ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד

פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.

מרקוס – פרק ט'

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁיֵּשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה.” 2 אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; 3 בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים. 4 אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ. 5 הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: “רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת.” 6 הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֹד. 7 וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: “זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!” 8 וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.

9 כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים. 10 הֵם שָׂמוּ לִבָּם לַדָּבָר וְחָקְרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מַה פֵּרוּשׁ “לָקוּם מִן הַמֵּתִים.” 11 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?”

12 הֵשִׁיב לָהֶם: “אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא רִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל; וְאֵיךְ כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם שֶׁיִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִמְאֲסוּ בּוֹ? 13 בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אָכֵן בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם, כַּכָּתוּב עָלָיו.” 14 כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם. 15 כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֹד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. 16 שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?”

17 הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: “רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ. 18 בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ.”

19 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.” 20 הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף. 21 שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: “מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?”
הֵשִׁיב: “מִקַּטְנוּתוֹ, 22 וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ.”

23 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “‘אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!”

24 מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: “אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֹר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!”

25 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: “רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!”

26 הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֹד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת. 27 אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם. 28 כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: “מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?”

29 הֵשִׁיב לָהֶם: “הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה.” 30 יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁזֶּה יִוָּדַע לְאִישׁ, 31 שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: “בֶּן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְיַהַרְגוּהוּ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יָקוּם.” 32 אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ. 33 הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּכְשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מַה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?”

34 שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ בַּדֶּרֶךְ זֶה עִם זֶה – מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. 35 יָשַׁב וְקָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: “מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן יְהֵא אַחֲרוֹן לַכֹּל וּמְשָׁרֵת לַכֹּל.”

36 לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם: 37 “כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.” 38 אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: “רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ.”

39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת; 40 כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, אִתָּנוּ הוּא. 41 כָּל הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם מִשּׁוּם הֱיוֹתְכֶם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.” 42 “וְכָל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁתֻּנַּח אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לַיָּם. 43 אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּכְבֶּה. 45 וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים קִטֵּעַ מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם. 47 אִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לְמַלְכוּת אֱלֹהִים עִם עַיִן אַחַת מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם, 48 בְּמָקוֹם אֲשֶׁר תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה. 49 הֵן כָּל אֶחָד יֻמְלַח בָּאֵשׁ. 50 הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.”

