ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
לוקס פרק ה'
כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, 2 רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת. 3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. 4 כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: “שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג.”
5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: “אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת.”
6 הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. 7 אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. 8 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי”; 9 שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ; 10 וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. “אַל תִּירָא”, אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, “מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם.”
11 לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 12 בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.”
13 יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת. 14 “אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ”, צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.” 15 אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם, 16 אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל. 17 בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא. 18 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו. 19 אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ. 20 כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: “בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.” 21 הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?”
22 אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: “מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם? 23 מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר ‘נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ’, אוֹ לוֹמַר ‘קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’? 24 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ” – פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק – “קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!”
25 הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. 26 תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: “נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!” 27 בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. “לֵךְ אַחֲרַי”, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. 28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו. 29 בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם. 30 אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: “מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?”
31 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. 32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים.” 33 אָמְרוּ לוֹ: “תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.”
34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? 35 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ.” 36 גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן. 37 וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. 38 כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר ‘הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר’.”
[27/05/2023, 20:39:06] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק ה
1 *כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, 2 רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת. 3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. 4 כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: “שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג.” 5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: “אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת.” 6 הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. 7 אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. 8 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי”; 9 שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ; 10 וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. “אַל תִּירָא”, אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, “מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם.”*
[27/05/2023, 20:39:06] Itamar Ben David: 11 *לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 12 בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 13 יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת. 14 “אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ”, צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.” 15 אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם, 16 אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל.*
[27/05/2023, 20:39:07] Itamar Ben David: 17 *בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא. 18 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו. 19 אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ. 20 כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: “בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.” 21 הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?” 22 אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: “מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם? 23 מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר ‘נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ’, אוֹ לוֹמַר ‘קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’? 24 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ” – פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק – “קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!” 25 הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. 26 תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: “נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!”*
[27/05/2023, 20:39:07] Itamar Ben David: 27 *בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. “לֵךְ אַחֲרַי”, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. 28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו. 29 בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם. 30 אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: “מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?” 31 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. 32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים.” 33 אָמְרוּ לוֹ: “תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.” 34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? 35 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ.” 36 גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן. 37 וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. 38 כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר ‘הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר’.”*
[27/05/2023, 20:39:34] Itamar Ben David: שבוע טוב לכולם! נמשיך מחר עם לוקאס ה׳. לילה טוב
[27/05/2023, 20:53:30] ~ Rishi: ~ Rishi joined using this group’s invite link
[28/05/2023, 3:55:55] ~ Avi Baldasare: ~ Avi Baldasare left
[28/05/2023, 7:57:07] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[28/05/2023, 7:57:04] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה לוקאס פרק ה׳! נזכיר שיש קבוצת קריאה ללא דיונים: https://chat.whatsapp.com/JiTcu5vOPJaBKLyIIjtOlo
[28/05/2023, 8:23:26] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 12 ואילך: איש מוכה צרעת ניגש אל ישוע. הכיצד? האם החולים בצרעת לא בודדו מהעם (מרים במדבר והעם מחכה לה..).
[28/05/2023, 8:24:57] Itamar Ben David: פסוק 2- לא ברור לי מה זה רחיצת רשתות. אני ראיתי דייגים מתקנים רשתות או פורסים אותן כדי לראות שהן שלמות. לא ישוע לי מה זה רחיצת רשתות.
[28/05/2023, 8:26:18] Itamar Ben David: פסוק 3- איך אתם מדמיינים את הלימוד הזה של ישוע מתוך סירה? כלומר, כמה רחוק הוא מהחוף? עד היכן מגיעים המים לשומעים אותו? האם הם נכנסים קצת למים? עד גובה קרסוליים? ברכיים? איך זה נראה ומה זה מייצג?
[28/05/2023, 8:32:46] Itamar Ben David: פסוק 14 – למה ישוע לא אומר ״לעדות לנו״, היהודים, או לחילופין – ״כפי שציויתי אתכם דרך משה לעדות לכם״. נזכיר רק שתהליך ההיטהרות מצרעת ארך לפחות שבוע ובמהלכו היה צריך המצורע להיראות לכהן מספר פעמים יוצא מזה- אי אפשר לדעת מהטקסט אם המצורע היה בלאו הכי במגמת החלמה או לא. מה שדי בטוח זה שהמצורע כבר עבר בדיקה אצל כהן לפני כן.
[28/05/2023, 8:33:58] Itamar Ben David: פסוק 19- מישהו יודע אפ היו רעפים באותה תקופה? אני הבנתי שרעפים הגיעו לארץ בעיקר במאה ה 2 לספירה. לערים ופחות לכפרים.
