הוּא יָרַד מִן הָהָר וַהֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 אָז הִתְקָרֵב אִישׁ מְצֹרָע, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 3 הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ. 4 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ, אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.”
5 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: 6 “אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד.”
7 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.”
8 הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. 9 גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘לֵךְ!’, הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר ‘בּוֹא!’, הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, ‘עֲשֵׂה זֹאת!’, הוּא עוֹשֶׂה.”
10 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. 11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.” 13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.
14 כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל כֵּיפָא רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת וְהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם. 15 הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם. 16 לְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים, 17 לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם.”
18 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב מִסְּבִיבוֹ צִוָּה לַעֲבֹר אֶל עֵבֶר הַיָּם. 19 נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.”
20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.”
21 אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.”
22 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם.”
23 הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24 וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן. 25 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: “אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!” 26 אָמַר לָהֶם: “לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!” הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 27 תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”
28 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. 29 אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?”
30 בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹלֹ. 31 הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: “אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים.”
32 אָמַר לָהֶם: “לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם. 33 בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל וְאֶת מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים, 34 וְכָל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַתּוֹשָׁבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֶאֱזוֹרָם.
[07/03/2023, 7:58:30] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה! מתי פרק 8
[07/03/2023, 7:58:55] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ח
1 *הוּא יָרַד מִן הָהָר וַהֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 אָז הִתְקָרֵב אִישׁ מְצֹרָע, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 3 הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ. 4 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ, אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.”*
[07/03/2023, 7:58:55] Itamar Ben David: 5 *כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: 6 “אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד. 7 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.” 8 הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. 9 גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘לֵךְ!’, הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר ‘בּוֹא!’, הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, ‘עֲשֵׂה זֹאת!’, הוּא עוֹשֶׂה. 10 “שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. 11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.” 13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.*
[07/03/2023, 7:58:56] Itamar Ben David: 14 *כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל כֵּיפָא רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת וְהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם. 15 הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם. 16 לְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים, 17 לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם.”*
[07/03/2023, 7:58:56] Itamar Ben David: 18 *כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב מִסְּבִיבוֹ צִוָּה לַעֲבֹר אֶל עֵבֶר הַיָּם. 19 נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.” 20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.” 21 אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.” 22 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם.” 23 הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24 וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן. 25 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: “אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!” 26 אָמַר לָהֶם: “לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!” הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 27 תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”*
[07/03/2023, 7:58:57] Itamar Ben David: 28 *כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. 29 אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?” 30 בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹלֹ. 31 הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: “אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים.” 32 אָמַר לָהֶם: “לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם. 33 בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל וְאֶת מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים, 34 וְכָל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַתּוֹשָׁבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֶאֱזוֹרָם.*
[07/03/2023, 8:00:03] +972 52‑232‑4469: בוקר טוב
שאלה
האם ניתן בכל אופן להתייחס לפרק הקודם?
או כל יום נתייחס רק לפרק הנוכחי?
[07/03/2023, 8:21:10] +972 54‑595‑2630: בפסוקים 21 ו-22 פונה אל ישוע תלמיד ומבקש לקבור את אביו. וישוע אומר לו לא לעשות כן. במקום אחר משפחתו מגיעה אליו והוא אומר שיש לו משפחה אחרת. ממה נובע היחס הזה למשפחה?
[07/03/2023, 8:50:04] +972 54‑220‑8692: יש מוטיב שחוזר על עצמו ובו נשאל האדם הסובל האם הוא רוצה להרפא. כאן יש אלמנט קצת שונה כאשר המצורע שואל את ישוע האם הוא רוצה לרפא אותו. למה השאלה הזאת? אני מכיר בתור תשובה לשאלה אמירה שהחולה, למד עם השנים להתמודד ואפילו להפיק יתרונות ממחלתו. השינוי ייצר אתגרים חדשים שלא תמיד האיש ירצה. מישהו יכול אולי להרחיב ולתת עוד רעיונות סביב הנושא הזה של השאלה?
[07/03/2023, 8:51:24] +972 54‑220‑8692: מישהו יכול להסביר את פסוק 20, למה כאשר מישהו פונה אליו ורוצה להיות תלמידו הוא עונה שאים לאדם מקום להניח את ראשו
[07/03/2023, 8:56:02] Itamar Ben David: השאיפה זה להתייחס בכל יופ לפרק היומי, אבל כן, אפשר להתייחס לפרקים קודמים אם לא הספקתם.
[07/03/2023, 9:00:34] Itamar Ben David: יש לי כמה השערות: תפיסה של גאולה פרטית, תפיסה נוצרית של זניחת העולם הזה, וכן תפיסה של שבט לוי (דברים לג): הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃ אמנם ישוע לא שייך לשבט לוי אבל ההחמרה הדתית של בית שני וההנהגה הכהנית יצרה כנראה דינמיקה כזו (לדוגמה שיוחנן המטביל מחיל דיני כהנים על הורדוס אנטיפס ומגנה את נישואיו לגרושתו של אחיו).
[07/03/2023, 9:13:00] Itamar Ben David: עולה לי בראש ״אין יבוש מתיר עצמו מבית האסורים״ כלומר יש חשש לעבד/אסיר/חולה להשתחרר ממה שמגביל אותו כי עם החופש הזה באה גם אחריות לגורלו
[07/03/2023, 9:18:22] Itamar Ben David: הרבה מהניסים של ישוע קשורים לדיני טהרה (צרעת, האישה הזבה טומאת מתים ועוד) בבחינת ישוע כמקדש מהלך, או ישוע כמי שמערער את סמכות הכהנים. אם יש למישהו תובנות על העניין הזה אשמח שתכתבו. לגבי פסוק 4 קצת מעורר תהיה, הרי כהן אמור לאבחן את נגע הצרעת וללוות את הטהרה. זה לא כאילו אדם בריא יכול לבוא ולהקריב קורבן. ורק לסיום המילים ״לעדות להם״ נשמע כמו תוספת עבור הקורא/שומע שאינו יהודי.
[07/03/2023, 9:21:34] Itamar Ben David: מישהו יודע אל שר המאה הזה, כלומר מפקד בצבא הרומי שכאן, היה יהודי או לא?
[07/03/2023, 9:21:57] +972 54‑239‑3505: הראה אל הכהן תחילה, ובעקבות כך גם תקריב אצלו קרבן. זאת אומרת, עבור את התהליך המקובל להירפא מצרעת.
[07/03/2023, 9:22:13] Itamar Ben David: פסוק 12 ומי הם בני המלכות אגב? יהודים?
[07/03/2023, 9:23:07] +972 54‑239‑3505: זו תופעה שמאפיינת תנועות רוחניות חתרניות. הם מוותרים על משפחתם שלהם למען המשפחה החדשה של השותפים לדרך הרוחנית. מקביל קצת לויתור על בית קבוע שגם עליו שאלו כאן
[07/03/2023, 9:23:23] +972 52‑339‑6463: נראה לי שמונטי פייטון קיבלו השראה בדיוק מהשאלה הזו כאשר יצרו את דמותו של הקבצן המבקש Alms for an ex leper.