[29/04/2023, 20:27:50] Itamar Ben David: *ט*
1 *הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁיֵּשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה.”*
2 *אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן.*
*הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם;*
3  *בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים.*
4  *אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ.*
5  *הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: “רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת.”*
6  *הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֹד.*
7  *וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: “זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!”*
8  *וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.*
[29/04/2023, 20:27:51] Itamar Ben David: 9  *כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.*
10  *הֵם שָׂמוּ לִבָּם לַדָּבָר וְחָקְרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מַה פֵּרוּשׁ “לָקוּם מִן הַמֵּתִים.”*
11  *שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?”*
12  *הֵשִׁיב לָהֶם: “אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא רִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל; וְאֵיךְ כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם שֶׁיִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִמְאֲסוּ בּוֹ?*
13  *בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אָכֵן בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם, כַּכָּתוּב עָלָיו.”*
[29/04/2023, 20:27:52] Itamar Ben David: 14  *כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם.*
15 * כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֹד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.*
16  *שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?”*
17  *הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: “רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ.*
18  *בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ.”*
19  *הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.”*
20  *הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף.*
21   *שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: “מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?”*
*הֵשִׁיב: “מִקַּטְנוּתוֹ,*
22  *וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ.”*
23  *אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “‘אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!”*
24  *מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: “אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֹר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!”*
25  *כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: “רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!”*
26  *הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֹד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת.*
27  *אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם*
[29/04/2023, 20:27:52] Itamar Ben David: 28  *כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: “מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?”*
29  *הֵשִׁיב לָהֶם: “הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה.”*
30  *יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁזֶּה יִוָּדַע לְאִישׁ,*
31  *שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: “בֶּן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְיַהַרְגוּהוּ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יָקוּם.”*
[29/04/2023, 20:27:53] Itamar Ben David: 32  *אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.*
33  *הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּכְשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מַה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?”*
34  *שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ בַּדֶּרֶךְ זֶה עִם זֶה – מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם.*
35  *יָשַׁב וְקָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: “מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן יְהֵא אַחֲרוֹן לַכֹּל וּמְשָׁרֵת לַכֹּל.”*
[29/04/2023, 20:27:54] Itamar Ben David: 36  *לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם:*
37   *”כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.”*
38 * אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: “רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ.”*
39  *אָמַר יֵשׁוּעַ: “אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת;*
40  *כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, אִתָּנוּ הוּא.*
41 *כָּל הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם מִשּׁוּם הֱיוֹתְכֶם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.”* 42  *”וְכָל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁתֻּנַּח אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לַיָּם.*
43  *אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּכְבֶּה.*
45  *וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים קִטֵּעַ מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם.*
47  *אִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לְמַלְכוּת אֱלֹהִים עִם עַיִן אַחַת מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם,*
48  *בְּמָקוֹם אֲשֶׁר תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה.*
49  *הֵן כָּל אֶחָד יֻמְלַח בָּאֵשׁ.*
50  *הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.”*
[29/04/2023, 20:28:05] Itamar Ben David: מרקוס פרק ט. שבוע טוב נתראה מחר.
[29/04/2023, 20:30:50] Itamar Ben David: ותודה לגבאי אבי פרידמן
[30/04/2023, 7:33:26] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[30/04/2023, 8:00:37] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מרקוס פרק ט. בנוהל הרגיל שעתיים של העלאת שאלות ותהיות מתוך הפרק ולאחר מכן דיון חופשי עד 8 בערב. יום טוב ושבוע טוב לכולם
[30/04/2023, 8:28:07] Itamar Ben David: האם פסוק 7 בעצם מממש את מה שהובטח בפסוק 1?
[30/04/2023, 8:28:37] Itamar Ben David: אף פעם לא הבנתי למה צריך 3 סוכות. למה לא סוכה אחת לישוע עם משה ואליהו
[30/04/2023, 8:29:44] Itamar Ben David: פסוק 10, למה הם מופתעים מהקונספט של לקום מן המתים? הרי הם לא צדוקים נגיד
[30/04/2023, 8:31:55] Itamar Ben David: לגבי פסוק 31, הכינוי בן האדם אינו ממש מתאים לישוע, כי הוא בן של אישה או בן של אלוהים. למה בעצם משתמשים בביטוי הזה?
[30/04/2023, 8:33:56] Itamar Ben David: פסוק 37 ישוע מעיד על עצמו שהוא זה לא מי ששלח אותו כלומר שהוא לא אלוהים. לא ככה? שאר הפסוק מאוד דומה למה שקורה בתנ״ך שם יש תביעה לצדק חברתי גם כן.
[30/04/2023, 8:37:10] Itamar Ben David: פסוקים 43-47 האם ישוע מדבר על תחיית מתים פיסית? כלומר חוזרים אל הגוף המת, ולכן אם חסר איבר- גם בתחייה יהיה חסר איבר? שמעתי איפשהו שבמיתולוגיה היוונית האמונה הייתה בתחיית מתים רוחנית כזו, כלומר לא חוזרים אל הגוף שנחשב נחות. מישהו יודע להרחיב על זה?
[30/04/2023, 8:38:19] Itamar Ben David: לגבי פסוק 49, כל הקורבנות במקדש הומלחו. אני תוהה אם זה קשור גם לתלמידיו שגם הם יומלחו בשני מובנים- ישמש קורבן על אמונתם ויקבלו ברית מלח כלומר ברית נצחית כמו דוד.
[30/04/2023, 9:58:15] ~ EliasElias: ‎~ EliasElias joined using this group’s invite link
[30/04/2023, 10:20:15] Shira Harpaz Pomeranz: תרחיב קצת כי לא הבנתי את ההערה.
[30/04/2023, 10:22:10] Itamar Ben David: מה זה כל אחד יומלח באש? לדעתי הכוונה זה- כל אחד מכם הוא קורבן שמצליחים לפני ששורפים על המזבח (כך מתבצעת העבודה במקדש- כל הקורבנות מומלחים, זה אגב למה טובלים לחם במלח בקידוש) אני מנסה להבין מה ישוע עושה עם זה בדיוק בטקסט הזה.
[30/04/2023, 11:46:21] ~ Avner Cohen: מה הכוונה – “אליהו צריך לבוא תחילה?”.

למה הם מתייחסים פה?
[30/04/2023, 11:48:18] ~ Jorge Cohen: יישוע המתואר בפסוקים 17 – 29 תוך סיפור המעשה על ריפויו של הילד אחוז הרוח הטמאה, הוא בעיני ישוע מאוד מאוד אנושי. כועס על תלמידיו וקורא להם דור חסר אמונה. הוא סובל ושואל עד מתי יצטרך לסבול זאת עוד. כאילו שהוא לא יודע, כמו אדם רגיל שאין לו יכולת לחזות את העתיד.

מוזר

התיאורים של הברית החדשה מרבים להסביר מציאות. כאן פונה אל ישוע אחד מההמון. אולי זה מראה כמה הייתה נפוצה התופעה של אחוזי שדים ורוחות טמאות.
גם כאן ישוע פונה אל האמונה שבלב של אותו אדם כמעין תנאי מקדים לתהליך הריפוי. הריפוי כאן היה מהיר מאוד. אבל הודגש לאחר מכן שוב מפי ישוע אל התלמידים שלו שהיה עליהם להתפלל כדי לגרש את הרוח הטמאה הזאת ולכן לא הצליחו כי לא עשו זאת.. שוב, הלב והאמונה במקום הראשון.

