אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: “מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה הַנַּעֲשׂוֹת בְּיָדוֹ? 3 הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֹּה אִתָּנוּ!” הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל.

4 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ, בֵּין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ.”

5 וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם נֵס; רַק עַל חוֹלִים אֲחָדִים שָׂם אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם. 6 תָּמֵהַּ הָיָה עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם. 7 קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת. 8 גַּם צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף בַּחֲגוֹרָתָם; 9 שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת. 10 אָמַר לָהֶם: “בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּכָּנְסוּ לְבַיִת, שָׁם תֵּשְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם מִשָּׁם. 11 וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם.”

12 הֵם יָצְאוּ וְקָרְאוּ לַבְּרִיּוֹת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, 13 גַּם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפְּאוּ אוֹתָם. 14 הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס שָׁמַע עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: “יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת.” 15 אֲחֵרִים אָמְרוּ: “זֶה אֵלִיָּהוּ”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: “נָבִיא כְּאַחַד הַנְּבִיאִים.” 16 כְּשֶׁשָּׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: “זֶהוּ יוֹחָנָן. הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ קָם לִתְחִיָּה”, 17 שֶׁהֲרֵי הוֹרְדוֹס עַצְמוֹ שָׁלַח לִתְפֹּס אֶת יוֹחָנָן וְכָלָא אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל־דְּבַר הוֹרוֹדְיָה, אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה; 18 כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: “אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְךָ.” 19 עַל כֵּן שָׂנְאָה אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וְרָצְתָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלָה 20 מִשּׁוּם שֶׁהוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו בְּיָדְעוֹ שֶׁיּוֹחָנָן אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ; הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו בְּרָצוֹן אַף כִּי בָּא בִּמְבוּכָה רַבָּה בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם.

21 שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. 22 אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: “בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ.” 23 הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: “מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!”

24 יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: “מָה אֲבַקֵּשׁ?” הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: “אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!”

25 הִיא נִכְנְסָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְשָׁה: “אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!”

26 הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אַךְ בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים לֹא רָצָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם. 27 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הָלַךְ הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בַּכֶּלֶא. 28 לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ בִּקְעָרָה וְנָתַן אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ. 29 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיָּתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר. 30 נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ. 31 אָמַר לָהֶם: “בּוֹאוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט”, שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיּוֹצְאִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לֶאֱכֹל. 32 הֵם הִפְלִיגוּ מִשָּׁם בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם לְבַדָּם.

33 רַבִּים רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהַשְּׁלִיחִים יוֹצְאִים וְהִכִּירוּ אוֹתָם, וּמִכָּל הֶעָרִים רָצוּ לְשָׁם בָּרֶגֶל וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם. 34 כְּשֶׁיָּצָא יֵשׁוּעַ וְרָאָה הָמוֹן רַב נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים. 35 כְּשֶׁנָּטָה הַיּוֹם לַעֲרֹב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: “הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. 36 שְׁלַח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וְיִקְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל.”

37 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל.” שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר וְנִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל?”

38 אָמַר לָהֶם: “כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ.” אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְרוּ הֵשִׁיבוּ: “חָמֵשׁ, וּשְׁנֵי דָּגִים.”

39 הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם חֲבוּרָה חֲבוּרָה עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק, 40 וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים. 41 לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָהֶם, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם. 42 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, 43 וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, בִּכְלַל זֶה גַּם דָּגִים. 44 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ. 45 מִיָּד אַחֲרֵי כֵן הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַפְלִיג אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי, לְבֵית צַיְדָא, בְּעוֹד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֶהָמוֹן. 46 אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם עָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. 47 לְעֵת עֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם וְהוּא לְבַדּוֹ עַל הַיַּבָּשָׁה. 48 רָאָה אוֹתָם מִתְיַגְּעִים בַּחֲתִירָה, כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה נֶגְדָּם, וּבָא אֲלֵיהֶם בְּעֵרֶךְ בָּאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְכַוָּנָתוֹ לַעֲבֹר לְיָדָם. 49 כְּשֶׁרָאוּהוּ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא רוּחַ רְפָאִים וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק, 50 כִּי כֻּלָּם רָאוּ אוֹתוֹ וְנִבְהֲלוּ, אַךְ הוּא דִּבֵּר אִתָּם מִיָּד וְאָמַר לָהֶם: “חִזְקוּ, זֶה אֲנִי. אַל תִּפְְחֲדוּ!” 51 הוּא בָּא אֲלֵיהֶם לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהָרוּחַ פָּסְקָה. הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד, 52 כִּי לֹא לָמְדוּ דָּבָר מֵעִנְיַן כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם בִּגְלַל קֵהוּת לְבָבָם. 53 עָבְרוּ אֶת הַיָּם וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף גִּנּוֹסָר וְעָגְנוּ שָׁם. 54 בְּצֵאתָם מִן הַסִּירָה הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִיָּד, 55 וּבְכָל הָאֵזוֹר הַהוּא רָצוּ וְהֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים עַל אֲלוּנְקוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם. 56 בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו, בַּכְּפָרִים אוֹ בֶּעָרִים אוֹ בָּעֲיָרוֹת, שָׂמוּ אֶת הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לִנְגֹּעַ וְלוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְכָל הַנּוֹגְעִים בּוֹ נִרְפְּאוּ.

