ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
לוקס – פרק יט'
הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ. 2 וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר, 3 הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה. 4 הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר. 5 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: “זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ.” 6 הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.
7 כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: “אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!” 8 עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם.”
9 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם. 10 הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ.” 11 לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 12 לְפִיכָךְ אָמַר: “אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ. 13 קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, ‘סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.’ 14 אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: ‘אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.’ 15 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ. 16 נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.’ 17 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.’ 18 בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.’ 19 הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, ‘וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.’ 20 וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת, 21 שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.’ 22 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי. 23 מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?’ 24 וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, ‘קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.’ 25 הֵשִׁיבוּ לוֹ, ‘אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!’ 26 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 27 אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי.” 28 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם. 29 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ: 30 “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ. 31 וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ‘לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?’, כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: ‘מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ’.”
32 הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם. 33 כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: “לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?” 34 הֵשִׁיבוּ: “מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ.”
35 הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ. 36 כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ. 37 הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם: 38 “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!”
39 כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: “רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ.”
40 הֵשִׁיב וְאָמַר: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה.”
41 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר: 42 “לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ. 43 הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר. 44 וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ.” 45 בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים. 46 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה’, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים.”
47 יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, 48 אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
[14/06/2023, 20:17:02] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק יט*
*יט הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ. 2 וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר, 3 הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה. 4 הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר. 5 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: “זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ.” 6 הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.*
[14/06/2023, 20:17:03] Itamar Ben David: * כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: “אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!” 8 עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם.”*
*9 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם. 10 הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ.”*
[14/06/2023, 20:17:03] Itamar Ben David: * לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 12 לְפִיכָךְ אָמַר: “אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ. 13 קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, ‘סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.’ 14 אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: ‘אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.’ 15 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ. 16 נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.’ 17 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.’ 18 בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.’ 19 הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, ‘וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.’ 20 וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת, 21 שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.’ 22 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי. 23 מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?’ 24 וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, ‘קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.’ 25 הֵשִׁיבוּ לוֹ, ‘אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!’ 26 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 27 אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי.”*
[14/06/2023, 20:17:04] Itamar Ben David: * לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם. 29 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ: 30 “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ. 31 וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ‘לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?’, כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: ‘מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ’.”*
*32 הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם. 33 כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: “לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?” 34 הֵשִׁיבוּ: “מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ.”*
[14/06/2023, 20:17:04] Itamar Ben David: * 35 הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ. 36 כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ. 37 הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם: 38 “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!”*
*39 כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: “רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ.”*
*40 הֵשִׁיב וְאָמַר: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה.”*
[14/06/2023, 20:17:05] Itamar Ben David: * כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר: 42 “לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ. 43 הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר. 44 וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ.” 45 בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים. 46 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה’, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים.”*
[14/06/2023, 20:17:06] Itamar Ben David: * יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, 48 אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.*
[14/06/2023, 20:17:06] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/4pY1zK1JIcyXsNPQVEcunv?si=XKiQ-mLIQzqdQn8_Utx8Dg
[14/06/2023, 20:17:30] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על היום נמשיך מחר!
[15/06/2023, 7:54:27] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[15/06/2023, 7:56:42] Itamar Ben David: Contact card omitted
[15/06/2023, 7:57:31] Itamar Ben David: זה איש הקשר במפעל המטאטאים במידה ותרצו לבקר. זה מקום קטן ולא מתאים לביקור של קבוצות גדולות או הסברים ארוכים. ממש לתאם להגיד שלום ולהמשיך כך אומרים לי יודעי דבר.
[15/06/2023, 7:57:51] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! לוקאס פרק י״ט
[15/06/2023, 8:13:40] Sivan Jeret: תודה
[15/06/2023, 8:41:51] ~ Or Ben Ami: טוב, שאלה שמאוד מציקה לי בפסוק 27, אני הבנתי עד היום שישוע לא מאמין באלימות, האם ישוע מצדיק כאן הרג של מי שלא מאמין בו? שואל באמת. אשמח לשמוע דעות. פסוק מוזר…
[15/06/2023, 9:27:33] ~ Eitan: מי שמדבר כאן בפסוק 27 זה לא ישו, זה האיש האציל, העשיר, בתשובה לפסוק 14
[15/06/2023, 9:36:25] ~ Or Ben Ami: לא מדויק. בפסוק 26 אומר ישוע “אומר אני לכם”. הוא לא סתם מספר להם סיפור. הוא משליך ממוסר ההשכל של הסיפור אליו ואל מלכות השמיים ומי שמוכן שהוא ימלוך עליו ומי שלא
[15/06/2023, 9:40:21] ~ Or Ben Ami: אני הבנתי שבמשל הוא רומז להם שיום אחד הוא יחזור, ומי שיש בו אמונה ומוכן לקבל את מלכותו ינתן לו ומי שלא, לא ינתן לו. ואז פסוק 27, הוא מדבר בגוף ראשון- “אויבי אלה, אשר אינם רוצים כי אמלוך עליהם, הביאו אותם המה והרגו אותם לפני”.
[15/06/2023, 9:48:46] ~ Eitan: המוסר השכל של המשל קודם כל לוקחים ממי שאין לא ונותנים למי שיש, חברתי, כסף הולך לכסף, בפסוק 26, ישו מדבר.
אני מבין שפסוק 27 עונה לפסוק 14, לא סביר שישו ידבר באופן על כך ברוטלי. אבל האם יש בזה איום מרומז למי שלא יקבל את מלכותו של ישו, כן לוקח את זה
[15/06/2023, 9:59:50] Itamar Ben David: This message was deleted.
[15/06/2023, 10:11:37] Itamar Ben David: מעניין שזכי, איש עשיר, גדול בעולם הזה, מתואר כאיש נמוך.
[15/06/2023, 10:12:58] Itamar Ben David: חוץ מעץ השקמה המפורסם של יריחו יש לנו עוד עצי שקמה באזור עם המלח/עין גדי?
[15/06/2023, 10:14:53] Itamar Ben David: אני מנסה להבין. צדקה זה בהחלט מידת חסד ומידתו של אברהם אבינו. אבל בבראשית י״ח כתוב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת *צְדָקָה וּמִשְׁפָּט* לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו והשאלה היא איפה ישוע מביא לידי ביטוי את מידת הדין? ההשערה שלי שמידת הדין- זה רק בבואו השני של ישוע.
[15/06/2023, 10:16:19] Itamar Ben David: פסוק 11- מיד תיגלה מלכות האלוהים- כלומר מייד ישוע יתחיל במרד נגד הרומאים וישיג עצמאות כמו שמשיח ישראל אמור לעשות?
[15/06/2023, 10:20:19] Itamar Ben David: אם מישהו יכול להסביר את המשל זה יהיה מצוין. אני מתרשם שאותו איש אציל זה ישוע, הוא הולך לקבל סמכות מאביו. המתנגדים לו קובלים נגד האב ובינתיים העבדים שלו- נאמנים יותר או פחות מפיצים את האמונה בו. בסופו של דבר כשיחזור ישוע הוא ישפוט לפי מידת הדין את המתנגדים למלכותו. ולכן אור למיטב הבנתי- אכן ישוע מדבר על עצמו- אבל רק בימי בואו השני לא כל עוד הוא נמצא.
[15/06/2023, 10:21:11] Itamar Ben David: אם הייתי צריך ללמד קבוצה את הפרק הזה- נראה לי הייתי עודה את זה באיזו מצודה צלבנית כלשהי.
[15/06/2023, 10:23:10] Itamar Ben David: יש לנו הרבה חמורים שנושאים דמויות חשובות בשעת שליחותן, ויש שמפרשים שחמור זה לשון חומר ועולם חומרי, שנושא את השליח/את הרוח. (אברהם בדרך לעקידה, משה בדרך ממדין למצרים, בלעם בדרך לברך את ישראל, דוד בהר הזיתים שלמה למעין הגיחון ועוד).