את ההמשך אני פחות מבין אבל עושה רושם שהתלמידים, נבחרים ככל שיהיו, לקחו את המקום הזה קצת רחוק מדי וישוע מנסה לגרום להם להוריד קצת את הרגל מהגז ולא להפריע למי שעושה מעשה טוב, בשם ישוע או שלא בשם ישוע. כך או כך מבטיח להם שהם ינצלו אבל כדאי להם להתנהג באמונה וברוח טובה אחרת החיים חסרי טעם… או מלח??? אז אולי אלוהים יקח בסוף את כל הנשמות אליו אחרי תהליך טיהור כזה או אחר שאין לאיש מאיתנו יכולת באמת לדעת כיצד הוא מרחש כי זה יקרה רק אחרי המוות. אבל נדמה לי שישוע נותן הוראות לחיים דווקא. שלא יהיו חסרי טעם.אז התהליך בחיי העולם הבא יהיה כנראה גם קשה יותר.

ובאמצע הפרק פתאום ההשתנות. אולי אחד המקומות המעטים בהם אני יכול לקרוא על אירוע “על טבעי”.

מה שבולט פעם נוספת זה הפחד שמניע את יעקב כיפא, כמו בהליכה על המים או כאשר התלמידים “פוחדים לשאול”.
ואיך לא, הרי שפחד מניע פחד נוסף, שנאה, אלימות, לא אמונה.

ישוע של הפרק הזה נראה לי אנושי מתמיד לפי הכתוב.

אשמח להערות, הארות ומני תוספות ופלפולים.
‎[30/04/2023, 12:44:37] ~ DO RO: ‎image omitted
[30/04/2023, 12:54:35] Itamar Ben David: אה כמובן. אז למה בפסוק 11 התלמידים מייחסים את זה לסופרים? הרי זה לא הסופרים זה הנביא בכבודו ובעצמו מדבר על זה? אם אליהו בא ומשיב לב אבות על בנים, זה סותר את המתחים המשפחתיים שישוע אומר שצפויים לקרות. לא מסתדר לי
[30/04/2023, 19:25:41] Itamar Ben David: או שכולם עובדים או שכולם עייפים או שגם וגם חחחחח רק בריאות חברים. חצי שעה לסיום.
[30/04/2023, 19:52:32] Doron Jamchi: לדעתי כן. וגם מבין שלושת התלמידים שהוא לקח עמו להר, יוחנן גם ראה בחזון את ביאתו של ישוע ואת המלכות (חזון יוחנן/ספר ההתגלות בסוף הברית החדשה)
[30/04/2023, 19:54:44] Doron Jamchi: אני מניח שאם הם רואים את ישוע כמשיח, הם שואלים את עצמם מה קרה לאליהו, ולמה הוא לא בא. אז אולי השאלה הזו היא דווקא ממקום שלישוע יש פרשנות אחרת לנבואה.
[30/04/2023, 19:57:15] Itamar Ben David: אם הם וישוע מזהים את יוחנן כאליהו אז ישוע הוא משיח רק שהוא לא בדיוק עונה לטקסט במלאכי. בלשון המעטה. איזו פרשנות יש לו- הוא סותר את דברים הנביא מלאכי. במקום שלום במשפחות מלחמה במשפחות.
[30/04/2023, 19:59:59] Doron Jamchi: למה סותר? אם אליהו (או יוחנן) צריך להשיב לב אבות על בנים, זה לא אומר שישוע צריך גם.
[30/04/2023, 20:05:45] Itamar Ben David: ויוחנן עשה את זה? כלומר מלאכי אומר שאליה הנביא (לא כתוב אליהו בתכלס) יגיע כדי לעורר תנועת תשובה ושלום בין בנים ואבותיהם לפי יום הדין. אז אני תוהה אם יוחנן עשה את זה, כדי למלט כמה שיותר אנשים מאימת יום הדין.
[30/04/2023, 20:07:58] Itamar Ben David: לאחר מכן אם ישוע אכן לא צריך לעורר תשובה, או להביא לשלום בין אבות ובנים, איפה הדין ״והכיתי את הארץ חרם״ ״היום בא בוער כתנור״ וכן הלאה. גם את זה אני לא מוצא
[30/04/2023, 20:08:24] Itamar Ben David: ניתן עוד רבע שעה הארכה ואז את הפרק הבא. מחילה
[30/04/2023, 20:15:56] Doron Jamchi: לדעתי הנבואות הן בבואה של רצף ארועים של התזמון האלוהי, אבל לאו דווקא של ההתממשות בפועל. יוחנן היה הדמות המייצגת של המכין את הדרך לישוע (הנני שולח מלאכי לפניך), והוא מזוהה יחד עם הדמות של אליהו שהגיע לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא. בנבואה יש רצף. ישוע רומז שיש פער ושבפער הזה צריכות להתממש הנבואות על סבל המשיח ורק לאחר מכן יבואו הנבואות על כבוד המשיח.
[30/04/2023, 20:17:05] Doron Jamchi: ויוחנן כן הכריז טבילה של תשובה וקרא לאנשים להיות מוכנים ליום הדין. הוא אמר שאחריו יבוא הגדול ממנו שבידו קלשון המזרה להפריד בין המוץ ובין התבן.
[30/04/2023, 20:17:49] ~ DO RO: בהחלט- וישוע אומר זאת מפורשות לתלמידיו במתי 17: 11 השיב ישוע ואמר: “אליהו אמנם יבוא וישיב את הכל, 12 אבל אומר אני לכם שאליהו כבר בא ולא הכירוהו אלא עשו בו כרצונם; כך גם בן-האדם עתיד לסבל מידם.”

