אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. 2 הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. 3 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: “שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו.
4 שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: “רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה.”
5 יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. “הִנֵּה הָאִישׁ!” אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס.
6 כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “צְלֹב! צְלֹב!”
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה.”
7 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים.”
8 כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ. 9 הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: “מֵאַיִן אַתָּה?” אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ. 10 אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: “אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?”
11 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ.”
12 מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: “אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!”
13 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא “גַּבְּתָא”. 14 אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: “הִנֵּה מַלְכְּכֶם!”
15 אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: “קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!”
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?”
הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: “אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!” 16 אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. 17 וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת. 18 שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. 19 פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: “יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.” 20 אֶת הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית. 21 אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: “אַל נָא תִּכְתֹּב ‘מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’, אֶלָּא ‘זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’.”
22 הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: “מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי.”
23 הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. 24 אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה.” זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל – לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל”, וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים.
25 עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. 26 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: “אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ.” 27 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: “הִנֵּה אִמְּךָ.” מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ. 28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.”
29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. 30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.
31 מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת. 32 לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. 33 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. 34 אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35 זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד – וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. 36 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “וְעֶצֶם לֹא־תִּשְׁבְּרוּ בוֹ.” 37 וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: “וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ.”
38 אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים – וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. 39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם. 40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. 41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ. 42 שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.
[25/07/2023, 21:03:27] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יט*
*יט אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. 2 הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. 3 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: “שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו.*
*4 שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: “רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה.”*
*5 יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. “הִנֵּה הָאִישׁ!” אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס.*
*6 כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “צְלֹב! צְלֹב!”*
*אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה.”*
*7 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים.”*
[25/07/2023, 21:03:28] Itamar Ben David: * כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ. 9 הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: “מֵאַיִן אַתָּה?” אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ. 10 אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: “אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?”*
*11 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ.”*
*12 מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: “אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!”*
*13 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא “גַּבְּתָא”. 14 אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: “הִנֵּה מַלְכְּכֶם!”*
[25/07/2023, 21:03:28] Itamar Ben David: * אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: “קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!”*
*אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?”*
*הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: “אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!” 16 אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. 17 וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת. 18 שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. 19 פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: “יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.” 20 אֶת הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית. 21 אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: “אַל נָא תִּכְתֹּב ‘מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’, אֶלָּא ‘זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’.”*
*22 הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: “מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי.”*
[25/07/2023, 21:03:29] Itamar Ben David: *23 הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. 24 אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה.” זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל – לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל”, וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים.*
*25 עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. 26 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: “אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ.” 27 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: “הִנֵּה אִמְּךָ.” מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ. 28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.”*
*29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. 30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.*
[25/07/2023, 21:03:30] Itamar Ben David: * מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת. 32 לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. 33 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. 34 אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35 זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד – וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. 36 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “וְעֶצֶם לֹא־תִּשְׁבְּרוּ בוֹ.” 37 וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: “וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ.”*
[25/07/2023, 21:03:30] Itamar Ben David: * אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים – וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. 39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם. 40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. 41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ. 42 שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.*
[25/07/2023, 21:03:31] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/6nZSaKPColWqpXOLLFe8mB?si=RZ5ZZ6SCSh-DWVl6sZMlFA&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[26/07/2023, 8:05:06] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[26/07/2023, 8:05:28] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק י״ט.
[26/07/2023, 8:23:43] Itamar Ben David: פסוק 1 למה בעצם פילטוס לא נמצא באותו מעמד כמו יהודה איש קריות? האי גם הוא פיון בעל יכולת בחירה שדרכו עברה כוס התרעלה. האם חוץ מהאתיופים ונדמה לי גם הקופטים פילטוס, יש עוד עדות נוצריות שמקדשות את פילטוס?
[26/07/2023, 8:25:45] Itamar Ben David: פסוק 2- למעט עץ השיזף, שלא ממש גדל בהרי ירושלים אלא באזורים יותר חמים בעמקים, איזה עוד זיהויים יש לצמח של כתר הקוצים?
[26/07/2023, 8:26:36] Itamar Ben David: נזכיר שבדיון אנחנו כל הזמן מתייחסים לאיך והיכן להשתמש בפרק ואילו ייצוגים יש לו בתרבות. מן הסתם לכל הפרק הזה יש אינסוף ייצוגים בתרבות- אז נעודד אתכם לשתף את החביבים עליכם!
[26/07/2023, 8:30:29] Itamar Ben David: פסוק 13 – מה הזיהויים של גבתא? אני פשוט מכיר שיש זיהוי קתולי בתחנה הראשונה ויש זיהוי ״פרוטסטנטי״ שקשור לשער יפו, אבל אם אפשר לחדד זה יהיה נחמד.
[26/07/2023, 8:32:56] Itamar Ben David: הסצינה של פילטוס ב life of Brian: https://youtu.be/OMtoGj0dcSo
[26/07/2023, 8:34:12] Itamar Ben David: פסוק 15- למה שהכהנים יגידו שאין להם מלך זולת הקיסר? המלך הוא אלוהים בלבד ולמיטב ידיעתי יהודים באימפריה לא חויבו לסגוד לקיסר. אשמח להבהרות ארז!!!
[26/07/2023, 8:34:40] Itamar Ben David: @972528819763
[26/07/2023, 8:35:40] Itamar Ben David: פסוק 17- מתי מתפתחת המסורת על קבורת אדם הראשון בגולגותא?
[26/07/2023, 8:36:56] ~ Erez Cohen: אני באופן כללי חושב שמונטי פייטון זה אחלה מקום להשתמש.
אבל צריך להיזהר עם קהלים מסוימים בשימוש,בו
[26/07/2023, 8:37:11] Erez Giron – Tour Guide: היו קורבנות לשלום הקיסר בבית המקדש,
וגם יש את הפיסקה המפורסמת כששאלו את ישוע על התמונה שעל המטבע הוא אמר שזה חלק ממיסים לגיטימים.
[26/07/2023, 8:37:38] Itamar Ben David: פסוק 22- רק סביב השלט פילטוס מקבל עמוד שידרה נגד היהודים? מוזר אבל לא זכרתי שהיהודים ביקשו נוסח שונה. מעניין.
[26/07/2023, 8:38:30] Itamar Ben David: קורבנות לשלום הקיסר כן, אבל לומר שהקיסר הוא המלך ואין זולתו? נראה לי יש פער רציני
[26/07/2023, 8:40:07] Itamar Ben David: פסוקים 25-26 אם המפגש של ישוע עם אמו קורה ליד הצלב איך הקתולים מסבירים את תחנה 4?
[26/07/2023, 8:41:10] Itamar Ben David: פסוק 23 אם מישהו יודע לשפוך אור על כל עניין הבגדים ואיך זה היה תפור, איך גזרו – זה מאוד לא ברור. אפשר להביא קישורים רלוונטיים ושרטוטים.
[26/07/2023, 8:42:36] Itamar Ben David: פסוק 30- מה היוונית אומרת שם על ״נשלם״ כלומר מה אנחנו יכולים ללמוד מהביטוי ביוונית?
[26/07/2023, 8:44:10] ~ Erez Cohen: הדיון של היחס של הכוהנים לקיסר.
להבנתי זה ראש מחלוקת.
ישוע תמיד טוען שהם היו מושחטים ולא מספיק יהודים.
מה שמסביר את הפער בהסתכלות שלהם על הקיסר.
סימו לב שעניין החרבות מדבר על הידיעה של ישוע שיבוא היום שהוא ושליחיו יחשבו פושעים ולכן הם צריכים להצטייד בחרבות
[26/07/2023, 8:49:29] Erez Giron – Tour Guide: אולי מדובר בשליט, ובאמת מי ששלט ביהודה הוא הקיסר דרך הנציב.
[26/07/2023, 8:52:00] Itamar Ben David: פסוק 36 זה רפרנס לשמות י״ב על קורבן פסח: בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. כמה שאלות זה מעורר אצלי: כל הקורבנות של המקדש צריכים להיות תמימים לא רק קורבן פסח. ויקרא כ״ב: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. הציטוט של פסח אמנם מתאים בזמנים אבל השה צריך להיות תמים: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. (שמות י״ב) כלומר כל שלב ההלקאות והעינויים שישוע עבר, למיטב הבנתי הופכים אותו לקורבן שאינו תמים כי יש בו השחטה (הסרטון של מל גיבסון מדגים זאת בבירור). כל זה בהנחה שאף עצם של ישוע לא נשברה מהעינויים עצמם, עדיין ישנה שאלת האם הוא קורבן ״תמים״.