[15/06/2023, 10:23:59] ~ Or Ben Ami: אז אנחנו מבינים את אותו הדבר, ישוע אומר שכשהוא יחזור, שיביאו לפניו את הלא מאמינים ויהרגו אותם לפניו? זה מבטל את כל מה שחשבתי שהוא מטיף לו. פתאום הכיבוש הצלבני לא נראה כל כך מנותק מהכתובים…
[15/06/2023, 10:25:04] Itamar Ben David: פסוק 36 הבנתי שמדובר באיזה טקס רומי, אם יש מישהו/י שיודע להסביר מה זה לפרוש את הבגדים על הדרך- זה יהיה מצוין
[15/06/2023, 10:25:32] Itamar Ben David: ישוע בבואו השני- זה לא מישהו להתעסק איתו
[15/06/2023, 10:34:24] Itamar Ben David: לגבי פסוקים 43-44, למיטב הבנתי יש הסכמה במחקר שלוקאס נכתב בשנות השמונים של המאה הראשונה, כלומר כעשור לאחר חורבן הבית, במרקוס י״ג הבשורה המוקדמת יותר, הנבואה הזו פחות מפותחת ונראה לי שישוע לא היה היחיד בבית ראשון ובבית שני שהתנבא על חורבן הבית: יג בצאתו מבית המקדש אמר אליו אחד מתלמידיו: “רבי, ראה איזה אבנים ואיזה בנינים! אמר לו ישוע: “אתה רואה את הבנינים הגדולים האלה? לא תשאר אבן על אבן אשר לא תפל ארצה.”
[15/06/2023, 10:35:09] Itamar Ben David: יש לכם נקודה מועדפת בהר הזיתים לקטע הזה? יש הצעות נוספות?
[15/06/2023, 10:36:04] Itamar Ben David: איפה על הר הבית לדעתכם ישוע לימד? הסטיו המלכותי זו האופציה המתבקשת ביותר, אבל האם ישנן עוד אפשרויות?
[15/06/2023, 11:06:50] ~ Eitan: This message was deleted.
[15/06/2023, 11:08:10] ~ Eitan: בעניין משל המנים: מרוב משלים בפרקים הקודמים וזה, לפני כמה ימים שאלתי את עצמי מה המקור שלהם, מתוך מחשבה שישו לא באמת אמר אותם או את כולם ואולי היו מוכרים בסביבת עורכי הבשורות. החיפוש הביא אותי לחוקר בעל שם עולמי שהוא גם כומר עם גישה מדעית ברמה הכי גבוהה נאמר עליו, John Paul Meier (נחשב בין גדולי מפרשי הבשורות).
האיש בדיוק עבד על הנושא בניסיון להתחקות אחר ישוע ההיסטורי והגיע למסקנה באמצעות סדרת קריטריונים שקבע שארבע מבין 50 משלים בבשורות ניתן לשייך לישו. המשל הזה של המנים ביניהם. לגבי חלק מהאחרים הוא לא פוסל אבל אי אפשר לטעון שישו הוא המקור.
מי שמעניין אותו שם העבודה המונומנטלית
A marginal Jew, rethinking historical Jesus.
פרק 5 עוסק במשלים. הזמנתי אותו
[15/06/2023, 11:27:12] Sivan Jeret: זה המקום המתבקש היות וזה המקום שכל המי ומי של ירושלים ושל העולם הגיע לשם וזה המקום לנסות ולהפיץ את המשנה שלו
[15/06/2023, 11:29:46] ~ DO RO: לנושא כניסת הניצחון של ישוע לירושלים. על אף שהוא יודע שתרים אחריו וייעצר, הוא בוחר להיכנס בכניסה גלויה וטריומפלית , כניסת ניצחון המקבילה לכניסת הניצחון של הקיסר הרומי בשערי העיר , טקס המוכר בעולם הרומי כאדוונטוס adventus. אך לעומת כניסת הקיסר המצביא המנצח הרוכב על סוס, ישוע נכנס כמלך משיח הרוכב על החמור כנאמר בזכריה 9. בהתאם לכך, מריע לו ההמון המכיר בו כמשיח והם מניחים לאות כבודאת הבגדים וכפות התמרים על הארץ. המקור למחווה זו של הנחת הבגדים על הארץ הוא בספר מלכים ב – פרק 9
הַגֶּד-נָא לָנוּ; וַיֹּאמֶר, כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל. יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, מָלַךְ יֵהוּא.
[15/06/2023, 11:30:01] Itamar Ben David: יש הרבה הצעות למיקום של לשכת הגזית ולמיקום של בתי הדין שבעיקר נועדו לוודא טהרה: שער שושן, בכניסה לעזרה מצפון מזרח, בכניסה לעזרת הנשים מצפון מזרח, בדרום העזרה, ויש מי שמציע שסנהדרין ישבו בסטיו המלכותי בשל הויכוח עם הצדוקים. איפה ישוע בתול המבוך הזה- קשה להגיד. אני כן הייתי הולך על הסטיו המלכותי כי זה מתחבר לזה שהוא גם מגרש, כנראה משם, את הסוחרים.
[15/06/2023, 11:31:15] Sivan Jeret: מסכים איתך על הסיפא
[15/06/2023, 11:54:57] ~ Steven A.B: מה ההבדל בין ישוע ל…
אברהם, משה, דויד, אליהו… מוחמד, בודהה או מהטמה גנדי ואחרים?
בין אם אתה מאמין בישוע או בין אם לא, נקודת המבט של הברית החדשה היא שישוע הוא אלוהים שבא לעולם בגוף אדם.
כל אדם, ככל שהוא גדול, הוא נשפט ולא שופט. גם משה, שהוא האדם הכי קרוב לאלוהים בהיסטוריה והמייצג האולטימטיבי שלו לעם ישראל, נשפט על ידי אלוהים.
ישוע, מנקודת מבט של הברית החדשה, גדול ממשה. מדוע? מפני שישוע הוא לא רק מייצג את אלוהים, אלא הוא אלוהים בעצמו.
הוא זה שברא את הארץ והשמיים, האדם נברא בצלמו ובדמותו, והוא זה שבחר להתפשט מכבודו ולבוא לעולם כאחד האדם. כל זאת, בגלל שאין בעולם הזה אפילו אדם אחד טהור ונקי כפיים שיכול לקחת על עצמו את חטאי בני האדם ולהושיע אותם, שכן, קורבן חייב להיות תמים ללא חטא.
בניגוד לכל מורה, מטיף, גורו, רב/כומר או מנהיג פוליטי או רוחני שאין בידו זכות לשפוט או לקחת חיים של בני אדם, למשיח, מושיע האנושות, יש את הזכות הזאת. ולמרות הזכות הזאת, הוא איננו בא לשפוט את העולם כי אם להושיע את העולם ולתת הזדמנות לכל אדם להיוושע ולקבל כפרה על חטאיו.
הזמן הזה מאז שישוע בא ועד היום הוא זמן של חסד ורחמים, זמן של סבלנות וארך אפיים של אלוהים כלפי האדם החוטא על מנת לתת לו הזדמנות לחזור בתשובה. אבל בבוא היום, יגמר החסד הזה וישוע יחזור. שלא כמו שבא לראשונה כשה תמים, אלא יחזור כגור אריה יהודה עם צבאותיו וישפוט את בני האדם על חטאיהם.
מסר של אהבה? כמובן.
אבל אלוהים הוא לא רק אלוהי האהבה, אלא גם אלוהי הצדק. ולדעתי, אחרי מה שישוע עשה למענינו וגילה לנו את מלוא אהבתו על ידי מותו על הצלב על מנת שלא נאבד בחטאינו ונתן את כל ההזדמנות אפשרית להימלט ולהיוושע מן המשפט, באיזה זכות יש לנו להתלונן על כך שכשהוא יחזור הוא יוציא להורג את כל מי שמתנגד אליו? זה בעצם מהות המשפט.
[15/06/2023, 12:06:12] ~ Steven A.B: יכול להיות שזה מה שדמיינו התלמידים וכל מי שקיווה שישוע הוא המשיח, אולי לווא דווקא מרד ברומא, אלא יותר כמו אירוע קוסמי על טבעי שיגשים שבו באופן פלאי הרומאים ייעלמו או יושמדו כפי שמתואר בזכריה פרק י”ב. בעצם, כמו אז גם היום, וכמו שעולה בזמן האחרון הדיון לגבי הגעה ראשנה והגעה שנייה – שני ההגעות הם סוד שלא הבינו אותו היהודים בזמנו, שכן, הם חיכו לבגעה אחת ויחידה שבה ברגע שהמשיח יתגלה תתחיל מלכות השמיים כפי שמתואר על ידי הנביאים והמשיח ישב על כיסא דויד וימלוך על כל העולם לנצח נצחים.
[15/06/2023, 12:51:42] Itamar Ben David: אני לא בטוח שהפרשנות המסורתית לזכריה י״ב או לנבואות אחרות הייתה שיקרה מאורע על טבעי. כלומר היו רגעים של שפל לעם ישראל שהיה ממש צריך נס על טבעי כדי לשרוד, אבל לרוב הדגש הוט על גאולה כדרך הטבע
[15/06/2023, 12:53:09] Itamar Ben David: למיטב זכרוני יש כמה דמויות מקראיות צדיקות לגמרי כמו נוח, אברהם איוב ונדמה לי המלך יותם.