[28/05/2023, 8:34:51] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 35: ״הנה ימים באים והחתן ילקח מהם; בימים ההם יצומו.״. האם הכוונה שישוע הוא החתן ולכן אחרי עלייתו של ישוע לשמים תלמידיו יצומו? גם לא מקובל ביהדות (לפחות של ימינו) לצום כאבל, וגם לא מצאתי בברית החדשה שהתלמידים צמו.
[28/05/2023, 8:36:28] Itamar Ben David: פסוק 33- @972528348822 איפה לדעתך הם מקיימים תפילות?
[28/05/2023, 8:37:36] Itamar Ben David: פסוק 37- יש מישהו שיודע להסביר למה יין חדש מבקע נאדות עור ישנים?
[28/05/2023, 8:41:04] ~ eliyahu milo Tour Guide: הרשתות היו בעבר מכותנה🌹 ולא מניילון🤦♂️ ולכן היה מצטבר עליהם אצות ולכן היו פורשים בשמש ולאחר העבודה היו משפשפים את הרשת בין הידיים ומפוררים את האצות
[28/05/2023, 8:41:17] Itamar Ben David: נראה לי שאת צודקת. מחזק את השאלה שלך עם זה שתענית זה כדי לשנות רוע הגזירה וגם ראינו אצל דוד המלך שצם על בנו הראשון מבת שבע ואחר כך כשמת קם ואכל. כנל אנשי נינוה.
[28/05/2023, 8:42:13] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: אנחנו בשאלות עכשיו לא?
[28/05/2023, 8:42:21] ~ Dany Golan: בנסיעה לכפר נחום, ממש לפני שמגיעים, יש מפרצון קטן שנראה כתיאטרון עם משטח מים כאורקסטרא. שם אני מדמיין שמתאפשר אירוע כמתואר. מציג לתיירים רת האפשרות תוך כדי נסיעה
[28/05/2023, 8:43:05] ~ Dany Golan: תסיסה?
[28/05/2023, 8:43:37] ~ eliyahu milo Tour Guide: אולי בשל רמת החומציות והתיננים הפוגעים בתפירה🤷♂️
[28/05/2023, 8:43:42] Itamar Ben David: כן
[28/05/2023, 8:45:45] ~ eliyahu milo Tour Guide: במאה הראשונה רואים בבניאס רעפים
[28/05/2023, 8:50:09] Itamar Ben David: יותר שאלות פחות תשובות עד בשעה עשר.
[28/05/2023, 8:56:04] ~ נעמי ארליך קופרמן: שאלה שגם אני שואלת
את מומחי הדעת.
[28/05/2023, 9:11:57] ~ Yigal Tzadka: באותה התקופה לא היו רעפים, ולכן הרעפים שמוצגים בדגם בית שני, בסתיו המלכותי, למשל, אינם נכונים.
[28/05/2023, 9:15:21] ~ eliyahu milo Tour Guide: סליחה אני שוב כותב לך בבניאס נמצאו בחפירות בסמוך למבנה מהמאה הראשונה
[28/05/2023, 9:16:11] ~ eliyahu milo Tour Guide: לגבי הדגם אין לי מושג
[28/05/2023, 9:52:13] Noam Nachshon רכז קורס: image omitted
[28/05/2023, 10:12:07] +972 52‑320‑1273: +972 52‑320‑1273 left
[28/05/2023, 10:30:03] ~ בנצי: לפי החוקרים השונים הספינה קרובה לחוף והאנשים יושבים במדרון. המיקום הוא בין טבחה לכפר נחום. ניסו את המצב הזה והגיעו למסקנה שקול היוצא מספינה קרובה לחוף נשמע היטב במדרון הקרוב לחוף
[28/05/2023, 10:34:17] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: ומה לגבי מזח? לא סביר שהיה מזח שיכלו להתקהל עליו?
[28/05/2023, 10:42:31] ~ yaron yuval: ניחוש: זה לא יין אלא מיץ ענבים. תסיסה מייצרת פחמן דו חמצני ו…בום!
מצד שני, למה בכלל לשמור יין בנאד? הטעם יהיה נורא. הייתי משתמש בנאד לשמור יין מקסימום לטיול חד יומי, לתקופה ארוכה יותר הייתי עושה כמו בחתונה בקנה- שומר בכד.
[28/05/2023, 10:47:10] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: This message was deleted.
[28/05/2023, 10:47:42] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: This message was deleted.
[28/05/2023, 10:49:02] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: הצעתי: הנוד הוא אכן לשימוש יומי. והעור מתישן ונעשה פריך אם הוא ריק לזמן מה. ואז כשימלאו אותו מחדש יבקע. באופן סמלי, מי מי שליבו לא רך ונפשו גמישה לא יוכל לקבל את הבשורה החדשה.
[28/05/2023, 11:23:23] Itamar Ben David: פסוק 10 אני שם לב שיש כאן תיאור הרבה הרבה יותר מפורט על אופן גיוס התלמידים הראשונים. סצינה הרבה יותר עשירה.
