פֶּסַח, חַג הַמַּצּוֹת, הִתְקָרֵב. 2 וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים חִפְּשׂוּ דֶּרֶךְ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, כִּי חָשְׁשׁוּ מִפְּנֵי הָעָם. 3 אָז נִכְנַס הַשָֹטָן בִּיהוּדָה הַנִּקְרָא אִישׁ קְרִיּוֹת, שֶׁנִּמְנָה עִם הַשְּׁנֵים־עָשָׂר. 4 הָלַךְ יְהוּדָה וְדִבֵּר עִם רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַקְּצִינִים לִקְבֹּעַ אֵיךְ יַסְגִּיר אוֹתוֹ בְּיָדָם. 5 הֵם שָׂמְחוּ וְהִסְכִּימוּ לָתֵת לוֹ כֶּסֶף, 6 וְהוּא הִסְכִּים לְכָךְ וְחִפֵּשׂ הִזְדַּמְּנוּת לְהַסְגִּירוֹ בְּיָדָם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הֶהָמוֹן. 7 כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִזְבֹּחַ בּוֹ אֶת הַפֶּסַח, 8 שָׁלַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יוֹחָנָן בְּאָמְרוֹ: “לְכוּ וְהָכִינוּ לָנוּ אֶת הַפֶּסַח כְּדֵי שֶׁנֹּאכַל.”

9 אָמְרוּ: “אֵיפֹה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּכִין אוֹתוֹ?”

10 הֵשִׁיב לָהֶם: “הִנֵּה כַּאֲשֶׁר תִּכָּנְסוּ הָעִירָה יִפְגֹּשׁ אֶתְכֶם אִישׁ נוֹשֵׂא כַּד מַיִם. לְכוּ אַחֲרָיו אֶל הַבַּיִת שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹכוֹ 11 וְאִמְרוּ לְבַעַל הַבַּיִת: ‘כֹּה אוֹמֵר לְךָ רַבֵּנוּ, הֵיכָן הַחֶדֶר אֲשֶׁר אֹכַל שָׁם אֶת הַפֶּסַח עִם תַּלְמִידַי?’ 12 הוּא יַרְאֶה לָכֶם עֲלִיָּה גְּדוֹלָה מֻצַּעַת וּמְסֻדֶּרֶת; שָׁם תָּכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.”

13 הֵם הָלְכוּ וּמָצְאוּ הַכֹּל כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם, וְהֵכִינוּ אֶת הַפֶּסַח.

14 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה הֵסֵב הוּא וְהַשְּׁלִיחִים עִמּוֹ. 15 אָמַר לָהֶם: “נִכְסֹף נִכְסַפְתִּי לֶאֱכֹל אִתְּכֶם אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה לִפְנֵי עֱנוּתִי; 16 כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא אֹכַל אוֹתוֹ עוֹד עַד כִּי יִתְקַיֵּם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים.” 17 הוּא לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרַךְ, וְאָמַר: “קְחוּ אוֹתָהּ וְחַלְּקוּ בֵּינֵיכֶם; 18 כִּי אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, מֵעַתָּה שָׁתֹה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא מַלְכוּת הָאֱלֹהִים.” 19 לָקַח אֶת הַלֶּחֶם, בֵּרַךְ וּבָצַע וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: “זֶה גּוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי.” 20 כֵּן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה, וְאָמַר: “הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם. 21 אַךְ הִנֵּה יַד הַמַּסְגִּיר אוֹתִי אִתִּי עַל הַשֻּׁלְחָן. 22 בֶּן־הָאָדָם אָמְנָם הוֹלֵךְ כְּפִי שֶׁנִּגְזַר, אֲבָל אוֹי לְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁמַּסְגִּיר אוֹתוֹ.”

23 הֵם הֵחֵלּוּ לְבָרֵר בֵּינֵיהֶם מִי מֵהֶם הוּא הָעוֹמֵד לַעֲשׂוֹת זֹאת. 24 גַּם מְרִיבָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם בַּשְּׁאֵלָה מִי מֵהֶם נֶחְשָׁב לַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. 25 אָמַר לָהֶם: “מַלְכֵי הַגּוֹיִם רוֹדִים בָּהֶם, וְהָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם ‘עוֹשֵׂי־חֶסֶד’ נִקְרָאִים. 26 אַךְ אַתֶּם לֹא כֵן; אַדְּרַבָּא, הַגָּדוֹל בָּכֶם שֶׁיְּהֵא כַּצָּעִיר, וְהַמַּנְהִיג כַּמְּשָׁרֵת. 27 וּמִי הַגָּדוֹל, הַמֵּסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַמְּשָׁרֵת? הֲלֹא הַמֵּסֵב! וַאֲנִי בְּתוֹכְכֶם כְּמוֹ הַמְּשָׁרֵת. 28 אַתֶּם עֲמַדְתֶּם אִתִּי בְּנִסְיוֹנוֹתַי, 29 וַאֲנִי מַנְחִיל לָכֶם מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁהִנְחִילָנִי אָבִי, 30 לְמַעַן תֹּאכְלוּ וְתִשְׁתּוּ עַל שֻׁלְחָנִי בְּמַלְכוּתִי וְתֵשְׁבוּ עַל כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.” 31 “שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן, הִנֵּה דָּרַשׁ הַשָֹטָן לְטַלְטֵל אֶתְכֶם כְּחִטִּים בַּכְּבָרָה. 32 אֲבָל אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי בַּעַדְךָ שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֱמוּנָתְךָ, וְאַתָּה לְאַחַר שֶׁתָּשׁוּב, חַזֵּק אֶת אַחֶיךָ.”

33 אָמַר כֵּיפָא: “אֲדוֹנִי! אִתְּךָ אֲנִי מוּכָן לָלֶכֶת גַּם לְבֵית הָאֲסוּרִים גַּם לַמָּוֶת.”

34 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, כֵּיפָא, תַּרְנְגוֹל לֹא יִקְרָא הַיּוֹם עַד אֲשֶׁר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי כְּאִלּוּ שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר אוֹתִי.”

35 הוֹסִיף וְשָׁאַל אוֹתָם: “כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם בְּלִי אַרְנָק וְתַרְמִיל וְנַעֲלַיִם, הַאִם חֲסַרְתֶּם דָּבָר?”
הֵשִׁיבוּ: “לֹא חָסַרְנוּ כְּלוּם.”

36 אָמַר לָהֶם: “אֲבָל כָּעֵת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְנָק יִקַּח נָא אוֹתוֹ, וְכֵן גַּם אֶת הַתַּרְמִיל; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, שֶׁיִּמְכֹּר אֶת בִּגְדּוֹ וְיִקְנֶה. 37 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, צָרִיךְ שֶׁיִּמָּלֵא בִּי הַכָּתוּב הַזֶּה: ‘וְאֶת־פּוֹשְׁעִים נִמְנָה.’ וְאָמְנָם מַה שֶּׁמְּכֻוָּן אֵלַי הוֹלֵךְ וְנִשְׁלָם.”

38 אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים: “אֲדוֹנֵנוּ, הִנֵּה שְׁתֵּי חֲרָבוֹת פֹּה!” אָמַר לָהֶם: “דַי!”

39 כַּאֲשֶׁר יָצָא הָלַךְ כְּמִנְהָגוֹ אֶל הַר הַזֵּיתִים וְגַם תַּלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. 40 בְּהַגִּיעוֹ לַמָּקוֹם אָמַר לָהֶם: “הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן.” 41 הוּא פָּרַשׁ מֵהֶם כְּמֶרְחָק שֶׁל זְרִיקַת אֶבֶן, כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל לֵאמֹר: 42 “אָבִי, אִם תִּרְצֶה, הַעֲבֵר נָא מֵעָלַי אֶת הַכּוֹס הַזֹּאת. אַךְ אַל יְהֵא כִּרְצוֹנִי כִּי אִם כִּרְצוֹנְךָ.” [ 43 אָז נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם וְחִזֵּק אוֹתוֹ. 44 וּכְבוֹא עָלָיו חֶבְלֵי מָוֶת הִתְפַּלֵּל בְּיֶתֶר חָזְקָה וְזֵעָתוֹ הָיְתָה כְּנִטְפֵי דָּם יוֹרְדִים עַל הָאָרֶץ.] 45 לְאַחַר שֶׁקָּם מִן הַתְּפִלָּה נִגַּשׁ אֶל הַתַּלְמִידִים וּמָצָא אוֹתָם יְשֵׁנִים מִיָּגוֹן. 46 שָׁאַל אוֹתָם: “לָמָּה אַתֶּם יְשֵׁנִים? קוּמוּ וְהִתְפַּלְּלוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי נִסָּיוֹן.” 47 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה קְהַל אֲנָשִׁים, וְאֶחָד מִן הַשְּׁנֵים־עָשָׂר הַנִּקְרָא יְהוּדָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וּמִתְקָרֵב אֶל יֵשׁוּעַ לְנַשְּׁקוֹ. 48 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “יְהוּדָה, בִּנְשִׁיקָה אַתָּה מוֹסֵר אֶת בֶּן־הָאָדָם?”