[15/06/2023, 12:57:20] ~ Steven A.B: כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא (קהלת ז’ 20)
הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי (תהילים נ”א 7)
יְהוָה, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃ הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין, גַּם־אֶחָד (תהילים י”ד 2-3)
[15/06/2023, 13:08:07] Itamar Ben David: אם נוח צדיק תמים, נשמע לי שהוא צדיק ללא חטא
[15/06/2023, 13:13:19] ~ Alex Gutman: מתו “בעטיו של נחש”:
בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד וכלאב בן דוד.
[15/06/2023, 13:34:11] Shira Harpaz Pomeranz: נח איש צדיק תמים היה לדורותיו. יעני ביחס לדורו.
מעבר לזה שזה קצת מוגזם לקרוא למי שמשתכר, כפי שנח השתכר, צדיק.
[15/06/2023, 13:34:42] Itamar Ben David: איוב: הָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע
[15/06/2023, 13:35:26] Itamar Ben David: תעברי מבול ותעדכני אותי אם לא היית שותה איזה בירה אחר כך להירגע
[15/06/2023, 13:36:24] Itamar Ben David: זה לא דבר נפוץ במיוחד אבל יש כמה צדיקים בתנ״ך
[15/06/2023, 13:42:10] Shira Harpaz Pomeranz: יש לשער.
ולעניין שלנו מאמיני הברית החדשה יוצאים מתוך הנחה, שמאז חטאם של אדם וחווה, אין אדם צדיק על מלא ללא חטא (למעט ישוע).
המושג חטא משמעותו להחטיא את המטרה. המטרה היא להיות קדוש כמו אלהים.
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא יט 2)
היות ואין אדם (למעט ישוע) שיכול להיות קדוש כמו אלהים, כולם זקוקים לכפרה.
[15/06/2023, 14:25:44] ~ Steven A.B: האם פסוק אחד על איוב מבטל את הפסוקים שציינתי?
עובדה שאיוב, עם כל צדיקותו ותמימותו, אלוהים עונה לו באופן כזה שמקטין את איוב ומזכיר לו שהוא רק אדם.
אם אברהם היה צדיק מבחינה תיאולוגית, הרי שהוא לא היה צריך להצדקה על ידי אמונתו.
[15/06/2023, 15:57:13] Itamar Ben David: בדורותיו, אבל הוא עדיין תמים, כלומר שלם.
[15/06/2023, 15:58:03] ~ Arnon 4X4RD: ~ Arnon 4X4RD left
[15/06/2023, 15:59:51] ~ Alex Gutman: מופיע בתלמוד בבלי באחת הבבות, לא זוכר איזו.
[15/06/2023, 16:02:37] Itamar Ben David: פתחנו את הדיון הזה עם פסוק 27 לפיו לישוע אין רחמים כלפי מי שלא יאמין בו בבואו השני. סטיבן דיבר על זה שישוע הוא לא כמו נביאים אחרים, הוא מגיע עפ בשורה של חסד ומסיים עם דין. ואז אני הצעתי שיש בתנ״ך כמה צדיקים בודדים. לגבי אברהם ספציפית- ויחשבה לו לצדקה – בטוח עוד נרחיב על זה יותר בהמשך, אבל רק לנקודה הזו- אברהם נבחר לא רק בגלל אמונה אלא בגלל שאלוהים יודע שהוא ישמור ויעשה צדקה ומשפט. כלומר לא רק בגלל אמונה הוא נבחר אלא בגלל המעשים שלו. כלומר במושגים של הברית החדשה- אברהם מוצדק בגלל האמונה והמעשה.
[15/06/2023, 16:17:01] Itamar Ben David: מאז אדם וחווה אנחנו מתמודדים עם הפיתוי לחטא, אבל גם אלוהים נתן לנו יכולת להתנגד לחטא ולמשול בו ובמקרה שלא עמדנו בזה- יש אם אפשרות לתשובה וכפרה. הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.
[15/06/2023, 16:21:15] Itamar Ben David: התפיסה שנובעת מהפרק לפיה בבואו של אותו מלך/מושל יהיו מי שיענשו (פסוק 27) סותרת את האפשרות של תשובה, ותובעת נאמנות ללא בחירה חופשית.
[15/06/2023, 16:22:47] Itamar Ben David: מפסוק 12 אני לומד שהמשיח מקבל סמכות מאלוהים (האציל הולך לקבל כתב מינוי) כלומר המשיח בהכרח אינו אלוהים
[15/06/2023, 16:35:40] ~ Alex Gutman: גם הבורא כביכול נמלך במלאכים לפני שברא את האדם…😉
[15/06/2023, 17:05:28] Itamar Ben David: לא הבנתי. מלך רשאי להתייעץ עם שריו. אבל אלוהים לא מקבל כתב מינוי מאף אחד
[15/06/2023, 17:58:07] ~ Alex Gutman: זה היה בצחוק
[15/06/2023, 17:58:12] Itamar Ben David: פרק אחרון לשבוע זה חברים! שעתיים לסיום
[15/06/2023, 17:58:39] Itamar Ben David: אלכס תביא את המקור של אלו שמתו בעטיו של נחש לא להתעצל
[15/06/2023, 18:00:00] ~ Alex Gutman: https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%99%D7%96_%D7%90
זה המקור שמובא בוויקיפדיה
[15/06/2023, 18:24:05] Itamar Ben David: בבא בתרא יז א – רוב תודות
[15/06/2023, 18:27:06] ~ yaron yuval: הקרדו של ניקאה כולל שורה המבהירה שלא יכול להיות אדם בלי חטא- ישוע אדם בכל מלבד החטא.
[15/06/2023, 18:52:21] ~ Steven A.B: כולנו דמויות במשחק מחשב, אלוהים הוא מי שמשחק במשחק בעולם האמיתי ואילו המשיח הוא האווטאר שלו בעולם שלנו. האווטאר לא יכול לעשות משהו שהשחקן לא יעשה ולכן זהותו של השחקן זהה לזהותו של האווטאר, אבל זה לא אומר שהדמויות האחרות במשחק רואים הוא בהכרח השחקן באופן ממשי.
“22 שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁבְּאָדָם הַכֺּל מֵתִים, כָּךְ גַּם בַּמָּשִׁיחַ הַכֺּל יָחְיוּ. 23 אַךְ כָּל אֶחָד כְּסִדְרוֹ: הָרִאשׁוֹן הוּא הַמָּשִׁיחַ; אַחֲרֵי כֵן, בְּבוֹאוֹ, הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ. 24 אַחֲרֵי כֵן הַקֵּץ, כַּאֲשֶׁר יִמְסֺר לֶאֱלֹהִים הָאָב אֶת הַמַּלְכוּת לְאַחַר שֶׁיְּבַטֵּל כָּל מִמְשָׁל וְכָל סַמְכוּת וְשִׁלְטוֹן; 25 כִּי עָלָיו לִמְלֹךְ עַד כִּי יָשִׂים אֶת כָּל אוֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו. 26 הָאוֹיֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּמֻגַּר הוּא הַמָּוֶת, 27 שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים הִכְנִיעַ הַכֺּל תַּחַת רַגְלָיו. וּבְאָמְרוֹ שֶׁהַכֺּל הֻכְנַע תַּחְתָּיו, בָּרוּר כִּי הַמַּכְנִיעַ אֶת הַכֺּל תַּחְתָּיו אֵינֶנּוּ בַּכְּלָל הַזֶּה. 28 וְכַאֲשֶׁר הַכֺּל יוּשַׁת תַּחְתָּיו, אָז גַּם הַבֵּן עַצְמוֹ יִהְיֶה כָּפוּף לְמִי שֶׁשָּׁת תַּחְתָּיו אֶת הַכֺּל, לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֺּל בַּכֺּל.” (הראשונה אל הקורינתים טו)
[15/06/2023, 19:13:31] Itamar Ben David: לא הבנתי מה כזה בעייתי לומר שיש לאלוהים שליחים. יהיו אלה מלאכים, יהיה זה המשיח. למה הזהות הזו. כלומר אמנם מלאכים נקראים אלוהים לעיתים (דיברנו על זה בעבר) אבל הם לא אלוהים בכבודו ובעצמו. זה דווקא משהו שלא קשה לבני אדם להבין. דווקא פסוק 28 שהבאת – מראה שהבן אינו אלוהים אלא כפוף לו. אבל אפשר יהיה להמשיך את זה בקורינתיים. כל זה כאמור עולה מהפרק מהמשל על האציל שמקבל שטר מינוי (ככל הנראה ממלך כלשהו).
[15/06/2023, 19:32:28] ~ Steven A.B: שוב, ישוע ממשיל משל, ולכן לא מדובר בתיאור ממשי של המצב.