[22/04/2023, 20:13:14] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי מַרְקוֹס פֶּרֶק ו*
[22/04/2023, 20:13:14] Itamar Ben David: *1 אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: “מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה הַנַּעֲשׂוֹת בְּיָדוֹ 3 ?הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֹּה אִתָּנוּ!” הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל. 4 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ, בֵּין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ.”*
[22/04/2023, 20:13:16] Itamar Ben David: *5 וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁם שׁוּם נֵס; רַק עַל חוֹלִים אֲחָדִים שָׂם אֶת יָדָיו וְרִפֵּא אוֹתָם. 6 תָּמֵהַּ הָיָה עַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם. 7 קָרָא לַשְּׁנֵים־עָשָׂר וְהֵחֵל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת. 8 גַּם צִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִקְּחוּ מְאוּמָה לַדֶּרֶךְ מִלְּבַד מַקֵּל; לֹא לֶחֶם, לֹא תַּרְמִיל וְלֹא כֶּסֶף בַּחֲגוֹרָתָם; 9 שֶׁיִּנְעֲלוּ סַנְדָּלִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ שְׁתֵּי כֻּתֳּנוֹת. 10 אָמַר לָהֶם: “בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּכָּנְסוּ לְבַיִת, שָׁם תֵּשְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם מִשָּׁם. 11 וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמְעוּ לָכֶם, צְאוּ מִשָּׁם וְנַעֲרוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר תַּחַת רַגְלֵיכֶם לְעֵדוּת לָהֶם.”*
[22/04/2023, 20:13:17] Itamar Ben David: *12 הֵם יָצְאוּ וְקָרְאוּ לַבְּרִיּוֹת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, 13 גַּם גֵּרְשׁוּ שֵׁדִים רַבִּים וּמָשְׁחוּ בַּשֶּׁמֶן חוֹלִים רַבִּים וְרִפְּאוּ אוֹתָם. 14 הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס שָׁמַע עַל כָּךְ, שֶׁכֵּן שְׁמוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ נוֹדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ: “יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלוֹת בּוֹ הַגְּבוּרוֹת.” 15 אֲחֵרִים אָמְרוּ: “זֶה אֵלִיָּהוּ”, וַאֲחֵרִים אָמְרוּ: “נָבִיא כְּאַחַד הַנְּבִיאִים.” 16 כְּשֶׁשָּׁמַע הוֹרְדוֹס, אָמַר: “זֶהוּ יוֹחָנָן. הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ קָם לִתְחִיָּה”, 17 שֶׁהֲרֵי הוֹרְדוֹס עַצְמוֹ שָׁלַח לִתְפֹּס אֶת יוֹחָנָן וְכָלָא אוֹתוֹ בַּכֶּלֶא עַל־דְּבַר הוֹרוֹדְיָה, אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, אֲשֶׁר הוּא נָשָׂא לְאִשָּׁה; 18 כִּי יוֹחָנָן אָמַר לְהוֹרְדוֹס: “אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְךָ.” 19 עַל כֵּן שָׂנְאָה אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וְרָצְתָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אַךְ לֹא יָכְלָה 20 מִשּׁוּם שֶׁהוֹרְדוֹס פָּחַד מִיּוֹחָנָן וְשָׁמַר עָלָיו בְּיָדְעוֹ שֶׁיּוֹחָנָן אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ; הוּא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרָיו בְּרָצוֹן אַף כִּי בָּא בִּמְבוּכָה רַבָּה בְּשָׁמְעוֹ אוֹתָם.*
[22/04/2023, 20:13:18] Itamar Ben David: *21 שְׁעַת הַכֹּשֶׁר הִגִּיעָה כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ עָרַךְ הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל. 22 אָז נִכְנְסָה בִּתָּהּ שֶׁל הוֹרוֹדְיָה וְרָקְדָה וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: “בַּקְּשִׁי מִמֶּנִּי מַה שֶּׁתִּרְצִי וְאֶתֵּן לָךְ.” 23 הוּא גַּם נִשְׁבַּע לָהּ: “מַה שֶּׁתְּבַקְשִׁי מִמֶּנִּי אֶתֵּן לָךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת!” 24 יָצְאָה וְאָמְרָה לְאִמָּהּ: “מָה אֲבַקֵּשׁ?” הֵשִׁיבָה אִמָּהּ: “אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!” 25 הִיא נִכְנְסָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקְשָׁה: “אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן לִי עַכְשָׁו בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל!”*
[22/04/2023, 20:13:18] Itamar Ben David: *26 הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ מְאֹד, אַךְ בִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וּבִגְלַל הַמְסֻבִּים לֹא רָצָה לְהָשִׁיב אֶת פָּנֶיהָ רֵיקָם. 27 מִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶחָד מִן הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. הָלַךְ הַשּׁוֹמֵר וְכָרַת אֶת רֹאשׁוֹ בַּכֶּלֶא. 28 לְאַחַר מִכֵּן הֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ בִּקְעָרָה וְנָתַן אוֹתוֹ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ. 29 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ תַּלְמִידָיו, בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת גְּוִיָּתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָהּ בְּקֶבֶר.*
[22/04/2023, 20:13:19] Itamar Ben David: *30 נֶאֶסְפוּ הַשְּׁלִיחִים אֶל יֵשׁוּעַ וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ וְכָל אֲשֶׁר לִמְּדוּ. 31 אָמַר לָהֶם: “בּוֹאוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם לְמָקוֹם שׁוֹמֵם וְנוּחוּ מְעַט”, שֶׁכֵּן רַבִּים הָיוּ הַבָּאִים וְהַיּוֹצְאִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לֶאֱכֹל. 32 הֵם הִפְלִיגוּ מִשָּׁם בַּסִּירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם לְבַדָּם. 33 רַבִּים רָאוּ אֶת יֵשׁוּעַ וְהַשְּׁלִיחִים יוֹצְאִים וְהִכִּירוּ אוֹתָם, וּמִכָּל הֶעָרִים רָצוּ לְשָׁם בָּרֶגֶל וְהִקְדִּימוּ אוֹתָם. 34 כְּשֶׁיָּצָא יֵשׁוּעַ וְרָאָה הָמוֹן רַב נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶם, כִּי הָיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. הוּא הֵחֵל לְלַמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים.*
[22/04/2023, 20:13:20] Itamar Ben David: *35 כְּשֶׁנָּטָה הַיּוֹם לַעֲרֹב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: “הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת. 36 שְׁלַח אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ אֶל הָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב וְיִקְנוּ לָהֶם לֶאֱכֹל.” 37 הֵשִׁיב וְאָמַר לָהֶם: “תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל.” שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: “הַאִם נֵלֵךְ וְנִקְנֶה לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר וְנִתֵּן לָהֶם לֶאֱכֹל?” 38 אָמַר לָהֶם: “כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ.” אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְרוּ הֵשִׁיבוּ: “חָמֵשׁ, וּשְׁנֵי דָּגִים.” 39 הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם חֲבוּרָה חֲבוּרָה עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק, 40 וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים. 41 לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָהֶם, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם. 42 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, 43 וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, בִּכְלַל זֶה גַּם דָּגִים. 44 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ.*
[22/04/2023, 20:13:20] Itamar Ben David: *45 מִיָּד אַחֲרֵי כֵן הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַפְלִיג אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי, לְבֵית צַיְדָא, בְּעוֹד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֶהָמוֹן. 46 אַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם עָלָה לָהָר לְהִתְפַּלֵּל. 47 לְעֵת עֶרֶב הָיְתָה הַסִּירָה בְּאֶמְצַע הַיָּם וְהוּא לְבַדּוֹ עַל הַיַּבָּשָׁה. 48 רָאָה אוֹתָם מִתְיַגְּעִים בַּחֲתִירָה, כִּי הָרוּחַ נָשְׁבָה נֶגְדָּם, וּבָא אֲלֵיהֶם בְּעֵרֶךְ בָּאַשְׁמֹרֶת הָרְבִיעִית שֶׁל הַלַּיְלָה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם וְכַוָּנָתוֹ לַעֲבֹר לְיָדָם. 49 כְּשֶׁרָאוּהוּ הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי הַיָּם חָשְׁבוּ שֶׁהוּא רוּחַ רְפָאִים וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק, 50 כִּי כֻּלָּם רָאוּ אוֹתוֹ וְנִבְהֲלוּ, אַךְ הוּא דִּבֵּר אִתָּם מִיָּד וְאָמַר לָהֶם: “חִזְקוּ, זֶה אֲנִי. אַל תִּפְְחֲדוּ!” 51 הוּא בָּא אֲלֵיהֶם לְתוֹךְ הַסִּירָה וְהָרוּחַ פָּסְקָה. הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַד מְאֹד, 52 כִּי לֹא לָמְדוּ דָּבָר מֵעִנְיַן כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם בִּגְלַל קֵהוּת לְבָבָם.*
[22/04/2023, 20:13:21] Itamar Ben David: *53 עָבְרוּ אֶת הַיָּם וְהִגִּיעוּ אֶל חוֹף גִּנּוֹסָר וְעָגְנוּ שָׁם. 54 בְּצֵאתָם מִן הַסִּירָה הִכִּירוּ אוֹתוֹ מִיָּד, 55 וּבְכָל הָאֵזוֹר הַהוּא רָצוּ וְהֵחֵלּוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלִים עַל אֲלוּנְקוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁשָּׁמְעוּ כִּי הוּא שָׁם. 56 בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּא אֵלָיו, בַּכְּפָרִים אוֹ בֶּעָרִים אוֹ בָּעֲיָרוֹת, שָׂמוּ אֶת הַחוֹלִים בַּחוּצוֹת וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּנִּיחַ לָהֶם לִנְגֹּעַ וְלוּ רַק בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְכָל הַנּוֹגְעִים בּוֹ נִרְפְּאוּ.*
[22/04/2023, 21:11:31] ‪+972 52‑454‑6434‬: ‎‪+972 52‑454‑6434‬ left
[23/04/2023, 7:47:59] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[23/04/2023, 7:49:44] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed the group description
[23/04/2023, 7:50:06] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! מרקוס פרק ו. נזכיר: הכי חשוב זה לקרוא פרק ביום. הדיונים זה נחמד אבל מורה משנית ויש את ריכוז הצ׳אט לפי פרק:
https://beaguide.co.il/nt/
[23/04/2023, 7:50:42] Itamar Ben David: עד עשר- להתמקד בשאלות ותהיות הנובעות מהפרק אחרי עשר דיון חופשי
[23/04/2023, 8:09:21] ‪+972 54‑595‑2630‬: פסוק 3: ״הוא היה להם למכשול.״ ? למי ולמה? האם ישוע היה למכשול לאחיו ולאחיותיו. ולמה?
[23/04/2023, 8:09:25] ‪+972 54‑568‑6585‬: ‎This message was deleted by admin Shira Harpaz Pomeranz.
[23/04/2023, 8:09:37] ‪+972 54‑595‑2630‬: פסוק 44: מה משמעות המספר 5000?
[23/04/2023, 8:37:48] Itamar Ben David: לגבי האחים והאחיות של ישוע, חוץ מהרעיון שהם גדולים ממנו ושאינם ילדיה של מרים אלא ילדיו של יוסף מאישה אחרת, אילי עוד הסברים יש לעניין האחים והאחיות של ישוע?
[23/04/2023, 8:41:10] Itamar Ben David: פסוק 7. בשלוש השנים בהן ישוע מבצע את שליחותו בגליל ייתכן בהחלט שהתלמידים היו יוצאים למסעות בגליל עבר הירדן ועוד, האם אנחנו יודעים על זה ממקורות נוספים? כי הרושם הוא ששלוש שנים הם צמודים יחד כל הזמן אבל כנראה שזה לא כך. ומה התוכן של השליחות שלהם מלבד לרפא אחוזי שדים ואולי חולים? הוא לא מנחה אותם לבשר על בוא המשיח? זה קצת מפתיע
[23/04/2023, 8:41:58] Itamar Ben David: *פסוק 12 אומר שהם קראו לחזרה בתשובה.
[23/04/2023, 8:45:38] Itamar Ben David: מובע כאן איזה רעיון שאני לא מבין. אם יוחנן וישוע חיו בערך באותו זמן (ממש בני אותו גיל לפי הברית החדשה, אבל גל אם נגיד שיש פער של כמה שנים ביניהם). האם קיים רעיון כזה של גלגול נשמות מאדם שמת לאדם שכבר חי (ובמקרה של ישוע כבר אדם בוגר)? הרי זה לא כאילו יוחנן הוצא להורג ואז נולד ישוע וכמה עשרות שנים אחרי פתאום אומרים שהיא גלגול של יוחנן. מישהו מכיר גלגול נשמות מבוגר למבוגר?
[23/04/2023, 8:49:24] ‪+972 50‑336‑4265‬: פסוק 2 אנשים מתפלאים מיכולותיו ומצד שני בפסוק 5 הוא לא יכל לעשות שום נס (קיצונילבן אלוהים כל יכול… נדמה לי שמתי או לוקס מרכך את חוסר היכולת של ישוע?) ובפסוק 4 אין נביא בעירו… איך מיישבים את הסתירות ?
[23/04/2023, 8:55:14] Itamar Ben David: פסוק 40, קבוצות של מאה ושל חמישים נשמע כמו איזה מסדר בצבא הרומי, מה המקור למספרים האלה?
[23/04/2023, 8:55:50] Itamar Ben David: למה חמישה כיכרות ושני דגים? סך הכל שבעה פריטים של מזון, מהיכן זה מגיע?
[23/04/2023, 8:58:05] ‪+972 50‑302‑6996‬: חברות וחברים
*בוקר טוב*.
יצא לי עכשיו לעבור על כ 300 הודעות שלא הספקתי קודם
ואכפת לי להתערב: *אפשר להפחית* בתדירות ולכתוב לצורך העניין כדי להספיק לעקוב ,לקרוא וללמוד מהנסין העצום של כולם.
זה *מאוד מעניין*
רציתי להוסיף:.
1.לאלוהים יש הרבה *שמות* ותלוי את מי שואלים. אללה,יהווה,ה”,הק”ב.
ובנצרות גם קוראים לו *אבו עיסא*
(עיסא=המשיח)
באסלאם יש 99 שמות וגם אצל דתות אחרות ! חפשו.
2.נכון שיש *סתירות* בכתיבת הברית החדשה כי נכתבה ע”י 4 אוונגלים.
3.*משלים*,כי זה כמו סיפור ששומעים ונתפס יותר חזק ,כמו האיקונה שכותבים (ולא מציירים) לאלה שלא ידעו קרוא וכתוב,אז מבינים.
4.*ישוע ולא ישו* לאלה שלא יכלו לבטא את העין ובלי להתייחס ללא מאמינים בשליחתו.
5.*מבשר ראשון*
אלה שנכחו בנס הראשון ! ,היין בכנא. ומה עם הנביאים קודם לכן בבית המקדש כשהיה צעיר ! ויוחנן המטביל!.
6.*נס החזרים* !! טיפגרפיה משתנה במשך 2000 שנה, ולמה לא התאפשר לבנות קפלה על אם הדרך אז !.
7.*המשיח* בא לכולם,זוכרים את הוויכוח בין השליחים ואם צריך להיות קודם יהודי ומקיים מצוות? ומה עם השומרוני הטוב ! השומרונית ! והאלמנה בצידון ! ולמיטב זכרוני לא הייתה יהודיה.
8.*אחים של ישוע*
*ביהדות אחים מאמצים(הבנים של יוסף) זה תופס כמו אחים ביולוגים.
*כל מי שהאמין בשליחות שלו נחשב אח.
*שמעתם את המוסג
Brother in christ!
*באמונה הנוצרית:
מרים המשיכה להיות בתולה כל חייה.
believe it or not.
סליחה שהארכתי
שבוע טוב
וחגים שמחים לכוווווווווווווווווווווולם.
[23/04/2023, 8:59:11] Itamar Ben David: פסוק 49 וההליכה על פני המים. למיטב זכרוני ואולי זה גם עלה בקבוצה יש טענה שישוע הוא הרוח המרחפת על פני המים בספר בראשית (פרק א פסוק ב). בצורה קלושה יותר הייתי מחבר בין ההליכה על המים לנחשון בן עמינדב, האם יש עוד סיבות למאורע הזה של הליכה על פני המים?
[23/04/2023, 9:39:10] ‪+972 54‑256‑6877‬: מאחר בעיני ההליכה על המים היא סימבולית בלבד הרי שהיא מייצגת :”ראו אנחנו יכולים לעשות את הבלתי אפשרי רק תאמינו YES we can “
[23/04/2023, 9:41:29] ‪+972 54‑256‑6877‬: האמנם ?
[23/04/2023, 9:47:54] Itamar Ben David: השאלה היא האם מבחינתך כל הניסים של ישוע סימבוליים? או שרק זה?
[23/04/2023, 11:31:01] ‪+972 54‑451‑8589‬: אנחנו יודעים היטב מה הפרש הגילאים בין יוחנן המטביל וישוע- חצי שנה בדיוק! גם מסיפור הביקור של מרים מיד אחרי הבשורה אליה מפי המלאך – אצל קרובתה אלישבע שכבר היתה בהריון מתקדם עם תינוקה יוחנן (מסופר אצל לוקס) וגם ניתן לזכור זאת בקלות בגלל שיום חגו של יוחנן המטביל בלוח הליטורגי הנוצרי הוא ב-24 ביוני – ולא במקרה. חגו של יוחנן המטביל הוא היחיד שמציין כמו אצל ישוע את יום הולדתו ולא את יום מותו, כמו אצל כל יתר הקדושים בכנסיה הנוצרית וזה כמובן סימבולי ומכוון – כי שישה חודשים אחרי הולדתו של יוחנן- ב25 בדצמבר מציינים את הולדת ישוע. יוחנן, הבוגר יותר, מכונה המבשר, מפנה הדרך , הוא זה שאומר על ישוע במפורש כי הוא המשיח וגם את המשפט המכונן :
וַיַּרְא יוֹחָנָן אֶת־יֵשׁוּעַ בָּא אֵלָיו, וַיֹּאמַר: “הִנֵּה שֵׂה הָאֱלֹהִים, הַנֹּשֵׂא חַטַּאת הָעוֹלָם! זֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, ‘אַחֲרַי יָבֹא אִישׁ, אֲשֶׁר הָיָה לְפָנָי, כִּי קֹדֶם־לִי הָיָה’. וַאֲנִי לֹא יְדַעְתִּיו, כִּי אִם־בַּעֲבוּר יִגָּלֶה בְיִשְׂרָאֵל, בָּאתִי אֲנִי לִטְבֹּל בַּמָּיִם.” ¬ ( יוחנן, א’)

