“הִשָּׁמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם; אִם תַּעֲשׂוּ כֵן, אֵין לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 2 לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂי חֶסֶד אַל תַּשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 3 וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂה חֶסֶד אַל תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יְמִינְךָ, 4 לְמַעַן יִהְיוּ חֲסָדֶיךָ בַּסֵּתֶר וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ.”

5 “כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל תִּהְיוּ כַּצְּבוּעִים, הָאוֹהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 6 וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל הִכָּנֵס לְחַדְרְךָ, סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, ואָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ.

7 כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים הִמָּנְעוּ מִלְּגַבֵּב מִלִּים כַּגּוֹיִים, הַחוֹשְׁבִים שֶׁבְּרֹב דִּבּוּרָם יִשָּׁמְעוּ. 8 אַל תִּהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם, כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֶת צָרְכֵיכֶם בְּטֶרֶם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ. 9 לָכֵן כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם:
‘אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,

10 תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ
כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ.

11 אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם,

12 וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים
גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ.

13 וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי אִם חַלְּצֵנוּ מִן הָרָע.’

14 כִּי אִם תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חַטֹּאתֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם. 15 וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חַטֹּאתֵיכֶם.”

16 “כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים אַל תְּהַלְּכוּ קוֹדְרִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים, הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 17 וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּצוּם מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ, 18 כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא יִגְמֹל לְךָ.”

19 “אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְהַגַּנָּבִים חוֹפְרִים וְגוֹנְבִים. 20 אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר עָשׁ וַחֲלוּדָה לֹא יַשְׁחִיתוּ וְגַנָּבִים לֹא יַחְפְּרוּ וְלֹא יִגְנְבוּ; 21 כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹצָרְךָ נִמְצָא, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ.”

22 “מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. לְפִיכָךְ אִם עֵינְךָ טוֹבָה כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר. 23 אַךְ אִם עֵינְךָ רָעָה כָּל גּוּפְךָ יֶחְשַׁךְ; וְאִם יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, מָה רַב הַחֹשֶׁךְ!”

24 “אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.”

25 “לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם – מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם – מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ. 26 הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם. 27 וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?

28 וְלָמָּה אַתֶּם דּוֹאֲגִים לַלְּבוּשׁ? הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָֹדֶה וּרְאוּ אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים: אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים. 29 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁגַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם. 30 וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! 31 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ? 32 הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה. 33 אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם. 34 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.”

[05/03/2023, 7:59:55] Itamar Ben David: בוקר חדש שבוע חדש ברית חדשה!
[05/03/2023, 8:00:16] Itamar Ben David: לא לשכוח למלא את הסקר!
[05/03/2023, 8:00:21] Itamar Ben David: *תוצאות ראשוניות מהסקר* נודה לכל מי שמילא את הסקר עד כה (98 חברים) ונשמח לקבל עוד תגובות מחברים נוספים, יש לכם זמן עד 8 בערב. הנתונים הראשוניים מאוד מעניינים ויש הערות מצוינות שנשתדל להטמיע בימים הקרובים לשיפור התנהלות הקבוצה. רוב חברי הקבוצה מרוצים ממנה, רוב החברים קראו הן את הפרקים והן את רוב הדיון בצ׳אט, רוב חברי הקבוצה מרוצים משעות הפעילות הקיימות, רק 2% ציינו שהתוכן בקבוצה לא חידש להם משהו, חברים רבים ביקשו: להיצמד לפרק ולא להתפזר, לחסוך במלל, להציג טיעונים מבוססים/מחוברים לטקסט, רוב החברים עדיפים לא לקרוא יותר מפרק ביום. שני שליש מהחברים גברים, יותר מ 80% מהחברים יהודים, כ 80% אקדמאים. תוצאות מלאות – בהמשך.
[05/03/2023, 8:00:36] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ו*

ו “*הִשָּׁמְרוּ מִלַּעֲשׂוֹת אֶת צִדְקַתְכֶם לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם מִתּוֹךְ כַּוָּנָה שֶׁיִּרְאוּ אֶתְכֶם; אִם תַּעֲשׂוּ כֵן, אֵין לָכֶם שָׂכָר אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 2 לָכֵן בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂי חֶסֶד אַל תַּשְׁמִיעַ קוֹל תְּרוּעָה לְפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים הַצְּבוּעִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וּבָרְחוֹבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתָם הַבְּרִיּוֹת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 3 וְאַתָּה בַּעֲשׂוֹתְךָ מַעֲשֵׂה חֶסֶד אַל תֵּדַע שְׂמֹאלְךָ אֶת אֲשֶׁר עוֹשָׂה יְמִינְךָ, 4 לְמַעַן יִהְיוּ חֲסָדֶיךָ בַּסֵּתֶר וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ.”*

*5 “כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל תִּהְיוּ כַּצְּבוּעִים, הָאוֹהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת וּבְפִנּוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת לְמַעַן יֵרָאוּ לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 6 וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל הִכָּנֵס לְחַדְרְךָ, סְגֹר אֶת הַדֶּלֶת בַּעַדְךָ וְהִתְפַּלֵּל לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, ואָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים יִגְמֹל לְךָ.*