13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם.
[30/04/2023, 20:19:12] ~ DO RO: אליהו של מלאכי פרק 4 מרמז על בואו השני של ישוע – זה שבקץ הימים.
[30/04/2023, 20:24:49] ~ DO RO: שלושת התלמידים שליוו את ישוע במסעות רבים, הם העדים היחידם להצצה החד פעמית הזאת למלכות שמיים – ארוע הטרנספיגורציה של ישו , שינוי הדמות, גבוה על ההר בנדבך עליון , בנוכחות על טבעית של אליה שלא מת אף פעם כי עלה בסערה השמייה ובנוכחות משה שאף הוא זכה להתגלות אלוהים , פניו קרנו וכו – כאשר קול אלוהים מתוך הענן (שוב מזכיר את משה) מאשש בפעם השניה (הראשונה היתה בעת טבילתו של ישוע שזהו בנו ) – כל תלמידיו האחרים יחזו בתהילתו בטבעו האלוהי רק אחרי תחייתו
[30/04/2023, 20:32:19] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[30/04/2023, 20:29:15] Itamar Ben David: כולל עניין לב אבות על בנים?
[30/04/2023, 20:29:25] Itamar Ben David: פער של אלפיים שנה?
[30/04/2023, 20:31:27] Itamar Ben David: אני מניח שאת מדברת על מלאכי ד בפסוקים הראשונים. תודה אתעמק
[30/04/2023, 20:32:10] Itamar Ben David: תודה נסיים להיום

ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד

פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.

מרקוס – פרק ט

הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁיֵּשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה.” 2 אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; 3 בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים. 4 אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ. 5 הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: “רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת.” 6 הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֹד. 7 וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: “זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!” 8 וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.

9 כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים. 10 הֵם שָׂמוּ לִבָּם לַדָּבָר וְחָקְרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מַה פֵּרוּשׁ “לָקוּם מִן הַמֵּתִים.” 11 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?”

12 הֵשִׁיב לָהֶם: “אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא רִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל; וְאֵיךְ כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם שֶׁיִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִמְאֲסוּ בּוֹ? 13 בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אָכֵן בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם, כַּכָּתוּב עָלָיו.” 14 כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם. 15 כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֹד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם. 16 שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?”

17 הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: “רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ. 18 בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ.”

19 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.” 20 הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף. 21 שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: “מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?”
הֵשִׁיב: “מִקַּטְנוּתוֹ, 22 וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ.”

23 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “‘אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!”

24 מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: “אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֹר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!”

25 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: “רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!”

26 הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֹד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת. 27 אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם. 28 כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: “מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?”

29 הֵשִׁיב לָהֶם: “הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה.” 30 יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁזֶּה יִוָּדַע לְאִישׁ, 31 שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: “בֶּן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְיַהַרְגוּהוּ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יָקוּם.” 32 אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ. 33 הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּכְשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מַה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?”

34 שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ בַּדֶּרֶךְ זֶה עִם זֶה – מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. 35 יָשַׁב וְקָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: “מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן יְהֵא אַחֲרוֹן לַכֹּל וּמְשָׁרֵת לַכֹּל.”

36 לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם: 37 “כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.” 38 אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: “רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ.”

39 אָמַר יֵשׁוּעַ: “אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת; 40 כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, אִתָּנוּ הוּא. 41 כָּל הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם מִשּׁוּם הֱיוֹתְכֶם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.” 42 “וְכָל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁתֻּנַּח אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לַיָּם. 43 אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּכְבֶּה. 45 וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים קִטֵּעַ מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם. 47 אִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לְמַלְכוּת אֱלֹהִים עִם עַיִן אַחַת מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם, 48 בְּמָקוֹם אֲשֶׁר תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה. 49 הֵן כָּל אֶחָד יֻמְלַח בָּאֵשׁ. 50 הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.”