[26/07/2023, 9:08:29] Itamar Ben David: האמת שיש עוד בעיה אולי אפילו יותר חמורה, שקורבן פסח בכלל לא קשור לכפרת חטאים. דובר כאן בעבר על איזה סוג קורבן ישוע (כמדומני שהוא שילוב של מספר קורבנות כמו קורבן חטאת/ אשם/ כיפור) אבל לא הצלחתי להבין את האופן שבו מסבירים את היותו קורבן פסח מעבר לעובדה שהוא נצלב בפסח
[26/07/2023, 9:16:37] Erez Giron – Tour Guide: פסוק 13 האם יש זיהוי למקום המרוצף אבנים הנקרא “גבתא”?
הרי פה מתחת לאחיות ציון מאוחרת במאה שנה,
אצל יוספוס יש מקום שנקרא “קסיסטוס” שאחד הפירושים של המילה הוא אזור מרוצף.
[26/07/2023, 10:14:13] ~ Alex Gutman: הפסח הגן מפני המוות, סימל את השגחת ה’ על עמו, שמשחרר אותו מעבדות ומסבל לחירות עולם. אכן היה מתאים יותר אולי לדבר על קרבן המכפר על העוונות. אבל אם מתמקדים בהביט של ישועה ממוות, זה אמור להספיק.
יחד עם זאת, הפסח מילא את התפקיד הזה רק בפסח מצרים. בפסח דורות זה רק היה לזיכרון (מה שלא מנע מלהאמין לסגולות מיוחדות שקיימות גם בזבח של פסח דורות, יש על זה מאמר של פרופ’ אהרון שמש ז”ל).
[26/07/2023, 10:17:03] ~ Alex Gutman: לא יודע אם צריך לצפות לרזולוציות כאלה… הסמל כאן גדול יותר מפרטי הפרטים אני חושב.
[26/07/2023, 10:20:04] ~ Alex Gutman: אולי אתה מפתח יותר מדי ציפיות “לאומיות” ביחס ליהודי אותה תקופה? אנחנו בפרובינציית יהודה… ועוד, אחרי מלך כמו הורדוס…
[26/07/2023, 10:26:08] ~ Alex Gutman: איפה כתוב שיזף?
[26/07/2023, 10:35:04] ~ Steven A.B: יהודה שהיה אחד התלמידים שלו, לא היה מצופה ממנו שימכור את רבו. בניגוד לפילטוס שכן היה מצופה ממנו לצלוב את ישוע, עשה איזשהו מחווה של ניסיון להוציא את ישוע מהמצב שלו. אבל שוב, זה חא גורם מפילטוס להיות פחות אשם, הוא פשוט עוד בורג קטן בממלכת בבל של מעלה שבמקרה היה במקום הנכון ובזמן הנכון להיות זה שמוציא להורג את ישוע.
[26/07/2023, 10:38:27] ~ Steven A.B: זה לא רק דעת הפרוטסטנטים, אלא הרבה יותר הגיוני גם מבחינת המחקר שהמשפט נעשה בארמון הורדוס. כשאני בדגם של מוזאון ישראל, אני אומר שאני מדמיין שהגבתא הייתה בעצם ברחבת האגורה (השוק היוקרתי) שנמצא צמוד לארמון הורדוס, שם כל הכהנים התאספו יחד עם עשירי העם, ייתכן שביתו של קייפא היה קרוב או אפילו צמוד לארמון.
[26/07/2023, 10:43:33] ~ Steven A.B: אני לא יודע מתי, אבל אין לי ספק שזו השפעה ממסורות של יהודים.
[26/07/2023, 10:54:54] ~ Yigal Tzadka: כיום, המסורת היהודית על האדם הראשון עברה למערת המכפלה.
[26/07/2023, 10:55:14] ~ Steven A.B: זה נכון שהברית החדשה נכתבה במקור ביוונית, אבל כותבי הבשורות דיברו עברית וחשבו בעברית, וכתבו עבור יהודים שגם אם לא דיברו עברית כשפת אם הם כן הכירו את הז’רגון היהודי. הדוגמא הכי ברורה היא בפסוק:
“הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֺּאתֵיהֶם.”” (מתי א 21)
ביוונית, לא ניתן להבין את ההיגיון מאחורי ‘ישוע’ ו’ישועה’, ולכן אם רוצים להבין את הברית החדשה, חייבים להתייחס גם לעברית.
אני מדבר המון על המילה ‘נשלם’, כי היא המילה המושלמת (חיחיחי) למה שישוע התכוו אליו. המילה ‘נשלם’ אומרת כך:
1. המשימה שלי הושלמה
2. שילמתי את החוב
3. הבאתי את הכל לידי שלמות
4. הבאתי את השלום
וכל זה קורה בעיר שנקראת ‘שלם’, שהיה לה מלך שנקרא ‘שלמה’. ששלושת העמקים שלה יוצרים את האות ש’ ועליה נכתב:
“6 שַׁאֲלוּ שְׁלֹום יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ 7 יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ׃” (תהלים קכב)
[26/07/2023, 11:03:49] ~ Steven A.B: זה כמו להגיד שהקרבן לא תמים כשהוא נמצא על המזבח באמצע השחיטה.
התמימות של המשיח היא לוא דווקא תמימות פיזית, אלא על כך שהוא נטול חטאים, אבל גם אם התמימות היא פיזית, הרי שסבלו מתחיל מגת שמנים, לא סתם הוא מגיע לגת שמנים – מקום של לחיצת הזיתים להפקת השמן. זה המקום שבו האב שם על כתפיו של ישוע את חטאי האנושות, הרגע שבו הוא מזיע דם. כמו שהזיתים נמחצות ויוצא מהם כל השמן, כך המשיח נמחץ ויוצא ממנו רוח הקודש. משיח – מי שנמשח בשמן.
מרגע היותו בגת שמנים עד מותו על הצלב זה מעמד השחיטה.
[26/07/2023, 11:16:17] ~ Steven A.B: כל הקרבות כולן הן צל ובבואה של הקרבן האולטימטיבי ואידיאלי ונצחי – המשיח.
כל קרבן מספר הבט אחר או מבטא חלק אחר ביחסים שלנו עם אלוהים. הרי קרבנות, כשמם כן הם – לקרב אותנו.
אמנם קורבן פסח לא כתוב במפורש שהוא לכיפור חטאים, אבל דמו של השה מהווה ישועה, שכן כתוב:
12 וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה׃ 13 וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (שמות י”ב)
כלומר, אתה רוצה להינצל מהמשפט של אלוהים? המעשים שלך לא יצילו אותך, אתה צריך את הדם של השה כדי שאלוהים יפסח עליך.
למה הוא יפסח עליך? זה כבר מפורט על ידי סוגי קורבנות אחרות, אבל העיקרון הבסיסי הוא ששה הפסח הוא מקור הישועה שלך.
דרך אגב, אני עושה שיעור שלם בנושא “המשיח כשה האלוהים”. למעשה המשיח הוא השה שעליו ניבא אברהם ליצחק ואמר לו “אלוהים יראה לו השה לעולה בני”. הרי אלוהים לא סיפק לאברהם שה, אלא איל, אז איפה השה שאברהם אמר שאלוהים יראה?
אברהם מגלה לנו סוד, והסוד הזה שהשה הוא ה’ בעצמו, ולכן הוא קורא למקום הזה כך:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה׃ (בראשית כ”ב 14)
בהר הזה – ירושלים, ה’ בכבודו ובעצמו יראה, פיזיזת, יופיע, ומה ההקשר? ה’ יראה לו השה לעולה.
מה פירוש השם “ירושלים”? הרי למדנו שקוראים למקום “שלם”, מה פיתאום הוא הולך להיות “ירושלם”?
לא משנה מה ההשתלשלות ההיסטורית לגבי המילה “ירו”, אבל מבחינה רוחנית, המילה “ירו” קשורה לשם שאברהם נותן למקום – יראה-שלם.
[26/07/2023, 11:58:37] Shira Harpaz Pomeranz: אני ממליצה לכל מי שעובד עם אוונגלים (ולא רק) לקרוא את מה שכתוב כאן. סטיבן מחלק לכם יהלומים להדרכה.
[26/07/2023, 12:00:13] ~ Maggi Nachshon: 3 העמקים:
קדרון, הגיא ו..?
[26/07/2023, 12:01:31] ~ Steven A.B: קדרון, הגיא המרכזי (טירופיאון) וגיא בן הינום
[26/07/2023, 12:02:02] ~ נעמי ארליך קופרמן: ויש גרסה שאומרת שמי שכתבו את הברית החדשה חיו בעולם שנשלט ברובו על ידי רומא ולא רצו להוציא את פילטוס כאשם ולכן נתנו לו נקודות זכות.
[26/07/2023, 12:23:23] Doron Jamchi: אב הכנסייה אוריגינס (מאה 3) הוא הראשון שמזכיר מסורת על קבורת אדם הראשון בגולגותא בפירוש שלו לבשורת מתי. באחד הפרגמנטים היוונים יש תוספת שאומרת שהזיהוי הוא על פי “מסורת יהודית”, אבל לא ברור מהי בדיוק אותה מסורת.