השתמשתי בזה ובסיפור של שרלוק הולמס פעם כשדיברתי על קבצנים בירושלים, לא בפניהם כמובן.
https://youtu.be/Wf1xmUOB7Sk
[07/03/2023, 9:24:29] +972 54‑239‑3505: אני לא חושב שצריך להרחיק לכת לשם, אפשר לפרש – מי שלא מוותר על ייחוסו ומעמדו כבן אצולה כלשהיא
[07/03/2023, 9:24:30] Itamar Ben David: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים הכוונה. סליחה אשתדל לשים לב לשיבושים
[07/03/2023, 9:24:48] +972 52‑339‑8077: למרות שאני מת על הסרט וחושב שעם הקהל הנכון זה אחלה דרך להמחיש.
צריך מאוד להיזהר עם דוגמאות מהסרט עם קהל נוצרי, בעיקר קתולי מבוגר
[07/03/2023, 9:27:39] +972 54‑239‑3505: מדגיש שהבחירה היא לא לעבור לגור במקום חדש שהמגורים בו ישייכו אותך לקהילת הנגאלים, אלא בחירה בחיי נוודות תמידים. בעייני זו אמירה ערכית – הגאולה האישית היא לא זבנג וגמרנו, אלא חיפוש דרך ושיפור מתמיד
[07/03/2023, 9:33:32] Itamar Ben David: בפסוק 17 יש ציטוט מישעיהו נג, שזה אחד הפרקים הכי מצוטטים להוכחת משיחיותו של ישוע. אם יש מתנדב/ת לקבל במה פתוחה באיזה יום שישי לשוחח על הפרק- נא לכתוב לי בפרטי
[07/03/2023, 9:36:17] Itamar Ben David: הוא פשוט מנגיד את זה לאנשים ממזרח וממערב. לא?
[07/03/2023, 9:37:13] +972 54‑239‑3505: יש בפרק אמירה ערכית – הבחירה ללכת אחרי ישוע דורשת ללכת באמונה שלמה ולזרוק על הישן – כסף, מעמד, מקום מגורים, משפחה – אפילו קבורת ההורים. יש לה גם מחיר כלכלי – הגדריים איבדו עדר חזירים שלם, וכשהם מקבלים את ישוע בניגוד לתושבי כפר נחום שמנצלים אותו ובאים להתרפא ממנו, הם אומרים: תודה לך, אנחנו מעוניינים לשמור על הסדר הישן וזה פחות מתאים לנו המהפכה שלך
[07/03/2023, 9:38:18] +972 54‑239‑3505: לאלה *שיבואו* ממזרח וממערב, משמע יוותרו על מעמדם שם (שלושת המלכים שמשתחווים תלתינוק כדוגמא)
[07/03/2023, 9:39:11] Itamar Ben David: נו ומדובר בלא יהודים
[07/03/2023, 9:39:13] +972 52‑339‑6463: למרבה המזל יש גם ישראלים. ונושא הקבצנים בירושלים אפילו לא יחודי לנוצרים.
[07/03/2023, 9:46:26] +972 54‑239‑3505: לא חובה לפרש שההנגדה פה היא בין נכרים באופן כללי ליהודים. אלא דווקא בין נכרים שיהיו מוכנים לבוא ולהצטרף ליהודים שלא יהיו מוכנים לוותר על מעמדם הישן ועל מלכותם. חריף בעייני לקרוא את זה כמדבר על היהודים באשר הםץ
[07/03/2023, 9:54:51] Itamar Ben David: אבל אם כבר אין לו נגע איך זה הגיוני?
[07/03/2023, 9:55:49] Itamar Ben David: לגבי פסוק 20 אולי יש כאן הדהוד של תהילים ק״ד: אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃
יח הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
[07/03/2023, 9:57:32] Itamar Ben David: פסוקים 23-27 נשמעים כמו הנגדה לסיפור יונה הנביא.
[07/03/2023, 9:57:35] +972 52‑339‑6463: אולי הוא כבר הראה את הנגע לכהן שלא הצליח לרפא אותו?
[07/03/2023, 9:59:55] Itamar Ben David: עקיבא מי שאומר לישוע להעביר את השדים לחזירים זה השדים עצמם, דווקא בפסוק 34 נראה שהגדריים די מתבאסים עליו ואומרים לו ללכת.
[07/03/2023, 10:00:40] +972 54‑239‑3505: אבל זה בדיוק מה שכתבתי
[07/03/2023, 10:00:47] +972 50‑232‑0519: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 10:02:39] Itamar Ben David: הגדריים מאבדים עדר ודוחים את ישוע לא מקבלים אותו
[07/03/2023, 10:03:22] Itamar Ben David: הגדריים זה מן הסתם לא יהודים מהדקפוליס (מגדלים חזירים וכאלה)
[07/03/2023, 10:06:43] +972 54‑239‑3505: התכוונתי, כשהם מקבלים (get) את ישוע בטריטוריה שלהם הם אומרים לו – לך מפה, איבדנו עדר חזירים בגללך. קבלתו של ישוע כרוכה בוויתור כלכלי
[07/03/2023, 10:06:47] +972 52‑339‑6463: עדרי חזירי בר בלי בעלים די נפוצים באיזור כורסי. גידול חזירים אינו מתאים לאיזור, בטח לא רעיית חזירים.
בסיור במסגרת קורס ההתמחות צילמתי בכורסי פרצה שנעשתה בגדר על ידי חזירי בר שהיו אדיבים מספיק להשאיר שערות כדי שניתן יהיה לזהות אותם.
[07/03/2023, 10:07:02] +972 52‑376‑0889: אולי חששו הגדריים מהרומאים, לנוכח מה שנראה כמו משיח יהודי כריזמטי.
אהבתי את הפרשנות שישוע דורש וויתור על נוחות, מותרות והסדר הישן, וזה לא מתאים לכולם. לברית החדשה אין בעיה להראות מצד אחד את ההפתעה שמביע ישוע שגויים מגיעים אליו, וגם את העובדה שהיו כאלו שהתנגדו לו.
[07/03/2023, 10:08:07] Itamar Ben David: יפה תודה
[07/03/2023, 10:10:56] Itamar Ben David: בקשה קטנה, אנחנו צריכים עוד מתנדבים לסיכום היומי. אם יש מישהו/י שיקחו על עצמם לסכם את השיחה היומית על פרק אחד אנא הצטרפו לקבוצה לזמן קצר כדי לסייע. תודה! https://chat.whatsapp.com/L7lahZfpHmb7UbtmGQJynN
[07/03/2023, 10:34:04] +972 54‑313‑9134: פסוק 20 *20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.”*
בהתחלה חשבתי שהרעיון הוא שלכל אחד יש מקום (כמו תהלים ק”ד) אז למה *אין לו מקום* ? מוזר … מסר לא ברור
[07/03/2023, 10:44:35] +972 54‑595‑2630: אכן. אבל הפסל שמתאר את זה בכניסה לכפר נחום מאוד מוצלח.