[29/04/2023, 20:27:50] Itamar Ben David: *ט*
1 *הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁיֵּשׁ מִן הָעוֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא יִטְעֲמוּ מָוֶת עַד כִּי יִרְאוּ אֶת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים בָּאָה בִּגְבוּרָה.”*
2 *אַחֲרֵי שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן.*
*הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם;*
3  *בְּגָדָיו הִבְרִיקוּ וְהִלְבִּינוּ עַד מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ אֵין כּוֹבֵס עֲלֵי אֲדָמוֹת יָכוֹל לְהַלְבִּין בְּגָדִים.*
4  *אָז נִרְאוּ אֲלֵיהֶם אֵלִיָּהוּ וּמֹשֶׁה וְהֵם מְדַבְּרִים עִם יֵשׁוּעַ.*
5  *הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: “רַבִּי, טוֹב שֶׁאָנוּ כָּאן. נַעֲשֶׂה נָא שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת; לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת.”*
6  *הוּא לֹא יָדַע מַה לּוֹמַר, שֶׁכֵּן הוּא וַחֲבֵרָיו פָּחֲדוּ מְאֹד.*
7  *וְהִנֵּה הוֹפִיעַ עָנָן וְסָכַךְ עֲלֵיהֶם. יָצָא קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן: “זֶה בְּנִי אֲהוּבִי; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן!”*
8  *וּפִתְאוֹם, בְּהִסְתַּכְּלָם סָבִיב, לֹא רָאוּ עוֹד אִישׁ אִתָּם מִלְּבַד יֵשׁוּעַ.*
[29/04/2023, 20:27:51] Itamar Ben David: 9  *כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הָהָר צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַגִּידוּ לְאִישׁ מַה שֶּׁרָאוּ עַד אֲשֶׁר יָקוּם בֶּן־הָאָדָם מִן הַמֵּתִים.*
10  *הֵם שָׂמוּ לִבָּם לַדָּבָר וְחָקְרוּ בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם מַה פֵּרוּשׁ “לָקוּם מִן הַמֵּתִים.”*
11  *שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “מַדּוּעַ אוֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ צָרִיךְ לָבוֹא תְּחִלָּה?”*
12  *הֵשִׁיב לָהֶם: “אֵלִיָּהוּ אָמְנָם יָבוֹא רִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת הַכֹּל; וְאֵיךְ כָּתוּב עַל בֶּן־הָאָדָם שֶׁיִסְבֹּל הַרְבֵּה וְיִמְאֲסוּ בּוֹ?*
13  *בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אָכֵן בָּא אֵלִיָּהוּ וְעָשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנָם, כַּכָּתוּב עָלָיו.”*
[29/04/2023, 20:27:52] Itamar Ben David: 14  *כַּאֲשֶׁר הֵם בָּאוּ אֶל הַתַּלְמִידִים רָאוּ עַם רַב סָבִיב לָהֶם וְסוֹפְרִים מִתְוַכְּחִים אִתָּם.*
15 * כָּל הֶהָמוֹן, בָּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, תָּמְהוּ מְאֹד וְרָצוּ אֵלָיו וּבֵרְכוּהוּ בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.*
16  *שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מָה אַתֶּם מִתְוַכְּחִים אִתָּם?”*
17  *הֵשִׁיב לוֹ אֶחָד מִן הֶהָמוֹן: “רַבִּי, הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אֶת בְּנִי אֲשֶׁר רוּחַ אִלֶּמֶת בְּקִרְבּוֹ.*
18  *בְּכָל מָקוֹם הָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמַפִּילָה אוֹתוֹ, וְהוּא מַעֲלֶה קֶצֶף, חוֹרֵק שִׁנָּיו וְגוּפוֹ מִתְקַשֶּׁה. אָמַרְתִּי לְתַלְמִידֶיךָ שֶׁיְּגָרְשׁוּ אוֹתָהּ, אַךְ הֵם לֹא יָכְלוּ.”*
19  *הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי דּוֹר חֲסַר אֱמוּנָה, עַד מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם? עַד מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם? הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי.”*
20  *הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. רָאֲתָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ וּמִיָּד זִעְזְעָה אֶת הַיֶּלֶד. הוּא נָפַל אַרְצָה מִתְגּוֹלֵל וּמַעֲלֶה קֶצֶף.*
21   *שָׁאַל יֵשׁוּעַ אֶת אָבִיו: “מִמָּתַי זֶה קוֹרֶה לוֹ?”*
*הֵשִׁיב: “מִקַּטְנוּתוֹ,*
22  *וּפְעָמִים רַבּוֹת גַּם הִפִּילָה אוֹתוֹ עַל אֵשׁ וּלְתוֹךְ מַיִם כְּדֵי לְהָמִית אוֹתוֹ. אֲבָל אִם אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וַעֲזֹר לָנוּ.”*
23  *אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “‘אִם אַתָּה יָכוֹל’?! הַכֹּל אֶפְשָׁרִי לַמַּאֲמִין!”*
24  *מִיָּד צָעַק אֲבִי הַיֶּלֶד וְאָמַר: “אֲנִי מַאֲמִין, עֲזֹר נָא לִי בְּחֶסְרוֹן אֱמוּנָתִי!”*
25  *כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רָצִים וּמִתְקַבְּצִים, גָּעַר בָּרוּחַ הַטְּמֵאָה וְאָמַר לָהּ: “רוּחַ אִלֶּמֶת וְחֵרֶשֶׁת, אֲנִי מְצַוֵּךְ, צְאִי מִמֶּנּוּ וְאַל תִּכָּנְסִי בּוֹ עוֹד!”*
26  *הִיא צָעֲקָה, זִעְזְעָה אוֹתוֹ מְאֹד וְיָצְאָה. הוּא הָיָה כְּמֵת וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵת.*
27  *אָחַז יֵשׁוּעַ בְּיָדוֹ, הֵקִים אוֹתוֹ וְהוּא קָם*
[29/04/2023, 20:27:52] Itamar Ben David: 28  *כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ הַבַּיְתָה שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו בִּיחִידוּת: “מַדּוּעַ לֹא יָכֹלְנוּ אֲנַחְנוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ?”*
29  *הֵשִׁיב לָהֶם: “הַמִּין הַזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת אֶלָּא בִּתְפִלָּה.”*
30  *יָצְאוּ מִשָּׁם וְעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַגָּלִיל. הוּא לֹא רָצָה שֶׁזֶּה יִוָּדַע לְאִישׁ,*