[28/05/2023, 11:25:16] Itamar Ben David: אני ראיתי בדואים מייצרים גבינות שונות בנאד עור, לא מבין בזה אבל נראה שדווקא העור והחלב או לחילופין העור והיין (לא אצל מוסלמים כמובן) מגיבים זה לזה בצורה טובה. אבל אני לא מבין בתהליך הכימי של זה.
[28/05/2023, 11:25:46] Itamar Ben David: כדי אבן היו מצויים? אם כבר כדי חרס.
[28/05/2023, 11:25:56] Itamar Ben David: נראה לי נדיר יחסית שיש כדי אבן לא?
[28/05/2023, 11:38:18] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: היו כדי אבן, יש במחלקה היהודית במוזיאון ישראל. יש כלים רבים מאבן שמוצאים באתרים בתקופת סוף בית שני. גם במצדה גם בירושלים…
[28/05/2023, 11:39:11] ~ Yigal Tzadka: את גבינות היו מייצרים הנכדות של עור או בכלי חרס שמצד אחד הם שטוחים ומצד שני שפיציים.
כלי כזה נקרא מחבצה.
[28/05/2023, 11:39:23] ~ Yigal Tzadka: * בנאדות
[28/05/2023, 12:37:59] Itamar Ben David: השאלה עד כמה כדי אבן ליין היו נפוצים. בכל מקרה, השמע לי סביר שהשתמשו בנאדות עור בתור מימיות, כאשר רבים היו שותים יין מהול במים ולא רק יין. מה שלא הבנתי זה למה שמאד ישן יתבקע. למה זה קורה בעצם?
[28/05/2023, 12:44:45] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: ישן, שלא היה זמן מה בשימוש… אז התיבש.
[28/05/2023, 12:45:05] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: כמובן זו רק הצעה. כי זה לא עונה על השאלה של ערבוב
[28/05/2023, 12:58:01] ~ Yigal Tzadka: אומר, שבאותם הימים היו משתמשים בצפחות כמימיות.
הצ’פחות היו עשויות מחרס.
ראו את צפחת המים שדוד לקח לשאול.
[28/05/2023, 12:58:42] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: “אותם ימים” ואתה נותן דוגמה מ1000 שנה קודם…
[28/05/2023, 12:59:49] ~ Yigal Tzadka: אני מאמין, שהשימוש בכלי זה נמשך שנים ארוכות, אף שאיני יודע בדיוק.
[28/05/2023, 13:01:51] ~ yaron yuval: ובנוסף ידוע על קיום נאדות בימי בית שני וקודם. נאד מים הרבה יותר קל לנשיאה ולשימוש מצפחת, במיוחד כשאתה הולך רגלית ואז המשקל קריטי.
[28/05/2023, 13:59:50] ~ DO RO: בדיוק
לא רק זה
הטקסט היווני משתמש במונח askos שהוא בפרוש
Leather bottle, wineskin
יין חדש תוסס שמגדיל את נפחו עלול לגרום לשבירת נאד ישן שהעור בו לא גמיש ושביר
היין החדש הוא אלגוריה לרוח הקודש
[28/05/2023, 14:01:30] ~ DO RO: כלי חרס (כמו אמפורות) היו בשימוש במיוחד לאחסון והעברת סחורות באניות למשל , ולא לנשיאה
[28/05/2023, 14:10:34] ~ Yigal Tzadka: נכון, אבל צפחת יועדה לנשיאה, והיא היתה עשויה חרס.
[28/05/2023, 14:30:58] ~ DO RO: כאמור, במקרה זה הטקסט מדבר על נאד עשוי עור
מן הסתם גם חרס לא היה בגלל יין חדש
[28/05/2023, 14:31:10] ~ DO RO: לא היה נשבר*
[28/05/2023, 14:45:04] Doron Jamchi: נכון. לפני המאה ה-2 לס’ כמעט ולא היה שימוש ברעפים בארץ.
לוקאס משתמש במילה “קרמוס” (מהבסיס של המילה קרמיקה). זה גם רעפים, אבל גם יכול להיות פשוט גג.
[28/05/2023, 14:48:38] ~ נעמי ארליך קופרמן: ומה עם גג מריבועי קש מיובש שעליו מורחים שכבת בוץ או טיח?
[28/05/2023, 14:53:51] ~ Doron Hoffman: גג מבולי עץ ועל זה קש .
[28/05/2023, 14:54:45] ~ נעמי ארליך קופרמן: בינגו!!!
[28/05/2023, 14:59:57] ~ Dorit Epstein Tour Guide: האם אין זה (גג מבולי עץ שעליו קש) הגג שאותו הזיזו כדי להכניס את הנכה בכפר נחום?
[28/05/2023, 15:00:16] ~ היוש: כמובן
[28/05/2023, 15:06:24] ~ נורית ברעם: אני גם סבורה שמדובר בגג ארעי שכיסה פטיו שממנו היו כניסות לחדרים.
