו
[09/07/2023, 14:00:22] ~ עופר מארצנו לעצמנו: 66 מִן־הָעֵת הַהִיא רַבִּים מִתַּלְמִידָיו נָסֹגוּ אָחוֹר וְלֹא יָסְפוּ לְהִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ׃
[09/07/2023, 14:00:35] ~ עופר מארצנו לעצמנו: מעניין שזה פסוק 66 :)
[09/07/2023, 14:01:19] Doron Jamchi: אכילת דם וקרבן אדם הם אסורים, והם עדיין אסורים גם לפי הברית החדשה (מעשי השליחים טו).
אבל – ישוע לא הקריב את עצמו על מזבח בבית המקדש. הקרבן שלו הוא מסירות נפש למען האנושות. וכן לפי התורה השותפים בזבח (בקרבן) אוכלים מבשר הזבח. קרבן הפסח הוא קרבן זבח.
הדם הוא יין, דם ענבים, וישוע הוא גם הגפן. ויין הוא גם חלק מהריטואל של הקרבנות. <This message was edited>
[09/07/2023, 14:02:37] ~ Steven A.B: בשורת יוחנן פרק 6, פסוק 66. באנגלית זה John 6:66
[09/07/2023, 14:06:28] ~ עופר מארצנו לעצמנו: יש באינטרנט מידע על ראש מגה כנסיה מטורף שבמהלך הכנסים שלו חותך את עצמו ומשלב הקזת דם כחלק מהריטואל…. מקווה שהוא לא שותה
[09/07/2023, 14:24:49] ~ yaron yuval: החלוקה לפרקים ופסוקים היתה קיימת כשיוחנן* כתב את ההתגלות?
* כן, ברור לי שזה כנראה לא אותו יוחנן.
[09/07/2023, 14:31:18] Doron Jamchi: בערך 1200 שנה מאוחר יותר
[09/07/2023, 14:31:23] ~ Dorit Epstein Tour Guide: לא נשמע הגיוני. עד כמה שידוע לי החלוקה הזו נעשתה רק בימי הרמב״ן – במאה ה-12 בספרד.
[09/07/2023, 14:52:38] ~ Alex Gutman: לאיזו השפעה הלניסטית התכוונת? פילון וכו?
[09/07/2023, 14:54:31] ~ Alex Gutman: משלי ט, ה:
לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי
[09/07/2023, 15:03:28] Itamar Ben David: נשבע לך ששמעתי את זה בפודקאסט ואמרתי- נו באמת מה עכשיו!!
[09/07/2023, 15:03:41] Itamar Ben David: אפילו לא התייחסתי לזה ברצינות חחח ענק
[09/07/2023, 15:47:06] Itamar Ben David: הוא שוטה
[09/07/2023, 15:47:29] ~ Steven A.B: יפה, יש לנו כאן רמז לעתיד לבוא. קודם כל יש לנו את עיקרון הכפרה של נפש תחת נפש. האדם היה במצוקה כי הרגיש ערום בגלל החטא, אלוהים נתן לו כותנת עור שהיא זמנית, בדיוק כמו הקרבנות בבית המקדש שהיו זמניים. דם של פרה לא באמת יכול לכפר על נפש של אדם.
[09/07/2023, 15:50:38] ~ Steven A.B: זה סתם מגניב, זה לא איזה דוקטרינה חחחח
[09/07/2023, 15:53:12] Itamar Ben David: טוב מהפרק באמת עולה לדבר על תורת הקורבנות. בקצרה- מצד מידת הדין- הדרך היחידה לשלם לבורא על עצם קיומנו- הוא החיים שלנו. זה עוד לפני שניקח בחשבון את החטא וכל מיני. כלומר יצחק אבינו שהוא צדיק של מידת הדין- בהחלט חשב שזה הגיוני לחלוטין שהוא ישחט על המזבח ללא קשר לשום חטא- רק מעצם זה שהמחיר על החיים הוא החיים עצמם. בא אלוהים ומלמד אותנו- שהוא רוצה שנחיה. ולכן הרצון שלנו להתקרב אליו (לשון קורבן) מספיק לו. מרגע שהתקרבנו בנפש- השאר רק להקריב בשר של חיה כלשהי, ואז ממש אבל ממש לא צריך קורבן אדם ומספיקה בהמה. שים לב. כל זה- בכלל לא קשור לחטא אדם הראשון.
[09/07/2023, 15:55:59] Itamar Ben David: עכשיו אם יש חטא כלשהו, חטא בשוגג, יש תשובה של האדם (רצון לתקן) ויש עליו כפרה (בעל חיים). אבל כשאין מקדש, אתה חושב שאי אפשר לחזור בתשובה? שאי אפשר להתקרב לאלוהים? שאי אפשר לכפר על חטאים? ברור שכן. ראה סיפור דוד ובת שבע. איזה קורבן מביא דוד? לא מביא ראה דניאל ונבוכדנצר ראה אנשי נינוה. איזה קורבן הביאו? לא הביאו.
[09/07/2023, 15:56:31] Itamar Ben David: לכם התעלמתי מזה!!!! חחח מצחיק שהבאת את זה.
[09/07/2023, 15:57:33] Itamar Ben David: אגב חטא במזיד לא צריך קורבן. מעניין למה.
[09/07/2023, 15:57:50] ~ עופר מארצנו לעצמנו: גם. מאז התקופה החשמונאית יש הלניזציה בדרכי החשיבה. גם אצל חזל וגם אצל המשיחיים
[09/07/2023, 15:58:04] Itamar Ben David: This message was deleted.
[09/07/2023, 16:00:01] ~ Alex Gutman: בזה אין ספק. גם קשור להגדרת מהו משיח. התכוונתי לעניין האלגוריה
[09/07/2023, 16:26:21] Itamar Ben David: יש בתנ״ך הרבה דימויים אבל הרעיון של אלגוריה כלומר שלצד המסר הגלוי יש מסר סמוי- ושהמסר הסמוי נחשב במעמד גבוה יותר – זה נוגד את האמירה ש״אין מקרא יוצא מידי פשוטו״. כלומר רובד הפשט הוא סמכות גבוהה יותר. אשמח לתיקונים והערות אבל ככה אני מכיר
[09/07/2023, 16:47:15] ~ עופר מארצנו לעצמנו: צריך להבדיל בין עומק הפשט והכוונות המוסתרות בטקסט ועריכתו הספרותית שאליהם כיוונו המחברים לבין דרש או מסר סמוי שמלבישים על הטקסט כאלטרנטיבה לפשט… לא תמיד ההבדל ברור אך הוא קיים…