31  *שֶׁכֵּן לִמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם: “בֶּן־הָאָדָם יִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים וְיַהַרְגוּהוּ, וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים אַחֲרֵי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יָקוּם.”*
[29/04/2023, 20:27:53] Itamar Ben David: 32  *אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וּפָחֲדוּ לִשְׁאֹל אוֹתוֹ.*
33  *הֵם בָּאוּ לִכְפַר נַחוּם, וּכְשֶׁהָיוּ בַּבַּיִת שָׁאַל אוֹתָם: “עַל מַה הִתְוַכַּחְתֶּם בַּדֶּרֶךְ?”*
34  *שָׁתְקוּ וְלֹא עָנוּ, שֶׁכֵּן הִתְוַכְּחוּ בַּדֶּרֶךְ זֶה עִם זֶה – מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם.*
35  *יָשַׁב וְקָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְאָמַר לָהֶם: “מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת רִאשׁוֹן יְהֵא אַחֲרוֹן לַכֹּל וּמְשָׁרֵת לַכֹּל.”*
[29/04/2023, 20:27:54] Itamar Ben David: 36  *לָקַח יֶלֶד וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם:*
37   *”כָּל הַמְקַבֵּל יֶלֶד אֶחָד כָּזֶה בִּשְׁמִי, אוֹתִי הוּא מְקַבֵּל; וְהַמְקַבֵּל אוֹתִי אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתִי אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.”*
38 * אָמַר לוֹ יוֹחָנָן: “רַבִּי, רָאִינוּ אִישׁ מְגָרֵשׁ שֵׁדִים בְּשִׁמְךָ שֶׁאֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ וּמָנַעְנוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵינוּ.”*
39  *אָמַר יֵשׁוּעַ: “אַל תִּמְנְעוּ בַּעֲדוֹ, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גְּבוּרָה בִּשְׁמִי וּמִיָּד יוּכַל לְדַבֵּר עָלַי רָעוֹת;*
40  *כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ נֶגְדֵּנוּ, אִתָּנוּ הוּא.*
41 *כָּל הַמַּשְׁקֶה אֶתְכֶם כּוֹס מַיִם מִשּׁוּם הֱיוֹתְכֶם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ, אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁלֹּא יֹאבַד שְׂכָרוֹ.”* 42  *”וְכָל הַמַּכְשִׁיל אֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה הַמַּאֲמִינִים, מוּטָב לוֹ שֶׁתֻּנַּח אֶבֶן רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ וְיֻשְׁלַךְ לַיָּם.*
43  *אִם יָדְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים גִּדֵּם מֵאֲשֶׁר לָבוֹא עִם שְׁתֵּי יָדַיִם לְגֵיהִנּוֹם, אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִּכְבֶּה.*
45  *וְאִם רַגְלְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, קַצֵּץ אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לַחַיִּים קִטֵּעַ מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם.*
47  *אִם עֵינְךָ תַּכְשִׁיל אוֹתְךָ, עֲקֹר אוֹתָהּ. מוּטָב לְךָ לָבוֹא לְמַלְכוּת אֱלֹהִים עִם עַיִן אַחַת מֵאֲשֶׁר לִִהְיוֹת מֻשְׁלָךְ לְגֵיהִנּוֹם עִם שְׁתֵּי עֵינַיִם,*
48  *בְּמָקוֹם אֲשֶׁר תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה.*
49  *הֵן כָּל אֶחָד יֻמְלַח בָּאֵשׁ.*
50  *הַמֶּלַח טוֹב הוּא, אַךְ אִם תֹּאבַד לוֹ מְלִיחוּתוֹ, כֵּיצַד תָּשִׁיבוּ לוֹ אֶת טַעֲמוֹ? יְהֵא מֶלַח בְּקִרְבְּכֶם וִהְיוּ בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה.”*
[29/04/2023, 20:28:05] Itamar Ben David: מרקוס פרק ט. שבוע טוב נתראה מחר.
[29/04/2023, 20:30:50] Itamar Ben David: ותודה לגבאי אבי פרידמן
[30/04/2023, 7:33:26] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[30/04/2023, 8:00:37] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מרקוס פרק ט. בנוהל הרגיל שעתיים של העלאת שאלות ותהיות מתוך הפרק ולאחר מכן דיון חופשי עד 8 בערב. יום טוב ושבוע טוב לכולם
[30/04/2023, 8:28:07] Itamar Ben David: האם פסוק 7 בעצם מממש את מה שהובטח בפסוק 1?
[30/04/2023, 8:28:37] Itamar Ben David: אף פעם לא הבנתי למה צריך 3 סוכות. למה לא סוכה אחת לישוע עם משה ואליהו
[30/04/2023, 8:29:44] Itamar Ben David: פסוק 10, למה הם מופתעים מהקונספט של לקום מן המתים? הרי הם לא צדוקים נגיד
[30/04/2023, 8:31:55] Itamar Ben David: לגבי פסוק 31, הכינוי בן האדם אינו ממש מתאים לישוע, כי הוא בן של אישה או בן של אלוהים. למה בעצם משתמשים בביטוי הזה?
[30/04/2023, 8:33:56] Itamar Ben David: פסוק 37 ישוע מעיד על עצמו שהוא זה לא מי ששלח אותו כלומר שהוא לא אלוהים. לא ככה? שאר הפסוק מאוד דומה למה שקורה בתנ״ך שם יש תביעה לצדק חברתי גם כן.
[30/04/2023, 8:37:10] Itamar Ben David: פסוקים 43-47 האם ישוע מדבר על תחיית מתים פיסית? כלומר חוזרים אל הגוף המת, ולכן אם חסר איבר- גם בתחייה יהיה חסר איבר? שמעתי איפשהו שבמיתולוגיה היוונית האמונה הייתה בתחיית מתים רוחנית כזו, כלומר לא חוזרים אל הגוף שנחשב נחות. מישהו יודע להרחיב על זה?
[30/04/2023, 8:38:19] Itamar Ben David: לגבי פסוק 49, כל הקורבנות במקדש הומלחו. אני תוהה אם זה קשור גם לתלמידיו שגם הם יומלחו בשני מובנים- ישמש קורבן על אמונתם ויקבלו ברית מלח כלומר ברית נצחית כמו דוד.
[30/04/2023, 9:58:15] ~ EliasElias: ‎~ EliasElias joined using this group’s invite link
[30/04/2023, 10:20:15] Shira Harpaz Pomeranz: תרחיב קצת כי לא הבנתי את ההערה.
[30/04/2023, 10:22:10] Itamar Ben David: מה זה כל אחד יומלח באש? לדעתי הכוונה זה- כל אחד מכם הוא קורבן שמצליחים לפני ששורפים על המזבח (כך מתבצעת העבודה במקדש- כל הקורבנות מומלחים, זה אגב למה טובלים לחם במלח בקידוש) אני מנסה להבין מה ישוע עושה עם זה בדיוק בטקסט הזה.
[30/04/2023, 11:46:21] ~ Avner Cohen: מה הכוונה – “אליהו צריך לבוא תחילה?”.