7 *כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים הִמָּנְעוּ מִלְּגַבֵּב מִלִּים כַּגּוֹיִים, הַחוֹשְׁבִים שֶׁבְּרֹב דִּבּוּרָם יִשָּׁמְעוּ. 8 אַל תִּהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם, כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֶת צָרְכֵיכֶם בְּטֶרֶם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ. 9 לָכֵן כָּךְ הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם: אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ,*

10 *תָּבוֹא מַלְכוּתְךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ
כְּבַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ.*

11 *אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן לָנוּ הַיּוֹם,*

12 *וּסְלַח לָנוּ עַל חֲטָאֵינוּ כְּפִי שֶׁסּוֹלְחִים גַּם אֲנַחְנוּ לַחוֹטְאִים לָנוּ.*

13 *וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי אִם חַלְּצֵנוּ מִן הָרָע.’*

14 *כִּי אִם תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם עַל חַטֹּאתֵיהֶם, גַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם. 15 וְאִם לֹא תִּסְלְחוּ לִבְנֵי אָדָם, גַּם אֲבִיכֶם לֹא יִסְלַח לָכֶם עַל חַטֹּאתֵיכֶם.”*

16 “*כַּאֲשֶׁר אַתֶּם צָמִים אַל תְּהַלְּכוּ קוֹדְרִים כְּמוֹ הַצְּבוּעִים, הַמְשַׁנִּים אֶת פְּנֵיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת צָמִים לִבְנֵי אָדָם. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂכָרָם אִתָּם. 17 וְאַתָּה כַּאֲשֶׁר תָּצוּם מְשַׁח אֶת רֹאשְׁךָ בְּשֶׁמֶן וּרְחַץ אֶת פָּנֶיךָ, 18 כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה צָם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם לְאָבִיךָ אֲשֶׁר בַּסֵּתֶר, וְאָבִיךָ הָרוֹאֶה בַּמִּסְתָּרִים הוּא יִגְמֹל לְךָ.”*

19 “*אַל תַּאַצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, בְּמָקוֹם שֶׁהָעָשׁ וְהַחֲלוּדָה מַשְׁחִיתִים וְהַגַּנָּבִים חוֹפְרִים וְגוֹנְבִים. 20 אִצְרוּ לָכֶם אוֹצָרוֹת בַּשָּׁמַיִם, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר עָשׁ וַחֲלוּדָה לֹא יַשְׁחִיתוּ וְגַנָּבִים לֹא יַחְפְּרוּ וְלֹא יִגְנְבוּ; 21 כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁאוֹצָרְךָ נִמְצָא, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבָבְךָ.”*

22 “*מְנוֹרַת הַגּוּף הִיא הָעַיִן. לְפִיכָךְ אִם עֵינְךָ טוֹבָה כָּל גּוּפְךָ יֵאוֹר. 23 אַךְ אִם עֵינְךָ רָעָה כָּל גּוּפְךָ יֶחְשַׁךְ; וְאִם יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, מָה רַב הַחֹשֶׁךְ!”*

24 “*אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן.”*

25 “*לָכֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: אַל תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם – מַה תֹּאכְלוּ אוֹ מַה תִּשְׁתּוּ, וּלְגוּפְכֶם – מַה תִּלְבְּשׁוּ. הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן, וְהַגּוּף חָשׁוּב מִן הַלְּבוּשׁ. 26 הַבִּיטוּ אֶל עוֹף הַשָּׁמַיִם: אֵינָם זוֹרְעִים וְאֵינָם קוֹצְרִים, אַף אֵינָם אוֹסְפִים אֶל אֲסָמִים, וַאֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם מְכַלְכֵּל אוֹתָם. הֲלֹא אַתֶּם חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מֵהֶם. 27 וּמִי מִכֶּם בְּדַאֲגָתוֹ יָכוֹל לְהוֹסִיף טֶפַח אֶחָד עַל שְׁנוֹת חַיָּיו?*