להגנה בעיקר מפני גשם ושמש.
חצר פנימית זו שימשה לעבודות הבית.
[28/05/2023, 15:22:08] ~ DO RO: פסוק 4 כאן : “שוט אל העומק” העידוד של ישוע לשמעון (פטרוס) לשוט עמוק יותר כדי לתפוס כמו גדולה של דגים, הוא מטפורה להעמקת הלימוד והאמונה – זהו גם הפסוק המתנוסס בלטינית בקומפלקס במגדלה ומעניק לו את השם- DUC IN ALTUM
[28/05/2023, 15:22:13] ~ DO RO: image omitted
[28/05/2023, 16:36:50] ~ ארנון כהן Arnon Cohen: ~ ארנון כהן Arnon Cohen left
[28/05/2023, 18:40:57] ~ Steven A.B: האם ניתן ליראות
פטיו כזה בכפר נחום?
[28/05/2023, 18:55:41] ~ בנצי: לא באופן ברור,אפשר לדמיין
ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
לוקס פרק ה
כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, 2 רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת. 3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. 4 כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: “שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג.”
5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: “אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת.”
6 הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. 7 אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. 8 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי”; 9 שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ; 10 וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. “אַל תִּירָא”, אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, “מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם.”
11 לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 12 בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.”
13 יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת. 14 “אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ”, צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.” 15 אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם, 16 אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל. 17 בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא. 18 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו. 19 אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ. 20 כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: “בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.” 21 הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?”
22 אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: “מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם? 23 מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר ‘נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ’, אוֹ לוֹמַר ‘קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’? 24 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ” – פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק – “קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!”
25 הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. 26 תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: “נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!” 27 בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. “לֵךְ אַחֲרַי”, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. 28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו. 29 בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם. 30 אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: “מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?”
31 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. 32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים.” 33 אָמְרוּ לוֹ: “תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.”
34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? 35 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ.” 36 גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן. 37 וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. 38 כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר ‘הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר’.”
[27/05/2023, 20:39:06] Itamar Ben David: הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק ה