אבל כדי להבין מה זה אומר שהאציל הולך לקבל סמכות למלוכה:
המשיח ירד אל העולם ולבש דמות עבד, ולא בדמות מלך כובש. העולם נמכר על ידי האדם הראשון לשטן, ולכן השטן שולט בעולם, לכן השטן אומר לישוע:
“אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: “לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְגַם אֶת כְּבוֹד הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה; כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.” (לוקס ד 6)
על כן, ישוע, בדמו, קנה את בני האדם בחזרה אליו.
לפני אלפיים שנה הוא בא על מנת לגאול (כמו לגאול קרקע) אבל הוא יחזור יום אחד על מנת לפקוד אץ הנחלה שהוא קנה ולהפקיע את הארץ מהשטן.
כיצד זה מוכיח שאם המשיח כפוף לאלוהים ימבקש ממנו מלכות זה סותר את הרעיון שהמשיח הוא אלוהים בעצמו?
על זה אפשר לדבר הרבה.
[15/06/2023, 19:39:29] ~ Eitan: פסוק 27, לאור הערות כאן בעניין – ישו הוא זה שמאיים כי ייהרגו מתנגדיו לפניו, בין אם בהווה ובין אם אסכתולוגית, עברתי על כמה פרשנויות בגוגל וזו אכן הפרשנות המקובלת חוץ אחת אולי. בדקתי את הטקסט ביוונית ויוצא שהעברית מרככת וטועה: במקור מדובר בשחיטה, catasphazo, מומחי יוונית בקבוצה יוכלו להתייחס. כלומר אומר ישוע: “אותם אלה שלא רצו במלכותי, תשחטו אותם לפני”. זה מאוד ברוטלי וזו הגרסה שיש לי וקשה היה להבין שישו מדבר כך, לא משנה אם בתור אדם עכשיו או אלוהים כשיחזור. אז מי הם אלה שלא רוצים במלכותו, היהודים, עם ישראל בעיקר, לוקאס מובהק בעניין, באקטוס 7 בסוף למשל וזו גם המציאות. מכאן אפשר להבין את האקטיביזם המיסיונרי הנוצרי במטרה “להציל אותנו” ובו בזמן להיות אותם עבדים פרודוקטיבים שלו ולקבל תמורה מישו. מאידך דמם של מתנגדיו מותר – “תשחטו אותם לפני”, עם הקשר בעיני לרעיון של אקלזיה סינגוגה. אני תמיד ביד ושם מתעכב במיוחד על אקלזיה סינגוגה להסביר את שורשי האנטישמיות בנצרות. יוצא שאפשר להזכיר את הפסוקים האלה ביד ושם
[15/06/2023, 19:45:47] ~ Steven A.B: למה לעוות כך את הדברים?
ישוע בא להושיע את עם ישראל. אתה לא יכול לקחת קטע אחד מדבריו של ישוע, להוציא אותם מההקשר ולהגיד – ישוע אמר זאת כי הוא שנא יהודים והתיר את דמם, נו באמת…
בבקשה, תשאל כל רב מה יקרה כשהמשיח על פי היהדות הרבנית יגיע, מה יקרה ליהודים החילונים שלא שומרים שבת.
[15/06/2023, 19:53:09] ~ Eitan: אני לא חושב שאני מעוות, אלא מנסה להבין. היהדות צבועה באופן שלילי בכל הספרות הנוצרית, זה לא סוד, זה מקור שנאת יהודים, זה לא סוד, אקלזיה סינגוגה קיים ועוד… אני לפעמים מנסה להבין מאיפה זה בא בטקסט המקור. לוקאס כתב את זה, אני מתייחס אליו. כי בגרסה של אותו משל בבשורה של מתי, הגרסה שונה לגמרי, אין שם שחיטה המילה שחיטה היא המקורית, לא הרג, צריך להתמודד עם המקור.
לגבי מה ייקרה לחילונים, בתור חילוני אני לא צריך לומר לך מה יש לי להגיד, זה לקורס אחר. בכל מקרה יש הבדל מהותי, אין ליהדות ציפיות מהלא יהודים. יוצא שלנצרות יש ציפיות מהיהודים להכיר בישוע
ברית חדשה יומי - מורי דרך לומדים יחד
פרוטוקול קבוצת לימוד של הברית החדשה
מטעם אגודת מורי הדרך ובחסות אתר בדרך למורה דרך.
לוקס – פרק יט
הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ. 2 וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר, 3 הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה. 4 הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר. 5 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: “זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ.” 6 הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.
7 כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: “אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!” 8 עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם.”
9 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם. 10 הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ.” 11 לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 12 לְפִיכָךְ אָמַר: “אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ. 13 קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, ‘סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.’ 14 אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: ‘אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.’ 15 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ. 16 נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.’ 17 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.’ 18 בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.’ 19 הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, ‘וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.’ 20 וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת, 21 שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.’ 22 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי. 23 מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?’ 24 וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, ‘קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.’ 25 הֵשִׁיבוּ לוֹ, ‘אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!’ 26 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 27 אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי.” 28 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם. 29 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ: 30 “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ. 31 וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ‘לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?’, כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: ‘מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ’.”
32 הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם. 33 כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: “לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?” 34 הֵשִׁיבוּ: “מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ.”
35 הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ. 36 כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ. 37 הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם: 38 “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!”
39 כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: “רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ.”
40 הֵשִׁיב וְאָמַר: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה.”
41 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר: 42 “לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ. 43 הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר. 44 וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ.” 45 בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים. 46 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה’, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים.”
47 יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, 48 אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.
[14/06/2023, 20:17:02] Itamar Ben David: *הַבְּשׂוֹרָה עַל־פִּי לוּקַס פֶּרֶק יט*
*יט הוּא נִכְנַס לִירִיחוֹ וְעָבַר בָּהּ. 2 וְאִישׁ אֶחָד, זַכַּי שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכֵס רָאשִׁי וְאִישׁ עָשִׁיר, 3 הִשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹת מִי הוּא יֵשׁוּעַ וְלֹא יָכוֹל בִּגְלַל הֶהָמוֹן, שֶׁכֵּן הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה. 4 הוּא רָץ הָלְאָה לְפָנִים וְעָלָה עַל עֵץ שִׁקְמָה כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתוֹ, כִּי בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ עָמַד יֵשׁוּעַ לַעֲבֹר. 5 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יֵשׁוּעַ לַמָּקוֹם, הִבִּיט לְמַעְלָה וְאָמַר לוֹ: “זַכַּי, רֵד מַהֵר, כִּי הַיּוֹם עָלַי לָשֶׁבֶת בְּבֵיתְךָ.” 6 הוּא יָרַד מַהֵר וְקִבֵּל אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ בְּשִׂמְחָה.*
[14/06/2023, 20:17:03] Itamar Ben David: * כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הִתְלוֹנְנוּ הַכֹּל וְאָמְרוּ: “אֵצֶל אִישׁ חוֹטֵא הוּא בָּא לְהִתְאַכְסֵן!” 8 עָמַד זַכַּי וְאָמַר אֶל הָאָדוֹן: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי נוֹתֵן אֶת מַחֲצִית נְכָסַי לָעֲנִיִּים, וְאִם עָשַׁקְתִּי אִישׁ אַחֲזִיר לוֹ אַרְבַּעְתַּיִם.”*