28 *וְלָמָּה אַתֶּם דּוֹאֲגִים לַלְּבוּשׁ? הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שׁוֹשַׁנֵּי הַשָֹדֶה וּרְאוּ אֵיךְ הֵם גְּדֵלִים: אֵינָם עֲמֵלִים וְאֵינָם טוֹוִים. 29 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁגַּם שְׁלֹמֹה בְּכָל הֲדָרוֹ לֹא הָיָה לָבוּשׁ כְּאֶחָד מֵהֶם. 30 וְאִם כָּכָה מַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת חֲצִיר הַשָֹדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה אֶתְכֶם, קְטַנֵּי אֱמוּנָה! 31 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לֵאמֹר: מַה נֹּאכַל? מַה נִּשְׁתֶּה? וּמַה נִּלְבַּשׁ? 32 הֵן אֶת כָּל אֵלֶּה מְבַקְשִׁים הַגּוֹיִים, וַהֲרֵי אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִים אַתֶּם לְכָל אֵלֶּה. 33 אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם. 34 לָכֵן אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.”*
[05/03/2023, 8:10:18] ‪+972 52‑258‑9795‬: שאלה: תפילת” אבינו שבשמיים” , מה המקבילה ביהדות?
האם זה הקדיש?
[05/03/2023, 8:14:32] Itamar Ben David: לפני כמה חודשים סביב ראש השנה צילמתי בכותל סרטון קצרצר שמראה את איסוף הפתקים בכותל לטובת גניזה. אחת התגובות שחזרו על עצמן שוב ושוב הייתה מנוצרים שציטטו את פסוקים 5-6: Cleaning The Western Wall from prayer notes (Gniza) before Rosh Hashana 2022 Part 2
https://youtube.com/shorts/vxIZBhwJFVM?feature=share
[05/03/2023, 8:14:37] Eliean Keisar: אני יודע שהתפילה לשלום המדינה מתחילה כך (הרב עוזיאל )
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ,
בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל,
רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.
[05/03/2023, 8:15:13] ‪+972 52‑339‑6463‬: מדהים ההבדל בין מה שישוע הטיף לו כאן- האדם מול אלוהים בלבד, כיחיד, בפשטות ובלי תכנון לעומת המציאות.
[05/03/2023, 8:17:13] Eliean Keisar: אגב שימו לב ” *כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים הִמָּנְעוּ מִלְּגַבֵּב מִלִּים כַּגּוֹיִים,*
עוד התייחסות ליהדותו של ישוע, כיצד ראה עצמו כיהודי לכל דבר
[05/03/2023, 8:17:40] ‪+972 52‑232‑4469‬: ‎This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[05/03/2023, 8:19:44] ‪+972 54‑484‑2633‬: אז היו מתפללים בבתי כנסת, ומתפללים בקרנות רחוב בימי בית 2…..
[05/03/2023, 8:23:52] ‪+972 54‑239‑3505‬: מה היוונית שם לבית כנסת?
[05/03/2023, 8:24:15] ‪+972 54‑484‑2633‬: ?
[05/03/2023, 8:25:49] ‪+972 52‑429‑7768‬: אין בפרק הנוכחי חיבור בין “אבינו שבשמיים” אל הר הזיתים. אשמח לשמוע על קשר מבוסס לסיבה שכנסיית הפאטר נוסטר קיימת דווקא במיקום זה.
[05/03/2023, 8:28:38] ‪+972 54‑239‑3505‬: בדקתי, סינגוגה ולא פרסוכה.
[05/03/2023, 8:31:52] Shira Harpaz Pomeranz: בלוקס לימוד התפילה הוא על הר הזיתים.
[05/03/2023, 8:50:24] ‪+972 54‑660‑3078‬: ‎This message was deleted.
[05/03/2023, 8:50:38] ‪+972 54‑660‑3078‬: *הצניעות!* *הצנע*
הם המוטיב הבולט.
הקשר
בין – בין האדם לאדם”
לבין – ” בין האדם לאלוהיו”,
לבין – “בין האדם לעצמו”,
הוא מוטיב ברור לאורך הפרק.
חיים בצנע ובצניעות, הם ההנעה של האדם אל קירבתו של האל, על ישוע, בפרק זה.
האדם, המורה על מעשעיו כדי שיעריכו אותו ואפילו בצום (יום כיפור), פועל הפוך ומרחיקו מן האל ומן האחר.
[05/03/2023, 9:02:46] ‪+972 54‑313‑9134‬: פסוקים 25 6 7
קצת מוזרים לי
לא לעשות כלום כי אלוהים ידאג
ילביש ו יאכיל כמו שהוא עושה לחיות
[05/03/2023, 9:04:50] ‪+972 50‑277‑7124‬: הוא לא אומר לא לעשות שום דבר, אלא לא לדאוג- שהחיים לא יסבבו סביב דאגה למילוי הצרכים האישיים, אלא צרכי מלכות אלוים
[05/03/2023, 9:04:50] ‪+972 50‑277‑7124‬: אלוהים*
[05/03/2023, 9:05:33] ‪+972 50‑277‑7124‬: במילים אחרות הוא אומר- תדאג לעניינים שלי ואדאג לעניינים שלך (אגב, מה שאתה צריך- לא בהכרח מה שאתה רוצה)
[05/03/2023, 9:08:51] ‪+972 54‑590‑1164‬: (לוקס כא-37)
37 וַיְהִי מְלַמֵּד יוֹמָם בַּמִּקְדָּשׁ וּבַלַּיְלָה יָצָא אֶל־הָהָר הוּא הַר הַזֵּיתִים לָלוּן׃
38 וְכָל־הָעָם הִשְׁכִּימוּ לָבוֹא אֵלָיו בַּמִּקְדָּשׁ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ׃
[05/03/2023, 9:15:04] ‪+972 54‑973‑2180‬: מעניין בפסוקים הראשונים שעולה שוב ושוב הרעיון של ביצוע מצוות בשביל שופוני.

מהעובדה שהוא מדגיש את הרעיון הזה לאורך הפרק, נראה שזה באמת היה עניין הטריד אותם.

מעניין לראות שהוא מנגיד את הפרקטיקות הצבועות של רוב המאמינים לתפילה שהוא מלמד את תלמידיו, אבינו מלכנו.