1 *כַּאֲשֶׁר עָמַד לְיַד יָם כִּנֶּרֶת וְהֶהָמוֹן נִדְחַק אֵלָיו כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, 2 רָאָה שְׁתֵּי סִירוֹת עַל שְׂפַת הָאֲגָם; הַדַּיָּגִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶן הָיוּ עֲסוּקִים בִּרְחִיצַת הָרְשָָׁתוֹת. 3 הוּא נִכְנַס אֶל אַחַת הַסִּירוֹת, אֶל זוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָשׁוּט מְעַט מִן הַחוֹף. אַחֲרֵי כֵן יָשַׁב וְלִמֵּד אֶת הָעָם מִתּוֹךְ הַסִּירָה. 4 כְּשֶׁגָּמַר לְדַבֵּר אָמַר אֶל שִׁמְעוֹן: “שׁוּט אֶל הָעֹמֶק וְהָטִילוּ אֶת רִשְׁתּוֹתֵיכֶם לָדוּג.” 5 הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן: “אֲדוֹנִי, כָּל הַלַּיְלָה יָגַעְנוּ וְלֹא לָכַדְנוּ כְּלוּם, אַךְ עַל־פִּי דְּבָרְךָ אָטִיל אֶת הָרְשָׁתוֹת.” 6 הֵם עָשׂוּ כֵּן וְלָכְדוּ דָּגִים רַבִּים מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט נִקְרְעוּ הָרְשָׁתוֹת. 7 אוֹתְתוּ אֶל חַבְרֵיהֶם אֲשֶׁר בַּסִּירָה הַשְּׁנִיָּה לָבוֹא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהַלָּלוּ בָּאוּ. אָז מִלְּאוּ אֶת שְׁתֵּי הַסִּירוֹת עַד שֶׁהֵחֵלּוּ שׁוֹקְעוֹת. 8 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת כָּרַע שִׁמְעוֹן כֵּיפָא לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, לֵךְ נָא מִמֶּנִּי, כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲנִי”; 9 שֶׁכֵּן תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אוֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ עַל צֵיד הַדָּגִים אֲשֶׁר צָדוּ; 10 וְכֵן גַּם אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן בְּנֵי זַבְדַּי אֲשֶׁר הָיוּ שֻׁתָּפִים לְשִׁמְעוֹן. “אַל תִּירָא”, אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל שִׁמְעוֹן, “מֵעַתָּה תָּדוּג בְּנֵי אָדָם.”*
[27/05/2023, 20:39:06] Itamar Ben David: 11 *לְאַחַר שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַסִּירוֹת אֶל הַיַּבָּשָׁה עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְהָלְכוּ אַחֲרָיו. 12 בִּהְיוֹתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים בָּא אִישׁ נָגוּעַ כֻּלּוֹ בְּצָרַעַת. כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת יֵשׁוּעַ, נָפַל עַל פָּנָיו וְהִתְחַנֵּן אֵלָיו: “אֲדוֹנִי, אִם תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֵר אוֹתִי.” 13 יֵשׁוּעַ הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וּבְנָגְעוֹ בּוֹ אָמַר: “רוֹצֶה אֲנִי! הִטָּהֵר!” וּמִיָּד נֶעֶלְמָה הַצָּרַעַת. 14 “אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ”, צִוָּה עָלָיו יֵשׁוּעַ, כִּי אִם לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב קָרְבָּן עַל טָהֳרָתְךָ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.” 15 אוּלָם הַשְּׁמוּעָה עַל־אוֹדוֹתָיו הָלְכָה וְהִתְפַּשְּׁטָה וַהֲמוֹנִים רַבִּים נִקְבְּצוּ לִשְׁמֹעַ וּלְהֵרָפֵא מִתַּחֲלוּאֵיהֶם, 16 אַךְ הוּא הָיָה פּוֹרֵשׁ אֶל מְקוֹמוֹת שׁוֹמְמִים וּמִתְפַּלֵּל.*
[27/05/2023, 20:39:07] Itamar Ben David: 17 *בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד וּלְיָדוֹ יָשְׁבוּ פְּרוּשִׁים וּמוֹרֵי תּוֹרָה שֶׁבָּאוּ מִכָּל כְּפָרֵי הַגָּלִיל וּמִיהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה בּוֹ גְּבוּרַת יהוה לְרַפֵּא. 18 וְהִנֵּה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים אִישׁ מְשֻׁתָּק עַל אֲלוּנְקָה וְהֵם מְנַסִּים לְהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת כְּדֵי לְהַנִּיחוֹ לְפָנָיו. 19 אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַכְנִיסוֹ בִּגְלַל הֶהָמוֹן, עָלוּ עַל הַגַּג וְהוֹרִידוּהוּ עִם הָאֲלוּנְקָה דֶּרֶךְ הָרְעָפִים לְתוֹךְ הַבַּיִת, לִפְנֵי יֵשׁוּעַ. 20 כִּרְאוֹתוֹ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֵלָיו: “בֶּן אָדָם, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ.” 21 הֵחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לְהַרְהֵר וְאָמְרוּ: “מִי הוּא זֶה הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי נְאָצָה? מִי יָכוֹל לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים זוּלָתִי אֱלֹהִים לְבַדּוֹ?” 22 אוּלָם יֵשׁוּעַ יָדַע אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם: “מָה אַתֶּם מְהַרְהֲרִים בִּלְבַבְכֶם? 23 מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר ‘נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ’, אוֹ לוֹמַר ‘קוּם וְהִתְהַלֵּךְ’? 24 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים, הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ” – פָּנָה אֶל הַמְשֻׁתָּק – “קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!” 25 הוּא קָם מִיָּד לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הֵרִים אֶת הָאֲלוּנְקָה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים. 26 תַּדְהֵמָה אָחֲזָה אֶת כֻּלָּם, וּבְלֵב מָלֵא יִרְאָה הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְאָמְרוּ: “נִפְלָאוֹת רָאִינוּ הַיּוֹם!”*