[07/03/2023, 10:49:02] +972 54‑525‑2260: ייתכן, לא בטוח, אביו כבר קבור בקבורה ראשונית, ולכן התלמיד מבקש להישאר בביתו עד שתושלם השנה לפטירתו על מנת לקברו בקבורה משנית.
[07/03/2023, 10:50:09] +972 52‑339‑8077: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 10:50:40] +972 54‑595‑2630: מעניין. תודה. לא חשבתי על אפשרות כזו.
ועדיין – למה לנטוש (כי זו ההרגשה שהמילים של ישוע נותנות) את המשפחה שלך?
[07/03/2023, 10:53:33] +972 52‑339‑6463: מפני שהמצטרף לתלמידיך כנראה “נולד מחדש” כשקהילת התלמידים היא המשפחה שלו.
איני יודע מה היה הדין באותה תקופה אבל בימינו אדם שמתגייר הופך לבן אברהם, אולסי פרי למשל הפך לאלישע בן אברהם וכמוהו הגרף פוטוצקי האגדי.
[07/03/2023, 10:55:45] +972 54‑525‑2260: אכן, היהודים הם בני המלכות. ניתן להשוואת ביטויים אחרים של ישוע כמו משל הסעודה בו ה’קרואים’ (מוזמנים) הם היהודים, או המילים שאומר ישיע לאישה הצידונית “לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים ¹וְלִזְרֺק אוֹתוֹ לַכְּלָבִים.” הבנים הם היהודים והכלבים הם הגויים.
[07/03/2023, 10:55:55] +972 52‑339‑6463: ושכחתי משהו: נוצרי הנודר נדרי נזירות עובר תהליך דומה. איני יודע כמה העתק מהמשפחה הביולוגית מוחלט בימינו.
[07/03/2023, 10:56:03] +972 52‑339‑8077: מדובר על זה שישוע מסולק מעירו נצרת.
משמע אין נביא בעירו.
לכן הוא מוצג כחסר בית, בכניסה לכפר נחום.
ולכן כפר נחום מוצגת כעיירה שמקבלת אותי למרות שיודעים שהוא אדם קצת שנוי במחלוקת.
לדעתי זה גם העניין שהרומאים רדפו אותו אז,העיר לקח סיכון בלתת לו מכסה
[07/03/2023, 10:56:36] +972 52‑339‑8077: בכל גיור אתה נדרש לשנות את שמך לשם יהודי
[07/03/2023, 10:56:44] +972 52‑339‑8077: ולוותר על שמך הקודם
[07/03/2023, 10:59:40] Itamar Ben David: בהנחה שזו לא קבורת שדה כמו רוב האנשים. יש סיבה לחשוב שהיה עשיר?
[07/03/2023, 10:59:52] +972 52‑339‑6463: איני יודע מה היה בסוף תקופת בית שני. רות המואביה נשארה רות.
מה שחשוב יותר משינוי השם הוא הלידה מחדש.
[07/03/2023, 11:08:03] +972 52‑339‑8077: השאלה היא אחרת.
כמו שהיו בעולם הערבי אם שם משפחתך הוא אל מסרי משמע אתה ממצרים אולי שמה של רות המואביה בעצם מציין את שמה החדש.
לדעתי אין יחס לשמה לפני כניסתה לעם היהודי.
[07/03/2023, 11:17:23] Itamar Ben David: מבלי לגלוש יותר מדי לרות, השמות של הגיבורים שם סמליים. רות זה כמו רעות חברות וערפה מפנה את העורף שלה לנעמי.
[07/03/2023, 11:19:20] +972 52‑339‑8077: אין בעיה, לכן אמרתי שעניין השמות קשור למעבר ליהדות, תוך ציון מוצאה האתני של רות.
בדיוק כמו שהשליחים משנים את שמם אחרי החבירה לישוע
[07/03/2023, 11:20:35] Itamar Ben David: למה משנים את שמם? הוסיפו להם שם יווני בזמן אמת? אפ כן אז למה? הברית עכשיו היא ביוונית?
[07/03/2023, 11:21:53] Itamar Ben David: אבל נראה לי שאנחנו מתחילים לאבד קשר עין עם הפרק
[07/03/2023, 11:22:09] Itamar Ben David: פורים שמח אגב לכל החוגגים! הירושלמים יצטרפו באיחור קל.
[07/03/2023, 11:22:14] +972 52‑339‑8077: זה שאלה מענינית, ואז מגיעים לשאלה באיזו שפה נכתבה הברית החדשה, והאם הוספת השם היתה חלק מהדרך להתקבל בקרב קהלים שאינם יהודים
[07/03/2023, 11:22:53] Itamar Ben David: והנה סטינו מהפרק לגמרי. בואו נחזור לפסוקים.
[07/03/2023, 11:23:25] Itamar Ben David: זה מסוג הדברים שנשמח אם יש מומחה שירתה להציג בבמה הפתוחה בימי שישי
[07/03/2023, 11:23:53] +972 52‑339‑8077: זהו סייימתי
[07/03/2023, 15:24:15] +972 54‑424‑3724: יש תמונה של הפסל?
[07/03/2023, 15:25:07] +972 54‑595‑2630: אין לי. אבל רואים את ישוע שוכב על ספסל.
[07/03/2023, 15:29:08] +972 52‑232‑4469: image omitted
[07/03/2023, 15:29:21] +972 54‑595‑2630: אכן! תודה.
[07/03/2023, 16:09:21] +972 54‑805‑2849: הפסלים פזורים בכל רחבי הגלובוס!
https://en.wikipedia.org/wiki/Homeless_Jesus
[07/03/2023, 18:25:36] +972 54‑256‑6877: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 19:13:08] +972 52‑560‑0134: קוהורטות אוקסיליה של רגליים היו בעלות מבנה אירגוני דומה לקוהורטות בלגיון, ולכן אם אנחנו מניחים קיום של גדודי סיוע מקומיים (ולמה שלא נניח את זה אם אנחנו מניחים שלהורדוס בזמנו היה צבא משלו), אז בהחלט אפשרי שניתקל גם בשר מאה יהודי. הוא לא חייב להיות לגיונר, מספיק שיהיה בגדוד סיוע
[07/03/2023, 19:16:44] +972 52‑429‑7768: שאלה, רשום שהשדים מפצירים בישו לגרש אותם והוא עושה מה שהם אומרים. איך הרגע הזה של סוג של דרישה או דיאלוג בין ישו לשדים נתפס בנצרות? מדוע הוא מסכים לבקשתם לגרש אותם “רק” לחזירים?
[07/03/2023, 19:53:30] +972 50‑737‑2785: שים לב לפסוק הבא, פסוק 10. ישוע אומר שלא ראה אמונה כזו בכל “*ישראל*.
אז כנראה ששר המאה אינו מישראל.
ואם נלך למקבילה בספר לוקס, הרי זה מחזק את העניין ששר המאה אינו יהודי
[07/03/2023, 19:55:46] +972 52‑368‑9613: לפי הסיפור במקביל בלוקס 7 הוא איננו יהודי. לפי לוקס הצנטוריון מתואר כאיש ״אוהב ישראל״. ישוע לא מצא איש אמונה כמוהו אפילו בישראל. מכאן שהוא עצמו איננו מישראל.