אני מתרשם שזה חלק מדפוס הפעולה של ישוע ושל הנצרות. החלפה של פרקטיקות ביהדות בפרקטיקות עם משמעות מחודשת
[05/03/2023, 9:18:41] ‪+972 54‑590‑1164‬: כך ישוע ראה את עצמו כיהודי , להתפלל ללא ה “שופוני” .
[05/03/2023, 9:23:16] Eliean Keisar: הנוצרים מזהים את המקום בו לימד ישוע את התפילה במערה הר הזיתים PATER NOSTER לפי לוקס י”א , שהרי שם לימד גם את ” סודות העולם” . (א. לירון -הנצרות ואץ הקודש) ‘
על משקופי המערה שתי כתובות:
ליד הדלת הדרומית “המערה בה היה נוהג האדון ללמד את תלמידיו”
ליד הדלת הצפונית “המערה בה האדון לימד את שליחיו” (כנראה את התפילה..?)
כתובות אלו מנציחות את דבריה של עולה הרגל *איגריה במאה הרביעית.
[05/03/2023, 9:24:41] ‪+972 54‑313‑9134‬: ישוע היה יהודי שרצה להחזיר את העם לדרך הישר ונלחם בשחיתות של ההנהגה
הוא לא ידע שתוקם דת חדשה והוא במרכזה
[05/03/2023, 9:27:19] Eliean Keisar: אגב במקום היתה כצובת של התפילה (אבינו שבשמיים) בארמית – אשר שוחזרה לאחר רעידת האדמה של 1927
[05/03/2023, 9:31:18] ‪+972 52‑652‑2523‬: אצל לוקוס המקדש(וירושלים )עומד במרכז האבנגליון ולכן הדגש על הופעותיו של ישוע במקדש
[05/03/2023, 9:31:44] Shira Harpaz Pomeranz: אני מאוד אוהבת את פסוק 28 האומר בין השאר: *”התבוננו אל שושני השדה”.*
לתיירים אני מציעה, ודאי באביב יפהפה כמו עכשיו לעשות מה שישוע אמר להם ולהתבונן אל שושני השדה ועל כל העצים והפרחים.
מי שנמצא בשבועות הקרובים בהר האושר או בסביבה (תל כנרות, תל מוטילה או סתם שטח פורח בגליל יעשה את אותה פעולה), מוזמן להציע להם להכיר את הצמחים בישראל מקרוב ולהביט עליהם וגם להכיר את המנגנונים המרתקים השונים שלהם.
אפשר גם לדון איזה פרח הוא שושנת השדה. האם הוא אותה שושנה משיר השירים, האם הוא אכן שושן צחור (ממש לא לדעתי) ומה ניתן ללמוד ממנו.
מצב כתבה מרתקת של עוזי פז על הנושא
https://www.kalanit.org.il/%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D/
[05/03/2023, 9:35:09] ‪+972 54‑590‑1164‬: אגב , הכיפה של כנסיית הבשורה תוכננה בצורה של שושן צחור
[05/03/2023, 9:35:12] ‪+972 54‑488‑6269‬: האם אתם מיסיונרים ?
[05/03/2023, 9:39:33] ‪+972 52‑339‑6463‬: שאלה תמוהה. מורה דרך אמור לעשות הפרדה בין לימוד על דת ובין פרקטיקה דתית.
[05/03/2023, 9:41:32] Eliean Keisar: בפרק כאן חוזר המוטיב של עניות דלות -עושר כנראה בא ממקור רע _ כמו במשל במרקוס פרק י 25 ” 25 “נקל לגמל לעבר בנקב המחט מבוא עשיר אל-מלכות האלהים:”
[05/03/2023, 9:43:52] Eliean Keisar: ”‏חִדְלוּ לֶאֱצֹר לָכֶם אוֹצָרוֹת עַל הָאָרֶץ (כאן, 19)
[05/03/2023, 9:45:34] Eliean Keisar: “אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲבָדִים לֶאֱלֹהִים וְלַמָּמוֹן.‏” (כאן 24)
[05/03/2023, 9:54:01] ‪+972 50‑277‑7124‬: הכסף מוזכר הרבה בתנך\ברית חדשה, אבל יש פה חידוד חשוב:
הֲלֹא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא *אַהֲבַת* הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים (1 טימותיאוס ו’ 10)- כלומר לא הכסף הבעיה, אלא *אהבת* הכסף. כשאתה הופך אותו לאליל, תיעדוף שלו מעל אלוהים.