[27/05/2023, 20:39:07] Itamar Ben David: 27 *בְּצֵאתוֹ אַחֲרֵי כֵן רָאָה מוֹכֵס יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמֶּכֶס וּשְׁמוֹ לֵוִי. “לֵךְ אַחֲרַי”, אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ. 28 הוּא קָם, עָזַב אֶת הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו. 29 בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה, וְקָהָל רַב שֶׁל מוֹכְסִים וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים הָיוּ מְסֻבִּים עִמָּהֶם. 30 אַךְ הַפְּרוּשִׁים וְסוֹפְרֵיהֶם רָטְנוּ וְאָמְרוּ לְתַלְמִידָיו: “מַדּוּעַ אַתֶּם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים?” 31 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: “לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. 32 לֹא בָּאתִי לִקְרֹא אֶת הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבָה, כִּי אִם אֶת הַחוֹטְאִים.” 33 אָמְרוּ לוֹ: “תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן מַרְבִּים לָצוּם וּמְקַיְּמִים תְּפִלּוֹת, וְכֵן גַּם תַּלְמִידֵי הַפְּרוּשִׁים, אַךְ תַּלְמִידֶיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים.” 34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: “וְכִי יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָנִיעַ אֶת בְּנֵי הַחֻפָּה לָצוּם בְּעוֹד הֶחָתָן עִמָּהֶם? 35 הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְהֶחָתָן יִלָּקַח מֵהֶם; בַּיָּמִים הָהֵם יָצוּמוּ.” 36 גַּם מָשָׁל סִפֵּר לָהֶם: “אֵין אִישׁ קוֹרֵעַ פִּסַּת בַּד מִבֶּגֶד חָדָשׁ וְתוֹפֵר אוֹתָהּ עַל בֶּגֶד יָשָׁן; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִקְרַע אֶת הֶחָדָשׁ וְגַם פִּסַּת הַבַּד שֶׁנִּלְקְחָה מִן הֶחָדָשׁ לֹא תִּשְׁתַּלֵּב בַּיָּשָׁן. 37 וְאֵין אִישׁ שָׂם יַיִן חָדָשׁ בְּנֹאדוֹת יְשָׁנִים; אִם יַעֲשֶׂה כֵן, יִבְקַע הַיַּיִן הֶחָדָשׁ אֶת הַנֹּאדוֹת וְיִשָּׁפֵךְ, וְהַנֹּאדוֹת לֹא יִצְלְחוּ עוֹד. 38 כִּי יַיִן חָדָשׁ יֵשׁ לָצֶקֶת לְנֹאדוֹת חֲדָשִׁים וּשְׁנֵיהֶם יִשָּׁמְרוּ. וּמִי שֶׁשָתָה יַיִן יָשָׁן אֵינוֹ רוֹצֶה בֶּחָדָשׁ שֶׁכֵּן יֹאמַר ‘הַיָּשָׁן טוֹב יוֹתֵר’.”*
[27/05/2023, 20:39:34] Itamar Ben David: שבוע טוב לכולם! נמשיך מחר עם לוקאס ה׳. לילה טוב
[27/05/2023, 20:53:30] ~ Rishi: ~ Rishi joined using this group’s invite link
[28/05/2023, 3:55:55] ~ Avi Baldasare: ~ Avi Baldasare left
[28/05/2023, 7:57:07] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[28/05/2023, 7:57:04] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה לוקאס פרק ה׳! נזכיר שיש קבוצת קריאה ללא דיונים: https://chat.whatsapp.com/JiTcu5vOPJaBKLyIIjtOlo
[28/05/2023, 8:23:26] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 12 ואילך: איש מוכה צרעת ניגש אל ישוע. הכיצד? האם החולים בצרעת לא בודדו מהעם (מרים במדבר והעם מחכה לה..).
[28/05/2023, 8:24:57] Itamar Ben David: פסוק 2- לא ברור לי מה זה רחיצת רשתות. אני ראיתי דייגים מתקנים רשתות או פורסים אותן כדי לראות שהן שלמות. לא ישוע לי מה זה רחיצת רשתות.
[28/05/2023, 8:26:18] Itamar Ben David: פסוק 3- איך אתם מדמיינים את הלימוד הזה של ישוע מתוך סירה? כלומר, כמה רחוק הוא מהחוף? עד היכן מגיעים המים לשומעים אותו? האם הם נכנסים קצת למים? עד גובה קרסוליים? ברכיים? איך זה נראה ומה זה מייצג?
[28/05/2023, 8:32:46] Itamar Ben David: פסוק 14 – למה ישוע לא אומר ״לעדות לנו״, היהודים, או לחילופין – ״כפי שציויתי אתכם דרך משה לעדות לכם״. נזכיר רק שתהליך ההיטהרות מצרעת ארך לפחות שבוע ובמהלכו היה צריך המצורע להיראות לכהן מספר פעמים יוצא מזה- אי אפשר לדעת מהטקסט אם המצורע היה בלאו הכי במגמת החלמה או לא. מה שדי בטוח זה שהמצורע כבר עבר בדיקה אצל כהן לפני כן.
[28/05/2023, 8:33:58] Itamar Ben David: פסוק 19- מישהו יודע אפ היו רעפים באותה תקופה? אני הבנתי שרעפים הגיעו לארץ בעיקר במאה ה 2 לספירה. לערים ופחות לכפרים.
[28/05/2023, 8:34:51] ~ Dorit Epstein Tour Guide: פסוק 35: ״הנה ימים באים והחתן ילקח מהם; בימים ההם יצומו.״. האם הכוונה שישוע הוא החתן ולכן אחרי עלייתו של ישוע לשמים תלמידיו יצומו? גם לא מקובל ביהדות (לפחות של ימינו) לצום כאבל, וגם לא מצאתי בברית החדשה שהתלמידים צמו.
[28/05/2023, 8:36:28] Itamar Ben David: פסוק 33- @972528348822 איפה לדעתך הם מקיימים תפילות?
[28/05/2023, 8:37:36] Itamar Ben David: פסוק 37- יש מישהו שיודע להסביר למה יין חדש מבקע נאדות עור ישנים?
[28/05/2023, 8:41:04] ~ eliyahu milo Tour Guide: הרשתות היו בעבר מכותנה🌹 ולא מניילון🤦♂️ ולכן היה מצטבר עליהם אצות ולכן היו פורשים בשמש ולאחר העבודה היו משפשפים את הרשת בין הידיים ומפוררים את האצות
[28/05/2023, 8:41:17] Itamar Ben David: נראה לי שאת צודקת. מחזק את השאלה שלך עם זה שתענית זה כדי לשנות רוע הגזירה וגם ראינו אצל דוד המלך שצם על בנו הראשון מבת שבע ואחר כך כשמת קם ואכל. כנל אנשי נינוה.