באשר לדבריו של הורדוס אנטיפס כי מדובר בטטררך הורודס אנטיפס , אחד מארבעת שליטי ממלכת הורדוס הגדול אביו. מצפונו של הורודוס אנטיפס מייסר אותו על הוצאתו להורג של יוחנן שנכפתה עליו במרמה ע”י שלומית (באמצעות ריקוד שבעת הצעיפים שלה) , בת הרודיאס אישתו וביוזמתה. המצפון כל כך מייסר אותו, שכאשר שומע על ישוע ומעשי הנסים והריפוי שלו, ועוד בטרם מכיר ויודע בכלל מיהו , הוא נחרד מן המחשבה שאולי זה בעצם יוחנן המטביל שקם לתחייה ויבוא לייסר אותו.
[23/04/2023, 11:31:51] ‪+972 54‑451‑8589‬: גם מתי וגם מרקוס (בהמשך בפרק 8) מציינים שני ארועים דומים. האכלת 5000 ליד הכנרת והאכלת 4000 באזור הדקפוליס. ההבדל בין שני הנסים הוא שהאכלת 5000 מתרחשת בקרב יהודים, הנס השני בקרב גוים.
מכאן שמספר 5 (ככרות לחם ) יש להם משמעות סימבולית בהקשר היהודי של חמשת חומשי תורה. מה עוד שמהשאריות, מולאו 12 סלים, עוד מספר טיפולוגי המרמז על שבטי ישראל.
במקרה של האכלת 4000 שתתואר במרקוס בהמשך, מדובר ב-7 ככרות לחם ו7 סלים, מספר סמבולי ליהודים וגם לגויים הקשור בשלמות ( שבעת ימי הבריאה, שבע פלנטות )
מה החשיבות של שני הארועים של האכלת ההמון? שני הנסים ממחישים את כוחו ואהבתו של האל כלפי מאמיניו , יהודים וגויים . ישוע יצהיר מאוחר יותר ביוחנן 6 “אני לחם החיים” . במהלך נסים אלה ישוע בעצם מכין את מאמיניו ליום בו גופו שלו ישמש למאמיניו לחם לאחר מותו ותחייתו
[23/04/2023, 11:34:52] Itamar Ben David: אני מודע לבשורה על פי לוקאס. אני פשוט שואל האם קיים קונספט כזה של גלגול נשמות מאדם שנפטר לאדם שהוא כבר בוגר לא תינוק שרק נולד. לגבי האפשרות שיוחנן הוצא להורג ואז קם לתחייה- האם קמים לתחייה בגוף אחר? גם זה משהו שלא מוכר לי. יש או גלגול נשמות לתינוק שנולד או תחייה אל אותו גוף.
[23/04/2023, 11:36:33] Itamar Ben David: יפה מאוד. אז שני הדגים זה שני לוחות הברית? מנסה להבין אם יש איזו מסורת פרשנית נוצרית למספרים האלו, למרות שכמובן אשמח לפרשנויות מקוריות של המשתתפים.
[23/04/2023, 11:38:11] ‪+972 54‑451‑8589‬: יתכן , כח בנס השני לא מצויין מספר הדגים . מכל מקום הדגים הקטנים ממחישים שוב את כוחו האבסולוטי של האל להפוך קטן לגדול.
[23/04/2023, 11:41:17] Itamar Ben David: דגים במסורת היהודית נקשרים לפריון, ולשמירה מעין הרע. אני לא יודע מה מזה הובן כך כבר בימי בית שני
[23/04/2023, 11:49:43] Shira Harpaz Pomeranz: אמונות מאגיות בקונספט של גלגול נשמות, לא צריכות להיות מבוססות על הגיון צרוף ואפילו לא על התפיסה המקובלת באותה עת.