49 הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סְבִיבוֹ, כִּרְאוֹתָם מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת, אָמְרוּ: “אֲדוֹנֵנוּ, הַאִם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב?” 50 וְאֶחָד מֵהֶם הִכָּה וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית שֶׁל עֶבֶד הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. 51 אַךְ יֵשׁוּעַ הֵשִׁיב: “הַרְפּוּ! עַד כָּאן!”, נָגַע בְּאָזְנוֹ וְרִפֵּא אוֹתוֹ. 52 פָּנָה יֵשׁוּעַ אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וּקְצִינֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהַזְּקֵנִים אֲשֶׁר בָּאוּ עָלָיו, וְאָמַר: “כְּמוֹ עַל שׁוֹדֵד יְצָאתֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְמַקְלוֹת! 53 יוֹם יוֹם הָיִיתִי עִמָּכֶם בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא שְׁלַחְתֶּם בִּי יָד, אֶלָּא שֶׁזֹּאת שְׁעַתְכֶם וּשְׁעַת שִׁלְטוֹן הַחֹשֶׁךְ.”

54 הֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ. הוֹלִיכוּהוּ וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֵיפָא הָלַךְ אַחֲרָיו מֵרָחוֹק. 55 כַּאֲשֶׁר הִדְלִיקוּ אֵשׁ בְּמֶרְכַּז הֶחָצֵר וְיָשְׁבוּ יַחְדָיו, יָשַׁב גַּם כֵּיפָא בֵּינֵיהֶם. 56 רָאֲתָה אוֹתוֹ שִׁפְחָה אַחַת יוֹשֵׁב לְיַד הָאֵשׁ, הִתְבּוֹנְנָה בּוֹ וְאָמְרָה: “גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ.” 57 אַךְ הוּא הִתְכַּחֵשׁ וְאָמַר: “אִשָּׁה, אֵינֶנִּי מַכִּיר אוֹתוֹ.”

58 שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן רָאָהוּ אִישׁ אַחֵר וְאָמַר: “גַּם אַתָּה מֵהֶם.” אַךְ כֵּיפָא הֵשִׁיב: “בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵהֶם.” 59 כַּעֲבֹר שָׁעָה בְּעֵרֶךְ אָמַר אִישׁ אַחֵר בְּהֶחְלֵטִיּוּת: “בֶּאֱמֶת גַּם זֶה הָיָה אִתּוֹ, וַהֲרֵי גְּלִילִי הוּא.” 60 הֵשִׁיב כֵּיפָא: “בֶּן־אָדָם, אֵינֶנִּי מֵבִין מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר.” וּמִיָּד, בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר, קָרָא הַתַּרְנְגוֹל. 61 אָז פָּנָה הָאָדוֹן וְהִבִּיט אֶל כֵּיפָא. נִזְכַּר כֵּיפָא בַּדָּבָר שֶׁהָאָדוֹן אָמַר לוֹ ־”בְּטֶרֶם יִקְרָא הַיּוֹם הַתַּרְנְגוֹל תִּתְכַּחֵשׁ לִי שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים”־, 62 יָצָא הַחוּצָה וּמֵרֵר בְּבֶכִי.

63 וְהָאֲנָשִׁים שֶׁעָצְרוּ אֶת יֵשׁוּעַ הֵתֵלּוּ בּוֹ וְהִכּוּהוּ. 64 הֵם כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְאָמְרוּ: “הִנָּבֵא! מִי הוּא הַמַּכֶּה אוֹתְךָ?” 65 וְעוֹד דִּבְרֵי גִּדּוּף רַבִּים הֵטִיחוּ כְּלַפָּיו. 66 עִם אוֹר הַיּוֹם נִקְהֲלוּ זִקְנֵי הָעָם, הֵן כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְהֵן סוֹפְרִים, וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל הַסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶם. 67 אָמְרוּ לוֹ: “אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ, אֱמֹר לָנוּ.”
הֵשִׁיב לָהֶם: “אִם אַגִּיד לָכֶם לֹא תַּאֲמִינוּ, 68 וְאִם אֶשְׁאַל לֹא תַּעֲנוּ לִי וְלֹא תְּשַׁחְרְרוּ אוֹתִי. 69 אֲבָל מֵעַתָּה יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם יוֹשֵׁב לִימִין גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים.”

70 אָמְרוּ כֻּלָּם: “אִם כֵּן, אַתָּה הוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים?”
הֵשִׁיב לָהֶם: “אַתֶּם אוֹמְרִים כִּי אֲנִי הוּא.”

71 אָמְרוּ: “מַה לָּנוּ עוֹד צֹרֶךְ בְּעֵדוּת? הֲרֵי בְּעַצְמֵנוּ שָׁמַעְנוּ מִפִּיו.”