[07/03/2023, 19:56:37] +972 52‑339‑6463: נראה לי שלשדים פשוט יש תפקיד בעולם, והם מודעים לתפקידים יותר משבני באדם מודעים לשלהם. וכאן התפקיד שלהם הוא לספק לישוע הזדמנויות לעשות ניסים.
[07/03/2023, 19:57:24] Itamar Ben David: נשמע לי הגיוני, מתחבר לי גם עם בני המלכות שיגורשו (פסוק 12) ועם עוד שלל ביקורות על היהודים שקראנו בפרקים עד כה.
[07/03/2023, 19:58:10] Itamar Ben David: לא יותר פשוט לומר שהם מזהים את הסמכות של ישוע?
[07/03/2023, 19:58:54] Itamar Ben David: חברים לקראת סיום, הערות אחרונות – הארכה של רבע שעה.
[07/03/2023, 20:04:12] +972 52‑339‑6463: יכול להיות, אבל אם אצטט את פאולוס בקורינטיים אקדים מאד את המאוחר והמנהל ביקש להשאר צמוד לפרק.
אני מניח שאינך חושב שמטרת הניסים היא לעשות טוב לכמה אנשים. הסיפור על הניסים נועד להעביר מסר, ולכן היה צריך גם את השדים. כמו שבסרט מתח הן הנבל והן הגיבור ממלאים את הוראות הבמאי כך בגירוש השדים הן ישוע והן השד ממלאים את תפקידיהם, ובהיותו של ישוע אלוהים עצמו הוא גם הבמאי.
יהיה מענין לדעת מה קורה לשד אחרי שהוא מגורש מגוף אדם, אבל זה לא מפורט בטקסט
הוּא יָרַד מִן הָהָר וַהֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 אָז הִתְקָרֵב אִישׁ מְצֹרָע, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 3 הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ. 4 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ, אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.”
5 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: 6 “אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד.”
7 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.”
8 הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. 9 גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘לֵךְ!’, הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר ‘בּוֹא!’, הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, ‘עֲשֵׂה זֹאת!’, הוּא עוֹשֶׂה.”
10 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. 11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.” 13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.
14 כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל כֵּיפָא רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת וְהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם. 15 הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם. 16 לְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים, 17 לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם.”
18 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב מִסְּבִיבוֹ צִוָּה לַעֲבֹר אֶל עֵבֶר הַיָּם. 19 נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.”
20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.”
21 אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.”
22 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם.”
23 הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24 וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן. 25 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: “אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!” 26 אָמַר לָהֶם: “לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!” הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 27 תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”
28 כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. 29 אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?”
30 בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹלֹ. 31 הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: “אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים.”
32 אָמַר לָהֶם: “לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם. 33 בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל וְאֶת מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים, 34 וְכָל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַתּוֹשָׁבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֶאֱזוֹרָם.
[07/03/2023, 7:58:30] Itamar Ben David: בוקר חדש – ברית חדשה! מתי פרק 8
[07/03/2023, 7:58:55] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַתַּי פֶּרֶק ח
1 *הוּא יָרַד מִן הָהָר וַהֲמוֹן עַם רַב הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 אָז הִתְקָרֵב אִישׁ מְצֹרָע, הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 3 הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, נָגַע בּוֹ וְאָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נִרְפְּאָה צָרַעְתּוֹ. 4 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ, אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.”*
[07/03/2023, 7:58:55] Itamar Ben David: 5 *כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: 6 “אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד. 7 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.” 8 הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. 9 גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘לֵךְ!’, הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר ‘בּוֹא!’, הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, ‘עֲשֵׂה זֹאת!’, הוּא עוֹשֶׂה. 10 “שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. 11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.” 13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.*
[07/03/2023, 7:58:56] Itamar Ben David: 14 *כְּשֶׁנִּכְנַס יֵשׁוּעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל כֵּיפָא רָאָה אֶת חֲמוֹתוֹ שׁוֹכֶבֶת וְהִיא סוֹבֶלֶת מֵחֹם. 15 הוּא נָגַע בְּיָדָהּ וְהַחֹם סָר מִמֶּנָּה. אָז קָמָה וְשֵׁרְתָה אוֹתָם. 16 לְעֵת עֶרֶב הֵבִיאוּ אֵלָיו רַבִּים שֶׁהָיוּ אֲחוּזֵי שֵׁדִים וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת בִּדְבַר פִּיו וְרִפֵּא אֶת כָּל הַחוֹלִים, 17 לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא: “חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם.”*
[07/03/2023, 7:58:56] Itamar Ben David: 18 *כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ הֲמוֹן עַם רַב מִסְּבִיבוֹ צִוָּה לַעֲבֹר אֶל עֵבֶר הַיָּם. 19 נִגַּשׁ אֵלָיו אַחַד הַסּוֹפְרִים וְאָמַר לוֹ: “רַבִּי, אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ אֶל כָּל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ.” 20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.” 21 אִישׁ אַחֵר מִן הַתַּלְמִידִים אָמַר אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, הַרְשֵׁה לִי תְּחִלָּה לָלֶכֶת לִקְבֹּר אֶת אָבִי.” 22 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהַנַּח לַמֵּתִים לִקְבֹּר אֶת מֵתֵיהֶם.” 23 הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24 וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן. 25 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: “אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!” 26 אָמַר לָהֶם: “לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!” הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 27 תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?”*
[07/03/2023, 7:58:57] Itamar Ben David: 28 *כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. 29 אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?” 30 בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹלֹ. 31 הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: “אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים.” 32 אָמַר לָהֶם: “לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם. 33 בָּרְחוּ הָרוֹעִים וּבָאוּ הָעִירָה. שָׁם סִפְּרוּ אֶת הַכֹּל וְאֶת מַה שֶּׁקָּרָה לַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים, 34 וְכָל הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַתּוֹשָׁבִים בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ מֶאֱזוֹרָם.*
[07/03/2023, 8:00:03] +972 52‑232‑4469: בוקר טוב
שאלה
האם ניתן בכל אופן להתייחס לפרק הקודם?
או כל יום נתייחס רק לפרק הנוכחי?
[07/03/2023, 8:21:10] +972 54‑595‑2630: בפסוקים 21 ו-22 פונה אל ישוע תלמיד ומבקש לקבור את אביו. וישוע אומר לו לא לעשות כן. במקום אחר משפחתו מגיעה אליו והוא אומר שיש לו משפחה אחרת. ממה נובע היחס הזה למשפחה?
[07/03/2023, 8:50:04] +972 54‑220‑8692: יש מוטיב שחוזר על עצמו ובו נשאל האדם הסובל האם הוא רוצה להרפא. כאן יש אלמנט קצת שונה כאשר המצורע שואל את ישוע האם הוא רוצה לרפא אותו. למה השאלה הזאת? אני מכיר בתור תשובה לשאלה אמירה שהחולה, למד עם השנים להתמודד ואפילו להפיק יתרונות ממחלתו. השינוי ייצר אתגרים חדשים שלא תמיד האיש ירצה. מישהו יכול אולי להרחיב ולתת עוד רעיונות סביב הנושא הזה של השאלה?