בדיוק כפי שגם תיעדוף של אפילו משפחה קרובה מעל אלוהים הוא בעיה (“הָאוֹהֵב אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי, וְהָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.”- מתי י’ 37)
[05/03/2023, 9:57:14] Eliean Keisar: ‎This message was deleted.
[05/03/2023, 9:58:33] Eliean Keisar: ‎This message was deleted.
[05/03/2023, 10:00:18] Eliean Keisar: עוד נושא שעולה בפרק זה הוא עיקרון – “*מתן בסתר*”
*”לְמַעַן יִהְיוּ מַתְּנוֹתֶיךָ בַּסֵּתֶר,‏ וְאָבִיךָ הַמַּבִּיט בַּסֵּתֶר יִגְמֹל לְךָ”*
הרמב”ם כותב “*על שמונה מעלות בצדקה*”
הכי טובה – להיות שותף עם העני בעסק, במיזם כלשהו או למצוא לו עבודה מפרנסת..(“מַמְצִיא לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאל”)
קצת פחות – “הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח.”
קצת פחות “שֶׁיֵּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח”
קצת פחות – “שֶׁיֵּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל וְלֹא יֵדַע הַנּוֹתֵן”
וכן הלאה – 8 מעלות
[05/03/2023, 10:48:38] Itamar Ben David: לומדים ומשתכללים. אין פה כוונות מיסיון או משהו. כל מי שכאן עובד עם נוצרים והקבוצה מאפשרת דיון ורענון בחומרים שאנחנו כביכול מכירים
[05/03/2023, 10:49:50] ‪+972 54‑488‑6269‬: תודה ושבוע טוב …חומר מעניין מאוד
[05/03/2023, 11:09:27] ‪+972 50‑627‑6342‬: “אמן אני אומר לכם, שכרם איתם”.
לא מסתדר לי.
למה הכוונה, ולמה במבנה כזה ?
[05/03/2023, 11:14:52] ‪+972 52‑339‑6463‬: נראה לי שהוא פשוט אומר בציניות שמה שהם רוצים זה כבוד מהבריות, וזה כל מה שיקבלו.
[05/03/2023, 11:21:11] ‪+972 52‑844‑8666‬: כן. גם לי עלתה מחשבה כזאת.
נראה לי שהכוונה היא: יקבלו מה שמגיע להם לפי המעשה שעשו.
[05/03/2023, 11:21:52] ‪+972 52‑844‑8666‬: לא בחיוב. בשלילה.
אמירה שלילית.
[05/03/2023, 11:25:37] ‪+972 50‑627‑6342‬: זה מה שחשבתי, הנקודה היא שהברית החדשה כתובה בעברית ברורה לכל הדיוט ואילו המשפט הזה “מתחכם” משהו.
חשבתי שאולי יש איזו סיבה לזה, ויש לו איזו משמעות נסתרת
[05/03/2023, 11:32:22] Shira Harpaz Pomeranz: המשמעות היא דווקא פשוטה. הם מתפללים ועושים “חסדים” לפני בני אדם. הם מקבלים הערכה וכבוד – וזה השכר שלהם. שכרם איתם = קיבלו את השכר שלהם.
באנגלית
They have received their payment
[05/03/2023, 12:29:04] ‪+972 52‑258‑9795‬: שירה תודה על המאמר על שושנים
[05/03/2023, 13:19:43] Itamar Ben David: לא הייתי קורא את זה בציניות, יש להם שכר על התפילה גם אם יש בה שופוני. ואז הוא מסביר איך כן להתפלל לדוגמה.
[05/03/2023, 13:22:16] Itamar Ben David: האמת שפסוקים 5-6 לא מסתדרים עם העובדה שיש כנסיות. כלומר התפילה בציבור לא נפסלה בנצרות.
[05/03/2023, 13:24:27] Itamar Ben David: לגבי ממון, מניח שתהינה עוד הזדמנויות לדבר על זה, אבל גם פסוק 24 כאן וגם האמירה של ישוע על המטבע ״תנו לקיסר את אשר לקיסר״ לא מתיישב עם התפיסה היהודית של אישון בין שמיים וארץ, לדוגמה – שולחן לחם הפנים, שקשור לברכה החומרית בארץ. כנראה כמו שהציעו פה זה יותר עניין של סגידה לממון, שזה די מובן מאליו.
[05/03/2023, 13:30:39] ‪+972 50‑737‑2785‬: צריך לזכור שישוע מדבר אל קהל יהודי, בן זמנו.
הנצרות כיום לא קשורה ליהדות בת זמנו של ישוע.
פטרוס ופאולוס “יוצרים” דת חדשה עקב מותו/תחייתו של ישוע.
[05/03/2023, 13:37:52] Itamar Ben David: זה לא משנה את העובדה שמה ישוע אומר עדיין דורש התייחסות. אם יש כזו אני סקרן מה היא
[05/03/2023, 13:44:09] ‪+972 54‑484‑2633‬: אולי יש פה הסבר להיווצרות הדומוס אקלסיה. בית התכנסות ותפילה אינטימי, חבוי, צנוע, בחדרי חדרים..