[19/06/2023, 20:15:25] Itamar Ben David: הבשורה על-פי לוקס פרק כב

1 *פסח, חג המצות, התקרב. 2 וראשי הכהנים והסופרים חפשו דרך להכחיד אותו, כי חששו מפני העם. 3 אז נכנס השטן ביהודה הנקרא איש קריות, שנמנה עם השנים-עשר. 4 הלך יהודה ודבר עם ראשי הכהנים והקצינים לקבע איך יסגיר אותו בידם. 5 הם שמחו והסכימו לתת לו כסף, 6 והוא הסכים לכך וחפש הזדמנות להסגירו בידם שלא בפני ההמון.*
[19/06/2023, 20:15:26] Itamar Ben David: 7 *כשהגיע היום שצריך לזבח בו את הפסח, 8 שלח ישוע את כיפא ואת יוחנן באמרו: “לכו והכינו לנו את הפסח כדי שנאכל.” 9אמרו: “איפה אתה רוצה שנכין אותו?” 10 השיב להם: “הנה כאשר תכנסו העירה יפגש אתכם איש נושא כד מים. לכו אחריו אל הבית שיכנס לתוכו 11 ואמרו לבעל הבית: ‘כה אומר לך רבנו, היכן החדר אשר אכל שם את הפסח עם תלמידי?’ 12 הוא יראה לכם עליה גדולה מצעת ומסדרת; שם תכינו את הפסח. 13 הם הלכו ומצאו הכל כפי שאמר להם, והכינו את הפסח.*
[19/06/2023, 20:15:27] Itamar Ben David: 14 *כאשר הגיעה השעה הסב הוא והשליחים עמו. 15 אמר להם: “נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי; 16 כי אומר אני לכם, לא אכל אותו עוד עד כי יתקים במלכות האלהים.” 17 הוא לקח את הכוס, ברך, ואמר: “קחו אותה וחלקו ביניכם; 18 כי אומר אני לכם, מעתה שתה לא אשתה מפרי הגפן עד אשר תבוא מלכות האלהים.” 19 לקח את הלחם, ברך ובצע ונתן להם באמרו: “זה גופי הנתן בעדכם, זאת עשו לזכרי.” 20 כן גם את הכוס אחר הסעודה, ואמר: “הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם.*
[19/06/2023, 20:15:27] Itamar Ben David: 21 *אך הנה יד המסגיר אותי אתי על השלחן. 22 בן-האדם אמנם הולך כפי שנגזר, אבל אוי לאותו איש שמסגיר אותו.” 23 הם החלו לברר ביניהם מי מהם הוא העומד לעשות זאת. 24 גם מריבה היתה ביניהם בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר. 25 אמר להם: “מלכי הגוים רודים בהם, והאנשים השולטים עליהם ‘עושי-חסד’ נקראים. 26 אך אתם לא כן; אדרבא, הגדול בכם שיהא כצעיר, והמנהיג כמשרת. 27 ומי הגדול, המסב אל השלחן או המשרת? הלא המסב! ואני בתוככם כמו המשרת. 28 אתם עמדתם אתי בנסיונותי, 29 ואני מנחיל לכם מלכות כמו שהנחילני אבי, 30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי ותשבו על כסאות לשפט את שנים-עשר שבטי ישראל.” 31 “שמעון, שמעון, הנה דרש השטן לטלטל אתכם כחטים בכברה. 32 אבל אני התפללתי בעדך שלא תכלה אמונתך, ואתה לאחר שתשוב, חזק את אחיך.” 33 אמר כיפא: “אדוני! אתך אני מוכן ללכת גם לבית האסורים גם למות.” 34 השיב ישוע: “אני אומר לך, כיפא, תרנגול לא יקרא היום עד אשר שלוש פעמים תתכחש לי כאלו שאינך מכיר אותי.”*
[19/06/2023, 20:15:28] Itamar Ben David: 35 *הוסיף ושאל אותם: “כאשר שלחתי אתכם בלי ארנק ותרמיל ונעלים, האם חסרתם דבר?” השיבו: “לא חסרנו כלום.” 36 אמר להם: “אבל כעת מי שיש לו ארנק יקח נא אותו, וכן גם את התרמיל; ומי שאין לו חרב, שימכר את בגדו ויקנה. 37 אומר אני לכם, צריך שימלא בי הכתוב הזה: ‘ואת-פושעים נמנה.’ ואמנם מה שמכון אלי הולך ונשלם.” 38 אמרו התלמידים: “אדוננו, הנה שתי חרבות פה!” אמר להם: “די!”*
[19/06/2023, 20:15:28] Itamar Ben David: 39 *כאשר יצא הלך כמנהגו אל הר הזיתים וגם תלמידיו הלכו אחריו. 40 בהגיעו למקום אמר להם: “התפללו שלא תבואו לידי נסיון.” 41 הוא פרש מהם כמרחק של זריקת אבן, כרע על ברכיו והתפלל לאמר: 42 “אבי, אם תרצה, העבר נא מעלי את הכוס הזאת. אך אל יהא כרצוני כי אם כרצונך.” 43 אז נראה אליו מלאך מן השמים וחזק אותו. 44 וכבוא עליו חבלי מות התפלל ביתר חזקה וזעתו היתה כנטפי דם יורדים על הארץ. 45 לאחר שקם מן התפלה נגש אל התלמידים ומצא אותם ישנים מיגון. 46 שאל אותם: “למה אתם ישנים? קומו והתפללו כדי שלא תבואו לידי נסיון.”*
[19/06/2023, 20:15:29] Itamar Ben David: 47 *עודנו מדבר והנה קהל אנשים, ואחד מן השנים-עשר הנקרא יהודה הולך לפניהם ומתקרב אל ישוע לנשקו. 48 אמר לו ישוע: “יהודה, בנשיקה אתה מוסר את בן-האדם?” 49 האנשים אשר סביבו, כראותם מה עומד לקרות, אמרו: “אדוננו, האם להכות בחרב?” 50 ואחד מהם הכה וקצץ את אזנו הימנית של עבד הכהן הגדול. 51 אך ישוע השיב: “הרפו! עד כאן!”, נגע באזנו ורפא אותו. 52 פנה ישוע אל ראשי הכהנים וקציני המקדש והזקנים אשר באו עליו, ואמר: “כמו על שודד יצאתם בחרבות ובמקלות! 53 יום יום הייתי עמכם במקדש ולא שלחתם בי יד, אלא שזאת שעתכם ושעת שלטון החשך.”*
[19/06/2023, 20:15:30] Itamar Ben David: 54 *הם תפסו אותו. הוליכוהו והכניסו אותו לבית הכהן הגדול וכיפא הלך אחריו מרחוק. 55 כאשר הדליקו אש במרכז החצר וישבו יחדיו, ישב גם כיפא ביניהם. 56 ראתה אותו שפחה אחת יושב ליד האש, התבוננה בו ואמרה: “גם זה היה אתו.” 57 אך הוא התכחש ואמר: “אשה, אינני מכיר אותו.” 58 שעה קלה לאחר מכן ראהו איש אחר ואמר: “גם אתה מהם.” אך כיפא השיב: “בן-אדם, אינני מהם.” 59 כעבר שעה בערך אמר איש אחר בהחלטיות: “באמת גם זה היה אתו, והרי גלילי הוא.” 60 השיב כיפא: “בן-אדם, אינני מבין מה שאתה אומר.” ומיד, בעודו מדבר, קרא התרנגול. 61 אז פנה האדון והביט אל כיפא. נזכר כיפא בדבר שהאדון אמר לו -“בטרם יקרא היום התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים”-, 62 יצא החוצה ומרר בבכי.*
[19/06/2023, 20:15:30] Itamar Ben David: 63 *והאנשים שעצרו את ישוע התלו בו והכוהו. 64 הם כסו את עיניו ואמרו: “הנבא! מי הוא המכה אותך?” 65 ועוד דברי גדוף רבים הטיחו כלפיו. 66 עם אור היום נקהלו זקני העם, הן כהנים גדולים והן סופרים, והוליכוהו אל הסנהדרין שלהם. 67 אמרו לו: “אם אתה המשיח, אמר לנו.” השיב להם: “אם אגיד לכם לא תאמינו, 68 ואם אשאל לא תענו לי ולא תשחררו אותי. 69 אבל מעתה יהיה בן-האדם יושב לימין גבורת האלהים.” 70 אמרו כלם: “אם כן, אתה הוא בן-האלהים?” השיב להם: “אתם אומרים כי אני הוא.” 71 אמרו: “מה לנו עוד צרך בעדות? הרי בעצמנו שמענו מפיו.”*
[19/06/2023, 20:15:31] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/38AjqYq7aoXVXrCqTlLE4x?si=wXZN9x2vQDegcGb-S4sWhA&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[20/06/2023, 7:55:16] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[20/06/2023, 7:55:48] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! לוקאס פרק כ״ב
[20/06/2023, 8:26:01] Itamar Ben David: פסוק 1- פסח וחג המצות זה שני חגים שונים בתכלס, השאלה היא אם בברית החדשה אנחנו גם רואים את ההבדל בין החגים.
[20/06/2023, 8:27:46] Itamar Ben David: פסוק 4- מי הם הקצינים?
[20/06/2023, 8:29:49] Itamar Ben David: פסוק 4- ההתנגשות החזיתית של ישוע היא עם הכהנים/צדוקים ולא עם הפרושים למיטב הבנתי. מה הדברים העיקריים שעשה ישוע שעוררו את התנגדות הכהנים אליו? כלומר האם הם לא יכלו פשוט לראות בו עוד איזה פרושי שמאמין בתחיית המתים והתורה שבעל פה, ולא נראה לי כזה סיפור גדול שהוא מחולל ניסים ומבקר אותם מבחינתם, את זה עשו גם הפרושים. אז מה בעצם המהות של ההתנגשות בין ישוע לכוהנים?
[20/06/2023, 8:31:10] ~ Shimon Zemer: אלו לא חגים שונים. שני שמות.
היום הראשון והלילה נקראים פסח. השאר חג המצות.
אבל זה אותו החג
[20/06/2023, 8:31:16] Itamar Ben David: פסוק 12- למה ישוע רוצה לחגוג את הפסח בתוך ירושלים ולא בהר הזיתים?
[20/06/2023, 8:35:17] ~ Doron Hoffman: פעם ראשונה שאני שומע שאלו שני חגים שונים .תמיד ידעתי שפסח זה חג המצות
[20/06/2023, 8:37:24] Itamar Ben David: זה לא.
[20/06/2023, 8:37:31] Itamar Ben David: שני חגים שונים
[20/06/2023, 8:37:48] Erez Giron – Tour Guide: גם יוספוס מזכיר שני חגים.
[20/06/2023, 8:41:12] Itamar Ben David: פשוט לקרוא את שמות י״ב ויש עוד כמה מקומות
[20/06/2023, 8:44:59] ~ aki: אין הלכה שהפסח חייב להאכל בתןך החומות?
‎[20/06/2023, 8:47:44] ~ Doron Hoffman: ‎image omitted
[20/06/2023, 8:48:12] ~ Doron Hoffman: אותו החג שמות שונים
[20/06/2023, 8:50:36] Erez Giron – Tour Guide: מה המקור
[20/06/2023, 8:51:33] ~ Doron Hoffman: מרכז לטכנולוגיה חינוכית .בית אבי חי
[20/06/2023, 9:01:18] ~ Uri Goldflam: נהוג לאכול את הקרבן בתוך תחום העיר בטהרה. ממצא מעניין בשילה – שברי חרסים מרובים בגבעות סביב האתר המיוחס למשכן בטווח ראייה.