למה הם מתייחסים פה?
[30/04/2023, 11:48:18] ~ Jorge Cohen: יישוע המתואר בפסוקים 17 – 29 תוך סיפור המעשה על ריפויו של הילד אחוז הרוח הטמאה, הוא בעיני ישוע מאוד מאוד אנושי. כועס על תלמידיו וקורא להם דור חסר אמונה. הוא סובל ושואל עד מתי יצטרך לסבול זאת עוד. כאילו שהוא לא יודע, כמו אדם רגיל שאין לו יכולת לחזות את העתיד.

מוזר

התיאורים של הברית החדשה מרבים להסביר מציאות. כאן פונה אל ישוע אחד מההמון. אולי זה מראה כמה הייתה נפוצה התופעה של אחוזי שדים ורוחות טמאות.
גם כאן ישוע פונה אל האמונה שבלב של אותו אדם כמעין תנאי מקדים לתהליך הריפוי. הריפוי כאן היה מהיר מאוד. אבל הודגש לאחר מכן שוב מפי ישוע אל התלמידים שלו שהיה עליהם להתפלל כדי לגרש את הרוח הטמאה הזאת ולכן לא הצליחו כי לא עשו זאת.. שוב, הלב והאמונה במקום הראשון.

את ההמשך אני פחות מבין אבל עושה רושם שהתלמידים, נבחרים ככל שיהיו, לקחו את המקום הזה קצת רחוק מדי וישוע מנסה לגרום להם להוריד קצת את הרגל מהגז ולא להפריע למי שעושה מעשה טוב, בשם ישוע או שלא בשם ישוע. כך או כך מבטיח להם שהם ינצלו אבל כדאי להם להתנהג באמונה וברוח טובה אחרת החיים חסרי טעם… או מלח??? אז אולי אלוהים יקח בסוף את כל הנשמות אליו אחרי תהליך טיהור כזה או אחר שאין לאיש מאיתנו יכולת באמת לדעת כיצד הוא מרחש כי זה יקרה רק אחרי המוות. אבל נדמה לי שישוע נותן הוראות לחיים דווקא. שלא יהיו חסרי טעם.אז התהליך בחיי העולם הבא יהיה כנראה גם קשה יותר.

ובאמצע הפרק פתאום ההשתנות. אולי אחד המקומות המעטים בהם אני יכול לקרוא על אירוע “על טבעי”.

מה שבולט פעם נוספת זה הפחד שמניע את יעקב כיפא, כמו בהליכה על המים או כאשר התלמידים “פוחדים לשאול”.
ואיך לא, הרי שפחד מניע פחד נוסף, שנאה, אלימות, לא אמונה.

ישוע של הפרק הזה נראה לי אנושי מתמיד לפי הכתוב.