כך או כך נראה שאנטיפס ציפה למשפט מלמעלה על מעשיו וראה בישוע את בא כוחו של יוחנן וחשש ממנו.
[23/04/2023, 12:01:01] ‪+972 52‑441‑6940‬: מעניין מאד. קשה לי לפעמים לעקוב אחר כל הדיונים המלומדים כאן, אבל לפעמים אני נתקלת בהע(א)רותשימושיות כמו ההסבר על מספר ככרות הלחם ועל חשיבות האכלת ההמון (מאד שימושי בטבחה). תודה
[23/04/2023, 12:13:16] ‪+972 52‑652‑2523‬: המספרים 5000 ,4000 הם מופרזים כפי שששים רבוא יוצאי מצרים הם הפרזה ספרותית.
בימי ישוע חיו בגליל כחצי מיליון תושבים. לא סביר שאחוז אחד תושבים הלכו אחריו לשמוע דברו
[23/04/2023, 12:16:14] ‪+972 54‑451‑8589‬: כמובן , המספרים באים להמחיש את ההמון הרב לעומת דלות האמצעים לכאורה, זה מול זה , ולהמחיש שוב את הכח האלוהי שלמרות חוקי הפיזיקה , הדברים אפשריים כאשר יש אמונה .
[23/04/2023, 12:17:07] ‪+972 54‑451‑8589‬: הדג, מסמל פוריות ומזל טוב , מציין את חודש אדר ומזל דגים חודש ממוזל ליהודים. אביו של יהושע קרוי נון והשם הזה היה נפוץ בקרב קהילות אשכנז Fishl ונגזרותיו, כשם המביא מזל. בתנ”ך יש לא מעט איזכורים בנדון, משל בברכת יעקב למנשה ואפרים
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ
“יברך את הנערים” – מנשה ואפרים, “וידגו” הפירוש כדגים שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם. ויש עוד ועוד דוגמאות.
אבל, בהקשר של הברית החדשה , דגים הם מצד אחד המזון הזמין המיידי הטבעי המצוי בכנרת . במישור הסימבולי, המשמעות של הדג בנצרות המוקדמת , ובמיוחד בהקשר לדמותו של ישוע ובאמנות הנוצרית מראשיתה, הדברים חשובים אף יותר.