הסעודות היו נערכות בבתיהם של תושבי העיר, בסוכות מיוחדות שבנו לשם כך, ואפילו על גבי גגות הבתים כפי שמלמדנו פתגם ארמי מימי הבית: “מתלין מתלא, פיסתא כזיתא והלילא מתבר אגרייא” (תרגומו: מושלים משל, פסח כזית והלל משבר גגות. ירושלמי פסחים פ”ז ל”ה ע”ב).

עולי הרגל נשארו כרגיל כל ימי חול המועד בירושלים (זבחים צ”ז ע”א). השלימו להביא את הקורבנות שלא הספיקו להקריבם ביום טוב הראשון (חגיגה פ”א מ”ו). היו מתלקטים לחבורות ועוסקים בשמחת החג גל שבעת ימי החג. ועוסקים בלימוד תורה.
daat.ac.il
[20/06/2023, 9:19:11] Itamar Ben David: פסוק 27- אין בבשורה הזו את שטיפת הרגליים, אבל אולי ישוע רומז כאן על שטיפת הרגליים של השליחים? איך בעצם ישוע משרת את השליחים בשלב הזה?
[20/06/2023, 9:26:01] ~ Alex Gutman: זה בדיוק מה שמבדיל בין ירושלים לשילה, *שדווקא* בשילה אפשר לאכול את הקורבנות “בכל הרואה” – כל עוד זה בטווח הראייה. וגם שם, דין זה לא היה תקף לכל הקורבנות.
[20/06/2023, 9:26:54] Itamar Ben David: בפרק יש שני אזכורים של השטן (פסוקים 3 ואז 31) אבל אני חושב שבפרק הזה עדיין השטן דומה לשטן המקראי, שזה סוג של מלאך שמכשיל את בני האדם או סוג של מכשול/אויב אנושי. מאוחר יותר זה יתפתח למשהו אחר. והשאלה שלי- האם השטן בפרק הזה הוא אותו אויב נצחי של אלוהים שמורד בו ומגייס לכך את כל בני האדם? או שאפשר באמת להבין מהקריאה שהוא מפתה אנשים לחטוא אבל לא נמצא במרד נגד אלוהים?
[20/06/2023, 9:27:16] Itamar Ben David: פסוק 36 – למה ישוע מעודד אנשים לקנות נשק?
[20/06/2023, 9:29:16] ~ Alex Gutman: סליחה, אבל “לא מפיהם אנו חיים” 😅
זה לא נכון.
באופן פשוט, ולכל קורא עברית בסיסית, פסח חל בי”ד בניסן, וחג המצות מתחיל בט”ו בניסן.
[20/06/2023, 9:32:09] Itamar Ben David: פסוק 43 מי זה המלאך שמגיע לחזק את ישוע בפני הצליבה?
[20/06/2023, 9:32:26] Itamar Ben David: כלומר מה הוא צריך חיזוקים ממלאכים אם הוא אלוהים?
[20/06/2023, 9:34:03] Itamar Ben David: פסוק 52 יש לנו קציני מקדש, אולי זה הלויים? משהו פה בתרגום היוונית כנראה משבש את ההבנה
[20/06/2023, 9:35:46] Erez Giron – Tour Guide: בכל מקרה לא ניתן להסתמך על מקור שהוא לא אקדמי ולא עבר שיפוט עמיתים.
[20/06/2023, 9:38:17] Itamar Ben David: פסוק 54- לא הבנתי את ההתנהגות של שמעון / פטרוס. אם הוא מקווה להציל או לסנגר על ישוע- למה הוא לא עושה זאת?
[20/06/2023, 9:45:34] ~ נעמי ארליך קופרמן: לא מתחילים לאכול מצות עם פרוס חג הפסח בליל הסדר?
[20/06/2023, 9:46:35] ~ Alex Gutman: נכון לכן חג המצות חל בט”ו בחודש.
גם הפסח נאכל רק אז, אבל השם “פסח” ניתן ליום הקרבתו – י”ד בחודש.
[20/06/2023, 9:48:27] ~ Albert: מלאכים תמיד היו מעורבים בחייו של ישוע, אנסה כאן מתוך הזכרון למנות חלק מהם:
* הבשורה למרים לגבי ההריון שלה
* הבשורה לרועים לגבי לידתו
* המלאכים שחיזקו אותו בצום במדבר
* המלאך בגת שמנים
* המלאך בקבר לאחר התקומה
* המלאכים לאחר עלייתו השמיימה
[20/06/2023, 9:52:33] Itamar Ben David: פסוקים 67-70 יש לי הרגשה שהסנהדרין לא ממש צינים לגביו, אולי הם באמת רצו לדעת אם הוא המשיח?
[20/06/2023, 9:53:31] Itamar Ben David: עקיבא יש מצב שאתה צודק. אבל אז מה עושים כל מי שלא הגיע? או פסח שני או כרת? זה ממש אומר שכל הגברים בירושלים
[20/06/2023, 9:54:31] ~ Eitan: פסוקים 41, 46, על איזה נסיון מדובר? למה ההזהרה בנקודה הזאת של הסיפור? להרדם? הכל הולך לפי התוכנית, הוא יודע שמחר מסיים את המשימה, מה הדרישה מהתלמידים שלו כאן?
[20/06/2023, 10:02:46] Itamar Ben David: אין לי שום בעיה שיש מלאכים סביבו. אני פשוט לא מבין למה הוא צריך מלאך שיחזק אותו בשעת המשבר הזו.
[20/06/2023, 10:04:23] Itamar Ben David: דורון תציץ ב ויקרא י״ג: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה’ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם.
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה’.
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה’ שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ
(ויקרא כ”ג, ד-ו).
[20/06/2023, 10:04:46] Itamar Ben David: או לחילופין: וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַה’.
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל (במדבר כ”ח, טז-יז).
[20/06/2023, 10:05:52] Itamar Ben David: שים לב שמדובר במועדי ה, כלומר כל יחידה כזו היא חג בפני עצמו.
[20/06/2023, 10:06:25] Itamar Ben David: ועוד קצת: לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב *חַגִּי* עַד בֹּקֶר (שמות כ”ג, יח).
[20/06/2023, 10:06:29] ~ Eitan: נראה שהוא נשבר משהו ומבקש מאלהים להרחיק ממנו את הכוס, כלומר מבקש לוותר לו מהסבל והמשימה
[20/06/2023, 10:06:51] Itamar Ben David: לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח *חַג הַפָּסַח* (שמות ל”ד, כ״ה).
[20/06/2023, 10:07:05] Itamar Ben David: אלוהים נשבר איתן?
[20/06/2023, 10:07:12] ~ Eitan: ישו
[20/06/2023, 10:07:44] ~ Eitan: אתה שואל אותי אם ישוע הוא אלהים?…
[20/06/2023, 10:08:14] ~ Eitan: אתה שואל אם אלהים צריך עזרה מהמלאכים?…
[20/06/2023, 10:08:35] ~ Eitan: אז החלק האנושי של ישו נשבר כאן
[20/06/2023, 10:08:52] ~ Eitan: אני אומר ושואל. לא יודע
[20/06/2023, 10:35:09] Itamar Ben David: לא. אני שואל מה הברית החדשה אומרת. למה שאלוהים שמתגשם בבשר יצטרך נחמה ממלאך נחות ממנו או למה שיצטרך נחמה בכלל
[20/06/2023, 10:38:30] ~ Eitan: הבנתי את השאלה ואני עונה בשאלה: לאל שמתגשם בבשר טבע כפול אנושי ואלוהי על פי הנצרות, והוא הבן ויש גם אב. מה כוונת “הרחק את הכוס ממני”? אני שואל האם כאן לא מדבר הטבע האנושי שנשבר מול הסבל וכובד המשימה ומכאן עזרתו של המלאך?
[20/06/2023, 11:09:34] ~ ניצן סיורים וחוויות/Nitzan tour guide: ‎~ ניצן סיורים וחוויות/Nitzan tour guide left
[20/06/2023, 11:36:39] ~ Steven A.B: “6 הוּא אֲשֶׁר הָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לֹא חָשַׁב לְשָׁלָל אֶת הֱיוֹתוֹ שָׁוֶה לֶאֱלֹהִים, 7 אֶלָּא הֵרִיק אֶת עַצְמוֹ, נָטַל דְּמוּת עֶבֶד וְנִהְיָה כִּבְנֵי אָדָם; וְכַאֲשֶׁר הָיָה בְּצוּרָתוֹ כְּאָדָם, 8 הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְצִיֵּת עַד מָוֶת, עַד מָוֶת בַּצְּלָב. 9 עַל כֵּן הִגְבִּיהוֹ אֱלֹהִים מְאֺד וְנָתַן לוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל שֵׁם, 10 לְמַעַן תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ, 11 וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן, לְתִפְאֶרֶת אֱלֹהִים הָאָב.” (אל הפיליפים ב)
[20/06/2023, 11:46:22] ~ Eitan: 👆🏻 אוקיי, אז בעל דמות אלוהית, לבש דמות אנושית, וזו מתגלה בגת שמנים. זה מה שמסבירים תמיד שם…
השאלה הייתה למה הוא זקוק ב 43 לתמיכת מלאך. אני מבין כי במעמד גת שמנים הטבע האנושי שלו מתגלה בחולשתו. הוא מבקש מהאב להרחיק את הכוסות. מה פירוש הכוס?… הסבל והספק לעמוד במשימה. כך אני מבין
[20/06/2023, 11:47:58] ~ Eitan: ובאותה נשימה, מה הנסיון ממנו הוא מזהיר את השליחים?