פרופ’ ישעיהו גפני כן טוען שהייתה מסורת יהודית והיא נכנסה לנצרות, וכתגובה לפרשנות הנוצרית, היהודים החלו לציין את קבר אדם הראשון בחברון במערת המכפלה.
הנה שני מקורות:
https://www.academia.edu/35579379/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8
https://asif.co.il/wp-content/uploads/2023/04/265.pdf
[26/07/2023, 12:25:29] ~ האני נסור – Hani Nassour: נמצא ברחבת כנסיית דומינוס פלביט
[26/07/2023, 12:55:42] Itamar Ben David: תביא את המאמר
[26/07/2023, 12:56:16] Itamar Ben David: ומה עם מרדכי?
[26/07/2023, 12:56:30] Itamar Ben David: לא כתוב אני שואל אילו הצעות זיהוי יש
[26/07/2023, 12:57:24] Itamar Ben David: אז מה דינו של פילטוס האם הוא גם נחשב לבן אבדון?
[26/07/2023, 12:58:02] Itamar Ben David: אני גם רואה בזיהוי של שער יפו זיהוי יותר הגיוני. סתם תהיתי אם יש עוד חידוד לזה
[26/07/2023, 12:58:39] Itamar Ben David: למיטב זכרוני יש זיהוי של קבר אדם בחברון או שהוא הי ענק וקבור בין חברון לירושלים אבל אני לא ממש זוכר את המקור של זה
[26/07/2023, 13:10:09] Itamar Ben David: האני השיזף שם גדל באופן טבעי או שנשתל? אני לא חושב שנתקלתי בשיזפים בהרי ירושלים
[26/07/2023, 13:20:56] ~ Alex Gutman: אז מאיפה העניין של השיזף? יש מסורת כזו?
[26/07/2023, 13:21:02] ~ Alex Gutman: לא הבנתי
[26/07/2023, 13:34:22] ~ נעמי ארליך קופרמן: להבנתי גבתא זה המקום הגבוה אולי הקומה העליונה של האנטומיה ממנה צפו אל בית המקדש .
במקום בו נמצא היום בית ספר עומרייה ובו מזהים את התחנה הראשונה.
שם גזר פילטוס את העונש.
[26/07/2023, 13:41:13] Erez Giron – Tour Guide: האנטוניה היא חלק מעבודת המחקר שלי, ולא שמעתי על זה אף פעם.
יש את הקסיסטוס שאחת ההגדרות שלו הוא מקום מרוצף
[26/07/2023, 13:45:50] Erez Giron – Tour Guide: בכל מקרה מדובר מחוץ למבנה, כי היהודים סרבו להכנס פנימה
[26/07/2023, 13:50:32] Erez Giron – Tour Guide: https://www.youtube.com/watch?v=FSXXfKe2b8s
[26/07/2023, 13:55:25] ~ נעמי ארליך קופרמן: הגיוני שלמצודה יש חצר פנימית ולצידה חדרים אולמות.
וגם קומה עליונה יותר.
ולמה בחרו הפרציסקנים להתחיל את תהלוכת יום שישי בחצר בית הספר?
[26/07/2023, 13:59:40] Erez Giron – Tour Guide: המשפט נערך בבית ממשל כלשהו, לכן האפשרויות הן האנטוניה, וזה הדעה המקובלת.
או ארמון הורדוס.
לאנטוניה הייתה חצר פנימית, שבהתחלה זוהתה בטעות באחיות ציון.
לא נשארו כמעט שרידים ארכאולוגים מהאנטוניה לכן הכל בגדר השערה
[26/07/2023, 14:01:08] Doron Jamchi: אם אני לא טועה, יש הצעה שזה היה מאשחר
[26/07/2023, 14:06:33] ~ Alex Gutman: https://www.jstor.org/stable/1486729?origin=JSTOR-pdf
[26/07/2023, 14:07:10] Doron Jamchi: הכהנים לא טענו שהם סוגדים לקיסר. הם פשוט טענו שהם מכירים במלכותו. הקרבת הקרבן לשלום הקיסר היא סוג של הכרה במלכות, לכן גם אחד הצעדים הראשונים של המורדים שהתנגדו לרומא היה לבטל את הקרבן לשלום הקיסר.
חוץ מזה, אני לא חושב שצריך להכניס קריאות אוניברסליסטיות לתוך הטקסט, אלא לשמוע מה הטקסט אומר. האמירה של הכהנים היא לא הצהרה תיאולוגית, שהקיסר הוא המלך שלהם, אלא שהם לא מכירים בטענות המשיחיות של ישוע. ברור שבקונטקסט שלהם יש עומק למושג משיח, אבל הם מדברים עם נציב רומי שצריך לשמוע טענות חד משמעיות ולא התפלפלות יהודית. <This message was edited>
[26/07/2023, 14:13:21] ~ Niso: Straw and mud קש ובוץ
[26/07/2023, 14:16:52] ~ Niso: דומוס אקלסיה – בית התכנסות – meeting house
[26/07/2023, 14:16:57] ~ Rebecca Nok: יותר פשוט
hay & clay
[26/07/2023, 14:24:25] Itamar Ben David: פסוק 38- שוב פילטוס נכנע ליהודים. פילטוס האכזר והרשע לא עומד בפני יהודים. נשמע מוזר.
[26/07/2023, 14:24:25] Itamar Ben David: פסוק 37- מי מסתכל על ישוע? רומאים או יהודים?
[26/07/2023, 14:26:02] ~ Steven A.B: אתה מתכוון לגבי לפסוק “והביטו אליו את אשר דקרו”?
[26/07/2023, 14:26:19] Itamar Ben David: אם אני זוכר נכון מכנים את החייל לונגינוס אבל אני לא מכיר את הביוגרפיה שלו. יש פרטים?
[26/07/2023, 14:27:13] Itamar Ben David: אשחרים יש הרבה. אני לא זוכר שהענפים שלהם גמישים במיוחד
[26/07/2023, 14:28:11] Itamar Ben David: לא יודע אם ״ה הוא המלך״ זה התפלפלות זה די מושכלות יסוד
[26/07/2023, 14:28:31] Itamar Ben David: כן
[26/07/2023, 14:28:42] Itamar Ben David: בזכריה מסתכלים היהודים להבנתי
[26/07/2023, 14:29:44] ~ Steven A.B: מה אכפת לפילטוס לתת את הגופה ליוסף הרמתי? למה שהאכזריות שלו תמנע ממנו לתת גופה?
חוץ מיזה, זה לא שפילטוס היה אכזרי יותר ממושלים אחרים, דווקא אם אני לא טועה יוספוס מתאר אותו יחסית מתון באכזריותו, רק שהבורות שלו לגבי היהודים גברה על “רחמיו”. אם אני זוכר נכון, יוספוס מספר שפילטוס בזז את המקדש על מנת לבנות אמת מים לירושלים. זאת אומרת – הבורות שלו לגבי ההשלכות של לבזוז את המקדש, מצד שני, הוא רוצה לבנות אמת מים שהיא כיביכול לטובת תושבי ירושלים.
[26/07/2023, 14:31:59] ~ Steven A.B: יהודים. זכריה פרק י”ב מדבר על חזרתו של ישוע, כשכל העם יראה את מי שהם בעצמם דקרו, בעצם בא להושיע אותם ממלחמת גוג ומגוג, ואז העם יבכה ויוושע.
[26/07/2023, 14:32:22] ~ Alex Gutman: אתה יודע מה אמרו תנאים מסוימים על המשפט האחרון שלך…
[26/07/2023, 14:33:03] Doron Jamchi: של יהודים…
פילטוס לא יהודי וכנראה גם לא מעניין אותו
[26/07/2023, 14:33:04] ~ איריס: מה אמרו?
[26/07/2023, 14:38:18] ~ Steven A.B: אשמח לשמוע מה אמרו
[26/07/2023, 14:41:29] ~ Rebecca Nok: פספסתי
באיזה הקשר האשחר?
[26/07/2023, 14:44:11] ~ Erez Cohen: יהודים רומאים, כמו יהודים אמריקאים..או יהודים ספרדים.
הרי הויכוח תמיד היה האם לאמץ את תרבות האימפריה או להישאר נאמנים לתרבות עם ישראל.
ישוע להבנתי מציע באותה תקופה סוג של פשרה באמצע
או כמו שאני אומר לתיירים שלי הוא עשה את טעות מספר אחד במזרח התיכון.
היה אויב של שני מוקדי כוח.
האויב של האויב שלי בוא חבר שלי.