*9 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: “הַיּוֹם הָיְתָה תְּשׁוּעָה לַבַּיִת הַזֶּה, כִּי הָאִישׁ גַּם הוּא בֶּן־אַבְרָהָם. 10 הֵן בֶּן־הָאָדָם בָּא לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹבֵד וּלְהוֹשִׁיעוֹ.”*
[14/06/2023, 20:17:03] Itamar Ben David: * לְאַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת זֹאת הוֹסִיף וְסִפֵּר מָשָׁל, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְהֵם חָשְׁבוּ כִּי מִיָּד תִּגָּלֶה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 12 לְפִיכָךְ אָמַר: “אִישׁ אָצִיל אֶחָד הָלַךְ אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה לְקַבֵּל סַמְכוּת לִמְלוּכָה וְלָשׁוּב לְאַרְצוֹ. 13 קֹדֶם לָכֵן קָרָא לַעֲשֶׂרֶת עֲבָדָיו, נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מָנִים וְאָמַר לָהֶם, ‘סַחֲרוּ עַד בּוֹאִי.’ 14 אוּלָם בְּנֵי אַרְצוֹ שָׂנְאוּ אוֹתוֹ וְשָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת אַחֲרָיו, לוֹמַר: ‘אֵינֶנּוּ רוֹצִים שֶׁזֶּה יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.’ 15 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמְּלוּכָה חָזַר וְצִוָּה לִקְרֹא אֵלָיו אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, כְּדֵי לָדַעַת מַה הִרְוִיחַ כָּל אֶחָד בְּמִסְחָרוֹ. 16 נִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ הִכְנִיס עֲשָׂרָה מָנִים.’ 17 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘יָפֶה, עֶבֶד טוֹב! הוֹאִיל וְהָיִיתָ נֶאֱמָן בִּמְעַט מִזְעָר, הֱיֵה שַׁלִּיט עַל עֶשֶׂר עָרִים.’ 18 בָּא הַשֵּׁנִי וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ עָשָׂה חֲמִשָּׁה מָנִים.’ 19 הֵשִׁיב וְאָמַר גַּם לָזֶה, ‘וְאַתָּה הֱיֵה עַל חָמֵשׁ עָרִים.’ 20 וְאַחֵר בָּא וְאָמַר, ‘אֲדוֹנִי, הִנֵּה הַמָּנֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהָיָה צָרוּר אֶצְלִי בְּמִטְפַּחַת, 21 שֶׁכֵּן פָּחַדְתִּי מִמְּךָ מִפְּנֵי שֶׁאִישׁ קָשֶׁה אַתָּה: לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתָּ וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתָּ.’ 22 הֵשִׁיב וְאָמַר לוֹ, ‘עַל־פִּי דְּבָרְךָ אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ, עֶבֶד רָשָׁע! אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אִישׁ קָשֶׁה אֲנִי, לוֹקֵחַ אֶת אֲשֶׁר לֹא הִנַּחְתִּי וְקוֹצֵר אֶת אֲשֶׁר לֹא זָרַעְתִּי. 23 מַדּוּעַ לֹא הִפְקַדְתָּ אֶת כַּסְפִּי אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, וַאֲנִי בְּבוֹאִי הָיִיתִי תּוֹבֵעַ אוֹתוֹ עִם הָרִבִּית?’ 24 וְלָעוֹמְדִים לְיָדוֹ אָמַר, ‘קְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת הַמָּנֶה וּתְנוּ לָזֶה אֲשֶׁר לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים.’ 25 הֵשִׁיבוּ לוֹ, ‘אֲדוֹנֵנוּ, יֵשׁ לוֹ עֲשָׂרָה מָנִים!’ 26 אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִנָּתֵן לוֹ; וּמִי שֶׁאֵין לוֹ, גַּם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יִלָּקַח מִמֶּנּוּ. 27 אֲבָל אֶת אוֹיְבַי אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵינָם רוֹצִים כִּי אֶמְלֹךְ עֲלֵיהֶם, הָבִיאוּ אוֹתָם הֵנָּה וְהִרְגוּ אוֹתָם לְפָנַי.”*
[14/06/2023, 20:17:04] Itamar Ben David: * לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָלַךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם. 29 כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב אֶל בֵּית פַּגֵּי וּבֵית עַנְיָה, אֶל הָהָר הַנִּקְרָא הַר הַזֵּיתִים, שָׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו בְּאָמְרוֹ: 30 “לְכוּ אֶל הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּל; כְּשֶׁתִּכָּנְסוּ לְתוֹכוֹ תִּמְצְאוּ עַיִר קָשׁוּר אֲשֶׁר לֹא יָשַׁב עָלָיו אָדָם מֵעוֹלָם. הַתִּירוּ אוֹתוֹ וַהֲבִיאוּהוּ. 31 וְאִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל אֶתְכֶם, ‘לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אוֹתוֹ?’, כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: ‘מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ’.”*
*32 הַשְּׁלוּחִים הָלְכוּ וּמָצְאוּ כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם. 33 כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הָעַיִר שָׁאֲלוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי הָעַיִר: “לָמָּה אַתֶּם מַתִּירִים אֶת הָעַיִר?” 34 הֵשִׁיבוּ: “מִפְּנֵי שֶׁהָאָדוֹן זָקוּק לוֹ.”*
[14/06/2023, 20:17:04] Itamar Ben David: * 35 הֵם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יֵשׁוּעַ וּלְאַחַר שֶׁשָֹמוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הָעַיִר הִרְכִּיבוּ עָלָיו אֶת יֵשׁוּעַ. 36 כַּאֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ פָּרְשׂוּ אֲנָשִׁים אֶת בִּגְדֵיהֶם עַל הַדֶּרֶךְ. 37 הוּא הִתְקָרֵב אֶל מוֹרַד הַר הַזֵּיתִים וְכָל קְהַל הַתַּלְמִידִים הֵחֵל לְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהִים בְּשִׂמְחָה וּבְקוֹל גָּדוֹל עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר רָאוּ, בְּאָמְרָם: 38 “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה! שָׁלוֹם בַּשָּׁמַיִם וְכָבוֹד בַּמְּרוֹמִים!”*
*39 כַּמָּה מִן הַפְּרוּשִׁים שֶׁהָיוּ בְּקֶרֶב הֶהָמוֹן אָמְרוּ אֵלָיו: “רַבִּי, גְּעַר בְּתַלְמִידֶיךָ.”*
*40 הֵשִׁיב וְאָמַר: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם אֵלֶּה יִשְׁתְּקוּ, הָאֲבָנִים תִּזְעַקְנָה.”*
[14/06/2023, 20:17:05] Itamar Ben David: * כַּאֲשֶׁר הִתְקָרֵב וְרָאָה אֶת הָעִיר, בָּכָה עָלֶיהָ וְאָמַר: 42 “לוּ יָדַעַתְּ הַיּוֹם גַּם אַתְּ אֶת אֲשֶׁר אֱלֵי שָׁלוֹם! אֶלָּא שֶׁעַתָּה נִסְתָּר הוּא מֵעֵינַיִךְ. 43 הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלַיִךְ וְאוֹיְבַיִךְ יָקִימוּ סוֹלְלָה סְבִיבַיִךְ, וְיַקִּיפוּךְ וְיָצוּרוּ עָלַיִךְ מִכָּל עֵבֶר. 44 וִימַגְּרוּ אוֹתָךְ וְאֶת בָּנַיִךְ אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּךְ, וְלֹא יַשְׁאִירוּ בָּךְ אֶבֶן עַל אֶבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ אֶת מוֹעֵד פְּקֻדָּתֵךְ.” 45 בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הֵחֵל לְגָרֵשׁ מִשָּׁם אֶת הַמּוֹכְרִים. 46 אָמַר לָהֶם: “הֵן כָּתוּב, ‘בֵּיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִהְיֶה’, אַךְ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתוֹ מְעָרַת פָּרִצִים.”*
[14/06/2023, 20:17:06] Itamar Ben David: * יוֹם יוֹם הָיָה מְלַמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְגַם רָאשֵׁי הָעָם בִּקְשׁוּ לְהַכְחִיד אוֹתוֹ, 48 אַךְ לֹא מָצְאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת, כִּי כָּל הָעָם נִצְמְדוּ אֵלָיו לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ.*
[14/06/2023, 20:17:06] Itamar Ben David: https://open.spotify.com/episode/4pY1zK1JIcyXsNPQVEcunv?si=XKiQ-mLIQzqdQn8_Utx8Dg
[14/06/2023, 20:17:30] Itamar Ben David: חברים תודה רבה על היום נמשיך מחר!
[15/06/2023, 7:54:27] Itamar Ben David: Itamar Ben David changed this group’s settings to allow all participants to send messages to this group
[15/06/2023, 7:56:42] Itamar Ben David: Contact card omitted
[15/06/2023, 7:57:31] Itamar Ben David: זה איש הקשר במפעל המטאטאים במידה ותרצו לבקר. זה מקום קטן ולא מתאים לביקור של קבוצות גדולות או הסברים ארוכים. ממש לתאם להגיד שלום ולהמשיך כך אומרים לי יודעי דבר.
[15/06/2023, 7:57:51] Itamar Ben David: בוקר חדש ברית חדשה! לוקאס פרק י״ט
[15/06/2023, 8:13:40] Sivan Jeret: תודה
[15/06/2023, 8:41:51] ~ Or Ben Ami: טוב, שאלה שמאוד מציקה לי בפסוק 27, אני הבנתי עד היום שישוע לא מאמין באלימות, האם ישוע מצדיק כאן הרג של מי שלא מאמין בו? שואל באמת. אשמח לשמוע דעות. פסוק מוזר…
[15/06/2023, 9:27:33] ~ Eitan: מי שמדבר כאן בפסוק 27 זה לא ישו, זה האיש האציל, העשיר, בתשובה לפסוק 14
[15/06/2023, 9:36:25] ~ Or Ben Ami: לא מדויק. בפסוק 26 אומר ישוע “אומר אני לכם”. הוא לא סתם מספר להם סיפור. הוא משליך ממוסר ההשכל של הסיפור אליו ואל מלכות השמיים ומי שמוכן שהוא ימלוך עליו ומי שלא
[15/06/2023, 9:40:21] ~ Or Ben Ami: אני הבנתי שבמשל הוא רומז להם שיום אחד הוא יחזור, ומי שיש בו אמונה ומוכן לקבל את מלכותו ינתן לו ומי שלא, לא ינתן לו. ואז פסוק 27, הוא מדבר בגוף ראשון- “אויבי אלה, אשר אינם רוצים כי אמלוך עליהם, הביאו אותם המה והרגו אותם לפני”.