אשמח להערות, הארות ומני תוספות ופלפולים.
‎[30/04/2023, 12:44:37] ~ DO RO: ‎image omitted
[30/04/2023, 12:54:35] Itamar Ben David: אה כמובן. אז למה בפסוק 11 התלמידים מייחסים את זה לסופרים? הרי זה לא הסופרים זה הנביא בכבודו ובעצמו מדבר על זה? אם אליהו בא ומשיב לב אבות על בנים, זה סותר את המתחים המשפחתיים שישוע אומר שצפויים לקרות. לא מסתדר לי
[30/04/2023, 19:25:41] Itamar Ben David: או שכולם עובדים או שכולם עייפים או שגם וגם חחחחח רק בריאות חברים. חצי שעה לסיום.
[30/04/2023, 19:52:32] Doron Jamchi: לדעתי כן. וגם מבין שלושת התלמידים שהוא לקח עמו להר, יוחנן גם ראה בחזון את ביאתו של ישוע ואת המלכות (חזון יוחנן/ספר ההתגלות בסוף הברית החדשה)
[30/04/2023, 19:54:44] Doron Jamchi: אני מניח שאם הם רואים את ישוע כמשיח, הם שואלים את עצמם מה קרה לאליהו, ולמה הוא לא בא. אז אולי השאלה הזו היא דווקא ממקום שלישוע יש פרשנות אחרת לנבואה.
[30/04/2023, 19:57:15] Itamar Ben David: אם הם וישוע מזהים את יוחנן כאליהו אז ישוע הוא משיח רק שהוא לא בדיוק עונה לטקסט במלאכי. בלשון המעטה. איזו פרשנות יש לו- הוא סותר את דברים הנביא מלאכי. במקום שלום במשפחות מלחמה במשפחות.
[30/04/2023, 19:59:59] Doron Jamchi: למה סותר? אם אליהו (או יוחנן) צריך להשיב לב אבות על בנים, זה לא אומר שישוע צריך גם.
[30/04/2023, 20:05:45] Itamar Ben David: ויוחנן עשה את זה? כלומר מלאכי אומר שאליה הנביא (לא כתוב אליהו בתכלס) יגיע כדי לעורר תנועת תשובה ושלום בין בנים ואבותיהם לפי יום הדין. אז אני תוהה אם יוחנן עשה את זה, כדי למלט כמה שיותר אנשים מאימת יום הדין.
[30/04/2023, 20:07:58] Itamar Ben David: לאחר מכן אם ישוע אכן לא צריך לעורר תשובה, או להביא לשלום בין אבות ובנים, איפה הדין ״והכיתי את הארץ חרם״ ״היום בא בוער כתנור״ וכן הלאה. גם את זה אני לא מוצא
[30/04/2023, 20:08:24] Itamar Ben David: ניתן עוד רבע שעה הארכה ואז את הפרק הבא. מחילה
[30/04/2023, 20:15:56] Doron Jamchi: לדעתי הנבואות הן בבואה של רצף ארועים של התזמון האלוהי, אבל לאו דווקא של ההתממשות בפועל. יוחנן היה הדמות המייצגת של המכין את הדרך לישוע (הנני שולח מלאכי לפניך), והוא מזוהה יחד עם הדמות של אליהו שהגיע לפני בוא יום ה’ הגדול והנורא. בנבואה יש רצף. ישוע רומז שיש פער ושבפער הזה צריכות להתממש הנבואות על סבל המשיח ורק לאחר מכן יבואו הנבואות על כבוד המשיח.
[30/04/2023, 20:17:05] Doron Jamchi: ויוחנן כן הכריז טבילה של תשובה וקרא לאנשים להיות מוכנים ליום הדין. הוא אמר שאחריו יבוא הגדול ממנו שבידו קלשון המזרה להפריד בין המוץ ובין התבן.
[30/04/2023, 20:17:49] ~ DO RO: בהחלט- וישוע אומר זאת מפורשות לתלמידיו במתי 17: 11 השיב ישוע ואמר: “אליהו אמנם יבוא וישיב את הכל, 12 אבל אומר אני לכם שאליהו כבר בא ולא הכירוהו אלא עשו בו כרצונם; כך גם בן-האדם עתיד לסבל מידם.”

13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם.
[30/04/2023, 20:19:12] ~ DO RO: אליהו של מלאכי פרק 4 מרמז על בואו השני של ישוע – זה שבקץ הימים.
[30/04/2023, 20:24:49] ~ DO RO: שלושת התלמידים שליוו את ישוע במסעות רבים, הם העדים היחידם להצצה החד פעמית הזאת למלכות שמיים – ארוע הטרנספיגורציה של ישו , שינוי הדמות, גבוה על ההר בנדבך עליון , בנוכחות על טבעית של אליה שלא מת אף פעם כי עלה בסערה השמייה ובנוכחות משה שאף הוא זכה להתגלות אלוהים , פניו קרנו וכו – כאשר קול אלוהים מתוך הענן (שוב מזכיר את משה) מאשש בפעם השניה (הראשונה היתה בעת טבילתו של ישוע שזהו בנו ) – כל תלמידיו האחרים יחזו בתהילתו בטבעו האלוהי רק אחרי תחייתו
[30/04/2023, 20:32:19] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[30/04/2023, 20:29:15] Itamar Ben David: כולל עניין לב אבות על בנים?
[30/04/2023, 20:29:25] Itamar Ben David: פער של אלפיים שנה?
[30/04/2023, 20:31:27] Itamar Ben David: אני מניח שאת מדברת על מלאכי ד בפסוקים הראשונים. תודה אתעמק
[30/04/2023, 20:32:10] Itamar Ben David: תודה נסיים להיום

תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים.

דיווח תקלה באתר