ולכן הוא נבחר להיות הדוגמא
[26/07/2023, 14:51:07] Itamar Ben David: הוא לא עשה קורס מורי דרך אתה אומר…
[26/07/2023, 14:51:44] Itamar Ben David: כתר הקוצים
[26/07/2023, 14:52:54] ~ yaron yuval: לא מכיר את הביוגרפיה שלו אבל גם הוא, וכמובן הכידון, הפכו לקדושים.
פיטר ברתולומאו, דמות מונטי פייתונית מהחיים האמיתיים, “מצא” את הכידון כשהצלבנים במסע הצלב הראשון היו נצורים.
[26/07/2023, 14:55:01] ~ Rebecca Nok: יש קוצים לאשחר
אבל ממש לא משמעותיים
צילמתי פעם [אבד בנבכי המחשב] – *שיזף מצוי עם 2 צורות של קוצים*
כולם מכירים את הקוץ המעוקל
יש גם קוצים ארוכים!
אם חושבים על אפשרות – זו בהחלט אפשרות טובה
מלבד זאת – בתערוכה בנוטרדם [ירושלים] – היו כמה הצעות אחרות שהעלה פרופ’ אבינעם דנין
[גילוי נאות – היה המנחה שלי בתואר II]
[26/07/2023, 15:24:39] Itamar Ben David: מה הצעותיו ?
[26/07/2023, 15:34:26] ~ Alex Gutman: סליחה התכוונתי להגיג להודעה אחרת שלך
[26/07/2023, 15:34:41] ~ Alex Gutman: זו
פתח ר’ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר’ יוסי שתק נענה רשב”י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס (מסכת שבת)
[26/07/2023, 15:34:52] ~ נעמי ארליך קופרמן: בדיוק.
אכן תהיתי רבות מה הסיפור?
[26/07/2023, 15:39:34] ~ yaron yuval: חסרים צמחים קוצניים עם ענפים נוחים לקליעה באיזור ירושלים? אספרגוס, פטל, ורד הכלב, קיסוסית….
אם כי יכול להיות שהלפני אחרון פליט תרבות שלא היה שם בתקופה המתאימה.
[26/07/2023, 15:57:59] Itamar Ben David: אם אתה בא לפנק נשמע אחלה זר
[26/07/2023, 15:58:28] Erez Giron – Tour Guide: מי אמר שהוא אכזר? בתקופתו היו השקעות מאוד גדולות בתשתיות
[26/07/2023, 16:01:13] ~ נעמי ארליך קופרמן: מומחית נצרות שכולנו מכירים אמרה ששטיפת הידיים של פילטוס היא בעצם הוכחה של נוהגי הפרושים.
לאמור, אתם טובים את עצמכם כדי להיטהר, אז גם אני יכול לעשות זאת..
ולהישאר נקי מעוון.
[26/07/2023, 16:01:29] ~ נעמי ארליך קופרמן: טובלים כמובן.
[26/07/2023, 16:20:08] Itamar Ben David: קל וחומר. מי נאנק תחת עול המיסים והעבודה?
[26/07/2023, 16:20:49] Erez Giron – Tour Guide: הדקעה מביאה הכנסה מביאה רווחה,
[26/07/2023, 16:20:52] Itamar Ben David: אוקיי אז פילטוס מכיר את נוהגי נטילת הידיים של היהודים אבל לא יודע שה׳ הוא האלוהים?
[26/07/2023, 16:21:51] Itamar Ben David: ספר את זה לישראלים תחת רחבעם.
[26/07/2023, 16:22:27] Erez Giron – Tour Guide: תקופות שונות, אי אפשר להשוות
[26/07/2023, 16:26:18] Itamar Ben David: שלמה בנאי, הורדוס בנאי, רומא בנאים.
[26/07/2023, 16:27:58] Erez Giron – Tour Guide: הבדל של 1000 שנה
[26/07/2023, 16:28:16] ~ נעמי ארליך קופרמן: ;הוא מגחך עליהם!
[26/07/2023, 17:02:57] Doron Jamchi: כנראה שהיה לו מורה דרך חאפר
[26/07/2023, 17:15:40] Itamar Ben David: זה כבר אחריות רכז קורס לדעתי.
[26/07/2023, 17:16:12] Itamar Ben David: חברים מתקרבים לסוף היום ו ט באב, מתקרבים גם לסיום הבשורות
[26/07/2023, 17:16:44] Itamar Ben David: בואו ניתן פוש חזק על ייצוגים בתרבות- קישורים לספרי פרוזה, סרטים, מערכונים, שירים ועוד שקשורים לפרק
[26/07/2023, 17:17:17] Itamar Ben David: הערב לא יישלח פרק נוסף נשלים את הקריאה ביוחנן שבוע הבא ואז נצא להפסקה לפני הקריאה במעשי השליחים
[26/07/2023, 20:05:43] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[28/07/2023, 9:41:25] Itamar Ben David: במה פתוחה בקטנה, רציתי להמליץ על הפודקאסט של קובי ברדה ״אמריקה בייבי״ בספוטיפיי ועל השיחה הזו בפודקאסט ״רוח מערבית״: שיחה של קובי (חוקר קהילות נוצריות ולשעבר משנה למנכ״ל התיירות) שמדבר על אוונגליזם, תקיפות הנוצרים לאחרונה בישראל (דקות 20-30), פוליטיקה אמריקאית ויהדות ארה״ב. https://open.spotify.com/episode/1LUYpUNOKOX9uKyZvwrZ3y?si=ItxeyEGySzCddWEJFAXqbw&context=spotify%3Ashow%
אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. 2 הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. 3 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: “שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו.
4 שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: “רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה.”
5 יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. “הִנֵּה הָאִישׁ!” אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס.
6 כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “צְלֹב! צְלֹב!”
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה.”
7 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים.”
8 כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ. 9 הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: “מֵאַיִן אַתָּה?” אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ. 10 אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: “אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?”
11 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ.”
12 מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: “אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!”
13 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא “גַּבְּתָא”. 14 אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: “הִנֵּה מַלְכְּכֶם!”
15 אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: “קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!”
אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?”
הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: “אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!” 16 אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. 17 וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת. 18 שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. 19 פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: “יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.” 20 אֶת הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית. 21 אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: “אַל נָא תִּכְתֹּב ‘מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’, אֶלָּא ‘זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’.”
22 הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: “מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי.”
23 הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. 24 אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה.” זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל – לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל”, וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים.
25 עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. 26 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: “אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ.” 27 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: “הִנֵּה אִמְּךָ.” מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ. 28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.”
29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. 30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.
31 מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת. 32 לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. 33 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. 34 אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35 זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד – וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. 36 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “וְעֶצֶם לֹא־תִּשְׁבְּרוּ בוֹ.” 37 וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: “וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ.”
38 אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים – וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. 39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם. 40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. 41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ. 42 שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.