[07/03/2023, 8:51:24] +972 54‑220‑8692: מישהו יכול להסביר את פסוק 20, למה כאשר מישהו פונה אליו ורוצה להיות תלמידו הוא עונה שאים לאדם מקום להניח את ראשו
[07/03/2023, 8:56:02] Itamar Ben David: השאיפה זה להתייחס בכל יופ לפרק היומי, אבל כן, אפשר להתייחס לפרקים קודמים אם לא הספקתם.
[07/03/2023, 9:00:34] Itamar Ben David: יש לי כמה השערות: תפיסה של גאולה פרטית, תפיסה נוצרית של זניחת העולם הזה, וכן תפיסה של שבט לוי (דברים לג): הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃ אמנם ישוע לא שייך לשבט לוי אבל ההחמרה הדתית של בית שני וההנהגה הכהנית יצרה כנראה דינמיקה כזו (לדוגמה שיוחנן המטביל מחיל דיני כהנים על הורדוס אנטיפס ומגנה את נישואיו לגרושתו של אחיו).
[07/03/2023, 9:13:00] Itamar Ben David: עולה לי בראש ״אין יבוש מתיר עצמו מבית האסורים״ כלומר יש חשש לעבד/אסיר/חולה להשתחרר ממה שמגביל אותו כי עם החופש הזה באה גם אחריות לגורלו
[07/03/2023, 9:18:22] Itamar Ben David: הרבה מהניסים של ישוע קשורים לדיני טהרה (צרעת, האישה הזבה טומאת מתים ועוד) בבחינת ישוע כמקדש מהלך, או ישוע כמי שמערער את סמכות הכהנים. אם יש למישהו תובנות על העניין הזה אשמח שתכתבו. לגבי פסוק 4 קצת מעורר תהיה, הרי כהן אמור לאבחן את נגע הצרעת וללוות את הטהרה. זה לא כאילו אדם בריא יכול לבוא ולהקריב קורבן. ורק לסיום המילים ״לעדות להם״ נשמע כמו תוספת עבור הקורא/שומע שאינו יהודי.
[07/03/2023, 9:21:34] Itamar Ben David: מישהו יודע אל שר המאה הזה, כלומר מפקד בצבא הרומי שכאן, היה יהודי או לא?
[07/03/2023, 9:21:57] +972 54‑239‑3505: הראה אל הכהן תחילה, ובעקבות כך גם תקריב אצלו קרבן. זאת אומרת, עבור את התהליך המקובל להירפא מצרעת.
[07/03/2023, 9:22:13] Itamar Ben David: פסוק 12 ומי הם בני המלכות אגב? יהודים?
[07/03/2023, 9:23:07] +972 54‑239‑3505: זו תופעה שמאפיינת תנועות רוחניות חתרניות. הם מוותרים על משפחתם שלהם למען המשפחה החדשה של השותפים לדרך הרוחנית. מקביל קצת לויתור על בית קבוע שגם עליו שאלו כאן
[07/03/2023, 9:23:23] +972 52‑339‑6463: נראה לי שמונטי פייטון קיבלו השראה בדיוק מהשאלה הזו כאשר יצרו את דמותו של הקבצן המבקש Alms for an ex leper.
השתמשתי בזה ובסיפור של שרלוק הולמס פעם כשדיברתי על קבצנים בירושלים, לא בפניהם כמובן.
https://youtu.be/Wf1xmUOB7Sk
[07/03/2023, 9:24:29] +972 54‑239‑3505: אני לא חושב שצריך להרחיק לכת לשם, אפשר לפרש – מי שלא מוותר על ייחוסו ומעמדו כבן אצולה כלשהיא
[07/03/2023, 9:24:30] Itamar Ben David: אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים הכוונה. סליחה אשתדל לשים לב לשיבושים
[07/03/2023, 9:24:48] +972 52‑339‑8077: למרות שאני מת על הסרט וחושב שעם הקהל הנכון זה אחלה דרך להמחיש.
צריך מאוד להיזהר עם דוגמאות מהסרט עם קהל נוצרי, בעיקר קתולי מבוגר
[07/03/2023, 9:27:39] +972 54‑239‑3505: מדגיש שהבחירה היא לא לעבור לגור במקום חדש שהמגורים בו ישייכו אותך לקהילת הנגאלים, אלא בחירה בחיי נוודות תמידים. בעייני זו אמירה ערכית – הגאולה האישית היא לא זבנג וגמרנו, אלא חיפוש דרך ושיפור מתמיד
[07/03/2023, 9:33:32] Itamar Ben David: בפסוק 17 יש ציטוט מישעיהו נג, שזה אחד הפרקים הכי מצוטטים להוכחת משיחיותו של ישוע. אם יש מתנדב/ת לקבל במה פתוחה באיזה יום שישי לשוחח על הפרק- נא לכתוב לי בפרטי
[07/03/2023, 9:36:17] Itamar Ben David: הוא פשוט מנגיד את זה לאנשים ממזרח וממערב. לא?
[07/03/2023, 9:37:13] +972 54‑239‑3505: יש בפרק אמירה ערכית – הבחירה ללכת אחרי ישוע דורשת ללכת באמונה שלמה ולזרוק על הישן – כסף, מעמד, מקום מגורים, משפחה – אפילו קבורת ההורים. יש לה גם מחיר כלכלי – הגדריים איבדו עדר חזירים שלם, וכשהם מקבלים את ישוע בניגוד לתושבי כפר נחום שמנצלים אותו ובאים להתרפא ממנו, הם אומרים: תודה לך, אנחנו מעוניינים לשמור על הסדר הישן וזה פחות מתאים לנו המהפכה שלך
[07/03/2023, 9:38:18] +972 54‑239‑3505: לאלה *שיבואו* ממזרח וממערב, משמע יוותרו על מעמדם שם (שלושת המלכים שמשתחווים תלתינוק כדוגמא)
[07/03/2023, 9:39:11] Itamar Ben David: נו ומדובר בלא יהודים
[07/03/2023, 9:39:13] +972 52‑339‑6463: למרבה המזל יש גם ישראלים. ונושא הקבצנים בירושלים אפילו לא יחודי לנוצרים.
[07/03/2023, 9:46:26] +972 54‑239‑3505: לא חובה לפרש שההנגדה פה היא בין נכרים באופן כללי ליהודים. אלא דווקא בין נכרים שיהיו מוכנים לבוא ולהצטרף ליהודים שלא יהיו מוכנים לוותר על מעמדם הישן ועל מלכותם. חריף בעייני לקרוא את זה כמדבר על היהודים באשר הםץ
[07/03/2023, 9:54:51] Itamar Ben David: אבל אם כבר אין לו נגע איך זה הגיוני?
[07/03/2023, 9:55:49] Itamar Ben David: לגבי פסוק 20 אולי יש כאן הדהוד של תהילים ק״ד: אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃
יח הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
[07/03/2023, 9:57:32] Itamar Ben David: פסוקים 23-27 נשמעים כמו הנגדה לסיפור יונה הנביא.