[15/06/2023, 9:48:46] ~ Eitan: המוסר השכל של המשל קודם כל לוקחים ממי שאין לא ונותנים למי שיש, חברתי, כסף הולך לכסף, בפסוק 26, ישו מדבר.
אני מבין שפסוק 27 עונה לפסוק 14, לא סביר שישו ידבר באופן על כך ברוטלי. אבל האם יש בזה איום מרומז למי שלא יקבל את מלכותו של ישו, כן לוקח את זה
[15/06/2023, 9:59:50] Itamar Ben David: This message was deleted.
[15/06/2023, 10:11:37] Itamar Ben David: מעניין שזכי, איש עשיר, גדול בעולם הזה, מתואר כאיש נמוך.
[15/06/2023, 10:12:58] Itamar Ben David: חוץ מעץ השקמה המפורסם של יריחו יש לנו עוד עצי שקמה באזור עם המלח/עין גדי?
[15/06/2023, 10:14:53] Itamar Ben David: אני מנסה להבין. צדקה זה בהחלט מידת חסד ומידתו של אברהם אבינו. אבל בבראשית י״ח כתוב: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת *צְדָקָה וּמִשְׁפָּט* לְמַעַן הָבִיא יְהוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו והשאלה היא איפה ישוע מביא לידי ביטוי את מידת הדין? ההשערה שלי שמידת הדין- זה רק בבואו השני של ישוע.
[15/06/2023, 10:16:19] Itamar Ben David: פסוק 11- מיד תיגלה מלכות האלוהים- כלומר מייד ישוע יתחיל במרד נגד הרומאים וישיג עצמאות כמו שמשיח ישראל אמור לעשות?
[15/06/2023, 10:20:19] Itamar Ben David: אם מישהו יכול להסביר את המשל זה יהיה מצוין. אני מתרשם שאותו איש אציל זה ישוע, הוא הולך לקבל סמכות מאביו. המתנגדים לו קובלים נגד האב ובינתיים העבדים שלו- נאמנים יותר או פחות מפיצים את האמונה בו. בסופו של דבר כשיחזור ישוע הוא ישפוט לפי מידת הדין את המתנגדים למלכותו. ולכן אור למיטב הבנתי- אכן ישוע מדבר על עצמו- אבל רק בימי בואו השני לא כל עוד הוא נמצא.
[15/06/2023, 10:21:11] Itamar Ben David: אם הייתי צריך ללמד קבוצה את הפרק הזה- נראה לי הייתי עודה את זה באיזו מצודה צלבנית כלשהי.
[15/06/2023, 10:23:10] Itamar Ben David: יש לנו הרבה חמורים שנושאים דמויות חשובות בשעת שליחותן, ויש שמפרשים שחמור זה לשון חומר ועולם חומרי, שנושא את השליח/את הרוח. (אברהם בדרך לעקידה, משה בדרך ממדין למצרים, בלעם בדרך לברך את ישראל, דוד בהר הזיתים שלמה למעין הגיחון ועוד).
[15/06/2023, 10:23:59] ~ Or Ben Ami: אז אנחנו מבינים את אותו הדבר, ישוע אומר שכשהוא יחזור, שיביאו לפניו את הלא מאמינים ויהרגו אותם לפניו? זה מבטל את כל מה שחשבתי שהוא מטיף לו. פתאום הכיבוש הצלבני לא נראה כל כך מנותק מהכתובים…
[15/06/2023, 10:25:04] Itamar Ben David: פסוק 36 הבנתי שמדובר באיזה טקס רומי, אם יש מישהו/י שיודע להסביר מה זה לפרוש את הבגדים על הדרך- זה יהיה מצוין
[15/06/2023, 10:25:32] Itamar Ben David: ישוע בבואו השני- זה לא מישהו להתעסק איתו
[15/06/2023, 10:34:24] Itamar Ben David: לגבי פסוקים 43-44, למיטב הבנתי יש הסכמה במחקר שלוקאס נכתב בשנות השמונים של המאה הראשונה, כלומר כעשור לאחר חורבן הבית, במרקוס י״ג הבשורה המוקדמת יותר, הנבואה הזו פחות מפותחת ונראה לי שישוע לא היה היחיד בבית ראשון ובבית שני שהתנבא על חורבן הבית: יג בצאתו מבית המקדש אמר אליו אחד מתלמידיו: “רבי, ראה איזה אבנים ואיזה בנינים! אמר לו ישוע: “אתה רואה את הבנינים הגדולים האלה? לא תשאר אבן על אבן אשר לא תפל ארצה.”
[15/06/2023, 10:35:09] Itamar Ben David: יש לכם נקודה מועדפת בהר הזיתים לקטע הזה? יש הצעות נוספות?
[15/06/2023, 10:36:04] Itamar Ben David: איפה על הר הבית לדעתכם ישוע לימד? הסטיו המלכותי זו האופציה המתבקשת ביותר, אבל האם ישנן עוד אפשרויות?
[15/06/2023, 11:06:50] ~ Eitan: This message was deleted.
[15/06/2023, 11:08:10] ~ Eitan: בעניין משל המנים: מרוב משלים בפרקים הקודמים וזה, לפני כמה ימים שאלתי את עצמי מה המקור שלהם, מתוך מחשבה שישו לא באמת אמר אותם או את כולם ואולי היו מוכרים בסביבת עורכי הבשורות. החיפוש הביא אותי לחוקר בעל שם עולמי שהוא גם כומר עם גישה מדעית ברמה הכי גבוהה נאמר עליו, John Paul Meier (נחשב בין גדולי מפרשי הבשורות).
האיש בדיוק עבד על הנושא בניסיון להתחקות אחר ישוע ההיסטורי והגיע למסקנה באמצעות סדרת קריטריונים שקבע שארבע מבין 50 משלים בבשורות ניתן לשייך לישו. המשל הזה של המנים ביניהם. לגבי חלק מהאחרים הוא לא פוסל אבל אי אפשר לטעון שישו הוא המקור.
מי שמעניין אותו שם העבודה המונומנטלית
A marginal Jew, rethinking historical Jesus.
פרק 5 עוסק במשלים. הזמנתי אותו
[15/06/2023, 11:27:12] Sivan Jeret: זה המקום המתבקש היות וזה המקום שכל המי ומי של ירושלים ושל העולם הגיע לשם וזה המקום לנסות ולהפיץ את המשנה שלו
[15/06/2023, 11:29:46] ~ DO RO: לנושא כניסת הניצחון של ישוע לירושלים. על אף שהוא יודע שתרים אחריו וייעצר, הוא בוחר להיכנס בכניסה גלויה וטריומפלית , כניסת ניצחון המקבילה לכניסת הניצחון של הקיסר הרומי בשערי העיר , טקס המוכר בעולם הרומי כאדוונטוס adventus. אך לעומת כניסת הקיסר המצביא המנצח הרוכב על סוס, ישוע נכנס כמלך משיח הרוכב על החמור כנאמר בזכריה 9. בהתאם לכך, מריע לו ההמון המכיר בו כמשיח והם מניחים לאות כבודאת הבגדים וכפות התמרים על הארץ. המקור למחווה זו של הנחת הבגדים על הארץ הוא בספר מלכים ב – פרק 9
הַגֶּד-נָא לָנוּ; וַיֹּאמֶר, כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל-יִשְׂרָאֵל. יג וַיְמַהֲרוּ, וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ, וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו, אֶל-גֶּרֶם הַמַּעֲלוֹת; וַיִּתְקְעוּ, בַּשּׁוֹפָר, וַיֹּאמְרוּ, מָלַךְ יֵהוּא.
[15/06/2023, 11:30:01] Itamar Ben David: יש הרבה הצעות למיקום של לשכת הגזית ולמיקום של בתי הדין שבעיקר נועדו לוודא טהרה: שער שושן, בכניסה לעזרה מצפון מזרח, בכניסה לעזרת הנשים מצפון מזרח, בדרום העזרה, ויש מי שמציע שסנהדרין ישבו בסטיו המלכותי בשל הויכוח עם הצדוקים. איפה ישוע בתול המבוך הזה- קשה להגיד. אני כן הייתי הולך על הסטיו המלכותי כי זה מתחבר לזה שהוא גם מגרש, כנראה משם, את הסוחרים.