[20/06/2023, 11:53:37] ~ Steven A.B: כלומר, בהיותו אדם היה כאדם ממש. וכמו אדם הוא הרגיש חולשה מול המוות והסבל הקרבים, וכשאתה חלש אתה אתה זקוק לנחמה.
כפי שאדם קיים בזכות זה שיש לו רוח, נפש וגוף, אם אחד מהם לא נמצא האדם חדל מלהתקיים, כך גם אלוהים שהרי יצר את האדם בצלמו כדמותו הוא אב בן ורוח. הגוף איננה הרוח ורוח איננה הגוף, אבל שניהם ביחד יוצרים אדם אחד. האב הוא לא הבן והבן הוא לא האב אבל שניהם ביחד יוצרים אלוהים אחד.
השמש כל כך בוהקת שלא ניתן להסתכל עליה, אבל יש לה קרני אור ויש לה קרינה (חום).
האב הוא השמש שלא ניתן ליראות, הבן אלה קרני האור ורוח הקודש היא הקרינה (חום) האור של השמש נובע מהשמש אבל לא ניתן להגיד שהאור הוא השמש ממש, שכן אם אתה חשוף לאור השמש, זה לא שאתה ממש נוגע בשמש, כדי לגעת בשמש אתה צריך חללית וכמובן שהחללית תשרף הרבה לפני שתספיק לגעת בשמש ממש. אז כך גם האב אומר: “וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת־פָּנָי כִּי לֹא־יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׃” (שמות לג 20)
ולכן הוא אומר למשה:
“וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ׃” (שמות לג 14)
הפנים של אלוהים זה הבן, שכן כתוב:
“וְדִבֶּר יהוה אֶל־מֹשֶׁה פָּנִים אֶל־פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ” (שמות לג 11)
[20/06/2023, 12:00:35] ~ Eitan: אוקיי, איך זה עוזר לנו להבין למה מלאך צריך לעודד אותו ב 43 ומה היא הכוס אותה ישו מבקש מהאב להרחיק?
[20/06/2023, 12:02:06] ~ Steven A.B: @972547707368
ואיתמר, אמרת את זה כמה פעמים שגם מלאכים וגם שופטים נקראים ‘אלוהים’, אני לא מסכים עם זה, זה פירוש חז”לי שלא מבוסס בתנ”ך. הם רצו ליישב את הבעיתיות של מזמור פ”ב שבו כתוב שאלוהים עומד בעדת אלוהים ואותם אלוהים הם אנושיים, אז מה, יש עוד אלוהים מלבדו?! אז הם אמרו שאלוהים זה עוד שם לשופטים.
אבל אני מפרש שמדובר במזמור דמיוני שנועד לעקוץ את אלה שחושבים שהמלכים שלהם הם אלוהים.
[20/06/2023, 12:03:51] Itamar Ben David: עדיין תצטרך להתמודד עם פסוקים אחרים כמו: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.
[20/06/2023, 12:03:53] Itamar Ben David: יש עוד כמה כאלה
[20/06/2023, 12:04:38] ~ Steven A.B: הכוס הזאת הוא דימוי לסבל ולמוות שהוא צריך ‘לשתות’. שים לב, שזאת אותה כוס שאלוהים נותן לירושלים:
“הִתְעֹורְרִי הִתְעֹורְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יהוה אֶת־כֹּוס חֲמָתֹו אֶת־קֻבַּעַת כֹּוס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית׃” (ישעיה נא 17)
[20/06/2023, 12:05:07] ~ Eitan: סעיף 24, מפתיע שאחרי 3 שנים עם ישוע וכל התורה על “הקטנים הם הגדולים”, מצאו להתקוטט בשאלה מי הגדול בינהים. יותר מפתיע למה לוקוסים מוצא לנכון שוב להכניס את המסר הזה בשלב הזה של הסיפור
[20/06/2023, 12:05:17] Itamar Ben David: זה אחלה. עכשיו האם ישוע בהיותו קרן השמש לא מודע להיותו קרן שמש כאשר הוא בארץ? כי ברוב המקומות שהסתכלתי בהם עד כה הוא כן מודע לזה
[20/06/2023, 12:06:11] ~ Eitan: 👍🏻 תודה כך הבנתי
[20/06/2023, 12:08:52] ~ Eitan: והשאלה היא למה הוא מבקש מהאב להרחיק אותו אם ירצה ממנו
[20/06/2023, 12:10:27] ~ Steven A.B: אלוהים לא מכריז על משה כאלוהים, אי אפשר לבוא למשה ולהגיד ‘אתה אלוהים’. הכוונה היא שבגלל שמשה לא יכול לדבר אלא רק אהרון, כפי שאלוהים לוחש לנביא ואומר לו מה להגיד והנביא הוא זה שמדבר בפני העם, הרי שמשה לוחש לאהרון מה להגיד והוא אומר לפני הפרעה.
[20/06/2023, 12:11:16] Itamar Ben David: משה, אתה תהיה אלוהים לפרעה. מה אתה עושה עם זה?
[20/06/2023, 12:11:38] Itamar Ben David: רק חוזר לשאלה שהתחלתי איתה, האם הברית החדשה רגישה להבדל בין פסח לחג המצות
[20/06/2023, 12:12:41] Itamar Ben David: כלומר האם ישוע, נדמה לי ביוחנן ואחרי זה באיגרות הוא זבח פסח, האם ישוע נחשב גם למצה (נדמה לי שכן יש לו דימוי של לחם העולם). בשלוש האיגרות הסינופטיות אני מתרשם שהצליבה היא באמת לאחר סדר פסח בתוך חג המצות
[20/06/2023, 12:13:15] Itamar Ben David: ואם יש עוד התייחסות של הברית החדשה למצות וחג המצות אשמח לדעת
[20/06/2023, 12:13:22] ~ Steven A.B: השירותים ממש מלוכלכים ובאים אורחים ואישתך אומרת לך לנקות, האם לא תתפלל ‘הרחק את המשימה הזאת ממני’? אבל אתה מבין שאתה חייב… אז רק תחליף את הניקיון השירותים בצליבה ברוטאלית.
[20/06/2023, 12:15:53] ~ Steven A.B: אבל זה לא רק נתתיך אלוהים לפרעה, זה בא כחבילה יחד עם אהרון נביאך.
[20/06/2023, 12:17:11] ~ Steven A.B: “6 הִתְפָּאֲרוּתְכֶם אֵינֶנָּה הוֹלֶמֶת. הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁמְּעַט שְׂאוֹר מַחְמִיץ אֶת כָּל הָעִסָּה? 7 בַּעֲרוּ אֶת הַשְּׂאוֹר הַיָּשָׁן לְמַעַן תִּהְיוּ עִסָּה חֲדָשָׁה. הֲלֹא אַתֶּם כְּמַצּוֹת, שֶׁהֲרֵי נִזְבַּח שֵׂה הַפֶּסַח שֶׁלָּנוּ – הַמָּשִׁיחַ. 8 לָכֵן נַחְגֹּג לֹא בִּשְׂאוֹר יָשָׁן וְלֹא בִּשְׂאוֹר הָרֺעַ וְהָרֶשַׁע, אֶלָּא בְּמַצּוֹת הַתֺּם וְהָאֱמֶת.” (הראשונה אל הקורינתים ה)
[20/06/2023, 12:18:55] ~ Eitan: תודה אנסה את התפילה פעם הבא… מאחר ואתה משווה איתי כבן אנוש, זה באמת מראה שהמעמד האנושי של ישו הוא המדבר ולא בא לו להצלב ולשתות את הכוסות כלומר מראה על רגע של שבר וחולשה ובקשה מרומזת לוותר על המשימה. וזה בסדר, מי אוהב לנקות שירותי, גם אם זה להצלת האנושות
[20/06/2023, 12:20:49] ~ Steven A.B: “17 לְפִיכָךְ הָיָה עָלָיו לְהִדַּמּוֹת לְאֶחָיו בְּכָל דָּבָר, לְמַעַן יִהְיֶה כֺּהֵן גָּדוֹל, רַחֲמָן וְנֶאֱמָן בְּעִנְיְנֵי אֱלֹהִים, וּלְמַעַן לְכַפֵּר עַל חֲטָאֵי הָעָם; 18 כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ סָבַל כַּאֲשֶׁר הִתְנַסָּה, הוּא יָכוֹל לַעֲזֺר לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נְתוּנִים בְּנִסָּיוֹן.” (אל העברים ב)
[20/06/2023, 12:24:37] ~ Steven A.B: האם ‘לא בא לו’ זאת המילה? אני לא בטוח, אבל הוא מראה על ידי תפילתו שהייתה לו בחירה חופשית ויכול היה להחליט לא לעשות את זה. זאת הוכחה לאהבתו את החוטאים. וכמובן דוגמא עבורינו של לבחור לעשות את רצון האלוהים ולא את רצונינו אנו גם כשזה כרוך בסבל ומוות.
[20/06/2023, 12:28:14] ~ Eitan: מעניין שאתה מציין את הבחירה החופשית כי פסוק 42 מראה שישו מוותר על הבחירה החופשית
[20/06/2023, 12:28:51] ~ Eitan: כשאר משאיר בידי אלהים האב את ההחלטה
[20/06/2023, 12:28:59] ~ Steven A.B: הוא בוחר לוותר על הבחירה החופשית? אממ..
[20/06/2023, 12:29:06] Itamar Ben David: לא הבנתי
[20/06/2023, 12:30:11] Itamar Ben David: הקהילה היא מצות, ואין בה בכלל שאור כן? כלומר אין בהם אלמנט של תפיחה (גאווה).
[20/06/2023, 12:30:18] Itamar Ben David: ויש חיבור גם בין ישוע למצות?
[20/06/2023, 12:31:33] ~ Eitan: ‎This message was deleted.
[20/06/2023, 12:32:09] ~ Eitan: אמממ…
[20/06/2023, 12:33:25] ~ Albert: זה שופטים המלאכים נקראים אלוהים זה רק במקרים של העברית המקראית, אגב יש כץגם מקום שמדבר על העם בכינוי אלוהים… אך הברית החדשה הינה יוונית עם זיקה לשפה הארמית… לכן אין קשר ביניהם…