[28/05/2023, 8:42:13] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: אנחנו בשאלות עכשיו לא?
[28/05/2023, 8:42:21] ~ Dany Golan: בנסיעה לכפר נחום, ממש לפני שמגיעים, יש מפרצון קטן שנראה כתיאטרון עם משטח מים כאורקסטרא. שם אני מדמיין שמתאפשר אירוע כמתואר. מציג לתיירים רת האפשרות תוך כדי נסיעה
[28/05/2023, 8:43:05] ~ Dany Golan: תסיסה?
[28/05/2023, 8:43:37] ~ eliyahu milo Tour Guide: אולי בשל רמת החומציות והתיננים הפוגעים בתפירה🤷♂️
[28/05/2023, 8:43:42] Itamar Ben David: כן
[28/05/2023, 8:45:45] ~ eliyahu milo Tour Guide: במאה הראשונה רואים בבניאס רעפים
[28/05/2023, 8:50:09] Itamar Ben David: יותר שאלות פחות תשובות עד בשעה עשר.
[28/05/2023, 8:56:04] ~ נעמי ארליך קופרמן: שאלה שגם אני שואלת
את מומחי הדעת.
[28/05/2023, 9:11:57] ~ Yigal Tzadka: באותה התקופה לא היו רעפים, ולכן הרעפים שמוצגים בדגם בית שני, בסתיו המלכותי, למשל, אינם נכונים.
[28/05/2023, 9:15:21] ~ eliyahu milo Tour Guide: סליחה אני שוב כותב לך בבניאס נמצאו בחפירות בסמוך למבנה מהמאה הראשונה
[28/05/2023, 9:16:11] ~ eliyahu milo Tour Guide: לגבי הדגם אין לי מושג
[28/05/2023, 9:52:13] Noam Nachshon רכז קורס: image omitted
[28/05/2023, 10:12:07] +972 52‑320‑1273: +972 52‑320‑1273 left
[28/05/2023, 10:30:03] ~ בנצי: לפי החוקרים השונים הספינה קרובה לחוף והאנשים יושבים במדרון. המיקום הוא בין טבחה לכפר נחום. ניסו את המצב הזה והגיעו למסקנה שקול היוצא מספינה קרובה לחוף נשמע היטב במדרון הקרוב לחוף
[28/05/2023, 10:34:17] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: ומה לגבי מזח? לא סביר שהיה מזח שיכלו להתקהל עליו?
[28/05/2023, 10:42:31] ~ yaron yuval: ניחוש: זה לא יין אלא מיץ ענבים. תסיסה מייצרת פחמן דו חמצני ו…בום!
מצד שני, למה בכלל לשמור יין בנאד? הטעם יהיה נורא. הייתי משתמש בנאד לשמור יין מקסימום לטיול חד יומי, לתקופה ארוכה יותר הייתי עושה כמו בחתונה בקנה- שומר בכד.
[28/05/2023, 10:47:10] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: This message was deleted.
[28/05/2023, 10:47:42] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: This message was deleted.
[28/05/2023, 10:49:02] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: הצעתי: הנוד הוא אכן לשימוש יומי. והעור מתישן ונעשה פריך אם הוא ריק לזמן מה. ואז כשימלאו אותו מחדש יבקע. באופן סמלי, מי מי שליבו לא רך ונפשו גמישה לא יוכל לקבל את הבשורה החדשה.
[28/05/2023, 11:23:23] Itamar Ben David: פסוק 10 אני שם לב שיש כאן תיאור הרבה הרבה יותר מפורט על אופן גיוס התלמידים הראשונים. סצינה הרבה יותר עשירה.
[28/05/2023, 11:25:16] Itamar Ben David: אני ראיתי בדואים מייצרים גבינות שונות בנאד עור, לא מבין בזה אבל נראה שדווקא העור והחלב או לחילופין העור והיין (לא אצל מוסלמים כמובן) מגיבים זה לזה בצורה טובה. אבל אני לא מבין בתהליך הכימי של זה.
[28/05/2023, 11:25:46] Itamar Ben David: כדי אבן היו מצויים? אם כבר כדי חרס.
[28/05/2023, 11:25:56] Itamar Ben David: נראה לי נדיר יחסית שיש כדי אבן לא?
[28/05/2023, 11:38:18] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: היו כדי אבן, יש במחלקה היהודית במוזיאון ישראל. יש כלים רבים מאבן שמוצאים באתרים בתקופת סוף בית שני. גם במצדה גם בירושלים…
[28/05/2023, 11:39:11] ~ Yigal Tzadka: את גבינות היו מייצרים הנכדות של עור או בכלי חרס שמצד אחד הם שטוחים ומצד שני שפיציים.