הדג הוא מסמליה הקדומים של הנצרות, גם בגלל שביוונית רואים במילה דג, “איכתיס” (ΙΧΘΥΣ) את ראשי התיבות לשמו ותוארו של ישוע ביוונית Ίησοῦς Χριστός, Θεοῦ Υἱός, Σωτήρ; ובלטינית: Iēsous Christos, Theou Yios, Sōtēr או בעברית “ישוע המשיח, בן האלוהים, גואל). הסבר זה לשמו של ישוע מופיע אצל אוגוסטינוס בחיבורו “עיר האלוהים”. הדג , אם כך הוא דימוי לישוע עצמו.
בנוסף, ישוע מדמה את המאמינים לדגיגים (pisciculi) בלטינית) וכך הוא גם משכנע את אנדרי ופטרוס (שמעון בן יונה) לעזוב את מלאכתם בכנרת ולהפוך לדייגי מאמינים חדשים, במקום דגים.
הדימויים הקשורים לימה של הכנרת, לדיג ומים בכלל , אינם מסתיימים כאן ומוצאים ביטוי באדריכלות ובאמנות הנוצרית המוקדמת , החל מן הכנסיות הראשונות הגדולות שבונה קונסטנטין במאה ה-4.
אולם האורך בכנסייה המערבית הבזיליקלית מכונה בלטינית nava (מהמילה navis, ספינה) – גם בגלל צורתה, אך בעיקר בגלל המשמעות הסימבולית לפיה הכנסייה היא הספינה בה המאמינים – המשולים כאמור לדגיגים, יגיעו אל חוף מבטחים. העוגן, עוד סממן הקשור לאותה סביבה, אף הוא מסמליה הראשונים של הנצרות המוקדמת המסמלים את ישוע עצמו. כל אלה עוד בטרם תארו אף לא ברמז את דמותו של ישוע.
[23/04/2023, 12:21:23] Itamar Ben David: מעולה דולי תודה! דווקא חודש אדר לא זכור לי כחודש של מזל ליהודים (סיפור פורים הוא סיפור של כמעט שואה שנמנעה) חודש אייר נחשב לחודש טוב יותר. אם הדגים בתוך ספינה מצבם לא טוב. רק אומר
[23/04/2023, 13:00:36] ‪+972 55‑669‑3377‬: בבשורה על פי מתי מופיע נס של האכלת 4000 איש “מלבד הנשים והטף” בפרק 15 פסוק 38. קשה לי להאמין שבעת ביצוע הנס השאיר ישוע את כל הנשים והילדים האמורים ברעבונם.