[20/06/2023, 12:33:41] ~ Steven A.B: אם הוא אומר לו רק ‘נתתיך אלוהים לפרעה’ ללא ההמשך, אז אולי היית צודק, אבל הוא מציין שאהרון יהיה הנביא שלך. האם לשופט יש נביא?
[20/06/2023, 12:37:01] ~ Steven A.B: החטא הוא השאור. האם אין בקהילה חוטאים? כמובן שיש לצערינו, וזה למה שאול השליח מבציר בהם לבער את השאור לפני שיתפשט. כפי שאסור שיהיה חמץ בפסח, כך אסור שיהיה חטא בקהילה.
[20/06/2023, 12:38:27] ~ Albert: שים לב להמשך הפסוק… “אך יעשה רצונך…” הייעוד של ישוע בה בדמותו בבשר היה להעשות שלום אלוהים (הקדוש) עם בני האדם (החוטאים)… לכן ישוע מגיע בתור הקורבן האחד בעד כולם… הוא יודע את מה שעומד לפניו… לקראת הסבל של הצלב, הסבל מבני האדם, והסבל מאלוהים כקורבן…
[20/06/2023, 12:40:18] Itamar Ben David: ברק ודבורה?
[20/06/2023, 12:40:50] Itamar Ben David: מעניין. עיתות הגויים זה סוג של פסח ארוך?
[20/06/2023, 12:50:02] ~ Steven A.B: הפרשנות שלי היא שחג המצות שנחגג 7 ימים זה מקביל ל7 אלפי שנות העולם. יש לבער את החטא תמיד, לא קשור ל’עיתות הגויים’.
וזה ההבדל בין תורת משה לתורת המשיח, שתורת משה היא אלגורית: שלא יהיה חמץ או שאור במשך 7 ימים. אבל תורת המשיח היא תורה רוחנית, כלומר, כפי שתחת תורת משה הקפדת לבער את החמץ למשך 7 ימים, כך תחת תורת המשיח אתה חייב לבער את החטא בחיים שלך.
ללא תורת משה אתה לא תבין את תורת המשיח.
[20/06/2023, 12:51:36] ~ Steven A.B: ברק היה נביא?
[20/06/2023, 12:52:28] Itamar Ben David: כלומר בתורת המשיח צריך לאכול רק מצות. לא יודע אם אני מתחבר לזה… חחחח
[20/06/2023, 12:52:40] Itamar Ben David: דבורה
[20/06/2023, 12:54:17] ~ Steven A.B: אבל לא כתוב שברק היה שופט, ההפך, כתוב שדבורה הייתה גם שופטת וגם נביאה. זה לא דוגמא טובה.
“וּדְבֹורָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידֹות הִיא שֹׁפְטָה אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׃” (שפטים ד 4)
[20/06/2023, 12:55:35] ~ Eitan: אני בדיוק מתייחס להמשך, שים לב מה הייתה הטענה: “ישוע עושה שימוש בבחירה החופשית…” ב 42. אני מציין את הפסוק וההמשך להראות שדווקא השאיר את הבחירה בידי אלהים האב ומוותר עליה. סטיבנס אומר שישו בחר לוותר על הבחירה החופשית
[20/06/2023, 12:57:31] Itamar Ben David: כן זה לא דוגמה טובה. לכן גם שמתי סימן שאלה
[20/06/2023, 12:58:39] Itamar Ben David: אבל רק כדי לא לערבב בין שני הדיונים- משה מכונה בפסוק אלוהים במובן של שליח אלוהים או שופט מול פרעה, ואהרון הוא נביא לא בהכרח במובן של כזה שמקבל התגלות אלא במובן של מי שמדבר עבור משה.
[20/06/2023, 15:11:42] ~ Steven A.B: הכהן הגדול לא היה ציני, הוא פשוט יצא מנקודת הנחה שישוע היא לא המשיח, הוא רק רצה שישוע יודה בכך שהוא מאמין שהוא המשיח כדי להצהיר עליו שהוא נביא שקר
[20/06/2023, 15:52:24] Itamar Ben David: מה מפריע לכהנים אם המשיח מגיע?
[20/06/2023, 15:52:38] Itamar Ben David: הרי בסוף ממשיך נמדד במעשיו לא בעדות שלו על עצמו
[20/06/2023, 15:52:54] Itamar Ben David: כל החקירה הזו נשמעת לי מוזרה מאוד ולא הגיונית
[20/06/2023, 15:53:46] Itamar Ben David: בר כוכבא נגיד – היה משיח לשעתו לפי רבי עקיבא. מקים מדינה עצמאית לכמה שנים עם מטבעות ושטרי קניין וכאלה. מרגע שמת- טוב כנראה זה לא המשיח נחכה למישהו אחר
[20/06/2023, 15:55:59] Itamar Ben David: כלומר הדמות של משיח גואל זה לא בהכרח בן אדם אחד. אני אפילו לא מצליח להבין מה הכהנים ניסו להשיג בחקירה. אם ישוע היה מעיד על עצמו שהוא משיח- הם היו צריכים לשחרר אותו לעסוק בענייני הגאולה מרומא. ואם הוא אומר ״לא אני לא המשיח״ אז יאללה לך הביתה מה אכפת לנו ממך.
[20/06/2023, 15:57:10] Itamar Ben David: אם ישוע היה אומר אני בן האלוהים- גם אז – מה בדיוק גידוף פה ״בנים אתם לה אלוהיכם״ דברים מ״ג. ואם הוא אומר שהוא סתם מישהו- סבבה אז לך לחפש אפיקומן או משהו.
[20/06/2023, 15:57:35] Itamar Ben David: לכן אני לא מצליח להבין מה קרה שם בכלל
[20/06/2023, 15:59:29] Itamar Ben David: מכיוון שכל הפרק מתרחש בירושלים- מניח שכמורי דרך בסך הכל אנשים מכירים את האתרים הרלוונטיים – אבל אם יש מישהו/י שרוצים לשתף היכן הם מדריכים קטעים מהפרק- תבוא עליכם הברכה במיוחד אם יש לכם הצעות זיהוי מקום מקוריות
[20/06/2023, 16:00:05] ~ shamon51: הכל ענין של כסך
הוא הפריע לעסקים
הפך עגלות…
קרא לאנשים להיות ישרים
[20/06/2023, 16:00:12] ~ shamon51: כסף
[20/06/2023, 16:02:05] Itamar Ben David: אגב סטיבן (או כל מי שיש לו הצעה) – אם לפי מה שאמרת קודם – מימי הבריאה יש לנו שבוע פסח אחד גדול של 7000 שנה כלומר האלף השביעי הוא פסח שני/שבת מה קורה ביום השמיני/האלף השמיני? זה עניין די חשוב
[20/06/2023, 16:02:24] Itamar Ben David: ייתכן אבל איפה רואים את זה בטקסט
[20/06/2023, 16:02:42] Itamar Ben David: הוא אומר שהפרושים אוהבי כסף אבל לא חושב שאמר את זה על הכהנים
[20/06/2023, 16:12:23] ~ Opher: לכוהנים יד מונופול על ענייני בית המקדש
רוצה משהו מאלוהים, צריך לעבור/לשחד את הכוהנים. ידוע מספרות חז”ל שבית המקדש הופך למקום של שחיתות.
ישוע הופך את שולחנות החלפנים ומוכרי הקורבנות ומטיח בהם שהפכו את המקום לבית גנבים.
מצד שני, ישוע מרפא בכל מקום! לא דורש כסף..
איום ישיר על כוחם, כספם והמונופול של אותם כוהנים שנגדו
[20/06/2023, 16:13:03] Itamar Ben David: תביא פסוקים
[20/06/2023, 16:13:46] Itamar Ben David: כל ענייני המסחר בהר הבית- אם אכן זה בסטיו המלכותי – מה שלא יודע אם זה וודאי זו רק השערה- הלכתית אין עם זה בעיה
[20/06/2023, 16:14:07] Itamar Ben David: לרפא ולעשות ניסים זה לא מה שהופך אותו למשיח
[20/06/2023, 16:14:43] Itamar Ben David: עפר תביא גם חז״ל רלוונטי
[20/06/2023, 16:41:02] ~ עופר מארצנו לעצמנו: הכוהנים במקדש הם הראשונים ששיחקו במונופול… 🤔
[20/06/2023, 16:49:37] ~ Opher: לוקאס 7, כשישוע פוגש את השליחים של הסנטוריון – פסוקים 6-10.
ישוע מנסה להסביר לעם ישראל שכוחות של אלוהים לא מוגבל לבית המקדש. אם האל רוצה לרפא בטבריה/כנא/נצרת, זה יקרה.
הקצין הרומי מבין את הרעיון של *סמכות* ומשליך את הסמכות שלו לסמכות אלוהים.
בתגובה ישוע אומר שלא מצא אמונה כזו כמו של הקצין בכל ישראל.
מבחינת היהודים, כוחו של האלוהים בלתי מוגבל, *אבל* צריך להגיע אליו בירושלים. לפעמים ביום מסויים, בצורה מסויימת, בלבוש מסויים, עם קרבן מסויים.
ישוע אומר שלא. שהרעיון של סמכות/כח של האלוהים היא בלתי מוגבלת נקודה. בלי אבל אחרי זה.
בצורה זו הוא מעביר סמכות מהכוהנים במקדש.
ישנם מקרים רבים של ריפוי של ישוע שהכל עניין של אמונה בלבד. לא קרבן, לא כסף בתמורה
[20/06/2023, 16:50:56] ~ Opher: המעניין הוא, שכיום, 2000 שנים אחרי ישוע, האמונה שאלוהים כל יכול, בעל סמכות (בלי אבל) בכל מקום היא חלק מובן ביהדות
במובן הזה, ייתכן וישוע הקדים את זמנו?
[20/06/2023, 17:07:53] ~ Steven A.B: כבר עשינו דיון על זה אבל אחזור על דברי:
העם רוצה משיח, אבל הם רוצים משיח על פי הציפייה שלהם, כזה שיכול להשמיד את הרומאים. לא משיח שמדבר על ישועת הרומאים.
הציפייה האנושית ממושיע היא ש’אנחנו בסדר וכל השאר לא, ולכן מחכים למשיח שיתקן את מי שלא בסדר’, ואז מגיע המשיח ומוכיח את כולם, גם את הכהנים, מה אתה מצפה שהתגובה האנושית שלהם תהיה?