[07/03/2023, 9:57:35] +972 52‑339‑6463: אולי הוא כבר הראה את הנגע לכהן שלא הצליח לרפא אותו?
[07/03/2023, 9:59:55] Itamar Ben David: עקיבא מי שאומר לישוע להעביר את השדים לחזירים זה השדים עצמם, דווקא בפסוק 34 נראה שהגדריים די מתבאסים עליו ואומרים לו ללכת.
[07/03/2023, 10:00:40] +972 54‑239‑3505: אבל זה בדיוק מה שכתבתי
[07/03/2023, 10:00:47] +972 50‑232‑0519: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 10:02:39] Itamar Ben David: הגדריים מאבדים עדר ודוחים את ישוע לא מקבלים אותו
[07/03/2023, 10:03:22] Itamar Ben David: הגדריים זה מן הסתם לא יהודים מהדקפוליס (מגדלים חזירים וכאלה)
[07/03/2023, 10:06:43] +972 54‑239‑3505: התכוונתי, כשהם מקבלים (get) את ישוע בטריטוריה שלהם הם אומרים לו – לך מפה, איבדנו עדר חזירים בגללך. קבלתו של ישוע כרוכה בוויתור כלכלי
[07/03/2023, 10:06:47] +972 52‑339‑6463: עדרי חזירי בר בלי בעלים די נפוצים באיזור כורסי. גידול חזירים אינו מתאים לאיזור, בטח לא רעיית חזירים.
בסיור במסגרת קורס ההתמחות צילמתי בכורסי פרצה שנעשתה בגדר על ידי חזירי בר שהיו אדיבים מספיק להשאיר שערות כדי שניתן יהיה לזהות אותם.
[07/03/2023, 10:07:02] +972 52‑376‑0889: אולי חששו הגדריים מהרומאים, לנוכח מה שנראה כמו משיח יהודי כריזמטי.
אהבתי את הפרשנות שישוע דורש וויתור על נוחות, מותרות והסדר הישן, וזה לא מתאים לכולם. לברית החדשה אין בעיה להראות מצד אחד את ההפתעה שמביע ישוע שגויים מגיעים אליו, וגם את העובדה שהיו כאלו שהתנגדו לו.
[07/03/2023, 10:08:07] Itamar Ben David: יפה תודה
[07/03/2023, 10:10:56] Itamar Ben David: בקשה קטנה, אנחנו צריכים עוד מתנדבים לסיכום היומי. אם יש מישהו/י שיקחו על עצמם לסכם את השיחה היומית על פרק אחד אנא הצטרפו לקבוצה לזמן קצר כדי לסייע. תודה! https://chat.whatsapp.com/L7lahZfpHmb7UbtmGQJynN
[07/03/2023, 10:34:04] +972 54‑313‑9134: פסוק 20 *20 עָנָה לוֹ יֵשׁוּעַ: “לַשּׁוּעָלִים יֵשׁ מְאוּרוֹת וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם קִנִּים, אַךְ בֶּן־הָאָדָם אֵין לוֹ מָקוֹם לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ.”*
בהתחלה חשבתי שהרעיון הוא שלכל אחד יש מקום (כמו תהלים ק”ד) אז למה *אין לו מקום* ? מוזר … מסר לא ברור
[07/03/2023, 10:44:35] +972 54‑595‑2630: אכן. אבל הפסל שמתאר את זה בכניסה לכפר נחום מאוד מוצלח.
[07/03/2023, 10:49:02] +972 54‑525‑2260: ייתכן, לא בטוח, אביו כבר קבור בקבורה ראשונית, ולכן התלמיד מבקש להישאר בביתו עד שתושלם השנה לפטירתו על מנת לקברו בקבורה משנית.
[07/03/2023, 10:50:09] +972 52‑339‑8077: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 10:50:40] +972 54‑595‑2630: מעניין. תודה. לא חשבתי על אפשרות כזו.
ועדיין – למה לנטוש (כי זו ההרגשה שהמילים של ישוע נותנות) את המשפחה שלך?
[07/03/2023, 10:53:33] +972 52‑339‑6463: מפני שהמצטרף לתלמידיך כנראה “נולד מחדש” כשקהילת התלמידים היא המשפחה שלו.
איני יודע מה היה הדין באותה תקופה אבל בימינו אדם שמתגייר הופך לבן אברהם, אולסי פרי למשל הפך לאלישע בן אברהם וכמוהו הגרף פוטוצקי האגדי.
[07/03/2023, 10:55:45] +972 54‑525‑2260: אכן, היהודים הם בני המלכות. ניתן להשוואת ביטויים אחרים של ישוע כמו משל הסעודה בו ה’קרואים’ (מוזמנים) הם היהודים, או המילים שאומר ישיע לאישה הצידונית “לֹא נָאֶה לָקַחַת אֶת הַלֶּחֶם שֶׁל הַבָּנִים ¹וְלִזְרֺק אוֹתוֹ לַכְּלָבִים.” הבנים הם היהודים והכלבים הם הגויים.
[07/03/2023, 10:55:55] +972 52‑339‑6463: ושכחתי משהו: נוצרי הנודר נדרי נזירות עובר תהליך דומה. איני יודע כמה העתק מהמשפחה הביולוגית מוחלט בימינו.
[07/03/2023, 10:56:03] +972 52‑339‑8077: מדובר על זה שישוע מסולק מעירו נצרת.
משמע אין נביא בעירו.
לכן הוא מוצג כחסר בית, בכניסה לכפר נחום.
ולכן כפר נחום מוצגת כעיירה שמקבלת אותי למרות שיודעים שהוא אדם קצת שנוי במחלוקת.
לדעתי זה גם העניין שהרומאים רדפו אותו אז,העיר לקח סיכון בלתת לו מכסה
[07/03/2023, 10:56:36] +972 52‑339‑8077: בכל גיור אתה נדרש לשנות את שמך לשם יהודי
[07/03/2023, 10:56:44] +972 52‑339‑8077: ולוותר על שמך הקודם
[07/03/2023, 10:59:40] Itamar Ben David: בהנחה שזו לא קבורת שדה כמו רוב האנשים. יש סיבה לחשוב שהיה עשיר?
[07/03/2023, 10:59:52] +972 52‑339‑6463: איני יודע מה היה בסוף תקופת בית שני. רות המואביה נשארה רות.
מה שחשוב יותר משינוי השם הוא הלידה מחדש.
[07/03/2023, 11:08:03] +972 52‑339‑8077: השאלה היא אחרת.
כמו שהיו בעולם הערבי אם שם משפחתך הוא אל מסרי משמע אתה ממצרים אולי שמה של רות המואביה בעצם מציין את שמה החדש.
לדעתי אין יחס לשמה לפני כניסתה לעם היהודי.
[07/03/2023, 11:17:23] Itamar Ben David: מבלי לגלוש יותר מדי לרות, השמות של הגיבורים שם סמליים. רות זה כמו רעות חברות וערפה מפנה את העורף שלה לנעמי.
[07/03/2023, 11:19:20] +972 52‑339‑8077: אין בעיה, לכן אמרתי שעניין השמות קשור למעבר ליהדות, תוך ציון מוצאה האתני של רות.