כלי כזה נקרא מחבצה.
[28/05/2023, 11:39:23] ~ Yigal Tzadka: * בנאדות
[28/05/2023, 12:37:59] Itamar Ben David: השאלה עד כמה כדי אבן ליין היו נפוצים. בכל מקרה, השמע לי סביר שהשתמשו בנאדות עור בתור מימיות, כאשר רבים היו שותים יין מהול במים ולא רק יין. מה שלא הבנתי זה למה שמאד ישן יתבקע. למה זה קורה בעצם?
[28/05/2023, 12:44:45] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: ישן, שלא היה זמן מה בשימוש… אז התיבש.
[28/05/2023, 12:45:05] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: כמובן זו רק הצעה. כי זה לא עונה על השאלה של ערבוב
[28/05/2023, 12:58:01] ~ Yigal Tzadka: אומר, שבאותם הימים היו משתמשים בצפחות כמימיות.
הצ’פחות היו עשויות מחרס.
ראו את צפחת המים שדוד לקח לשאול.
[28/05/2023, 12:58:42] ~ Miri Nitzan – Tour Guide: “אותם ימים” ואתה נותן דוגמה מ1000 שנה קודם…
[28/05/2023, 12:59:49] ~ Yigal Tzadka: אני מאמין, שהשימוש בכלי זה נמשך שנים ארוכות, אף שאיני יודע בדיוק.
[28/05/2023, 13:01:51] ~ yaron yuval: ובנוסף ידוע על קיום נאדות בימי בית שני וקודם. נאד מים הרבה יותר קל לנשיאה ולשימוש מצפחת, במיוחד כשאתה הולך רגלית ואז המשקל קריטי.
[28/05/2023, 13:59:50] ~ DO RO: בדיוק
לא רק זה
הטקסט היווני משתמש במונח askos שהוא בפרוש
Leather bottle, wineskin
יין חדש תוסס שמגדיל את נפחו עלול לגרום לשבירת נאד ישן שהעור בו לא גמיש ושביר
היין החדש הוא אלגוריה לרוח הקודש
[28/05/2023, 14:01:30] ~ DO RO: כלי חרס (כמו אמפורות) היו בשימוש במיוחד לאחסון והעברת סחורות באניות למשל , ולא לנשיאה
[28/05/2023, 14:10:34] ~ Yigal Tzadka: נכון, אבל צפחת יועדה לנשיאה, והיא היתה עשויה חרס.
[28/05/2023, 14:30:58] ~ DO RO: כאמור, במקרה זה הטקסט מדבר על נאד עשוי עור
מן הסתם גם חרס לא היה בגלל יין חדש
[28/05/2023, 14:31:10] ~ DO RO: לא היה נשבר*
[28/05/2023, 14:45:04] Doron Jamchi: נכון. לפני המאה ה-2 לס’ כמעט ולא היה שימוש ברעפים בארץ.
לוקאס משתמש במילה “קרמוס” (מהבסיס של המילה קרמיקה). זה גם רעפים, אבל גם יכול להיות פשוט גג.
[28/05/2023, 14:48:38] ~ נעמי ארליך קופרמן: ומה עם גג מריבועי קש מיובש שעליו מורחים שכבת בוץ או טיח?
[28/05/2023, 14:53:51] ~ Doron Hoffman: גג מבולי עץ ועל זה קש .
[28/05/2023, 14:54:45] ~ נעמי ארליך קופרמן: בינגו!!!
[28/05/2023, 14:59:57] ~ Dorit Epstein Tour Guide: האם אין זה (גג מבולי עץ שעליו קש) הגג שאותו הזיזו כדי להכניס את הנכה בכפר נחום?
[28/05/2023, 15:00:16] ~ היוש: כמובן
[28/05/2023, 15:06:24] ~ נורית ברעם: אני גם סבורה שמדובר בגג ארעי שכיסה פטיו שממנו היו כניסות לחדרים.
להגנה בעיקר מפני גשם ושמש.
חצר פנימית זו שימשה לעבודות הבית.
[28/05/2023, 15:22:08] ~ DO RO: פסוק 4 כאן : “שוט אל העומק” העידוד של ישוע לשמעון (פטרוס) לשוט עמוק יותר כדי לתפוס כמו גדולה של דגים, הוא מטפורה להעמקת הלימוד והאמונה – זהו גם הפסוק המתנוסס בלטינית בקומפלקס במגדלה ומעניק לו את השם- DUC IN ALTUM
[28/05/2023, 15:22:13] ~ DO RO: image omitted
[28/05/2023, 16:36:50] ~ ארנון כהן Arnon Cohen: ~ ארנון כהן Arnon Cohen left
[28/05/2023, 18:40:57] ~ Steven A.B: האם ניתן ליראות
פטיו כזה בכפר נחום?
[28/05/2023, 18:55:41] ~ בנצי: לא באופן ברור,אפשר לדמיין