[15/06/2023, 11:31:15] Sivan Jeret: מסכים איתך על הסיפא
[15/06/2023, 11:54:57] ~ Steven A.B: מה ההבדל בין ישוע ל…
אברהם, משה, דויד, אליהו… מוחמד, בודהה או מהטמה גנדי ואחרים?
בין אם אתה מאמין בישוע או בין אם לא, נקודת המבט של הברית החדשה היא שישוע הוא אלוהים שבא לעולם בגוף אדם.
כל אדם, ככל שהוא גדול, הוא נשפט ולא שופט. גם משה, שהוא האדם הכי קרוב לאלוהים בהיסטוריה והמייצג האולטימטיבי שלו לעם ישראל, נשפט על ידי אלוהים.
ישוע, מנקודת מבט של הברית החדשה, גדול ממשה. מדוע? מפני שישוע הוא לא רק מייצג את אלוהים, אלא הוא אלוהים בעצמו.
הוא זה שברא את הארץ והשמיים, האדם נברא בצלמו ובדמותו, והוא זה שבחר להתפשט מכבודו ולבוא לעולם כאחד האדם. כל זאת, בגלל שאין בעולם הזה אפילו אדם אחד טהור ונקי כפיים שיכול לקחת על עצמו את חטאי בני האדם ולהושיע אותם, שכן, קורבן חייב להיות תמים ללא חטא.
בניגוד לכל מורה, מטיף, גורו, רב/כומר או מנהיג פוליטי או רוחני שאין בידו זכות לשפוט או לקחת חיים של בני אדם, למשיח, מושיע האנושות, יש את הזכות הזאת. ולמרות הזכות הזאת, הוא איננו בא לשפוט את העולם כי אם להושיע את העולם ולתת הזדמנות לכל אדם להיוושע ולקבל כפרה על חטאיו.
הזמן הזה מאז שישוע בא ועד היום הוא זמן של חסד ורחמים, זמן של סבלנות וארך אפיים של אלוהים כלפי האדם החוטא על מנת לתת לו הזדמנות לחזור בתשובה. אבל בבוא היום, יגמר החסד הזה וישוע יחזור. שלא כמו שבא לראשונה כשה תמים, אלא יחזור כגור אריה יהודה עם צבאותיו וישפוט את בני האדם על חטאיהם.
מסר של אהבה? כמובן.
אבל אלוהים הוא לא רק אלוהי האהבה, אלא גם אלוהי הצדק. ולדעתי, אחרי מה שישוע עשה למענינו וגילה לנו את מלוא אהבתו על ידי מותו על הצלב על מנת שלא נאבד בחטאינו ונתן את כל ההזדמנות אפשרית להימלט ולהיוושע מן המשפט, באיזה זכות יש לנו להתלונן על כך שכשהוא יחזור הוא יוציא להורג את כל מי שמתנגד אליו? זה בעצם מהות המשפט.
[15/06/2023, 12:06:12] ~ Steven A.B: יכול להיות שזה מה שדמיינו התלמידים וכל מי שקיווה שישוע הוא המשיח, אולי לווא דווקא מרד ברומא, אלא יותר כמו אירוע קוסמי על טבעי שיגשים שבו באופן פלאי הרומאים ייעלמו או יושמדו כפי שמתואר בזכריה פרק י”ב. בעצם, כמו אז גם היום, וכמו שעולה בזמן האחרון הדיון לגבי הגעה ראשנה והגעה שנייה – שני ההגעות הם סוד שלא הבינו אותו היהודים בזמנו, שכן, הם חיכו לבגעה אחת ויחידה שבה ברגע שהמשיח יתגלה תתחיל מלכות השמיים כפי שמתואר על ידי הנביאים והמשיח ישב על כיסא דויד וימלוך על כל העולם לנצח נצחים.
[15/06/2023, 12:51:42] Itamar Ben David: אני לא בטוח שהפרשנות המסורתית לזכריה י״ב או לנבואות אחרות הייתה שיקרה מאורע על טבעי. כלומר היו רגעים של שפל לעם ישראל שהיה ממש צריך נס על טבעי כדי לשרוד, אבל לרוב הדגש הוט על גאולה כדרך הטבע
[15/06/2023, 12:53:09] Itamar Ben David: למיטב זכרוני יש כמה דמויות מקראיות צדיקות לגמרי כמו נוח, אברהם איוב ונדמה לי המלך יותם.
[15/06/2023, 12:57:20] ~ Steven A.B: כִּי אָדָם, אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה־טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא (קהלת ז’ 20)
הֵן־בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי (תהילים נ”א 7)
יְהוָה, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃ הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין, גַּם־אֶחָד (תהילים י”ד 2-3)
[15/06/2023, 13:08:07] Itamar Ben David: אם נוח צדיק תמים, נשמע לי שהוא צדיק ללא חטא
[15/06/2023, 13:13:19] ~ Alex Gutman: מתו “בעטיו של נחש”:
בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד וכלאב בן דוד.
[15/06/2023, 13:34:11] Shira Harpaz Pomeranz: נח איש צדיק תמים היה לדורותיו. יעני ביחס לדורו.
מעבר לזה שזה קצת מוגזם לקרוא למי שמשתכר, כפי שנח השתכר, צדיק.
[15/06/2023, 13:34:42] Itamar Ben David: איוב: הָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע
[15/06/2023, 13:35:26] Itamar Ben David: תעברי מבול ותעדכני אותי אם לא היית שותה איזה בירה אחר כך להירגע
[15/06/2023, 13:36:24] Itamar Ben David: זה לא דבר נפוץ במיוחד אבל יש כמה צדיקים בתנ״ך
[15/06/2023, 13:42:10] Shira Harpaz Pomeranz: יש לשער.
ולעניין שלנו מאמיני הברית החדשה יוצאים מתוך הנחה, שמאז חטאם של אדם וחווה, אין אדם צדיק על מלא ללא חטא (למעט ישוע).
המושג חטא משמעותו להחטיא את המטרה. המטרה היא להיות קדוש כמו אלהים.
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא יט 2)
היות ואין אדם (למעט ישוע) שיכול להיות קדוש כמו אלהים, כולם זקוקים לכפרה.
[15/06/2023, 14:25:44] ~ Steven A.B: האם פסוק אחד על איוב מבטל את הפסוקים שציינתי?
עובדה שאיוב, עם כל צדיקותו ותמימותו, אלוהים עונה לו באופן כזה שמקטין את איוב ומזכיר לו שהוא רק אדם.
אם אברהם היה צדיק מבחינה תיאולוגית, הרי שהוא לא היה צריך להצדקה על ידי אמונתו.
[15/06/2023, 15:57:13] Itamar Ben David: בדורותיו, אבל הוא עדיין תמים, כלומר שלם.
[15/06/2023, 15:58:03] ~ Arnon 4X4RD: ~ Arnon 4X4RD left
[15/06/2023, 15:59:51] ~ Alex Gutman: מופיע בתלמוד בבלי באחת הבבות, לא זוכר איזו.
[15/06/2023, 16:02:37] Itamar Ben David: פתחנו את הדיון הזה עם פסוק 27 לפיו לישוע אין רחמים כלפי מי שלא יאמין בו בבואו השני. סטיבן דיבר על זה שישוע הוא לא כמו נביאים אחרים, הוא מגיע עפ בשורה של חסד ומסיים עם דין. ואז אני הצעתי שיש בתנ״ך כמה צדיקים בודדים. לגבי אברהם ספציפית- ויחשבה לו לצדקה – בטוח עוד נרחיב על זה יותר בהמשך, אבל רק לנקודה הזו- אברהם נבחר לא רק בגלל אמונה אלא בגלל שאלוהים יודע שהוא ישמור ויעשה צדקה ומשפט. כלומר לא רק בגלל אמונה הוא נבחר אלא בגלל המעשים שלו. כלומר במושגים של הברית החדשה- אברהם מוצדק בגלל האמונה והמעשה.
[15/06/2023, 16:17:01] Itamar Ben David: מאז אדם וחווה אנחנו מתמודדים עם הפיתוי לחטא, אבל גם אלוהים נתן לנו יכולת להתנגד לחטא ולמשול בו ובמקרה שלא עמדנו בזה- יש אם אפשרות לתשובה וכפרה. הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.
[15/06/2023, 16:21:15] Itamar Ben David: התפיסה שנובעת מהפרק לפיה בבואו של אותו מלך/מושל יהיו מי שיענשו (פסוק 27) סותרת את האפשרות של תשובה, ותובעת נאמנות ללא בחירה חופשית.