אח”כ, במאות 4-5 הכל “ממריא”, כדרכם של דברים..
[05/03/2023, 13:53:26] ‪+972 50‑737‑2785‬: מה ממה שישוע אומר צריך התייחסות?
[05/03/2023, 13:55:01] ‪+972 52‑652‑2523‬: לא הבנתי. אולי התכוונת שלפי האבנגליונים מה אפשר להתייחס כדבריו המקוריים של ישוע
[05/03/2023, 14:02:55] ‪+972 54‑239‑3505‬: כנסייה היא מבנה *שמיועד לתפילה*. הוא סגור בפני העולם החיצון ואיש לא רואה מה קורה בתוכו מלבד אלו שבאו להתפלל גם כן, בתוכו.
הסינגוגה – מקום ההתכנסות של הקהילה בימי הבית השני, והשוק העירוני, הם מקומות הומי אדם שבהם מתפלל זה שרוצים שיראו את צדיקותו.
[05/03/2023, 14:03:26] ‪+972 50‑737‑2785‬: איתמר רשם ….
אני שואל מה ספציפית דורש התייחסות
[05/03/2023, 14:07:17] ‪+972 50‑543‑2596‬: מאיפה זה מגיע?
[05/03/2023, 14:10:46] ‪+972 54‑239‑3505‬: מה השאלה
[05/03/2023, 14:11:41] ‪+972 50‑543‑2596‬: מה המקור לקביעות שכתבת
[05/03/2023, 14:12:20] ‪+972 50‑543‑2596‬: סינגוגה – מילה מיוונית שפירושה *מקום התכנסות*
בית כנסת בתיפקודו *בזמן שקיים בית המקדש בירושלים* שונה מאשר תפקודו היום
[05/03/2023, 14:14:48] Shira Harpaz Pomeranz: ישוע מתייחס אל ההתכנסות כאל דבר בעל חשיבות פחות אל המבנה בו מתכנסים.
מתי יח 20 בכל מקום אשר יאספו שנים או שלושה בשמי שם אני בתוכם.
אני חושבת שזהו חידוש דרמטי של יהדות בית שני ומיד אחר כך, המתבטאת בהקמת בתי התכנסות לא כמקדשים, אלא מקום בו הקדושה היא בעצם ההתכנסות.
מדוע עם השנים מבנים קיבלו חשיבות והתחילו לפאר כנסיות? מסיבות פרקטיות – איפה יתכנסו בנוחות יחסית. אבל גם מסיבות שהן סוג של גאווה ושימת דגש על דברים פחות חשובים לפי תורת ישוע.
[05/03/2023, 14:15:56] ‪+972 50‑737‑2785‬: בית כנסת נועד לכנס את הקהילה. זה בשם.
תפילות ממוסדות לא היו חלק מהדת היהודית עד אחרי חורבן בית 2.
למדו תורה שאלו רב, או שניים לגבי חיי היום יום היהודיים.
מה זאת אומרת שן תחת שן… עין תחת עין…
השור של שכני נכנס לחלקה שלי והרס יבול של שנה. איך השכן מפצה?
לא צריך להגיע לבית משפט עבור שאלות כאלו.

אחרי חורבן הבית, ממילא מתכנסים בבית הכנסת, נהפוך אותו לבית תפילה

כנסייה מגיעה אחרי חורבן הבית, וכשהנצרות יוצאת ממסתור במאה ה 4, הן מיידית בתי תפילה
[05/03/2023, 14:17:14] Shira Harpaz Pomeranz: סינגוגה (המופיעה לראשונה עוד כמה פרקים, אז אולי נתאפק ) מתייחסת ליישות בה כלולים ההולכים אחרי ישוע. זאת אומרת היא איננה מבנה אלא הקהילה.
[05/03/2023, 14:22:45] ‪+972 54‑239‑3505‬: למה? הופיעה בפסוק 6 בפרק ו
[05/03/2023, 14:22:47] ‪+972 54‑239‑3505‬: בפרקנו
[05/03/2023, 14:23:16] ‪+972 54‑484‑2633‬: אז כשישוע אומר מפורשות בפסוק 5:

“כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מִתְפַּלְּלִים אַל תִּהְיוּ כַּצְּבוּעִים, *הָאוֹהֲבִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעָמְדָם בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת* וּבְפִנּוֹת שֶׁל רְחוֹבוֹת

זו עריכה מאוחרת לימיו??
[05/03/2023, 14:25:35] Shira Harpaz Pomeranz: אופס התכוונתי אקלזיה – כנסיה
[05/03/2023, 14:26:04] ‪+972 54‑239‑3505‬: לכן הצעתי את הפרשנות הזו – העומדים להתפלל במקום ההתכנסות של הקהילה או בשוק, איפה שיש שופוני
[05/03/2023, 14:27:46] Shira Harpaz Pomeranz: המילה כנסיה איננה מתייחסת למבנה. התרגום המדוייק יותר הוא קהילה.
[05/03/2023, 14:29:05] ‪+972 54‑239‑3505‬: בדקתי את היוונית, כתוב סינגוגה
[05/03/2023, 14:29:40] ‪+972 54‑484‑2633‬: אז מה ההבדל בין סינגוגה לאקלזיה?

לשונית
‎[05/03/2023, 14:31:52] ‪+972 54‑239‑3505‬: ‎audio omitted
[05/03/2023, 14:32:19] ‪+972 50‑737‑2785‬: תפילות כבר היו בזמן בית 2. תפילת 18 כבר נאמרה למשל.
כל פעם שאנחנו פונים לאל, זו תפילה.
אבל הרעיון של תפילה ממוסדת, 3 פעמים ביום עם מבנה סגור, לא קיימת בימי ישוע.