בדיוק כמו שהשליחים משנים את שמם אחרי החבירה לישוע
[07/03/2023, 11:20:35] Itamar Ben David: למה משנים את שמם? הוסיפו להם שם יווני בזמן אמת? אפ כן אז למה? הברית עכשיו היא ביוונית?
[07/03/2023, 11:21:53] Itamar Ben David: אבל נראה לי שאנחנו מתחילים לאבד קשר עין עם הפרק
[07/03/2023, 11:22:09] Itamar Ben David: פורים שמח אגב לכל החוגגים! הירושלמים יצטרפו באיחור קל.
[07/03/2023, 11:22:14] +972 52‑339‑8077: זה שאלה מענינית, ואז מגיעים לשאלה באיזו שפה נכתבה הברית החדשה, והאם הוספת השם היתה חלק מהדרך להתקבל בקרב קהלים שאינם יהודים
[07/03/2023, 11:22:53] Itamar Ben David: והנה סטינו מהפרק לגמרי. בואו נחזור לפסוקים.
[07/03/2023, 11:23:25] Itamar Ben David: זה מסוג הדברים שנשמח אם יש מומחה שירתה להציג בבמה הפתוחה בימי שישי
[07/03/2023, 11:23:53] +972 52‑339‑8077: זהו סייימתי
[07/03/2023, 15:24:15] +972 54‑424‑3724: יש תמונה של הפסל?
[07/03/2023, 15:25:07] +972 54‑595‑2630: אין לי. אבל רואים את ישוע שוכב על ספסל.
[07/03/2023, 15:29:08] +972 52‑232‑4469: image omitted
[07/03/2023, 15:29:21] +972 54‑595‑2630: אכן! תודה.
[07/03/2023, 16:09:21] +972 54‑805‑2849: הפסלים פזורים בכל רחבי הגלובוס!
https://en.wikipedia.org/wiki/Homeless_Jesus
[07/03/2023, 18:25:36] +972 54‑256‑6877: This message was deleted by admin Itamar Ben David.
[07/03/2023, 19:13:08] +972 52‑560‑0134: קוהורטות אוקסיליה של רגליים היו בעלות מבנה אירגוני דומה לקוהורטות בלגיון, ולכן אם אנחנו מניחים קיום של גדודי סיוע מקומיים (ולמה שלא נניח את זה אם אנחנו מניחים שלהורדוס בזמנו היה צבא משלו), אז בהחלט אפשרי שניתקל גם בשר מאה יהודי. הוא לא חייב להיות לגיונר, מספיק שיהיה בגדוד סיוע
[07/03/2023, 19:16:44] +972 52‑429‑7768: שאלה, רשום שהשדים מפצירים בישו לגרש אותם והוא עושה מה שהם אומרים. איך הרגע הזה של סוג של דרישה או דיאלוג בין ישו לשדים נתפס בנצרות? מדוע הוא מסכים לבקשתם לגרש אותם “רק” לחזירים?
[07/03/2023, 19:53:30] +972 50‑737‑2785: שים לב לפסוק הבא, פסוק 10. ישוע אומר שלא ראה אמונה כזו בכל “*ישראל*.
אז כנראה ששר המאה אינו מישראל.
ואם נלך למקבילה בספר לוקס, הרי זה מחזק את העניין ששר המאה אינו יהודי
[07/03/2023, 19:55:46] +972 52‑368‑9613: לפי הסיפור במקביל בלוקס 7 הוא איננו יהודי. לפי לוקס הצנטוריון מתואר כאיש ״אוהב ישראל״. ישוע לא מצא איש אמונה כמוהו אפילו בישראל. מכאן שהוא עצמו איננו מישראל.
[07/03/2023, 19:56:37] +972 52‑339‑6463: נראה לי שלשדים פשוט יש תפקיד בעולם, והם מודעים לתפקידים יותר משבני באדם מודעים לשלהם. וכאן התפקיד שלהם הוא לספק לישוע הזדמנויות לעשות ניסים.
[07/03/2023, 19:57:24] Itamar Ben David: נשמע לי הגיוני, מתחבר לי גם עם בני המלכות שיגורשו (פסוק 12) ועם עוד שלל ביקורות על היהודים שקראנו בפרקים עד כה.
[07/03/2023, 19:58:10] Itamar Ben David: לא יותר פשוט לומר שהם מזהים את הסמכות של ישוע?
[07/03/2023, 19:58:54] Itamar Ben David: חברים לקראת סיום, הערות אחרונות – הארכה של רבע שעה.
[07/03/2023, 20:04:12] +972 52‑339‑6463: יכול להיות, אבל אם אצטט את פאולוס בקורינטיים אקדים מאד את המאוחר והמנהל ביקש להשאר צמוד לפרק.
אני מניח שאינך חושב שמטרת הניסים היא לעשות טוב לכמה אנשים. הסיפור על הניסים נועד להעביר מסר, ולכן היה צריך גם את השדים. כמו שבסרט מתח הן הנבל והן הגיבור ממלאים את הוראות הבמאי כך בגירוש השדים הן ישוע והן השד ממלאים את תפקידיהם, ובהיותו של ישוע אלוהים עצמו הוא גם הבמאי.
יהיה מענין לדעת מה קורה לשד אחרי שהוא מגורש מגוף אדם, אבל זה לא מפורט בטקסט
כשנכנס לכפר נחום, נראה בצד שמאל של הדרך, מול מבנה המנזר, ספסל ועליו פסל ברונזה בדמות ישוע “חסר הבית”
זהו אחד ממאה פסלים של פסל קנדי הנמצאים במקומות שונים בעולם.
פסל זה מתכתב עם פסוק מספר 20 בפרק ח’ ובו לבעלי החיים ובעלי הכנף יש מקום להניח בו ראשם, אך לא לבן האדם.
ישוע מסולק מביתו, מעירו נצרת, כפר נחום, מקבלת אותו אליה למרות היותו שנוי במחלוקת. לישוע לא יהיה מקום לנוח בו, את כולם הוא ירפא ויגאל אבל לא את עצמו.
וכאשר הבחירה היא בדרך הגאולה, זוהי בחירה בחיי נוודות תמידיים כי הגאולה האישית אינה מגיעה ברגע אחד, אלא בדרך ארוכה של חיפוש ושיפור עצמי מתמיד.
עוד אפשרות לפירוש לפסוק 20 האומר כי לאדם אין מקום להניח את ראשו יכולה להיות הדהוד של תהילים ק”ד אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ חֲ֝סִידָ֗ה בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃ יח הָרִ֣ים הַ֭גְּבֹהִים לַיְּעֵלִ֑ים סְ֝לָעִ֗ים מַחְסֶ֥ה לַֽשְׁפַנִּֽים׃
בתחילת הפרק יורד ישוע מן ההר, אחרי שנתן עליו דרשה להמונים. זה מזכיר במידה רבה את משה רבנו שקיבל את התורה על ההר, תורה חדשה, כך גם ישוע מביא תורה חדשה ומתחיל דרך חדשה שיש בה קשיים.
בפרק זה הוא עושה 5 ניסים וריפויים הוא מרפא מצורע, מרפא את הבן של המושל הרומי, הוא משקיט סערה בים, מרפא את חמותו של פטרוס וגם מגרש שדים.