[25/07/2023, 21:03:27] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי יוֹחָנָן פֶּרֶק יט*
*יט אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּעַ וְהִלְקָה אוֹתוֹ. 2 הַחַיָּלִים שָׂמוּ עַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת שֶׁקָּלְעוּ מִקּוֹצִים וְהִלְבִּישׁוּהוּ גְּלִימַת אַרְגָּמָן. 3 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ: “שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים!” וְסָטְרוּ עַל פָּנָיו.*
*4 שׁוּב יָצָא פִּילָטוֹס וְאָמַר לָהֶם: “רְאוּ! אֲנִי מוֹצִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ שֶׁאֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ שׁוּם אַשְׁמָה.”*
*5 יָצָא יֵשׁוּעַ לָבוּשׁ גְּלִימַת הָאַרְגָּמָן וְעַל רֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת הַקּוֹצִים. “הִנֵּה הָאִישׁ!” אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס.*
*6 כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים, הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “צְלֹב! צְלֹב!”*
*אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “קְחוּהוּ אַתֶּם וְצִלְבוּ אוֹתוֹ, כִּי אֲנִי אֵינֶנִּי מוֹצֵא בּוֹ אַשְׁמָה.”*
*7 הֵשִׁיבוּ לוֹ: “תּוֹרָה יֵשׁ לָנוּ וְעַל־פִּי הַתּוֹרָה הוּא חַיָּב מִיתָה, כִּי עָשָׂה עַצְמוֹ בֶּן־אֱלֹהִים.”*
[25/07/2023, 21:03:28] Itamar Ben David: * כְּשֶׁשָּׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה גָּבַר פַּחְדּוֹ. 9 הוּא נִכְנַס שׁוּב לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְשָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: “מֵאַיִן אַתָּה?” אַךְ יֵשׁוּעַ לֹא עָנָה לוֹ. 10 אָמַר לוֹ פִּילָטוֹס: “אֵלַי לֹא תְּדַבֵּר? הַאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לִי סַמְכוּת לְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְיֵשׁ לִי סַמְכוּת לִצְלֹב אוֹתְךָ?”*
*11 הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: “לֹא הָיְתָה לְךָ שׁוּם סַמְכוּת עָלַי לוּלֵא נִתַּן לְךָ מִלְמַעְלָה. לָכֵן גָּדוֹל יוֹתֵר עֲווֹנוֹ שֶׁל הַמּוֹסֵר אוֹתִי אֵלֶיךָ.”*
*12 מֵרֶגַע זֶה נִסָּה פִּילָטוֹס לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהַנּוֹכְחִים צָעֲקוּ בְּאָמְרָם: “אִם תְּשַׁחְרֵר אֶת זֶה אֵינְךָ יְדִיד הַקֵּיסָר! כָּל הָעוֹשֶׂה עַצְמוֹ מֶלֶךְ מִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַקֵּיסָר!”*
*13 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע פִּילָטוֹס אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה, הוֹצִיא אֶת יֵשׁוּעַ וְיָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט בְּמָקוֹם מְרֻצָּף אֲבָנִים הַנִּקְרָא “גַּבְּתָא”. 14 אוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב פֶּסַח וְהַשָּׁעָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים: “הִנֵּה מַלְכְּכֶם!”*
[25/07/2023, 21:03:28] Itamar Ben David: * אַךְ הַלָּלוּ צָעֲקוּ: “קַח, קַח וּצְלֹב אוֹתוֹ!”*
*אָמַר לָהֶם פִּילָטוֹס: “הַאֶצְלֹב אֶת מַלְכְּכֶם?”*
*הֵשִׁיבוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים: “אֵין לָנוּ מֶלֶךְ זוּלָתִי הַקֵּיסָר!” 16 אָז מָסַר אוֹתוֹ לָהֶם לִצְלִיבָה. 17 וּכְשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת צְלָבוֹ יָצָא אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת. 18 שָׁם צָלְבוּ אוֹתוֹ עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הָאֶחָד מִזֶּה וְהַשֵּׁנִי מִזֶּה וְיֵשׁוּעַ בֵּינֵיהֶם. 19 פִּילָטוֹס כָּתַב שֶׁלֶט וְקָבַע אוֹתוֹ עַל הַצְּלָב, וְזֶה לְשׁוֹן הַכָּתוּב: “יֵשׁוּעַ מִנַּצְּרַת, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים.” 20 אֶת הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת קָרְאוּ יְהוּדִים רַבִּים, כִּי מְקוֹם צְלִיבָתוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הָיָה קָרוֹב לָעִיר, וּכְתוּבָה הָיְתָה בְּעִבְרִית, בְּרוֹמִית וּבִיוָנִית. 21 אָמְרוּ רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים אֶל פִּילָטוֹס: “אַל נָא תִּכְתֹּב ‘מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’, אֶלָּא ‘זֶה אָמַר: אֲנִי מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים’.”*
*22 הֵשִׁיב פִּילָטוֹס: “מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי כָּתַבְתִּי.”*
[25/07/2023, 21:03:29] Itamar Ben David: *23 הַחַיָּלִים שֶׁצָּלְבוּ אֶת יֵשׁוּעַ לָקְחוּ אֶת בְּגָדָיו וְחִלְּקוּם לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, חֵלֶק אֶחָד לְכָל חַיָּל. הֵם לָקְחוּ גַּם אֶת הַכֻּתֹּנֶת, אֶלָּא שֶׁהִיא הָיְתָה לְלֹא תֶּפֶר, אֲרִיגָה רְצוּפָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה. 24 אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “אַל נָא נִקְרַע אוֹתָהּ, אֶלָּא נַפִּיל עָלֶיהָ גּוֹרָל לְמִי תִּהְיֶה.” זֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “יְחַלְּקוּ בְּגָדַי לָהֶם וְעַל – לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גּוֹרָל”, וְאָמְנָם כָּךְ עָשׂוּ הַחַיָּלִים.*
*25 עַל־יַד צְלַב יֵשׁוּעַ עָמְדוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ, מִרְיָם אֵשֶׁת קְלוֹפָה וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית. 26 כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אִמּוֹ וְאֶת הַתַּלְמִיד הָאָהוּב עָלָיו עוֹמֵד לְיָדָהּ, אָמַר לְאִמּוֹ: “אִשָּׁה, הִנֵּה בְּנֵךְ.” 27 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לַתַּלְמִיד: “הִנֵּה אִמְּךָ.” מֵאוֹתָהּ שָׁעָה אָסַף אוֹתָהּ הַתַּלְמִיד לְבֵיתוֹ. 28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.”*
*29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו. 30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.*
[25/07/2023, 21:03:30] Itamar Ben David: * מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הָיָה עֶרֶב שַׁבָּת, בִּקְשׁוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים מִפִּילָטוֹס לְצַוּוֹת לִשְׁבֹּר אֶת שׁוֹקֵיהֶם שֶׁל הַנִּצְלָבִים וּלְהָסִיר אֶת הַגּוּפוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשָּׁאַרְנָה עַל הַצְּלָב בְּשַׁבָּת, כִּי גָּדוֹל הָיָה אוֹתוֹ יוֹם שַׁבָּת. 32 לְפִיכָךְ בָּאוּ הַחַיָּלִים וְשָׁבְרוּ אֶת הַשּׁוֹקַיִם שֶׁל הָרִאשׁוֹן וְגַם שֶׁל הַשֵּׁנִי שֶׁנִּצְלַב אִתּוֹ. 33 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל יֵשׁוּעַ וְרָאוּ שֶׁהוּא כְּבָר מֵת, לֹא שָׁבְרוּ אֶת שׁוֹקָיו. 34 אוּלָם אַחַד הַחַיָּלִים דָּקַר אֶת צִדּוֹ בְּרֹמַח וּמִיָּד יָצְאוּ דָּם וּמַיִם. 35 זֶה שֶׁרָאָה הֵעִיד – וְעֵדוּתוֹ נֶאֱמָנָה וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֱמֶת – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ גַּם אַתֶּם. 36 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵרְעוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב: “וְעֶצֶם לֹא־תִּשְׁבְּרוּ בוֹ.” 37 וְעוֹד כָּתוּב אַחֵר אוֹמֵר: “וְהִבִּיטוּ אֵלָיו אֶת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ.”*
[25/07/2023, 21:03:30] Itamar Ben David: * אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים – וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ. 39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם. 40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים. 41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ. 42 שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.*
[25/07/2023, 21:03:31] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/6nZSaKPColWqpXOLLFe8mB?si=RZ5ZZ6SCSh-DWVl6sZMlFA&context=spotify%3Ashow%3A2rXEL9fo2QVdCWzDlAhZCh
[26/07/2023, 8:05:06] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[26/07/2023, 8:05:28] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! יוחנן פרק י״ט.
[26/07/2023, 8:23:43] Itamar Ben David: פסוק 1 למה בעצם פילטוס לא נמצא באותו מעמד כמו יהודה איש קריות? האי גם הוא פיון בעל יכולת בחירה שדרכו עברה כוס התרעלה. האם חוץ מהאתיופים ונדמה לי גם הקופטים פילטוס, יש עוד עדות נוצריות שמקדשות את פילטוס?
[26/07/2023, 8:25:45] Itamar Ben David: פסוק 2- למעט עץ השיזף, שלא ממש גדל בהרי ירושלים אלא באזורים יותר חמים בעמקים, איזה עוד זיהויים יש לצמח של כתר הקוצים?
[26/07/2023, 8:26:36] Itamar Ben David: נזכיר שבדיון אנחנו כל הזמן מתייחסים לאיך והיכן להשתמש בפרק ואילו ייצוגים יש לו בתרבות. מן הסתם לכל הפרק הזה יש אינסוף ייצוגים בתרבות- אז נעודד אתכם לשתף את החביבים עליכם!
[26/07/2023, 8:30:29] Itamar Ben David: פסוק 13 – מה הזיהויים של גבתא? אני פשוט מכיר שיש זיהוי קתולי בתחנה הראשונה ויש זיהוי ״פרוטסטנטי״ שקשור לשער יפו, אבל אם אפשר לחדד זה יהיה נחמד.
[26/07/2023, 8:32:56] Itamar Ben David: הסצינה של פילטוס ב life of Brian: https://youtu.be/OMtoGj0dcSo
[26/07/2023, 8:34:12] Itamar Ben David: פסוק 15- למה שהכהנים יגידו שאין להם מלך זולת הקיסר? המלך הוא אלוהים בלבד ולמיטב ידיעתי יהודים באימפריה לא חויבו לסגוד לקיסר. אשמח להבהרות ארז!!!
[26/07/2023, 8:34:40] Itamar Ben David: @972528819763
[26/07/2023, 8:35:40] Itamar Ben David: פסוק 17- מתי מתפתחת המסורת על קבורת אדם הראשון בגולגותא?