[20/06/2023, 17:11:40] ~ Steven A.B: בתהילים מזמור ב’ מופיע בן האלוהים בתור דמות משיחית ייחודית – מלך שאלוהים נוסך על ציון הר קודשו. במשך הזמן אני מאמין שהרבנים שינו את הפרשנות שלהם אבל בתקופת בית שני המושג ‘בן האלוהים’ היה ייחודי למי שמגשים את הנבואה של תהילים מזמור ב’
[20/06/2023, 17:18:28] ~ Steven A.B: הסיבה העיקרית היא שהכהנים פחדו שישוע יעורר כאוס או אולי יכריז על מרד ברומא בהיותו משיח, אבל לא מצאו תואנה לצלוב אותו, ולכן רצו ממנו הודאה שהוא המשיח כדי לאשר את פעולתם.
אולי אני מקדים, אבל ההסבר הכי טוב לסיבה למסירתו של ישוע לצליבה בבשורה על פי יוחנן:
“47 כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: “מָה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! 48 אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֺּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ.” 49 קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, 50 אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֺּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ.”” (יוחנן יא)
[20/06/2023, 17:23:41] Itamar Ben David: כלומר היהודים בימי ישוע לדעתך באמת חשבו שרק במקדש אפשר להירפא? הם שכחו את שמות ט״ו: וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי *אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ*
[20/06/2023, 17:26:35] Itamar Ben David: יהודים מצפים שמשיח יגאל רק אותם? חס וחלילה: כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. צפניה ג
[20/06/2023, 17:27:05] Itamar Ben David: יהודים מאמינים שהמשיח גואל את כל האנושות לא רק את ישראל ישעיהו ב ועוד
[20/06/2023, 17:31:16] ~ Steven A.B: לא לא, לא אמרתי שהוא יגאל רק אותם, אלא שהם לא מבינים שהגאולה כרוכה בהכרה שגם הם חוטאים. שכן המשיח ישמיד את החוטאים מהארץ, הרי כתוב:
“לֹא־כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם־כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר־תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׃” (תהלים א 4)
המשיח יבוא וישפוט את הגויים, שבמקרה של תקופת ישוע, הרשעים האולטימטיביים הם הרומאים, אז היהודים אומרים: אנחנו בסדר, והמשיח יבוא לתקן (או להשמיד) אותם.
[20/06/2023, 17:31:37] Itamar Ben David: שגם שלמה נקרא בן אלוהים למיטב זכרוני.
[20/06/2023, 17:33:04] Itamar Ben David: או יפה אז הכהנים חוששים ממרד ברומא שיביא לשמד כמו שאחרי מרד בר כוכבא הרבנים חששו ממרד ברומא?
[20/06/2023, 17:36:59] Itamar Ben David: זה לא נשמע לי בכלל. כלומר אין לי ספק שהיהודים ראו הכיבוש הרומאי את שעבוד המלכויות ורצו להסירו ואני מניח שהדגש בימיהם היה על גאולה לאומית ולא פרטית. אבל אתה מדבר כאן על תשובה שגם העם צריך לעשות בימות המשיח, גם זה קיים בתנ״ך (מספד הדדרימון) אז ממה שיש להם לחשוש?
[20/06/2023, 17:37:16] ~ Steven A.B: אתה מתכוון לפסוקים:
“12 כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת־אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת־זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת־מַמְלַכְתֹּו׃ 13 הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתֹּו עַד־עֹולָם׃ 14 אֲנִי אֶהְיֶה־לֹּו לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתֹו וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם׃ 15 וְחַסְדִּי לֹא־יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ׃” (שמואל ב ז)
זה נכון, שלמה אכן היה ‘פרוטוטיפ’ של המשיח, צאצא של דויד המלך,בן האלוהים שבונה את ביתו. אבל עדיין בתהילים ב’ מדובר על אירוע אסכתולוגי שבו העמים שלא סרים למרותו של המשיח יוכו על ידי שבטו של המשיח. נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך – לנשק את הבן כי אם לא הוא יכעס.
ואז כתוב עליו – אשרי כל חוסי בו. האם אפשר להגיד ‘אשרי כל חוסי בו’ על שלמה המלך?
האם העמים אכן הוכו על ידי שבטו של שלמה?
[20/06/2023, 17:43:06] Itamar Ben David: לא חושב שיש ארמית בספר תהילים אבל אסתכל קצת על מפרשים. זה לא כל כך נשמע לי.
[20/06/2023, 17:59:37] Itamar Ben David: רש״י מביא את זה בקצרה ״בר לבב״ אבל עם מפרשים אחרים זה נראה לי קצת יותר הגיוני – *נשקו* מלשון נשק, כלומר היאזרו/הצטיידו/חמשו את עצמכם במה- בבר שזה טוהר לב/בר לבב וכן הלאה. וזה בתוך ההקשר של הפרק: עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה; וְגִילוּ, בִּרְעָדָה.
יב נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן-יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ– כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ:
אַשְׁרֵי, כָּל-חוֹסֵי בוֹ. בו הכוונה באלוהים לא במשיח/מלך וכן הלאה
[20/06/2023, 18:00:12] Itamar Ben David: אני לא חושב שיש ארמית בספר תהילים אז המילה בר כאן למיטב שיפוטי לא יכולה להיות בן. אשמח להערות ותיקונים
[20/06/2023, 18:01:14] Itamar Ben David: למי שקצת איבד את הקשר לפרק- אנחנו מנסים להבין את מהית החקירה של ישוע על ידי הכהנים ולמה בכלל מפריע לכהנים שמשיח שמביא למלחמה ברומא מפריע להם. משם הגענו לזה.
[20/06/2023, 18:02:01] ~ Shimon Zemer: איתמר… אתה לא עובד ????🤪🤪🤪🤪
קצת צפוף מדי
[20/06/2023, 18:43:11] ~ Steven A.B: רוב הפרשנים דווקא מפרשים כ”בן”. תבדוק למשל פירוש הרד”ק ואבן עזרא, גם הם אומרים שזה “בן”, אבן עזרא אומר – “נשקו בר” כנגד “על משיחו” בתחילת המזמור.
הבא ננתח את הטקסט וניראה מה יותר הגיוני:
יש לנו 3 דמויות במזמור: אלוהים, בנו/משיחו והגויים שמורדים בו. אבל הגיבור של המזמור הוא הבן. שים לב:
מה המטרה של הגויים? להלחם באלוהים ובמשיח שלו, מדוע? מפני שהם לא רוצים שהוא ישלוט עליהם. אז מה הם מנסים לעשות? זה אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יכולים יכולים להבין שיש לאלוהים איזשהי תוכנית שמטרתה היא לשלוט על כל הגויים והגויים מנסים להתנגד אליה. אז מה התוכנית בעצם?
אֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן, הַר־קָדְשִׁי
התוכנית היא לשים את המלך שלו הר ציון הר קודשו, למה? כי המלך צריך למלוך מהר ציון.
ואז המזמור מתמקד באותו בן, הבן הוא היורש לכן הוא מקבל את כל הסמכות על הארץ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי, וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ, אַפְסֵי־אָרֶץ׃”
וגם ניתנה לו הסמכות לשפוט את הגויים. המילה “תרועם” יש לה תרתי משמע – אתה תהיה הרועה שלהם בשבט ברזל אבל “תרועם” יכול גם להתפרש כלשבור ולהרוס.
אז יש לנו את הבן של אלוהים, שמקבל את כל הגויים כירושה ויש לו הסמכות לשפוט אותם.
דרך אגב, את מזמור ב’ אני קורא על הר הזיתים, כי ישוע יחזור מהר הזיתים אבל הוא ילך להר ציון להגשים את “ואני נסכתי את מלכי על ציון הר קודשי” ומשם יתחיל למלוך על העולם למשך אלף שנים. וזאת בדיוק מלחמת גוג ומגוג – שכל הגויים מתאספים להלחם במשיח שיחזור לירושלים (וכן, מורי דרך יקרים, תפסיקו להגיד שמלחמת ארמגדון תהיה במגידו, כי זה לא מה שכתוב, המלחמה תהיה בירושלים, אין דבר כזה מלחמת ארמגדון, יש מלחמת יום ה’ הגדול והנורא)