בכפר נחום עושה ישוע מופתים וניסים וכמו שניבא ישעיהו ישוע מושיע את בני האדם ומשחרר אותם מהנכות הפיזית שלהם וגם הרוחנית.
הנרפאים רואים בישוע את המושיע ומבינים את תפקידו
המצורע נופל ומשתחווה בפני ישוע כפי שמשתחווים בפני האל, ישוע אינו חושש לגעת במצורע, למרות שבני האדם חששו לגעת במצורעים. מצורעים היו מנודים והיו מחוץ לישוב. דוקא במצורע ישוע נוגע ואילו את האחרים הוא מרפא מבלי לגעת, רק בדיבור.
המוטיב האחר בריפוי זה הוא שהמצורע הוא שמבקש להירפא, הוא שואל את ישוע אם יסכים לרפא אותו. למה הוא שואל זאת? אולי כי שנים אף אחד לא רצה לרפא אותו? אולי כי התרגל לחיות עם הנכות שלו ואולי אפילו “נהנה” ממנה בדרך כלשהי ומפיק ממנה יתרון. אם ירפא – יעמדו בפניו אתגרים חדשים שלא תמיד יוכל לעמוד בהם או ירצה לעמוד בהם. הוא הולך לקחת אחריות גדולה בשינוי מחולי לבריאות. ככתוב “אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים”
ישוע נוהג שוב כיהודי בן זמנו ואומר למצורע ללכת להקריב קרבן, כפי שהיה נהוג, לאחר שירפא. כלומר ישוע לא מצווה עליו לא לנהוג כמנהג היהודים אלא להיפך. הוא לא בא לבטל אלא לקיים
הריפוי השני הוא של הצנטוריון שעל פי הכתוב אינו יהודי. שכן ישוע לא ראה אמונה כמו של הצנטוריון בכל ישראל, לכן כנראה אינו מישראל. בסיפור זה המופיע אצל לוקס, מתחזקת ההשערה כי הצנטוריון אינו יהודי, למרות שהיתה אפשרות גם לצנטוריון יהודי לשרת בצבא, במיוחד אם זה צבא הורדוס אנטיפסהתואר סנטוריון מגיע מהמספר 100 כלומר מפקד על 100 פקודים.
ישוע מציע ללכת לביתו של הצנטוריון, מתוך כבוד אליו כנראה, אך הצנטוריון אינו רוצה שישוע יגיע אליו הביתה, אולי מתוך יראה או אמונה כי אינו ראוי לכך ונותן את הדוגמא שיש לו אנשים שכפופים אליו, אולי כמו שישוע כפוף למרות האל, או כפי שהאחרים כפופים לישוע. הצנטוריון מבין את ההירככיה הזו וישוע מתפלא מאמונתו והבנתו וכבר מבשר על כך שרבים ילכו אחרי האמונה החדשה ויגיעו אל מלכות השמיים ואילו רבים מאלה שנולדו כבני המלכות – כלומר היהודים יגורשו ממלכות השמיים ולא ישהו בה.
הנס הבא הוא ריפוי חמותו של פטרוס גם כאן הוא נוגע בידה, מגע יד מרפא.
בהקשר זה כתובים בפסוק 17 דברי ישעיהו מפרק נ”ג חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֺבֵינוּ סְבָלָם
ויש צורך לפרט ולהסביר ציטוט זה בהקשר כאן.
בקשר למקום המשפחה בחיי האדם – כאשר ישוע אומר לתלמיד לא לקבור את אביו אלא ללכת יחד עם ישוע – מדוע מתיחס כך ישוע אל המשפחה?
יתכן ומדובר כאן בגאולה פרטית, כלומר זניחת העולם הזה, ובדברים ל”ג
הָֽאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ
דברים אלה מתיחסים אל שבט לוי ואמנם ישוע אינו משבט לוי אך ההחמרה הדתית של בית שני וההנהגה הכהנית יצרה כנראה דינמיקה כזו בדומה לגינוי של יוחנן המטביל את נישואי הורדוס אנטיפס לגרושתו של אחיו, כלומר גיסתו.
מצד שני התופעה של תנועות רוחניות היא במקרים רבים ויתור על המשפחה וחבירה ל”משפחה” חדשה של שותפים לדרך הרוחנית. (למרות שבדרך הרוחנית הזו הלכה עם ישוע גם חלק ממשפחתו המקורית)
בנוסף יש כאן אמירה ערכית – אם בחרת ללכת אחרי ישוע, כלומר ללכת בדרך האמונה, ואמונה שלמה, דבר לא יעמוד בדרכך. אתה תשאיר את הכל מאחוריך, אפילו את משפחתך, את מקום מגוריך, עבודתך, את הכנסותיך, אולי קבורת הורים מרמזת על ויתור על ירושה?
אפשרות נוספת לדברי ישוע לבקשה לקבורת אביו – היא כי יתכן ואביו כבר קבור בקבורה ראשונית (כמנהג ימי בית שני) והתלמיד מבקש להישאר בביתו עד שתושלם השנה לפטירת אביו על מנת לקברו בקבורה שניה. למרות שקבורה זו היתה מקובלת ע”י עשירי העם, האם היה תלמיד זה עשיר? (לדעתי המתים, שיקברו את מתיהם, הם הלא מאמינים שחייהם הם בגוף בלבד, ואילו רוחם מתה, כל אלה שנשארו מאחור ולא הולכים אחרי האמונה וישוע)
הדהוד נוסף מהסיפור התנכ”י מתייחס לפסוקים 23-27 בהשקטת הסערה בים, הקשר לסיפור יונה הנביא והנגדה לסיפור יונה.
בנושא גירוש השדים אל החזירים, מדובר בגדריים מאזור גדר דקפוליס, אשר ממזרח לכנרת, בעקבות כניסת השדים אל החזירים, מאבדים הגדריים עדר שלם של חזירים, הרועים של החזירים איבדו את פרנסתם. כלומר לקבל את ישוע כרוך בוויתור כלכלי, האם הרועים הם רועי חזירים ? או רועי צאן? האם גידול חזירים מצריך רועים? האם הגדריים לא מקבלים את ישוע בגלל הסדר החדש שהוא מביא? הרי אחוזי השדים הכירו בו כבן האלוהים, אמרו זאת, אולי חששו מהרומאים משום שראו בישוע משיח יהודי כריזמטי?
ומדוע שומע ישוע לבקשת השדים להיות מגורשים אל החזירים? עושה רושם כי גם לשדים יש תפקידים בעולם והם מודעים לתפקידיהם יותר משבני האדם מודעים לשלהם. תפקידים כאן הוא לאפשר לישוע לעשות ניסים. הם גם מזהים את הסמכות של ישוע ויודעים שעליו לצוות עליהם. בכל מקרה, הסיפור על גירוש השדים אל החזירים, נועד כדי להעביר מסר. לכל אחד יש תפקיד בסיפור, הן ישוע, הן השדים והן החזירים.
הברית החדשה מראה מצד אחד את ההפתעה שמביע ישוע מגויים המגיעים אליו וגם את אלה המתנגדים לו.
עריכה: רינה אופנבך