[26/07/2023, 8:36:56] ~ Erez Cohen: אני באופן כללי חושב שמונטי פייטון זה אחלה מקום להשתמש.
אבל צריך להיזהר עם קהלים מסוימים בשימוש,בו
[26/07/2023, 8:37:11] Erez Giron – Tour Guide: היו קורבנות לשלום הקיסר בבית המקדש,
וגם יש את הפיסקה המפורסמת כששאלו את ישוע על התמונה שעל המטבע הוא אמר שזה חלק ממיסים לגיטימים.
[26/07/2023, 8:37:38] Itamar Ben David: פסוק 22- רק סביב השלט פילטוס מקבל עמוד שידרה נגד היהודים? מוזר אבל לא זכרתי שהיהודים ביקשו נוסח שונה. מעניין.
[26/07/2023, 8:38:30] Itamar Ben David: קורבנות לשלום הקיסר כן, אבל לומר שהקיסר הוא המלך ואין זולתו? נראה לי יש פער רציני
[26/07/2023, 8:40:07] Itamar Ben David: פסוקים 25-26 אם המפגש של ישוע עם אמו קורה ליד הצלב איך הקתולים מסבירים את תחנה 4?
[26/07/2023, 8:41:10] Itamar Ben David: פסוק 23 אם מישהו יודע לשפוך אור על כל עניין הבגדים ואיך זה היה תפור, איך גזרו – זה מאוד לא ברור. אפשר להביא קישורים רלוונטיים ושרטוטים.
[26/07/2023, 8:42:36] Itamar Ben David: פסוק 30- מה היוונית אומרת שם על ״נשלם״ כלומר מה אנחנו יכולים ללמוד מהביטוי ביוונית?
[26/07/2023, 8:44:10] ~ Erez Cohen: הדיון של היחס של הכוהנים לקיסר.
להבנתי זה ראש מחלוקת.
ישוע תמיד טוען שהם היו מושחטים ולא מספיק יהודים.
מה שמסביר את הפער בהסתכלות שלהם על הקיסר.
סימו לב שעניין החרבות מדבר על הידיעה של ישוע שיבוא היום שהוא ושליחיו יחשבו פושעים ולכן הם צריכים להצטייד בחרבות
[26/07/2023, 8:49:29] Erez Giron – Tour Guide: אולי מדובר בשליט, ובאמת מי ששלט ביהודה הוא הקיסר דרך הנציב.
[26/07/2023, 8:52:00] Itamar Ben David: פסוק 36 זה רפרנס לשמות י״ב על קורבן פסח: בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. כמה שאלות זה מעורר אצלי: כל הקורבנות של המקדש צריכים להיות תמימים לא רק קורבן פסח. ויקרא כ״ב: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. הציטוט של פסח אמנם מתאים בזמנים אבל השה צריך להיות תמים: תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. (שמות י״ב) כלומר כל שלב ההלקאות והעינויים שישוע עבר, למיטב הבנתי הופכים אותו לקורבן שאינו תמים כי יש בו השחטה (הסרטון של מל גיבסון מדגים זאת בבירור). כל זה בהנחה שאף עצם של ישוע לא נשברה מהעינויים עצמם, עדיין ישנה שאלת האם הוא קורבן ״תמים״.
[26/07/2023, 9:08:29] Itamar Ben David: האמת שיש עוד בעיה אולי אפילו יותר חמורה, שקורבן פסח בכלל לא קשור לכפרת חטאים. דובר כאן בעבר על איזה סוג קורבן ישוע (כמדומני שהוא שילוב של מספר קורבנות כמו קורבן חטאת/ אשם/ כיפור) אבל לא הצלחתי להבין את האופן שבו מסבירים את היותו קורבן פסח מעבר לעובדה שהוא נצלב בפסח
[26/07/2023, 9:16:37] Erez Giron – Tour Guide: פסוק 13 האם יש זיהוי למקום המרוצף אבנים הנקרא “גבתא”?
הרי פה מתחת לאחיות ציון מאוחרת במאה שנה,
אצל יוספוס יש מקום שנקרא “קסיסטוס” שאחד הפירושים של המילה הוא אזור מרוצף.
[26/07/2023, 10:14:13] ~ Alex Gutman: הפסח הגן מפני המוות, סימל את השגחת ה’ על עמו, שמשחרר אותו מעבדות ומסבל לחירות עולם. אכן היה מתאים יותר אולי לדבר על קרבן המכפר על העוונות. אבל אם מתמקדים בהביט של ישועה ממוות, זה אמור להספיק.
יחד עם זאת, הפסח מילא את התפקיד הזה רק בפסח מצרים. בפסח דורות זה רק היה לזיכרון (מה שלא מנע מלהאמין לסגולות מיוחדות שקיימות גם בזבח של פסח דורות, יש על זה מאמר של פרופ’ אהרון שמש ז”ל).
[26/07/2023, 10:17:03] ~ Alex Gutman: לא יודע אם צריך לצפות לרזולוציות כאלה… הסמל כאן גדול יותר מפרטי הפרטים אני חושב.
[26/07/2023, 10:20:04] ~ Alex Gutman: אולי אתה מפתח יותר מדי ציפיות “לאומיות” ביחס ליהודי אותה תקופה? אנחנו בפרובינציית יהודה… ועוד, אחרי מלך כמו הורדוס…
[26/07/2023, 10:26:08] ~ Alex Gutman: איפה כתוב שיזף?
[26/07/2023, 10:35:04] ~ Steven A.B: יהודה שהיה אחד התלמידים שלו, לא היה מצופה ממנו שימכור את רבו. בניגוד לפילטוס שכן היה מצופה ממנו לצלוב את ישוע, עשה איזשהו מחווה של ניסיון להוציא את ישוע מהמצב שלו. אבל שוב, זה חא גורם מפילטוס להיות פחות אשם, הוא פשוט עוד בורג קטן בממלכת בבל של מעלה שבמקרה היה במקום הנכון ובזמן הנכון להיות זה שמוציא להורג את ישוע.
[26/07/2023, 10:38:27] ~ Steven A.B: זה לא רק דעת הפרוטסטנטים, אלא הרבה יותר הגיוני גם מבחינת המחקר שהמשפט נעשה בארמון הורדוס. כשאני בדגם של מוזאון ישראל, אני אומר שאני מדמיין שהגבתא הייתה בעצם ברחבת האגורה (השוק היוקרתי) שנמצא צמוד לארמון הורדוס, שם כל הכהנים התאספו יחד עם עשירי העם, ייתכן שביתו של קייפא היה קרוב או אפילו צמוד לארמון.
[26/07/2023, 10:43:33] ~ Steven A.B: אני לא יודע מתי, אבל אין לי ספק שזו השפעה ממסורות של יהודים.
[26/07/2023, 10:54:54] ~ Yigal Tzadka: כיום, המסורת היהודית על האדם הראשון עברה למערת המכפלה.
[26/07/2023, 10:55:14] ~ Steven A.B: זה נכון שהברית החדשה נכתבה במקור ביוונית, אבל כותבי הבשורות דיברו עברית וחשבו בעברית, וכתבו עבור יהודים שגם אם לא דיברו עברית כשפת אם הם כן הכירו את הז’רגון היהודי. הדוגמא הכי ברורה היא בפסוק:
“הִיא יוֹלֶדֶת בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ, כִּי הוּא יוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ מֵחַטֺּאתֵיהֶם.”” (מתי א 21)
ביוונית, לא ניתן להבין את ההיגיון מאחורי ‘ישוע’ ו’ישועה’, ולכן אם רוצים להבין את הברית החדשה, חייבים להתייחס גם לעברית.
אני מדבר המון על המילה ‘נשלם’, כי היא המילה המושלמת (חיחיחי) למה שישוע התכוו אליו. המילה ‘נשלם’ אומרת כך:
1. המשימה שלי הושלמה
2. שילמתי את החוב
3. הבאתי את הכל לידי שלמות
4. הבאתי את השלום
וכל זה קורה בעיר שנקראת ‘שלם’, שהיה לה מלך שנקרא ‘שלמה’. ששלושת העמקים שלה יוצרים את האות ש’ ועליה נכתב:
“6 שַׁאֲלוּ שְׁלֹום יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ׃ 7 יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ׃” (תהלים קכב)
[26/07/2023, 11:03:49] ~ Steven A.B: זה כמו להגיד שהקרבן לא תמים כשהוא נמצא על המזבח באמצע השחיטה.
התמימות של המשיח היא לוא דווקא תמימות פיזית, אלא על כך שהוא נטול חטאים, אבל גם אם התמימות היא פיזית, הרי שסבלו מתחיל מגת שמנים, לא סתם הוא מגיע לגת שמנים – מקום של לחיצת הזיתים להפקת השמן. זה המקום שבו האב שם על כתפיו של ישוע את חטאי האנושות, הרגע שבו הוא מזיע דם. כמו שהזיתים נמחצות ויוצא מהם כל השמן, כך המשיח נמחץ ויוצא ממנו רוח הקודש. משיח – מי שנמשח בשמן.