אנחנו שוכחים הרבה פעמים, שבזמן ישוע בית המקדש הוא מרכז החיים היהודי. לא רק מבחינה רוחנית, אלא מבחינה פולחנית – קורבנות, מבחינה כלכלית, משפטית ועוד
[05/03/2023, 14:37:21] ‪+972 52‑339‑6463‬: “שכרם עימם” בלשון הווה. כלומר לא גאולה עתידית. השכר המיידי שהם מקבלים עכשיו, כבוד מהבריות.
אבל נראה לי שאנחנו כולנו מתייחסים לנושא בצורה אנכרוניסטית. ישוע של תחילת דרכו הוא מנהיג של קבוצה קטנה. הוא עוד לא שלח את תלמידיו לגייס המונים. השליחים עוד לא יצאו להביא את הבשורות לעולם כולו. כמובן שצו מילאנו היה דבר שאיש לא חלם עליו.
ואעז גם לחשוב שישוע ותלמידיו לא ציפו כלל שהעולם שהכירו יתקיים כל כך הרבה זמן. הם ציפו להתגלות עכשיו. המעטים שיאו את האור עד אז ינצלו, האחרים יאבדו.
מעטים יכולים להתפלל תפילה אישית במקום בהמון בכנסיה. מעטים יכולים להדחק בפתח הצר בעוד השאר נוהרים דרך השער הרחב לאבדון.
זה לא העולם של ימינו בו הדת הגדולה ביותר ולכן גם הפתח הרחב ביותר היא הנצרות.
[05/03/2023, 14:41:51] ‪+972 54‑427‑6738‬: ‎‪+972 54‑427‑6738‬ joined using this group’s invite link
[05/03/2023, 14:41:08] ‪+972 52‑652‑2523‬: ודאי העריכה וגם הכתיבה ( שני שלבים שונים) מאוחרים בכה עשרות שנים לישוע(תלוי איזה אבנגליון)
[05/03/2023, 15:03:15] Itamar Ben David: התייחסות כל נוצרים לרעיון של ישוע פה לפיו יש בעיה עם תפילה בציבור. כלומר איל תהיה כנסיה במובן הפיסי אם ישוע כאן מבטא דחייה מתפילה ציבורית.
[05/03/2023, 15:09:15] ‪+972 54‑442‑8081‬: אין בעיה אם תפילה בציבור אלא עם אנשים שמתפללים בציבור על מנת שיראו את ״צידקתם ״ אל תהיו כמו הפרושים ( אין בעיה בליהות פרושי בדרך חיים ומנהגים ) אשר רוצים שיראו את מה שהם עושים בפומבי מול אדם אלא יש ברכה בלעשות את הדברים בצניעות – אשרי עניי רוח ….. אשר עושים דברים לא מול האדם אלא מול השם – אם ליבם מופנה אל השם.
[05/03/2023, 15:09:32] Shira Harpaz Pomeranz: אני לא רואה דחיה של תפילת ציבור או תפילה בציבור. אני רואה דגש על תפילה והתנהלות לפני אלהים שאינה לראווה.
[05/03/2023, 15:11:58] ‪+972 54‑590‑1164‬: כל מה שרצה ישוע לומר ואחריו שליחיו הוא שתפילה וצום הם מתוך הלב והרצון האישי ליצור קשר עם בורא העולם ללא מחשבה על שכר , גן עדן ,” שופוני ” .. גם צום , לא צריך להיראות עייף ולהטיל את הנטל של הצום על אחרים .. להתפלל ולצום מתוך נפש עצמאית אוהבת לפנות לאלוהים. כך הוא ראה את עצמו כיהודי , כי עניין ה “שופוני” טמון בטוכו שכר וכוח חברתי ופוליטי …
[05/03/2023, 15:12:31] ‪+972 54‑590‑1164‬: * בתוכו
[05/03/2023, 15:14:51] ‪+972 54‑442‑8081‬: השאלה ביהדות של היום הוא האם אני עושה מצוות בשביל שאחרים ידעו או יראו או שאני עושה מצוות בשביל או למען השם
[05/03/2023, 15:28:46] Itamar Ben David: האמת שכשאני מעיין בזה שוב הביקורת שלו היא לא על הפרושים, אלא על הצבועים ובנקודה אחת על גויים שמגבבים מילים… פספסתי? יש כאן ביקורת על הפרושים?
[05/03/2023, 15:31:24] Itamar Ben David: לגבי פסוקים 22-23 על עין טובה, רציתי להזכיר גם את רבי אלעזר מתלמידי רבי יוחנן בן זכאי שאמר בפרקי אבות שהמידה הטובה זו עין טובה:
[05/03/2023, 15:31:37] Itamar Ben David: אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם.
(פרקי אבות ב׳)
[05/03/2023, 15:31:59] Itamar Ben David: * אליעזר
[05/03/2023, 15:34:10] Itamar Ben David: ביהדות יש כל הזמן משחק בין הפרטי והציבורי. כלומר יש ערך עצום לתפילה האישית הספונטנית (תפילת חנה) ויש ערך עצום לפולחן הציבורי שמכניס דברים גם למסגרת. ״משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו״ מה שנקרא… כלומר גם לצורה היותר מאורגנת של המקדש וגם לתפילה הספונטנית יש ערך עצום כי הגאולה ביהדות איננה פרטית אלא לאומית.
[05/03/2023, 15:37:32] Shira Harpaz Pomeranz: פה אני לא רואה בקורת על הפרושים.
[05/03/2023, 16:00:44] Shira Harpaz Pomeranz: יש לי הערה בקשה.
חחק משתמשים כאן במילה כומר. היות ובתנך זו מילה המתארת כהני דת של אלילים, היא נתפסת בצדק, כמילת גנאי.
לכן בבקשה המנעו מלהשתמש בה.
במקום ניתן לומר במקרה של קתולים ואורתודוכסים כהן דת ובמקרה של פרוטסטנטים לומר פסטור או רועה עדה.
יש עוד שמות ובמקרה שלא בטוחים אפשר להגיד ראש קבוצה.
[05/03/2023, 16:03:43] ‪+972 54‑424‑3724‬: שירה תכתבי את הכינויים באנגלית בבקשה
[05/03/2023, 16:09:06] Shira Harpaz Pomeranz: קתולי Priest או Father למי שעבר הסמכה.
פרוטסטנטי Pastor
זה הכי נפוץ.
אבל אם השאלה היא איך לפנות אליהם כשאת מדריכה, הכי פשוט לשאול.
[05/03/2023, 17:01:22] Itamar Ben David: תזכורת קטנה- הצ׳אט נסגר עוד שלוש שעות. נשמח שתמלאו את הסקר ותשפיעו על המשך פעילות הקבוצה! https://forms.gle/jxweQdF1GSC5GcD8A
[05/03/2023, 18:04:15] ‪+972 54‑667‑0009‬: מעניין שהמילה *כנסייה* היתה במקור בית כנסת, בתי כנסיות הכוונה לבתי כנסת. איפה שהו בעברית החדשה נורה ההבחנה בין (בית) כנסת (בתי כנסת ברבים) , לכנסיה