בימים ההם היו ככל הנראה נישואין של בני ישראל ליותר מאישה אחת. זה מוביל לכך שכמות האנשים הייתה אדירה בעת ביצוע הנס ע”י ישוע.

אז מה הכמות אנשים באמת? אולי 25 אלף, אולי 50 אלף?
כמה?

מי יודע?

אחרי הפתיח הזה אני מספר לצליינים שבאותם ימים העם מדוכא ומוטלים עליו מיסים בלתי אפשריים ע”י הכהנים בבית המקדש והרומאים גם יחד. מה שהוביל לכך שלרוב האוכלוסיה לא היו בתים וחיו פשוט בחוץ. מה שנקרא היום בלשון העם “מהיד לפה”. כאן אני מוסיף שכאשר בן אדם מאבד את הכל נשאר לו תמיד הדבר אחרון וזה האמונה. בעיני האמונה הזאת שעם ישראל כמעט איבד באותם ימים, היא זאת שישוע מזין כשהוא מאכיל את כולם בכל כך מעט, מעבר להאכלה הפיזית עצמה.

עם ישראל מדוכא, חסר בית ורעב מקבל האכלה המונית בגוף ובנפש מישוע.

המספר 12 שמופיע בבשורה אחרת ככמות הסלים שהתמלאו בשאריות יכולים כמובן לסמל את השליחים ואת שבטי ישראל שנוכחים לאור הנס עצמו.

כל כך הרבה עודף מכל כך מעט להמון כה רב מרמז אולי על השפע שיש בארצינו.

כמו תמיד, נותר רק להאמין.

מעניין ששוב גם בפרק הזה, לפני סיפור האכלת ה – 4000 מתי מספר על אישה שאמונתה הייתה כה גדולה עד שבאותו רגע ביתה נרפאה מהשדים שאחזו אותה. שוב חיפשתי שם ביצוע נס ולא מצאתי אותו, לפחות לא על פי הכתוב.

תמיד האמונה. זה מה שיפה בעיני.

ככה אני מעביר את המסר לצליינים בעניין נס הלחם והדגים בד”כ. גם לקתולים גם לאבנגלים.

עד כה זכורות לי רק תגובות טובות.