מרגע היותו בגת שמנים עד מותו על הצלב זה מעמד השחיטה.
[26/07/2023, 11:16:17] ~ Steven A.B: כל הקרבות כולן הן צל ובבואה של הקרבן האולטימטיבי ואידיאלי ונצחי – המשיח.
כל קרבן מספר הבט אחר או מבטא חלק אחר ביחסים שלנו עם אלוהים. הרי קרבנות, כשמם כן הם – לקרב אותנו.
אמנם קורבן פסח לא כתוב במפורש שהוא לכיפור חטאים, אבל דמו של השה מהווה ישועה, שכן כתוב:
12 וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ־מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָה׃ 13 וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת־הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא־יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ (שמות י”ב)
כלומר, אתה רוצה להינצל מהמשפט של אלוהים? המעשים שלך לא יצילו אותך, אתה צריך את הדם של השה כדי שאלוהים יפסח עליך.
למה הוא יפסח עליך? זה כבר מפורט על ידי סוגי קורבנות אחרות, אבל העיקרון הבסיסי הוא ששה הפסח הוא מקור הישועה שלך.
דרך אגב, אני עושה שיעור שלם בנושא “המשיח כשה האלוהים”. למעשה המשיח הוא השה שעליו ניבא אברהם ליצחק ואמר לו “אלוהים יראה לו השה לעולה בני”. הרי אלוהים לא סיפק לאברהם שה, אלא איל, אז איפה השה שאברהם אמר שאלוהים יראה?
אברהם מגלה לנו סוד, והסוד הזה שהשה הוא ה’ בעצמו, ולכן הוא קורא למקום הזה כך:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא יְהוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה׃ (בראשית כ”ב 14)
בהר הזה – ירושלים, ה’ בכבודו ובעצמו יראה, פיזיזת, יופיע, ומה ההקשר? ה’ יראה לו השה לעולה.
מה פירוש השם “ירושלים”? הרי למדנו שקוראים למקום “שלם”, מה פיתאום הוא הולך להיות “ירושלם”?
לא משנה מה ההשתלשלות ההיסטורית לגבי המילה “ירו”, אבל מבחינה רוחנית, המילה “ירו” קשורה לשם שאברהם נותן למקום – יראה-שלם.
[26/07/2023, 11:58:37] Shira Harpaz Pomeranz: אני ממליצה לכל מי שעובד עם אוונגלים (ולא רק) לקרוא את מה שכתוב כאן. סטיבן מחלק לכם יהלומים להדרכה.
[26/07/2023, 12:00:13] ~ Maggi Nachshon: 3 העמקים:
קדרון, הגיא ו..?
[26/07/2023, 12:01:31] ~ Steven A.B: קדרון, הגיא המרכזי (טירופיאון) וגיא בן הינום
[26/07/2023, 12:02:02] ~ נעמי ארליך קופרמן: ויש גרסה שאומרת שמי שכתבו את הברית החדשה חיו בעולם שנשלט ברובו על ידי רומא ולא רצו להוציא את פילטוס כאשם ולכן נתנו לו נקודות זכות.
[26/07/2023, 12:23:23] Doron Jamchi: אב הכנסייה אוריגינס (מאה 3) הוא הראשון שמזכיר מסורת על קבורת אדם הראשון בגולגותא בפירוש שלו לבשורת מתי. באחד הפרגמנטים היוונים יש תוספת שאומרת שהזיהוי הוא על פי “מסורת יהודית”, אבל לא ברור מהי בדיוק אותה מסורת.
פרופ’ ישעיהו גפני כן טוען שהייתה מסורת יהודית והיא נכנסה לנצרות, וכתגובה לפרשנות הנוצרית, היהודים החלו לציין את קבר אדם הראשון בחברון במערת המכפלה.
הנה שני מקורות:
https://www.academia.edu/35579379/%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8
https://asif.co.il/wp-content/uploads/2023/04/265.pdf
[26/07/2023, 12:25:29] ~ האני נסור – Hani Nassour: נמצא ברחבת כנסיית דומינוס פלביט
[26/07/2023, 12:55:42] Itamar Ben David: תביא את המאמר
[26/07/2023, 12:56:16] Itamar Ben David: ומה עם מרדכי?
[26/07/2023, 12:56:30] Itamar Ben David: לא כתוב אני שואל אילו הצעות זיהוי יש
[26/07/2023, 12:57:24] Itamar Ben David: אז מה דינו של פילטוס האם הוא גם נחשב לבן אבדון?
[26/07/2023, 12:58:02] Itamar Ben David: אני גם רואה בזיהוי של שער יפו זיהוי יותר הגיוני. סתם תהיתי אם יש עוד חידוד לזה
[26/07/2023, 12:58:39] Itamar Ben David: למיטב זכרוני יש זיהוי של קבר אדם בחברון או שהוא הי ענק וקבור בין חברון לירושלים אבל אני לא ממש זוכר את המקור של זה
[26/07/2023, 13:10:09] Itamar Ben David: האני השיזף שם גדל באופן טבעי או שנשתל? אני לא חושב שנתקלתי בשיזפים בהרי ירושלים
[26/07/2023, 13:20:56] ~ Alex Gutman: אז מאיפה העניין של השיזף? יש מסורת כזו?
[26/07/2023, 13:21:02] ~ Alex Gutman: לא הבנתי
[26/07/2023, 13:34:22] ~ נעמי ארליך קופרמן: להבנתי גבתא זה המקום הגבוה אולי הקומה העליונה של האנטומיה ממנה צפו אל בית המקדש .
במקום בו נמצא היום בית ספר עומרייה ובו מזהים את התחנה הראשונה.
שם גזר פילטוס את העונש.
[26/07/2023, 13:41:13] Erez Giron – Tour Guide: האנטוניה היא חלק מעבודת המחקר שלי, ולא שמעתי על זה אף פעם.
יש את הקסיסטוס שאחת ההגדרות שלו הוא מקום מרוצף
[26/07/2023, 13:45:50] Erez Giron – Tour Guide: בכל מקרה מדובר מחוץ למבנה, כי היהודים סרבו להכנס פנימה
[26/07/2023, 13:50:32] Erez Giron – Tour Guide: https://www.youtube.com/watch?v=FSXXfKe2b8s
[26/07/2023, 13:55:25] ~ נעמי ארליך קופרמן: הגיוני שלמצודה יש חצר פנימית ולצידה חדרים אולמות.
וגם קומה עליונה יותר.
ולמה בחרו הפרציסקנים להתחיל את תהלוכת יום שישי בחצר בית הספר?
[26/07/2023, 13:59:40] Erez Giron – Tour Guide: המשפט נערך בבית ממשל כלשהו, לכן האפשרויות הן האנטוניה, וזה הדעה המקובלת.
או ארמון הורדוס.
לאנטוניה הייתה חצר פנימית, שבהתחלה זוהתה בטעות באחיות ציון.
לא נשארו כמעט שרידים ארכאולוגים מהאנטוניה לכן הכל בגדר השערה
[26/07/2023, 14:01:08] Doron Jamchi: אם אני לא טועה, יש הצעה שזה היה מאשחר
[26/07/2023, 14:06:33] ~ Alex Gutman: https://www.jstor.org/stable/1486729?origin=JSTOR-pdf
[26/07/2023, 14:07:10] Doron Jamchi: הכהנים לא טענו שהם סוגדים לקיסר. הם פשוט טענו שהם מכירים במלכותו. הקרבת הקרבן לשלום הקיסר היא סוג של הכרה במלכות, לכן גם אחד הצעדים הראשונים של המורדים שהתנגדו לרומא היה לבטל את הקרבן לשלום הקיסר.
חוץ מזה, אני לא חושב שצריך להכניס קריאות אוניברסליסטיות לתוך הטקסט, אלא לשמוע מה הטקסט אומר. האמירה של הכהנים היא לא הצהרה תיאולוגית, שהקיסר הוא המלך שלהם, אלא שהם לא מכירים בטענות המשיחיות של ישוע. ברור שבקונטקסט שלהם יש עומק למושג משיח, אבל הם מדברים עם נציב רומי שצריך לשמוע טענות חד משמעיות ולא התפלפלות יהודית. <This message was edited>
[26/07/2023, 14:13:21] ~ Niso: Straw and mud קש ובוץ
[26/07/2023, 14:16:52] ~ Niso: דומוס אקלסיה – בית התכנסות – meeting house
[26/07/2023, 14:16:57] ~ Rebecca Nok: יותר פשוט
hay & clay
[26/07/2023, 14:24:25] Itamar Ben David: פסוק 38- שוב פילטוס נכנע ליהודים. פילטוס האכזר והרשע לא עומד בפני יהודים. נשמע מוזר.