https://www.nivsafa.co.il/?niv=bateykne
[05/03/2023, 19:10:42] ‪+972 52‑339‑6463‬: ראיתי די הרבה התייחסויות בתי כנסת בתור בתי כנסיות.
[05/03/2023, 19:12:30] ‪+972 54‑667‑0009‬: גם היום משתמשים בצירוף “בתי כנסיות” במובן של בתי כנסת, אלא שזו לשון מליצית/ חרדית. מעניין שאין “בתי כנסיות” בלשון יחיד (בית כנסיה), רק בלשון רבים.

בתגובה לסרטון של איסוף הפתקים בכותל לגניזה, הרבה נוצרים ציטטו את פסוקים 5-6: “5 כאשר את מתפללים אל תהיו כצבועים, האוהבים להתפלל בעמדם בבתי כנסת ובפינות של רחובות למען יראו לבני אדם. אמן אומר אני לכם, שכרם איתם. 6 ואתה כאשר תתפלל היכנס לחדרך, סגור את הדלת בעדך והתפלל לאביך אשר בסתר, ואביך הרואה במסתרים יגמול לך.”

ישוע מטיף לפשטות – אדם מול אלוהים, לחיים בצניעות ובצנע, לא לדאוג לצרכים האישיים, לנהוג בדרך הישר וכו’; מכאן מסתבר שהרבה אנשים בתקופתו דאגו להנכיח את צדיקותם.  יתכן שזה חלק מההחלפה הנוצרית של פרקטיקות יהודיות בפרקטיקות עם משמעות.

“אמן אומר אני לכם, שכרם איתם” (פסוק 5) – הכוונה כנראה שהם יקבלו את המגיע להם לפי מעשיהם – הם יקבלו הערכה וכבוד בימי חייהם (אך לא יזכו במלכות שמיים).

עלה רעיון שהתפילה בסתר הולידה את הדומוס אקלסיה. וכן שהתפילה בכנסיה, שהיא מקום סגור, גם היא פרטית (בניגוד למקום התכנסות בשוק העירוני שבו המתפלל רוצה שיראה שהוא צדיק..).

בתי ההתכנסות נבנו כמקומות התכנסות ולא כמקדשים. הפאר שמקשט אותם היום בא בשלב מאוחר יותר ובניגוד לתורתו של ישוע.

במקורן – המילה “סינגוגה” היא התכנסות והמילה “אקלזיה” היא קהילה.

בתי כנסייה – במקור היה שם לבתי כנסת, ועד היום יש שמשתמשים ב”בתי כנסיות” כהתייחסות לבתי כנסת.

ביהדות יש ערך עצום לתפילה אישית (דוגמא: תפילת חנה) וערך עצום לפולחן הציבורי שממסגר דברים. וזאת משום שהגאולה ביהדות איננה פרטית אלא לאומית .

הוכחות ליהדותו של ישוע: “כאשר אתם מתפללים המנוע מלגבב מילים כגויים”

שירה הרפז פומרנז מפנה לפסוק 28: “התבוננו אל שושני השדה” ומציעה להכיר לתיירים את הצמחים בישראל (במיוחד באביב), ומעלה את השאלה – על איזה פרח מדובר כשמדובר על “שושני השדה”? עם הפניה לכתבה של עוזי פז בנושא (לא יכולה להעתיק את ההפניה, ואשמח אם מישהו יעשה כן בשבילי..)

עקרון של מתן בסתר: “למען יהיו מתנותיך בסתר, ואביך המבט בסתר יגמול לך” – זוהי הקבלה לשמונה מעלות בצדקה של הרמב”ם (הכי טוב להיות שותף עם העני במיזם או למצוא לו עבודה מפרנסת, ויורד משם..)

עריכה: דורית אפשטין