אשמח להערות והארות.
[23/04/2023, 13:15:19] Itamar Ben David: רק מבחינה עובדתית, אנשים ובטח ובטח משפחות עם ילדים לא יכולים לשרוד ללא מחסה, כל שגם אם גרו בבקתות בתים פשוטים או סוכות מסכנות – הייתה להם קורת גג כלשהי. כך שלא הייתי הולך על הקו הזה
[23/04/2023, 16:07:03] ‪+972 54‑658‑0110‬: עד כמה הסירה שנמאת במוזיאון גנוסר קרובה לסירה המופיעה בפרק זה?
תודה
[23/04/2023, 16:07:50] ‪+972 54‑658‑0110‬: “עלה להר להתפלל”, אם הכוונה להר האושר?
[23/04/2023, 16:26:16] Itamar Ben David: איך אנחנו יודעים שההוצאה להורג הייתה במכוור? אגב יוספוס כותב קצת על מכוור זה נחמד
[23/04/2023, 16:27:22] Itamar Ben David: שמעתי בכמה הזדמנויות שבוודאות גבוהה יוחנן המטביל היה דמות היסטורית יש מישהו שיודע להרחיב בנושא? מה המקורות לקיומו מחוץ לברית החדשה?
[23/04/2023, 16:27:53] Shira Harpaz Pomeranz: היות ולא נמצאו סירות אחרות אנו לא יכולים להפריך או לאשש. עם זאת היות והספינה דומה גם לפסיפס הסירה ממגדלא, אז יש שהסירות נבנו בסטנדרט אחיד למדי.
[23/04/2023, 16:29:40] Shira Harpaz Pomeranz: אפילו המיקום של הר האושר הוא לא בטוח המיקום של דרשת האשרי.
אילו אני את, הייתי מציעה את התצפית היפה בכניסה לכורזים בתור המקום אליו עלה להתפלל. 😉
[23/04/2023, 16:42:21] Shira Harpaz Pomeranz: לא מוכר לי מקור היסטורי בן זמנו המדבר על יוחנן המטביל.
יוספוס כן מזכיר את ישוע במה שמכונה העדות הפלביאנית. יש כמובן ויכוחים על האותנטיות של העדות.
דמות נוספת מהברית החדשה המוזכרת אצל יוספוס היא יעקב (הצדיק, אחי ישוע).
[23/04/2023, 16:58:19] Sivan Jeret: ישנה את האפשרות של בקעת גינוסר
בגלל האופי הטופוגרפי של האזור
[23/04/2023, 17:01:10] ‪+972 54‑595‑2630‬: שבעה סלים = גויים , כנגד שבעת עמי כנען
קרי: הבשורה של ישוע טובה גם ליהודים וגם לגויים..
[23/04/2023, 17:07:43] Itamar Ben David: שבעת עממי כנען זה דווקא פחות מתיישב לי כי יש הוראה ברורה להכרית אותם. לעומת שבעים אומות העולם שזה כבר יותר מסתדר
[23/04/2023, 17:14:17] ‪+972 52‑441‑6940‬: הר האשרי ולא הר האושר. שמנת הפסוקים הראשונים של הדרשה על ההר מתחילים במילים (בלטינית) Beati sunt. באנגלית Blessed are those ובעברית אשרי: אשרי עניי הרוח כי להם מלכות השמים.
‎[23/04/2023, 17:22:22] ‪+972 54‑451‑8589‬: ‎image omitted
[23/04/2023, 17:27:52] Itamar Ben David: בניגוד לפיסקה הפלביאנית שלמיטב ידיעתי די ברור שזו תוספת מאוחרת עד כמה טחינה העדות על יוחנן? למיטב הבנתי יותר אמינה
[23/04/2023, 18:21:07] ‪+972 54‑451‑8589‬: נחשב אותנטי , אולי דווקא בגלל שהוא מנותק מן ההקשר עם ישוע שמוזכר בספר קודם. גם פחות סביר שאיזה סופר נוצרי ישבץ את האיזכור הזה על יוחנן דווקא אחרי איזכור מותו של ישוע. הוא למעשה רק חלק קטן מהסיפור המרכזי בו יוספוס מספר על הורדוס אנטיפס
[23/04/2023, 18:26:52] Shira Harpaz Pomeranz: אוי זה מעולה תודה דולי. יכנס לשימוש.
היום מקובל להתייחס לעדות הפלאביאנית כאל עדות שחלקה נכתב על ידי יסופוס וחלקה שובש על ידי מעתיקים של הכנסיה.
‎[23/04/2023, 18:32:36] ‪+972 54‑451‑8589‬: John the Baptist in Josephus Philology and Exegesis.pdf • ‎14 pages ‎document omitted
[23/04/2023, 18:42:58] ‪+972 54‑525‑2260‬: כי מצד אחד הם נותן סימנים שהוא המשיח, הוא מקסים אותם במילותיו ובניסיו, מצד שני, הם לא ציפו שהמשיח יהיה אדם שעל פניו ניראה פשוט. הם היו בטוחים שהמשיח יהיה איזה גיבור-על שיכול לעוף ולירות קרני לייזר מהעיניים או משהו כזה, לפחות מישהו עם ייחוס קצת יותר טוב מנגר, אולי איזה בן של פרושי לומד תורה מירושלים. אבל ישוע?! הבן של הנגר?! הוא גדל איתם, הוא אחד משלהם, מה פיתאום הוא טוען שכל הנבואות נכתבו עליו?
הרי כתוב:
אֶת־יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם׃ וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִָם׃ וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ, וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ׃ (ישעיהו ח’ 13-15)
[23/04/2023, 18:44:47] ‪+972 54‑525‑2260‬: זאת מסורת קאתולית בלבד (אולי גם אורתודוכסית?), מכיוון שהקאתולים רוצים להאמין שמרים נשארה בתולה כל חייה הם באו עם הסיפור של זה שהאחים של ישוע הם מאשה אחרת. אני לא מקבל את זה, כל האחים והאחיות של ישוע קטנים ממנו.
[23/04/2023, 18:48:59] ‪+972 54‑525‑2260‬: אין כאן עיניין של גלגול נשמות. פשוט יוחנן הייתה דמות כל כך כריזמנטית ומוכרת, ייתכן שפשוט עדיין לא שמעו את שמו של ישוע אבל כולם ידעו מי הוא יוחנן, אז מאחר שתלמידיו של יוחנן עברו להיות תלמידיו של ישוע (או חלק מהם) אז אולי קישרו את ישוע עם יוחנן, זה ההסבר שלי. אין בתנ”ך גלגול נשמות. הרעיון של גילגול נשמות בעם היהודי מתחיל רק במאה ה-13 עם ספר הזוהר לפי מה שלמדתי.
[23/04/2023, 18:55:21] Itamar Ben David: חוץ מאולי חב״ד אני לא ממש מכיר רעיון שהמשיח יהיה איזה גדול בתורה בהכרח. בטח לא תפיסה מקראית של זה. הוא יהיה ירא אלוהים אבל לא בהכרח בוגר ישיבת פונוביץ׳
[23/04/2023, 18:58:20] ‪+972 54‑525‑2260‬: יש דברים שגם אלוהים לא יכול לעשות. למשל, אלוהים לא יכול לגרום לאדם להאמין בו. אמונה היא שם המשחק. מישהו לא מזמן שמעתי הסביר את זה באופן מוחשי: לכל ממלכה או מדינה יש את המטבע איתו אתה יכול לקנות ולמכור. ה”כסף” של מלכות האלוהים היא אמונה, אם יש לך הרבה אמונה אתה יכול “לקנות” הרבה, אם חסר לך אמונה אתה לא יכול לעשות כלום.
[23/04/2023, 19:04:51] ‪+972 50‑336‑4265‬: לא התכוונתי ליכולות של אלוהים על מגבלותיהן, אני לא מתייחס לנסים, לא משנה ממי…
אני שואל על הסתירה לכאורה הבאה:
פס’ 2: אנשים מתפלאים מיכולותיו
פס’ 5: ישו לא יכל לעשות שום נס (אמירה קיצונית לבעל נסים…)
ממה אם כך כל כך התפלאו קודם?
[23/04/2023, 19:06:26] ‪+972 50‑336‑4265‬: ולמה התאור “לא יכל לעשות שום נס ” (חוץ מכמה ריפואים שזה גם סותר…)
[23/04/2023, 19:11:57] ‪+972 54‑525‑2260‬: אמונות תפלות נחשבות למוקצים עבור המאמינים בישוע. אם אתה מאמין שקמע כזה או אחר יעזור לך או יביא לך פיריון ומזל, אתה גורע מסמכותו של אלוהים. זה כמו שתגיד שהתייר שלך יביא איתו לונלי פלנט ויגיד – זה רק למקרה ואתה לא מספיק טוב להדריך אותי. הדג מבחינתי קשור באמת לברכה שנאמרה “וידוגו לרוב בקרב הארץ”. ההבדל בין סמל לקמע – שסמל רק מזכיר לך עיקרון או רעיון אבל אתה לא נותן לעצם הסמל כוח מאגי. ברגע שאתה סומך על הסמל הוא הופך לקמע.
[23/04/2023, 19:12:49] ‪+972 55‑669‑3377‬: בעיקר מערות. לא נראה לי שישוע רצה כל כך שיחזרו למקומות האלו שמהם באו או שהיה להם איפה למצוא בהם מחסה, בקושי.