[26/07/2023, 14:24:25] Itamar Ben David: פסוק 37- מי מסתכל על ישוע? רומאים או יהודים?
[26/07/2023, 14:26:02] ~ Steven A.B: אתה מתכוון לגבי לפסוק “והביטו אליו את אשר דקרו”?
[26/07/2023, 14:26:19] Itamar Ben David: אם אני זוכר נכון מכנים את החייל לונגינוס אבל אני לא מכיר את הביוגרפיה שלו. יש פרטים?
[26/07/2023, 14:27:13] Itamar Ben David: אשחרים יש הרבה. אני לא זוכר שהענפים שלהם גמישים במיוחד
[26/07/2023, 14:28:11] Itamar Ben David: לא יודע אם ״ה הוא המלך״ זה התפלפלות זה די מושכלות יסוד
[26/07/2023, 14:28:31] Itamar Ben David: כן
[26/07/2023, 14:28:42] Itamar Ben David: בזכריה מסתכלים היהודים להבנתי
[26/07/2023, 14:29:44] ~ Steven A.B: מה אכפת לפילטוס לתת את הגופה ליוסף הרמתי? למה שהאכזריות שלו תמנע ממנו לתת גופה?
חוץ מיזה, זה לא שפילטוס היה אכזרי יותר ממושלים אחרים, דווקא אם אני לא טועה יוספוס מתאר אותו יחסית מתון באכזריותו, רק שהבורות שלו לגבי היהודים גברה על “רחמיו”. אם אני זוכר נכון, יוספוס מספר שפילטוס בזז את המקדש על מנת לבנות אמת מים לירושלים. זאת אומרת – הבורות שלו לגבי ההשלכות של לבזוז את המקדש, מצד שני, הוא רוצה לבנות אמת מים שהיא כיביכול לטובת תושבי ירושלים.
[26/07/2023, 14:31:59] ~ Steven A.B: יהודים. זכריה פרק י”ב מדבר על חזרתו של ישוע, כשכל העם יראה את מי שהם בעצמם דקרו, בעצם בא להושיע אותם ממלחמת גוג ומגוג, ואז העם יבכה ויוושע.
[26/07/2023, 14:32:22] ~ Alex Gutman: אתה יודע מה אמרו תנאים מסוימים על המשפט האחרון שלך…
[26/07/2023, 14:33:03] Doron Jamchi: של יהודים…
פילטוס לא יהודי וכנראה גם לא מעניין אותו
[26/07/2023, 14:33:04] ~ איריס: מה אמרו?
[26/07/2023, 14:38:18] ~ Steven A.B: אשמח לשמוע מה אמרו
[26/07/2023, 14:41:29] ~ Rebecca Nok: פספסתי
באיזה הקשר האשחר?
[26/07/2023, 14:44:11] ~ Erez Cohen: יהודים רומאים, כמו יהודים אמריקאים..או יהודים ספרדים.
הרי הויכוח תמיד היה האם לאמץ את תרבות האימפריה או להישאר נאמנים לתרבות עם ישראל.
ישוע להבנתי מציע באותה תקופה סוג של פשרה באמצע
או כמו שאני אומר לתיירים שלי הוא עשה את טעות מספר אחד במזרח התיכון.
היה אויב של שני מוקדי כוח.
האויב של האויב שלי בוא חבר שלי.
ולכן הוא נבחר להיות הדוגמא
[26/07/2023, 14:51:07] Itamar Ben David: הוא לא עשה קורס מורי דרך אתה אומר…
[26/07/2023, 14:51:44] Itamar Ben David: כתר הקוצים
[26/07/2023, 14:52:54] ~ yaron yuval: לא מכיר את הביוגרפיה שלו אבל גם הוא, וכמובן הכידון, הפכו לקדושים.
פיטר ברתולומאו, דמות מונטי פייתונית מהחיים האמיתיים, “מצא” את הכידון כשהצלבנים במסע הצלב הראשון היו נצורים.
[26/07/2023, 14:55:01] ~ Rebecca Nok: יש קוצים לאשחר
אבל ממש לא משמעותיים
צילמתי פעם [אבד בנבכי המחשב] – *שיזף מצוי עם 2 צורות של קוצים*
כולם מכירים את הקוץ המעוקל
יש גם קוצים ארוכים!
אם חושבים על אפשרות – זו בהחלט אפשרות טובה
מלבד זאת – בתערוכה בנוטרדם [ירושלים] – היו כמה הצעות אחרות שהעלה פרופ’ אבינעם דנין
[גילוי נאות – היה המנחה שלי בתואר II]
[26/07/2023, 15:24:39] Itamar Ben David: מה הצעותיו ?
[26/07/2023, 15:34:26] ~ Alex Gutman: סליחה התכוונתי להגיג להודעה אחרת שלך
[26/07/2023, 15:34:41] ~ Alex Gutman: זו
פתח ר’ יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר’ יוסי שתק נענה רשב”י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס (מסכת שבת)
[26/07/2023, 15:34:52] ~ נעמי ארליך קופרמן: בדיוק.
אכן תהיתי רבות מה הסיפור?
[26/07/2023, 15:39:34] ~ yaron yuval: חסרים צמחים קוצניים עם ענפים נוחים לקליעה באיזור ירושלים? אספרגוס, פטל, ורד הכלב, קיסוסית….
אם כי יכול להיות שהלפני אחרון פליט תרבות שלא היה שם בתקופה המתאימה.
[26/07/2023, 15:57:59] Itamar Ben David: אם אתה בא לפנק נשמע אחלה זר
[26/07/2023, 15:58:28] Erez Giron – Tour Guide: מי אמר שהוא אכזר? בתקופתו היו השקעות מאוד גדולות בתשתיות
[26/07/2023, 16:01:13] ~ נעמי ארליך קופרמן: מומחית נצרות שכולנו מכירים אמרה ששטיפת הידיים של פילטוס היא בעצם הוכחה של נוהגי הפרושים.
לאמור, אתם טובים את עצמכם כדי להיטהר, אז גם אני יכול לעשות זאת..
ולהישאר נקי מעוון.
[26/07/2023, 16:01:29] ~ נעמי ארליך קופרמן: טובלים כמובן.
[26/07/2023, 16:20:08] Itamar Ben David: קל וחומר. מי נאנק תחת עול המיסים והעבודה?
[26/07/2023, 16:20:49] Erez Giron – Tour Guide: הדקעה מביאה הכנסה מביאה רווחה,
[26/07/2023, 16:20:52] Itamar Ben David: אוקיי אז פילטוס מכיר את נוהגי נטילת הידיים של היהודים אבל לא יודע שה׳ הוא האלוהים?
[26/07/2023, 16:21:51] Itamar Ben David: ספר את זה לישראלים תחת רחבעם.
[26/07/2023, 16:22:27] Erez Giron – Tour Guide: תקופות שונות, אי אפשר להשוות
[26/07/2023, 16:26:18] Itamar Ben David: שלמה בנאי, הורדוס בנאי, רומא בנאים.
[26/07/2023, 16:27:58] Erez Giron – Tour Guide: הבדל של 1000 שנה
[26/07/2023, 16:28:16] ~ נעמי ארליך קופרמן: ;הוא מגחך עליהם!
[26/07/2023, 17:02:57] Doron Jamchi: כנראה שהיה לו מורה דרך חאפר
[26/07/2023, 17:15:40] Itamar Ben David: זה כבר אחריות רכז קורס לדעתי.
[26/07/2023, 17:16:12] Itamar Ben David: חברים מתקרבים לסוף היום ו ט באב, מתקרבים גם לסיום הבשורות
[26/07/2023, 17:16:44] Itamar Ben David: בואו ניתן פוש חזק על ייצוגים בתרבות- קישורים לספרי פרוזה, סרטים, מערכונים, שירים ועוד שקשורים לפרק
[26/07/2023, 17:17:17] Itamar Ben David: הערב לא יישלח פרק נוסף נשלים את הקריאה ביוחנן שבוע הבא ואז נצא להפסקה לפני הקריאה במעשי השליחים
[26/07/2023, 20:05:43] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[28/07/2023, 9:41:25] Itamar Ben David: במה פתוחה בקטנה, רציתי להמליץ על הפודקאסט של קובי ברדה ״אמריקה בייבי״ בספוטיפיי ועל השיחה הזו בפודקאסט ״רוח מערבית״: שיחה של קובי (חוקר קהילות נוצריות ולשעבר משנה למנכ״ל התיירות) שמדבר על אוונגליזם, תקיפות הנוצרים לאחרונה בישראל (דקות 20-30), פוליטיקה אמריקאית ויהדות ארה״ב. https://open.spotify.com/episode/1LUYpUNOKOX9uKyZvwrZ3y?si=ItxeyEGySzCddWEJFAXqbw&context=spotify%3Ashow%