[15/06/2023, 16:22:47] Itamar Ben David: מפסוק 12 אני לומד שהמשיח מקבל סמכות מאלוהים (האציל הולך לקבל כתב מינוי) כלומר המשיח בהכרח אינו אלוהים
[15/06/2023, 16:35:40] ~ Alex Gutman: גם הבורא כביכול נמלך במלאכים לפני שברא את האדם…😉
[15/06/2023, 17:05:28] Itamar Ben David: לא הבנתי. מלך רשאי להתייעץ עם שריו. אבל אלוהים לא מקבל כתב מינוי מאף אחד
[15/06/2023, 17:58:07] ~ Alex Gutman: זה היה בצחוק
[15/06/2023, 17:58:12] Itamar Ben David: פרק אחרון לשבוע זה חברים! שעתיים לסיום
[15/06/2023, 17:58:39] Itamar Ben David: אלכס תביא את המקור של אלו שמתו בעטיו של נחש לא להתעצל
[15/06/2023, 18:00:00] ~ Alex Gutman: https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%99%D7%96_%D7%90
זה המקור שמובא בוויקיפדיה
[15/06/2023, 18:24:05] Itamar Ben David: בבא בתרא יז א – רוב תודות
[15/06/2023, 18:27:06] ~ yaron yuval: הקרדו של ניקאה כולל שורה המבהירה שלא יכול להיות אדם בלי חטא- ישוע אדם בכל מלבד החטא.
[15/06/2023, 18:52:21] ~ Steven A.B: כולנו דמויות במשחק מחשב, אלוהים הוא מי שמשחק במשחק בעולם האמיתי ואילו המשיח הוא האווטאר שלו בעולם שלנו. האווטאר לא יכול לעשות משהו שהשחקן לא יעשה ולכן זהותו של השחקן זהה לזהותו של האווטאר, אבל זה לא אומר שהדמויות האחרות במשחק רואים הוא בהכרח השחקן באופן ממשי.
“22 שֶׁכֵּן כְּמוֹ שֶׁבְּאָדָם הַכֺּל מֵתִים, כָּךְ גַּם בַּמָּשִׁיחַ הַכֺּל יָחְיוּ. 23 אַךְ כָּל אֶחָד כְּסִדְרוֹ: הָרִאשׁוֹן הוּא הַמָּשִׁיחַ; אַחֲרֵי כֵן, בְּבוֹאוֹ, הַשַּׁיָּכִים לַמָּשִׁיחַ. 24 אַחֲרֵי כֵן הַקֵּץ, כַּאֲשֶׁר יִמְסֺר לֶאֱלֹהִים הָאָב אֶת הַמַּלְכוּת לְאַחַר שֶׁיְּבַטֵּל כָּל מִמְשָׁל וְכָל סַמְכוּת וְשִׁלְטוֹן; 25 כִּי עָלָיו לִמְלֹךְ עַד כִּי יָשִׂים אֶת כָּל אוֹיְבָיו תַּחַת רַגְלָיו. 26 הָאוֹיֵב הָאַחֲרוֹן שֶׁיְּמֻגַּר הוּא הַמָּוֶת, 27 שֶׁכֵּן הָאֱלֹהִים הִכְנִיעַ הַכֺּל תַּחַת רַגְלָיו. וּבְאָמְרוֹ שֶׁהַכֺּל הֻכְנַע תַּחְתָּיו, בָּרוּר כִּי הַמַּכְנִיעַ אֶת הַכֺּל תַּחְתָּיו אֵינֶנּוּ בַּכְּלָל הַזֶּה. 28 וְכַאֲשֶׁר הַכֺּל יוּשַׁת תַּחְתָּיו, אָז גַּם הַבֵּן עַצְמוֹ יִהְיֶה כָּפוּף לְמִי שֶׁשָּׁת תַּחְתָּיו אֶת הַכֺּל, לְמַעַן יִהְיֶה הָאֱלֹהִים הַכֺּל בַּכֺּל.” (הראשונה אל הקורינתים טו)
[15/06/2023, 19:13:31] Itamar Ben David: לא הבנתי מה כזה בעייתי לומר שיש לאלוהים שליחים. יהיו אלה מלאכים, יהיה זה המשיח. למה הזהות הזו. כלומר אמנם מלאכים נקראים אלוהים לעיתים (דיברנו על זה בעבר) אבל הם לא אלוהים בכבודו ובעצמו. זה דווקא משהו שלא קשה לבני אדם להבין. דווקא פסוק 28 שהבאת – מראה שהבן אינו אלוהים אלא כפוף לו. אבל אפשר יהיה להמשיך את זה בקורינתיים. כל זה כאמור עולה מהפרק מהמשל על האציל שמקבל שטר מינוי (ככל הנראה ממלך כלשהו).
[15/06/2023, 19:32:28] ~ Steven A.B: שוב, ישוע ממשיל משל, ולכן לא מדובר בתיאור ממשי של המצב.
אבל כדי להבין מה זה אומר שהאציל הולך לקבל סמכות למלוכה:
המשיח ירד אל העולם ולבש דמות עבד, ולא בדמות מלך כובש. העולם נמכר על ידי האדם הראשון לשטן, ולכן השטן שולט בעולם, לכן השטן אומר לישוע:
“אָמַר לוֹ הַשָּׂטָן: “לְךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הַשִּׁלְטוֹן הַזֶּה וְגַם אֶת כְּבוֹד הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה; כִּי לִי נִמְסַר הַשִּׁלְטוֹן, וַאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְכָל מִי שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.” (לוקס ד 6)
על כן, ישוע, בדמו, קנה את בני האדם בחזרה אליו.
לפני אלפיים שנה הוא בא על מנת לגאול (כמו לגאול קרקע) אבל הוא יחזור יום אחד על מנת לפקוד אץ הנחלה שהוא קנה ולהפקיע את הארץ מהשטן.
כיצד זה מוכיח שאם המשיח כפוף לאלוהים ימבקש ממנו מלכות זה סותר את הרעיון שהמשיח הוא אלוהים בעצמו?
על זה אפשר לדבר הרבה.
[15/06/2023, 19:39:29] ~ Eitan: פסוק 27, לאור הערות כאן בעניין – ישו הוא זה שמאיים כי ייהרגו מתנגדיו לפניו, בין אם בהווה ובין אם אסכתולוגית, עברתי על כמה פרשנויות בגוגל וזו אכן הפרשנות המקובלת חוץ אחת אולי. בדקתי את הטקסט ביוונית ויוצא שהעברית מרככת וטועה: במקור מדובר בשחיטה, catasphazo, מומחי יוונית בקבוצה יוכלו להתייחס. כלומר אומר ישוע: “אותם אלה שלא רצו במלכותי, תשחטו אותם לפני”. זה מאוד ברוטלי וזו הגרסה שיש לי וקשה היה להבין שישו מדבר כך, לא משנה אם בתור אדם עכשיו או אלוהים כשיחזור. אז מי הם אלה שלא רוצים במלכותו, היהודים, עם ישראל בעיקר, לוקאס מובהק בעניין, באקטוס 7 בסוף למשל וזו גם המציאות. מכאן אפשר להבין את האקטיביזם המיסיונרי הנוצרי במטרה “להציל אותנו” ובו בזמן להיות אותם עבדים פרודוקטיבים שלו ולקבל תמורה מישו. מאידך דמם של מתנגדיו מותר – “תשחטו אותם לפני”, עם הקשר בעיני לרעיון של אקלזיה סינגוגה. אני תמיד ביד ושם מתעכב במיוחד על אקלזיה סינגוגה להסביר את שורשי האנטישמיות בנצרות. יוצא שאפשר להזכיר את הפסוקים האלה ביד ושם
[15/06/2023, 19:45:47] ~ Steven A.B: למה לעוות כך את הדברים?
ישוע בא להושיע את עם ישראל. אתה לא יכול לקחת קטע אחד מדבריו של ישוע, להוציא אותם מההקשר ולהגיד – ישוע אמר זאת כי הוא שנא יהודים והתיר את דמם, נו באמת…
בבקשה, תשאל כל רב מה יקרה כשהמשיח על פי היהדות הרבנית יגיע, מה יקרה ליהודים החילונים שלא שומרים שבת.
[15/06/2023, 19:53:09] ~ Eitan: אני לא חושב שאני מעוות, אלא מנסה להבין. היהדות צבועה באופן שלילי בכל הספרות הנוצרית, זה לא סוד, זה מקור שנאת יהודים, זה לא סוד, אקלזיה סינגוגה קיים ועוד… אני לפעמים מנסה להבין מאיפה זה בא בטקסט המקור. לוקאס כתב את זה, אני מתייחס אליו. כי בגרסה של אותו משל בבשורה של מתי, הגרסה שונה לגמרי, אין שם שחיטה המילה שחיטה היא המקורית, לא הרג, צריך להתמודד עם המקור.
לגבי מה ייקרה לחילונים, בתור חילוני אני לא צריך לומר לך מה יש לי להגיד, זה לקורס אחר. בכל מקרה יש הבדל מהותי, אין ליהדות ציפיות מהלא יהודים. יוצא שלנצרות יש ציפיות מהיהודים להכיר בישוע