הרי אם היו עושים זאת, לא היה את מי חהאכיל, למי לתת תקווה.
[23/04/2023, 19:13:27] ‪+972 54‑525‑2260‬: חסר הרים בגליל וסביב הכנרת?
ייתכן שכן וייתכן שלא.
[23/04/2023, 19:24:52] ‪+972 55‑669‑3377‬: לי יכול “שם” במקום הספציפי הזה. אם אני מבין נכון ב”עירו” הרי שהוא כנראה לא רוצה בגלל תגובותיהם של בני המקום שבפסוק 6 “תמה היה על חוסר אמונתם”.

נראה לי שזה יכול להסביר את חוסר הרצון שלו לבזבז עליהם כוחות מיוחדים כאלו או אחרים. אבל כשהטקסט מבדיל בין אלו חסרי האמונה לאלו החולים יש כביכול הבדל קטן שה”חולים” פיזית או אחוזי השדים סובלים סבל כל כך גדול ומוכנים להאמין כדי להרפא כך ישוע מראה כלפיהם חמלה ועוזר להם.

מה גם שבהמשך ישוע מחלק כמה הוראות מאוד מעניינות ל12 השליחים ובסופו של דבר העיסוק בריפוי חולים ובלחולל ניסים מסתיים במקום שבו לא רוצים לשמוע אותו ואת שליחיו.
[23/04/2023, 19:37:39] ‪+972 54‑451‑8814‬: ‎‪+972 54‑451‑8814‬ left
[23/04/2023, 19:36:09] ‪+972 54‑451‑8589‬: “כי אין נביא בעירו” -הפסוק כאן הוא חזרה על מה שקראנו במתי:אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: “אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ”, וְלֹא עָשָׂה שָׁם נִסִּים רַבִּים בִּגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם” ( מתי פרק יג). ישוע אינו קוסם – הוא מחולל נסים היכן שיש אמונה והדבר חזור על עצמו שוב ושוב בכל מקרי הנסים שלו . בעירו הוא עדיין בן הנגר , וכו’-אנשים מתייחסים בחוסר אמון ובחוסר אמונה מוחלט. אין זה המקום לחולל נסים.
[23/04/2023, 19:38:05] Itamar Ben David: זה קצת סותר את התפיסה של המוצדקים כלומר שאלוהים בוחר מי נושע ומי לא. לא ככה? עוד נגיע לזה ויש מצב שגם אני לא הבנתי את העניין הזה עד הסוף.
[23/04/2023, 19:38:56] Itamar Ben David: לא דיברתי על קמעות, דיברתי פשוט על מה הדגים מסמלים.
[23/04/2023, 19:40:18] Itamar Ben David: מתקשה להאמין שהיו מספיק מערות לאכלס את הכמה מאות אלפי יהודים אולי מליון יהודים שחיו בארץ אז. בכל מקרה, מערה זה מחסה סביר בהחלט, גם אם לא אופטימלי. אני מעריך שאולי היו כמה הומלסים, אבל הרוב חיו בבתים ברמה זו או אחרת של איכות בנייה.
[23/04/2023, 19:41:10] Itamar Ben David: מתכנסים לסיום חברים
[23/04/2023, 20:08:08] ‪+972 54‑658‑0110‬: כתושב כורזים חשבתי כך בעבר….
[23/04/2023, 20:12:02] Itamar Ben David: ‎Itamar Ben David changed this group’s settings to allow only admins to send messages to this group
[23/04/2023, 20:09:58] ‪+972 54‑658‑0110‬: שמעתי פעם שהר ה’אשרי’ הוא ההר סיני של מאמיני הברית החדשה.האמנם?