לי הפירוש של רש”י נשמע קצת מאולץ, למה המילה “בר” נמצאת לבד? אם פירוש אחר לבר זה “נקי” כמו שאתה אומר “בר לבב” אז בוא נתרגם – נשקו בר = הצטיידו בנקי…?

בכל מקרה, הפסוקים האלה מקשרים אותי לחזון של דניאל פרק ט’ (תרגום לעברית)
רוֹאֶה הָיִיתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת הַלַּיְלָה וְהִנֵּה עִם עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם כְּבֶן אָדָם בָּא הָיָה, וְעַד עַתִּיק הַיָּמִים הִגִּיעַ, וּלְפָנָיו הִקְרִיבוּהוּ.
וְלוֹ נִתַּן שִׁלְטוֹן וִיקָר וּמַלְכוּת, וְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹתוֹ יַעֲבֹדוּ, שִׁלְטוֹנוֹ שִׁלְטוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹר וּמַלְכוּתוֹ – אֲשֶׁר לֹא תִּשָּׁחֵת.
[20/06/2023, 19:09:28] ~ עופר מארצנו לעצמנו: לפי פרופסור קנוהל הרעיון המשיחי במיוחד זה הרואה בדמות אדם כבן אלוהים רחוקה והפוכה מתפיסת הכהונה לפיה אלוהים ואדם לא יכולים להיפגש. המשיח כגואל בא מאסכולת הנביאים ולמעשה מדובר בשתי תנועות רוחניות מנוגדות.
[20/06/2023, 19:12:17] ~ Albert: רק להבהרה בתקופת בית שני במיוחד לקראת חורבן בית המקדש השני, הכהנים לא היו בהכרח בני אהרון או משושלתו. רוב המעמדות הללו נקנו או מונו על פי גחמות בעלי השררה והשליטים…
מלבד זאת אחת הסיבות שידוע כעס עליהם שהכהנים עשו עסקים מפוקפקים בבית המקדש… כך שכדי להקריב קורבן, יש לרכוש את הקורבן מהם. ועדי לשלם להם יש צורך לשלם בשקל הקודש, ועדי להמיר לשקל הקודש היה צורך בחלפני כספים, שגבו מס לכהנים…
לעומתם הפרושים היו מקורבים לשלטון… על חשבון העם
[20/06/2023, 19:27:42] Itamar Ben David: זה כשאני עובד אחי. חחחחח
[20/06/2023, 19:37:29] Itamar Ben David: האמת שגם לי הפירוש של אבן עזרא הכי הסתדר! חחחח הצטיידו בטהרה (בר/ברי/ברור/בר לבב טהור לב). הנחת המוצא שלי, ואני חושב שאני מכיר את ספר תהילים די טוב, זה שאין ארמית בתהילים. בר זה בן בארמית לא בעברית. אבל אני פתוח להצעות
[20/06/2023, 19:38:49] Itamar Ben David: כך או כך, גם אם צריך לנשק את הבן או המלך- נפלא- זה חזון שאמור לקרות בימות המשיח, מה ששוב מראה, שישוע אולי היה ואולי לא היה אותו משיח. כלומר זה חוזר לדיון אחר שערכנו על בואו השני של המשיח ומקורותיו.
[20/06/2023, 19:47:39] Itamar Ben David: יפה עופר אז לכהנים לא מפריע שהוא משיח אלא שהוא בן האלוהים. אבל החקירה מתנהלת קצת אחרת. הם שואלים בפסוק 67 אם הוא המשיח, ורק בעקבות התבטאות שלו הם שואלים האם הוא בן האלוהים בפסוק 70. וכמובן שאדם לא יכול להעיד על עצמו עדות שמשמעותה הוצאה להורג. בקיצור כל העסק שם זה ברדק שחבל על הזמן.
[20/06/2023, 19:48:33] Itamar Ben David: חברים אנחנו מתכנסים לסיום, ייתכן ויהיה עיכוב הערב במסירת הפרק היומי. הארכה עד 8:15
[20/06/2023, 19:49:56] ~ אורן נפתלי: ‎~ אורן נפתלי left
[20/06/2023, 20:11:44] Itamar Ben David: יש את עניין הכהנים המתיוונים מנלאוס יאסין וכאלה, אבל בהמשך תחת המכבים והילך אני מעולם לא שמעתי טענה שהם לא היו כהנים מבית אהרון (אולי לא מבית יהוידע, זה כבר דיון אחר). לגבי הקורבנות והחלפנות – לכהנים עדיין יש אחריות לא להקריב קורבנות עם מום. האם יכלו לעשות זאת מבלי שיש להם שליטה ופיקוח על העדרים דמוקרטים במקדש? וואלה לא יודע. כנראה שלהתלונן על יוקר המחייה ידעו גם אז.